שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה כ״ט

א

רבנו רמ"י מאיזביצא, י"ג שנה אחר הסתלקות רבנו מפרשיסחא, רוח ה' החל לפעמו. הוא העת שרמז עליו רשב"י, שיפתחו שערי החכמה, וזה הזמן לקרב החכמה עד גבול תפיסת אדם.

ב

ואאזמו"ר זללה"ה הוא היה המיוחד בחדר רבינו שמחה בונם זללה"ה, ששימש כל צרכו ולא מש מאהל התורה. ואחר הסתלקות רבינו שמחה בונם זללה"ה, שלש עשרה שנה סבל צער החבאת מערת עדולם, שלא הגיע העת עדיין ללמד תורה ברבים בפרהסיא, ונפשו בתוך לבאים שכנה ולימד תורה בצנעה ואת צנועים חכמה. עד עת בא דבר ה'. והגיע הזמן ורוח ה' החל לפעמו בשנת שש מאות לאלף הששי, הוא העת אשר עליו רמז רבי שמעון בן יוחאי בזוה"ק (וירא קטז:) וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא"ו וכו'. ושם (קיז.) ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא וכו' וכדין יתחזי קשתא בעננא בגווני נהורין וכו'. ושם (קיח.) אמר לון רבי שמעון לית רעותא דקוב"ה בדא דיתגלי כל כך לעלמא, וכד יהי קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירא דחכמתא וכו'. והיינו שיתקרבו הדברי תורה להשגת האדם ותפיסתו, על ידי שיבין, שכל הדברי תורה הם צריכים לכל ישראל לעבודת הש"י. וכדאיתא בגמרא חגיגה (יד:) שגם במעשה מרכבה יש נאה דורש ונאה מקיים, היינו שיבין האדם שצריך ליסוד נפשו הדברי תורה היותר יקרים, שיעבוד את הש"י על ידי הדברי תורה, ואז שלח ה' מן השמים ויושיעו ושלח לו חסדו ואמתו. והענין שרמז רבי שמעון על העת הזאת שיתפתחו מבועי דחכמתא, אף שמצינו כמה פעמים בזה"ק, וכן הבאתי לעיל מכמה מקומות, מה שהזהיר רשב"י שלא לגלות סתרי תורה. אכן זו העת גרמה כמו שרמז עליה רבי אלעזר בן ערך במדרש הנעלם (תולדות קמ.) מאן יזכה להאי ארכא מאן יתקיים בקיום דתיה בין האי זמנא וכו' היינו אחר שנת ת"ח לאלף הששי כדאיתא שם: