א דמי שביעית אין פורעין מהן את החוב, ואין עושין בהן שושבינות, ואין משלמין מהן תגמולין, ואין פוסקין מהן צדקה לעניים בבית הכנסת, אבל משלחין מהן דברים של גמילות חסדים, וצריך להודיע. וכן אין לוקחין מהן עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה, ואם לקח יאכל כנגדן כדרך שעושה במעשר שני. ואין מביאין מהן קיני זבין, וזבות, ויולדות, … להמשך קריאה
א וכשמחללין פרי הנלקח שנית, אין מחללין אותו על בהמה חיה ועוף חיים, שלא יניחם ויגדל מהם עדרים, ואין צריך לומר שביעית עצמה, אבל מחללין אותן הפירות על השחוטים. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il
א אין שביעית מתחללת אלא על דרך מקח. במה דברים אמורים בפרי ראשון, אבל בפרי שני מתחלל בין דרך מקח בין דרך חילול. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il
א כיצד, לקח בפירות שביעית או בדמיהן בשר, נעשה הבשר כאותן הפירות ואוכלו כפירות שביעית, וצריך לבער אותו בשעת ביעור השביעית. לקח באותו בשר או בדמיו דגים, יצא הבשר ונתפשו הדגים. לקח בדגים או בדמיהם שמן, יצא דגים ונתפש שמן. לקח בשמן או בדמיו דבש, יצא שמן ונתפש דבש. וצריך לבער הפירות הראשונות עם הדבש … להמשך קריאה
א חומר בשביעית מבהקדש, שהפודה את ההקדש יצא הקדש לחולין ויתפשו הדמים תחתיו, והשביעית אינה כן, אלא המוכר פירות שביעית יתפשו הדמים ויעשו כפירות שביעית, והפירות עצמן לא נתחללו ונעשו כפירות שאר שנים, שנאמר בה תהיה בהוייתה תהא לעולם, ולפי שנקראת קודש תופשת דמיה. נמצאת אומר האחרון נתפש בשביעית, והפרי עצמו הוא כמו שהיה. הסבר … להמשך קריאה
א פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ, לא יהיו נמכרים במדה או במקשל או במנין, אלא כפירות הארץ אכסרה. ואם היו ניכרים שהם מחוץ לארץ מותר. ולפי זה פירות של נכרים, אפילו למאן דאמר שאין קדושת שביעית נוהגת בהן, מ"מ לא גריעי מפירות חוץ לארץ, ואסור למוכרם במדה ובמשקל ובמשורה, אם אינם ניכרים שהם משל נכרים, … להמשך קריאה
א ואוגד דברים שדרכן להאגד לבית, למכור בשוק אכסרה, כדרך שאוגדין להביא לבית, לא כדרך שאוגדין לשוק, כדי שלא יהיה כמוכר בצמצום; ודברים שאין דרכן להאגד אלא לשוק, לא יאגד אותן. וי"א* שכל דברים שדרכן להאגד לבית, דהיינו שאוגד אותן כדי שידע בכמה אגודות הוא משתמש בהן בשבוע לצורך ביתו, מותר ג"כ לאגוד אותן לשוק, … להמשך קריאה
א כשמוכרין פירות שביעית אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במנין, כדי שלא יהיה כסוחר פירות בשביעית. אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה, להודיע שהוא הפקר. ולוקח הדמים לקנות בהם אוכל אחר. יש מי* שנראה מדבריהם, שמצוה למכור פירות שביעית בזול, אפילו באותן האופנים שהסחורה מותרת בהם, ומתוך כך אין מוכרין אותן במדה ובמשקל … להמשך קריאה
א לא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר, ולא יצבע מקליפי שביעית בשכר, מפני שזה עושה סחורה בפירות שביעית. לקח ירקות לאכול והותיר, מותר למכור המותר, והדמים שביעית, וכן אם לקט ירקות לעצמו, ולקח מהם בנו או בן בתו (נ"א ביתו) ומכר, הרי זו מותר, והדמים דמי שביעית. וכשם* שאסור לצבע בשכר מפירות שביעית, כך אסור … להמשך קריאה
א אין עושין סחורה בפירות שביעית, ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר, ואותן הדמים הרי הן כפירות שביעית, וילקח בהן מאכל ויאכל בקדושת שביעית, ואותו הפרי הנמכר הרי הוא בקדושתו כשהיה. * ויש מי שאומר, ששיעורו של זה המעט, שמותר למכור מפירות שביעית, הוא מזון שלש סעודות. וי"א* שאם מוכר בשביל טובת הנאה מועטת … להמשך קריאה
א אין נותנים תבן וקש של שביעית לא לתוך הכר ולא לתוך הטיט. ואם נתן ה"ז כמבוער. * וי"א, שדוקא אם ישן ע"ג הכר אז הוי כמבוער, אבל כל זמן שלא ישן ע"ג אינו כמבוער, וצריך להסירו מן הכר ולנהוג בו דין קדושת שביעית כדינו, ובטיט דוקא כשגבל אותו בטיט הוא בטל, אבל כ"ז, שלא … להמשך קריאה
א הצורר תבלין של שביעית ונותן לתוך התבשיל, אם בטל טעמן הרי אלו מותרין לכל דבר, ואם נשאר בהם טעם עדיין הם בקדושת שביעית. * ונותן אדם דבילה וגרוגרות לתוך התבשיל, כדרך שנותנין את התבלין, ולא יסחטם להוציא מהן משקין. ובתבלין מותר מפני שהוא מלאכתן. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il
א הקליפין והגרעינין שמותרין בתרומה לזרים, כמבואר בהלכות תרומות, ב אין קדושת שביעית חלה עליהם, והרי הם כעצים, אלא אם כן ראויין לצביעה. והקור קדושת שביעית חלה עליו. הקור* הוא הרך הגדל בדקל, שנוסף עליו בכל שנה, ובתחילתו קודם שמתקשה הוא ראוי לאכילה, ומה שחלה עליו קדושת שביעית נראה,* שהוא דוקא כל זמן שהוא עדיין … להמשך קריאה
א מרחץ שהוסקה בתבן ובקש של שביעית מותר לרחוץ בה בשכר. ונראה קל וחומר הדברים, שמותר לרחוץ בה בחנם, אלא אפילו בשכר, שנראה כמו סחורה בפירות שביעית, ג"כ מותר, ב ואם אדם חשוב הוא אסור, שמא יסיקו בה דברים אחרים בשבילו, כדי שיהיה ריחה נודף, ונמצאו מפסידין פירות שביעית. וי"א* שדוקא בחנם מותר לרחוץ במרחץ … להמשך קריאה
א אין שורפין תבן וקש של שביעית, מפני שהוא ראוי למאכל בהמה, אבל מסיקין בגפת ובזגין של שביעית * תבן של שביעית אין נותנים אותו לתוך הכר או לתוך הכסת, ואם נתנוהו אחרים הרי הוא כמבוער,* יש שמפרש דוקא כשנתנוהו אחרים לתוך הכר או לתוך הכסת חושבין אותו כמבוער, ואינו צריך ביעור אחר, ומותר ליהנות … להמשך קריאה
א ומאימתי אין קוצצין האילן בשביעית, החרובין משישלשלו. פירוש* משיתחילו להכביד על האילן כעין שלשלת. ויש* מפרש משיוציאו חוט ארוך כעין שלשלת ואח"כ כשזה החוט מתעבה נעשה מזה חרוב. וי"מ* משיתחילו הענפים של האילן להתפשט כעין שלשלת, ומשמע מדבריו שהוא בזמן שלא התחיל הפרי כלל להתגלות עדיין. ב והגפנים משיגרעו. י"מ* שהוא משיגיעו לאותה מדת … להמשך קריאה
א מותר לקוץ אילנות לעצים בשביעית קודם שיהיה בהן פרי. אבל משיתחיל לעשות פרי לא יקוץ אותו, שהרי מפסיד האוכל ונאמר לכם לאכלה ולא להפסיד. ואם הוציא פירות והגיע לעונת המעשרות מותר לקוץ אותו, שהרי הוציא פירותיו ובטל דין שביעית ממנו.* ומיירי באופנים שאין בהן משום בל תשחית. כגון שהיה מעולה בדמים לעצים יותר מלפירות. … להמשך קריאה
א ומאימתי יהיה מותר לאכול פירות האילן בשדה בשביעית, הפגין של תאנים משיזריחו אוכל בהן פתו בשדה, וכן כל כיוצא בהן. הבוסר משיוציא מים אוכלו בשדה, וכן כל כיוצא בו. הזיתים משיכניסו סאה של זיתים רביעית שמן פוצע ואוכל בשדה, הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה, הכניסו שליש מותר להכניס לביתו, שהרי הגיעו לעונת המעשרות. … להמשך קריאה
א אין אוספין פירות שביעית כשהן בוסר, שנאמר תאכלו את תבואתה, אינה נאכלת עד שתעשה תבואה. אבל אוכל מהן מעט בשדה כשהן פגים, כדרך שאוכל בשאר שני שבוע. ולא יכניס לאכול בתוך ביתו, עד שיגיעו לעונת המעשרות. הסבר על זכויות יוצרים שבת הארץמקור: www.nli.org.il
א אין פוסקין לאשה פירות שביעית, מפני שזה כמשלם חוב מדמי שביעית. אבל ניזונת היא משל בעלה. ויש מי* שנראה מדבריו, שעיקר החילוק הוא בין אם היא יושבת אצל בעלה שניזונת עמו, אע"פ שאוכלת משלו מדמי שביעית אין זה כפורע חוב מדמי שביעית, אבל כשאינה אצל בעלה, אז היא אוכלת כגובה חוב של מזונות, ואסור … להמשך קריאה
א פירות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחוצה לארץ ואפילו לסוריא. ואין מאכילין אותן לא לנכרי ולא לשכיר. ואם היה שכיר שבת או שכיר שנה או שכיר חודש או שקצץ מזונותיו עליו, הרי הוא כאנשי ביתו ומאכילין אותו. ומאכילין את האכסניא פירות שביעית. ויש מי* שנראה מדבריו, שאין איסור להוציא פירות שביעית מארץ ישראל לחוץ … להמשך קריאה
א מותר למכור אוכלי אדם ואוכלי בהמה וליקח בהם אוכלי אדם, אבל אין מוכרין אוכלי בהמה ליקח בהם אוכלי בהמה אחרת, ואין צריך לומר שאין מוכרים אוכלי אדם ליקח בהם אוכלי בהמה, ואם לקח בהן או החליף בהן, אוכלי אדם באוכלי בהמה, הרי הם כאוכלי אדם, שאין עושין מהן מלוגמא לאדם. ואם* לקח קניבת ירק … להמשך קריאה
א כלל אמרו בפירות שביעית, כל שהוא מיוחד למאכל אדם, כגון חיטים תאנים וענבים וכיוצא בהן, אין עושין ממנו מלוגמא או רטיה וכיוצא בו אפילו לאדם, שנאמר לכם לאכלה, כל שהוא מיוחד לכם יהיה לאכלה ולא לרפואה, וכל שאינו מיוחד למאכל אדם, כגון קוצין ודרדרין הרכים, עושין מהן מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה, וכל שאינו … להמשך קריאה
א מיני כבוסים, כגון בורית ואהל, קדושת שביעית חלה עליהם, ומכבסין בהן, שנאמר והיתה שבת הארץ לכם, לכל צרכיכם. אבל אין מכבסין בפירות שביעית, ואין עושין מהם מלוגמא, שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, ולא למלוגמא, ולא לזילוף, ולא להקיא, ולא למשרה, ולא לכביסה. וכלל* דין היתר ההנאה בפירות שביעית הוא הנאה כזאת שהיא באה … להמשך קריאה
א לצביעה כיצד, דברים שדרכן לצבוע בהן, אע"פ שהן מאכלי אדם, צובעין בהן לאדם, אבל אין צובעין לבהמה מפירות שביעית, אפילו מאכלי בהמה, שאין קדושת שביעית חלה על צבעי בהמה ונראה* שמאוכלי בהמה מותר לעשות צבעין לאדם, אפילו מאוכלים כאלה שאינם עומדים לצביעה, רק שהם ראויים לצביעה, וכן* מותר לעשות צביעה לאדם ממיני מלוגמאות, שהם … להמשך קריאה
א להדלקת הנר כיצד, שמדליק את הנר בשמן שביעית עצמו. מכרו ולקח בו שמן אחר, או שהחליף שמן בשמן, שניהם אסורים בהדלקה שאין מדליקין בדמי שביעית. ולא יתן השמן לתוך המדורה, אלא מדליקו בנר.* וי"א שאם מכר שמן של שביעית, ולקח בו שמן אחר, מותר להדליק בו כמו בשמן הראשון, מפני שכשם שניתן שמן של … להמשך קריאה