א רבינו מרדכי יוסף היה הפותח שער ללמד דברים הרמים, ולהראות איך שכל התורה שייך לכל פרט נפש. והיה מקובל קבלה ברורה אשר קבלו רועי החסידות, הכל מבואר בספר זה. ב והוא היה הראשון, אשר פתח את השער, והחל ליסד ולקבוע ביסודי קבלה האמתית, וללמד איך כל דברי תורה הנראים על הלבוש גבוהים ורמים ונפלאים … להמשך קריאה
א מבאר שבימים הקדמונים היו רוב ישראל חזקים באמונה, ומי שרצה לפרוץ היה צריך לחקירות. והיו צריכים בדורות אלו להטמין סתרי תורה. ב שלעומת הימים הקדמונים, שהיו רוב ישראל חזקים באמונתם, וכל אשר רצה לפרוץ היה בוש מאד מפני הכלל, והיה צריך לבקש לו פרצה מתוך חקירתו אשר חקר. וכמו שמוכח מהספרים שנתחברו בימים האלו, … להמשך קריאה
א רבנו רמ"י מאיזביצא, י"ג שנה אחר הסתלקות רבנו מפרשיסחא, רוח ה' החל לפעמו. הוא העת שרמז עליו רשב"י, שיפתחו שערי החכמה, וזה הזמן לקרב החכמה עד גבול תפיסת אדם. ב ואאזמו"ר זללה"ה הוא היה המיוחד בחדר רבינו שמחה בונם זללה"ה, ששימש כל צרכו ולא מש מאהל התורה. ואחר הסתלקות רבינו שמחה בונם זללה"ה, שלש … להמשך קריאה
א התורה ניתנה להדרש שבעים פנים, אף למי שאינו מכוון בשלימות בעומק סודות התורה. אך שלא לשנות ולגלות פנים שלא כהלכה ח"ו. ב וכאשר ראיתי בימי הבינים, יצאו לחלק דיעות רחוקות בונים במות לעצמם להפוך כוונות הכתובים לגזור תיבות לשנים גזרים ולצרף מקראות שלא כדרכן, עד שהוקל להם לבנות בנין על רעיונותיהם כפי העולה על … להמשך קריאה
א המתגאה בעצמו, ואומר שהוא יוסיף דברי תורה ויחדש דבר בלא מקור נאמן ויסוד חזק, הרי הוא כמתלוצץ על דברי תורה ועונשו רב כמבואר בזוה"ק. ב ומאאזמו"ר זלה"ה שמעתי מפיו הקדוש, כי ראה אנשי השם שבדורו, אם ידמה להם שמחדשים דברי תורה ואחר כן ימצאו שהם כתובים בספר יעגם נפשם. אכן אנכי לא כן עמדי … להמשך קריאה
א המורם מתלמידי הרב מפרשיסחא, הוא רבנו מרדכי יוסף מאיז'ביצא, אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו, שהכין לבבו והוכשר לקבל תורת אמת, וסמך רבו ידיו עליו. ב והמורם מתלמידי מורנו רבי שמחה בונם זללה"ה, הוא כבוד אדוני אבי זקני הרב החסיד הגאון הקדוש מורנו ורבינו מרדכי יוסף זללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. הוא … להמשך קריאה
א אחר הסתלקות הבעש"ט, הקשיבו תלמידיו לקח, מהמגיד ממעזריטש זי"ע. אך מדבריהם הקדושים לא זכינו אלא למעט מזעיר. ב והגדול שבכולם הוא הרב הקדוש גאון ישראל הרב המגיד ממעזריטש הנקרא רבינו ר' בער זלה"ה, אשר כל גדולי תלמידי רבינו ישראל בעל השם טוב זלה"ה אחר הסתלקותו הקשיבו לקח מרבינו דוב בער זלה"ה. וגדולי תלמידי רבינו … להמשך קריאה
א ה' בחסדיו שלח לנו גואל ישראל הבעש"ט זי"ע, להורות סודות התורה לפני קהלת יעקב, שיוכלו להשיגם עד גבול תפיסת אדם. ופתח שער הזוה"ק וכתבי אר"י. ולימד דעת את העם, והעמיד תלמידים קדושי ה'. ב והנה בחסדי אל שהעמיד לנו בכל דור ודור חכמים ודורשי ה', ופותח להם שערי תורה כפי צורך הדור וכדאיתא בזוה"ק … להמשך קריאה
א עיר וקדיש מן שמיא נחית האר"י הקדוש, החל להאיר דברי הרשב"י והעביר לתלמידו קדוש ה' ר"ח וויטאל זי"ע, וממנו קבלו שאר התלמידים. אך כל אחד כפי בחינתו. ולכן כתב מהרח"ו שלא ללמוד מתוך ספריהם. ב וכמו שנודע גודל קדושתו ועוצם פרישותו ורוב חכמתו ורוחו ובינתו הקדושה ואר"י עיר וקדיש מן שמיא נחית, להאיר לארץ … להמשך קריאה
א גם מה שחלק על המורה בספר אוצר הכבוד בענין שמות המלאכים ומעלתם, הכל מתאים לדברי הזה"ק, ומוכח שהיה לו קבלה אמיתית. ב וכן במה שחושב בפ"ב מהלכות יסודי התורה, עשרה שמות שנקראו בהם המלאכים, על שם עשר מעלות שלהם, דבריו מתאימים עם דברי זה"ק פ' בא (דף מג.) ורק שהוא חושב כרובים במקום אלים, … להמשך קריאה
א מבאר דברי המורה בענין קריעת ים סוף, שהיה נס בשני הפכים. ב וגם בענין הנסים מ"ש בל"ה משני, שהנס היותר גדול הוא קריעת ים סוף, שהיה התגלות גדול בפרהסיא עצומה לעיני האוהב והשונא הנאות לו והחולק עליו, שבכל נסי הנביאים לא היה בפרהסיא כל כך, וכאן היה נגד אוהבים ונגד שונאים, והיינו שכלל שניהם … להמשך קריאה
א מה שכתב המורה שלנמנע טבע קיים קיום עומד. המצרף דבריו בכמה מקומות יראה שאין בהם נפתל, שכל זה הוא מצד ידיעתנו, אבל מצדו ית' אין שום הכרח וטבע קיים אף לנמנע. ב ואף במה שכתב (בחמשה עשר משלישי) שלנמנע טבע קיים קיום עומד אינו מפעולת פועל אי אפשר השתנות כלל, ומפני זה לא יתואר … להמשך קריאה
א מה שכתב בספר המצות, שהכהנים ישאו הארון, הסתיר הטעם האמיתי של הזוהר במתק לשונו. וגם מה שכתב בטעם הקטורת, שהוא להעביר רוח הכלי, הם דברי הזה"ק והאריז"ל. ב וכן מה שמביא בספר המצוות בשורש השלישי וכן במנין המצות במצות עשה מצוה ל"ד. ובספר היד (פרק ב' מהלכות כלי המקדש ה' י"ב) שישאו הכהנים את … להמשך קריאה
א בענין שעוררו על המורה, שכתב דמעשה מרכבה הוא הילוך הגלגלים. קשה עליהם, דהרמב"ם עצמו הזהיר לכל מבין שיעלים, ומצד שני הוא חיבר ספרים בתכונות השמים. ב וכן במה שהרעישו עליו במה שכתב מעשה מרכבה שהוכיחו מדבריו שכוונתו שהוא רק על סיבוב והילוך הגלגלים. ובזה מצאה ידם די בזיון עליו ובקול רעם בגלגל הרעימו עליו. … להמשך קריאה
א מה שטענו על הרמב"ם, שבטעמי המצוות מפרש טעמים חדשים. מי לנו גדול מהרדב"ז מקובל נורא, שע"פ רוב מפרש טעם הרמב"ם ע"פ קבלה, והפשט והסוד הכל אחד. ב וכן מה שטענו עליו בפירושו בטעמי מצות, שכפי הראות הוא מפרש המצוה בטעמים חלושים והרבו לטעון עליו בזה. אכן באמת מלבד מה שניכר לכל מבין, שמעטף במתק … להמשך קריאה
א לקוראי דבריו בחפזון נדמה, שאינו מאמין שהעלה נפל מהאילן בהשגחה. אבל אם יצרפו את כל דבריו, יראו שדבריו מתאימים לזוה"ק, שהאיש השלם תהיה השגחה בו יותר, ויתבאר שמצד זה ולצורך זה הכל בהשגחה, אפילו נפילת העלה מן האילן. ב ואין כאן מקום להאריך בביאור ענין זה רק למען אזכיר כי לא באו לתוכן כוונתו. … להמשך קריאה
א בחקירה העיונית יש הרבה פסולת מרובה על האוכל. אבל הקבלה היא סולת נקיה, ולשון המחקר לא יספיק לבאר די ביאור תוכן הכוונה כלשון הקבלה. ב שבאמת שורש הקבלה הוא חקירה אלהית בכל הפרטים בשלימות, והיא הסולת הנקיה והברורה מנופה בשלש עשרה נפות, שהקבלה הוא מן השורש, ומן השורש ידע כל המסתעף ממנו. ובחקירה העיונית … להמשך קריאה
א כשנסתלק רשב"י נסתמו מעיינות החכמה, ואף שכל חכמי הש"ס היו יודעים רזי התורה, אבל היו מיוחדים לפי מדרגתם. והיה מתמעט הדעת והולך, ועד חתימת הש"ס, נשאר סתרי תורה רק אצל יחידים חתום בחותם ברזל. ב ומעת שנסתלק רבי שמעון בן יוחאי ז"ל נסתמו מעינות החכמה, כדאיתא בזה"ק (ויחי ריז.) מדשכיב רבי שמעון חכמתא אסתלקת … להמשך קריאה
א ומימות רשב"י האיר הקב"ה לו, שכל סדר העולמות והספירות וכנויים יוצאים מפסוקי התורה, ואף מה שנזכר בספרא דאדם קדמאה, חזר ונשנה למשה, והכל הוא בתורה. ב וכך הם דברי רבי שמעון אנן אורחא דאורייתא נקטינן, שרבי שמעון פתח וגילה שכל הסודות הם בהתורה. ולו האיר הש"י שמצא בהתורה כל השמות והכנויים והיכלות, וכל סדר … להמשך קריאה
א השמים וכל מערכת צבא מעלה, אף שהשי"ת מנהג העולם על ידיהם, אינם כנוים לשם. ב ואף שבאמת הש"י מנהג על ידיהם הנהגת העולם, וכח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל, אבל בתורה לא נזכר שמותם, ולכן אינם אפילו בכלל כנויים לשם. וכדאיתא בגמרא שבועות (לה.) משביע אני עליכם וכו' בשמים ובארץ הרי אלו … להמשך קריאה
א רבי שמעון בר יוחאי היה המיחד בכל סודות התורה, שזכה למדרגת משה רבינו. וכל העולים במדרגת סודות התורה, הכל הוא על ידו. ב ורבי שמעון בן יוחאי ז"ל היה המיוחד בכל סודות התורה, שזכה להתגלות אליהו ז"ל בהמערה, כדאיתא בזהר חדש (תבא סה.) ובהקדמת תקוני הזהר. ובזה"ק (אחרי סא.) שזכה למדרגת משה רבינו ע"ה, … להמשך קריאה
א בקבלת התורה ניתן הפשט והסוד, וכל אחד הבין לפי השגתו, ונתרבה התורה בדור המדבר, ובמיתת משה רבינו נתמעט אור התורה, והתחיל להאיר תורה שבע"פ. ב והנה בעת שנתנה התורה לישראל ניתן להם הפשט והסוד ביחד, וכל אחד הבין בפשט וסוד כפי השגתו. כדאיתא בזה"ק (יתרו פג:) הנ"ל כל אינון טעמין כל אינון רזין כל … להמשך קריאה
א מבאר שינוי הגילוים של יחזקאל וישעיה, שלא נתגלה שום דבר, אלא מה שנצרך לאדם לעבודת ה' באותו הזמן. ב ובזוה"ק (שמות ב:) ותו אית לשאלא אי יחזקאל נביאה מהימנא הוה אמאי גלי כל מה דחמא, מאן דמלכא אעיל ליה בהיכליה אית ליה לגלאה רזין דחמא, אלא ודאי יחזקאל נביאה מהימנא הוה וכל מה דחמא … להמשך קריאה
א ענין מה שיש תועלת לחכמה מן הרע. ב וזה דאיתא בזה"ק (ויחי רכג:) ובגין דשלמה מלכא ירתא לסיהרא בשלימותא בעי לירתא לה בפגימותיה, ועל דא אשתדל למידע בדעתא דרוחין ושדין, למירת סיהרא בכל סטרא, וביומוי דשלמה בכלא אתנהיר סיהרא. ובתקוני הזהר (תקון כ"ו עא:) דודאי קוב"ה ושכינתיה לא אשתני דא מן דא אבל לגבי … להמשך קריאה
א כל מה שמשיג האדם יותר, רואה יותר איך אורו ית' מגיע אפילו עד הלבושים היותר רחוקים. ובזה יש דרגות, כל אחד כפי כח קיבולו יכנוס לפרד"ס, ומה שאין בכוחו להשיג, על זה נאמר במופלא ממך אל תדרוש. ב ולהיות לא לבאר הפרטים ידרש בזה, אך בכולל הוא לראות איך אור השי"ת והשגחתו נמצא בכל … להמשך קריאה
א וכדאיתא בזה"ק (תרומה קס:) בענין כוונת שמע ישראל, דיחודא לבתר קא מיחד תלת סטרין ה' אלהינו ה' אחד למהוי כלא חד. ושם (קסא.) רבי חייא פתח אבתריה ואמר אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים וכו' וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד וכו' הכא … להמשך קריאה