א בענין מה שאמר יעקב ליוסף ועשית עמדי חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול. מקשים העולם הלא יעקב נתן ליוסף גמולו במילואו וטובו, שעשה בניו לשני שבטים ובירך אותם, ונתן לו שכם אחד על אחיו. ובמדרש רבה (ב"ר צז, ט) אומר שזה היה בגדי אדם הראשון שלקח אותם יעקב מעשו ונתנם ליוסף, וא"כ איך … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו בית יעקב. בית ישראל. בית יוסף: ב גמילות חסדים , בפרט חסד שעושים עם המתים, כמו שאמר יעקב (בראשית מז, כט) ועשית עמדי חסד ואמת. וכן העוסק בצרכי קבורה והאבילות כנזכר בסוף הפרשה, והכל נכלל בכלל מצות עשה (דברים כח, ט) דוהלכת בדרכיו, ונכלל שם מה הוא קובר מתים … להמשך קריאה
א ולא יכלו אחיו לענות אותו (בראשית מה, ג). בב"ר (צב, י) אבא כהן ברדלא אומר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולין לעמוד בתוכחתו, הדא הוא דכתיב ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. כשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר … להמשך קריאה
א את חטאי אני מזכיר היום (בראשית מא, ט). הנה שר המשקים היה גוי טמא, והערה נפשו למות להודות את חטאיו בשביל תועלת פרעה. ומדת בשר ודם כשמודה על חטאיו אזי אוי לו, על כל זאת הערה נפשו למות והודה. ומה יעשה בשר ודם אשרי איש מודה על חטאיו ירוחם כמו שכתוב (משלי כח, יג) … להמשך קריאה
א וישב (בראשית לז, א), ביקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו' (עי' ב"ר פד, א). ואם כך ליעקב אבינו, ומה יחשוב הדיוט כמוני מלא עבירות כשמשפיע לו הש"י טובות עולם הזה, יירא ויפחד אולי הוא שמור לרעתו למעטו מטובת עולם הבא. על כן ירבה בצדקה ובגמילות חסד וימעט מתאותיו ויהיה נכנע … להמשך קריאה
א דע כי כל ישראל הם נקראים נפש אחת, וכולם בכלל נקראים אדם כמו שכתוב (יחזקאל לד, יג) אדם אתם, וכן כתיב (בראשית מו, כו) כל הנפש הבאה ליעקב וגו', קראם נפש אחת. וכמו שרמ"ח איברי הגוף הם אדם אחד, כן ישראל כל אחד מהם אבר אחד ונקראים בזוהר (ח"א קג, ב) שייפא דגופא. ויש … להמשך קריאה
א זהירות גדול ועצום נפלא צריך להיות בענין החרם ואפילו כשנעשה החרם בעבירה, כל שכן וק"ו החרם הנעשה על איזה תיקון וקיום. צא ולמד האיך היה זהירות גדול בחרם שעשו השבטים שלא לגלות ענין יוסף ולא נודע הדבר, ואף הקב"ה לא גילה ליעקב כי שתפו השכינה עמהם, רק סמוך למיתתו של יעקב כשהוכיח בניו ובירכם … להמשך קריאה
א שם הדרוש נאה להם צאן יוסף: ב שלשה פרשיות אלו עולות בקנה אחד מדברות מענין עסק יוסף עם אחיו, שהלך לראות שלום אחיו ושלום הצאן וקרהו כל הסיפור, על כן כללתינהו ובחדא מחתא מחתינהו יחד בחוט המשולש. ויען כי באלו פרשיות חלו ימי חנוכה או לפניהן או לאחריהן ולכל זמן ועת לכל חפץ, כי … להמשך קריאה
א הצילני נא מיד אחי מיד עשו (בראשית לב, יב). כתב הזוהר (ח"א קסט, א), מכאן מאן דצלי צלותא דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות, על כן היה פירש מיד אחי מיד עשו, ולא יחשוב הלא הקב"ה בוחן לבות והיא יתברך מבין כוונתו, אלא צריך לפרוש. והטעם נראה לי, כי התיבות של התפלה המתהוות מאותיות קדושות … להמשך קריאה
א הא לך סוד איסור גיד הנשה כפי המבואר בזוהר ובספרי המקובלים. דע כי אברי האדם הם ענפים מן המרכבה העליונה מרמ"ח האברים שיש באדם העליון נגלים רמ"ח מצות עשה. ורמ"ח מלאכים הנקראים לבעלי הקבלה מלבוש השכינה ששמם כשם רבם. וכמו כן שס"ה ענפים של דין יש באילן העליון נגד שס"ה ימים ושס"ה גידין, וכל … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו עמוד הגולה כי יסופר ממעמד הגולה עד הגאולה: ב מצוה שלישית מתרי"ג מצות, שלא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה (בראשית כח, יז). ראוי לאדם שיעמוד במקומות הנכבדים באימה וביראה ובתוספות קדושה, ויהיה מורא שמים עליו בדבור ובמחשבה ובמעשה. על כן המספר שיחת חולין בבית המדרש או בבית הכנסת אף שלא בשעת לימוד ושלא בשעת תפלה מסלק מורא שמים מעליו, והוא איסור מוסיף על איסור של שיחת חולין: … להמשך קריאה
א אם שכיר יום המשועבד לחבירו אדם כמוה כך, ק"ו בעבודתינו להש"י שהוא נאמן ליתן שכר שצריכין אנחנו לשמור עבודתינו ביום ובלילה, כי שכיר יום ושכיר לילה אנחנו. ויש סוד גדול בדבר שלא יאבד זמן מן הזמנים לישב בטל, כי כל זמן וזמן הוא ענין בפני עצמו בסוד התפשטות ענף מענפי שם ידו"ד, ועל זה … להמשך קריאה
א שמו של הדרוש נאה לו שער השמים: ב הן עוד היום גדול וגו' (בראשית כט, ז). פירש רש"י, אמר להם, אם שכירים אתם לא השלמתם פעולת היום וכו'. כי השכיר שאינו משלים חוקו עושה רעה גדולה, עושק את הבעל בית, וגם גונב דעתו כי בעל בית עליה דידיה קא סמיך שיעשה עבודתו באמונה, ויעקב … להמשך קריאה
א ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה (בראשית כה, כ). כתב רש"י שהרי כשבא אברהם מהר המוריה כו'. מקשין על רש"י ומאי נפקא מינה רוצה למצוא חשבון שהיה בן ארבעים, הלא בהדיא כתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה: ב ומתרצים רש"י רוצה לתרץ למה עבר יצחק על הא דאמרו רז"ל (קדושין כט, ב) … להמשך קריאה
א דע כי סוד המעשרות וסוד הברכות הכל הולך אל מקום אחד, על כן נאמר ברכה במעשר. וסוד הענין וימצא מאה שערים. גם לענין ברכות אמרו רז"ל (מנחות מג, ב) חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. ענין מאה שערים כתב הרקנאטי וזה לשונו, דע כי חכמי הקבלה אמרו כי הארץ העליונה מאה שערים, לכל … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו מקור הברכות: ב ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' (בראשית כו, יב). אמרו בב"ר (סד, ו) והביא רש"י בפירושו, מאה שערים, שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה. ורבותינו ז"ל אמרו, אומד זה למעשרות היה: ג הנה האבות קיימו כל התורה, והתורה … להמשך קריאה
א במדרש הנעלם מהזוהר (ח"א קכב, ב) רמזו בזאת הפרשה ענין הגוף והנשמה וענין שוכני עפר וזמן התחיה, וכמה תוכחת מוסר יוצא מזה: ב תוספתא מהזוהר (ח"א קכב, ב) זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב ועילאה בההיא עלמא, והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב, מאן דאיהו רב איהו … להמשך קריאה
א ענין הקבורה הוא בסוד (בראשית ג, יט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב, תחילת הוויית אדם הראשון היה עפר מן האדמה שאמרו רז"ל (ירושלמי נזיר ז, ב) נטל עפרו ממקום שנאמר (שמות כ, כא) מזבח אדמה תעשה לי: ב עוד אמרו (סנהדרין לח, ב), צבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות שכל מקום שימות שם … להמשך קריאה
א זה שם הדרוש אשר יקראו לו אם כל חי: ב מצוה גדולה להתעסק בקבורת המת ולהספיד ולהרבות בהספד תלמיד חכם ולבכות, ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (בראשית כג, ב). ואע"פ שאינה מצוה פרטיות ממצות עשה, מכל מקום היא נכללת בכלל עשה (דברים כח, ט) דוהלכת בדרכיו, מה הוא קובר מתים שנאמר (שם י, ו) … להמשך קריאה
א וירא אליו ה' באלוני ממרא (בראשית יח, א). (פירש רש"י) לפי שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה עליו בחלקו. והרבה שואלים איך אברהם אבינו שאל עצה אם לקיים ציווי המקום, וכל התירוצים שראיתי בזה אין בהם קורת רוח. ונראה בעיני ח"ו שהיה שואל עצה אם יקיים מאמר האל, אך שאל עצה איך יאחז … להמשך קריאה
א בסוד הכנסת אורחים האלו של אברהם אבינו יש שלשה עניינים גדולים, ובסעודה הזו נתבשרו אברהם אבינו ושרה אמנו על יצחק אבינו הנעקד בהר המוריה. ונגד ג' העניינים ההם יש ג' טעמים למה נקרא המוריה, וכמו שכתב רש"י ז"ל (בראשית כב, ב) הגה"הכך הוא הנוסחא ברש"י בספר ישן, וכן הוא בבראשית רבה: המוריה ירושלים, וכן … להמשך קריאה
א זה שמו של הדרוש אשר יקראו לו הר המוריה: ב וירא אליו ה' וכו' עד גמר הענין הכנסת אורחים המוזכר בפרשה זו בפירוש הוא מצוה, אע"פ שאינה מצוה פרטית מתרי"ג מצות, מכל מקום היא בכלל מצות עשה דוהלכת בדרכיו (דברים כח, ט): ג וזה לשון סמ"ג בחלק עשין במצוה ז', ללכת בדרכיו הטובים והישרים … להמשך קריאה
א בזוהר בפרשה זו בסתרי תורה (ח"א עט, ב) מפרש כל הפרשה הזו על ענין הנפש והגוף. ואברהם סוד הנשמה, ושרה סוד הגוף נקי, ולוט הוא היצה"ר, האריך מאוד בהנהגתם עיין שם. גם בעל העקידה בענין נצחון המלחמה, הוציא איזה רשומות למוסר. וזה לשונו, ומכא"ן אסמכת"א גדול"ה לדרוש רשומו"ת על תחיל"ת דינ"ו של אד"ם, ומה … להמשך קריאה
א סוד המצוה הזאת בארתיה במקום אחר בארוכה (עי' מסכת חולין פ' נר מצוה ותו"א), מכל מקום לא תיפטר בלא לינה של תורה בעומק ההלכה הזאת, גם במקום הזה לכתוב מענין סודה. ואגב אבאר מה שיעדה התורה בברית מילה את ברית הארץ, כמו שאמר (בראשית יז, ח) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את … להמשך קריאה
א שמו של הדרוש הזה הוא קדושת הארץ: ב מצות עשה דמילה, שנאמר (בראשית יז, י) זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר. ונכפלה מצוה זאת בפרשת תזריע דכתיב (ויקרא יב, ג) ביום השמיני ימול בשר ערלתו. והרבה מצות כמו כן שנכפלו במקומות הרבה, וכולן לצורך כמו שפירשו חז"ל: … להמשך קריאה