א דיני כתיבת מגילת אסתר ותפירתה ובו י' סעיפים:אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף. וצריכה שירטוט לכל השורות כמו ס"ת. ואין העור שלה צריך עיבוד לשמה וי"א שצריך עיבוד לשמה ויש להחמיר (מג"א): ב וכן לענין צורות האותיות והקפת גויל וחק תוכות דינה כמו ס"ת. ונהגו גם לתייגה כמו ס"ת. … להמשך קריאה
א דיני כתיבת המזוזה. ובו ח"ס:כיצד כותבין המזוזה. כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמע על דף אחד ביריעה אחת . ומניח לה ריוח מלמעלה כמו הצי ציפורן וכן מלמטה כחצי ציפורן. ובתחלתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך. ובסופה אין צריכין להניח כלל רק כדי הקפת גויל לאותיו' (ש"ך): ב צריך לכתבה בדף אחד … להמשך קריאה
א דיני תפילין הרבינו תם. ובו ה"ס:כבר מבואר בסי' כ"ב סעיף א' סדר הנחת הפרשיות בשל ראש. קדש. והיה כי יבאך. שמע. והיה אם שמע. וכן בשל יד כך הן מסודרו'. וזו היא שיטת רש"י והרמב"ם וכן הוא מנהג העולם. אבל רבינו תם יש לו שיטה אחרת. דהיינו קדש משמאל המניח. ואחרי' והיה כי יבאך. … להמשך קריאה
א שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ובו ז' סעיפים: קלף המעובד לשם קדושה אסור לשנותו לדבר חול (דהזמנה לגוף הקדושה מילתא היא לענין זה שלא לשנותו לחול) אלא א"כ התנה עליו בתחלת העיבוד. ואם כבר התחיל לכתוב עליו שוב אסור לשנותו אעפ"י שהתנה עליו. וגט הוי דבר חול: ב כבר מבואר בסי' ב' סעיף … להמשך קריאה
א דיני בדיקת התפילין ואם נתקלקלו התפילין או הרבועות. ובו ו' סעיפים:תפילין שהוחזקו ככשרות מן הדין כל זמן שחיפוין שלם הרי הן כחזקתן ואינן צריכין בדיקה. ואין חוששין שמא נמחק בתוכן אות או שמא נקבו. ומ"מ נכון לבדקן מפני שמתקלקלין לפעמים מן הזיעה. ואם אינו מניח אותן אלא לפרקים צריכין בדיקה שני פעמים בכל שבע … להמשך קריאה
א דיני הרצועות ובו ה' סעיפים:עור הרצועות צריך ג"כ שיהי' מעור בהמה וחיה ועוף הטהורים. וטוב שיהיו מעור העגל (הר"א מזונשהיים כטעם השער שבסי' הקודם) וצריכין שיהיו מעובדין לשמה. ואם נתעבדו שלא לשמה פסולין. ולא מהני מה שמשחירין אותן לשמה. וכשרות בין מעור בין מקלף: ב הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ. וצריכין לדקדק … להמשך קריאה
א הנחת הפרשיות לתוך הבתים ותפירת הבתים. ובו ז' סעיפים:אעפ"י שכבר קרא כל פרשה ופרשה כמה פעמים (כמ"ש בסי' ט' סעי' י') בכל זאת כשהוא בא להניחם לתוך הבתים צריך לחזור ולקרותם בדקדוק גדול ובעיון היטב אם אין בהן איזה פסול. וגם לדקדק היטב להניח הפרשיות של ראש כסדרן. דהיינו קדש בבית החיצון שהוא לצד … להמשך קריאה
א עשיית הבתים. ובו י"ד סעיפים:עור הבתים צריך ג"כ להיות מבהמה חיה ועוף הטהורים כמו הפרשיות. ורשאי לעשותן גם מקלף. רק שלכתחלה יש להשים את הקלף במי קליפת עצים (שנקרא בל"א לוה) שמעבדין בו העורות. וצריך שיהא מעובד לשמה היכא דאפשר. אבל בשעת הדחק יכול לעשות את הבתים גם מעור שאינו מעובד כלל או שהוא … להמשך קריאה
א דיני כתיבת תפילין. ובו ה' סעיפים:מצות תפילין שיכתוב ארבע פרשות שהן קדש לי כל בכור עד למועדה. והיה כי יבאך עד כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים. שמע עד ובשעריך. והיה אם שמע עד על הארץ. וכבר נתבאר בסי' ט' שצריכין לכתוב אותן דוקא כסדרן. של ראש כותבין כל פרשה בקלף מיוחד ושל יד … להמשך קריאה
א שאסור להשהות ס"ת שאינו מוגה ודיני הגההו. ובו ו' סעיפים:ספר תורה (וה"ה שאר ספרים) שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום. משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה. אלא יתקן או יגנוז. ואין להגיה שום ספר עפ"י הסברא כ"א בראי' ברורה שיש בו טעות: ב ס"ת שנמצא בו ג' טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו. … להמשך קריאה
א דין נקרעה היריעה עצמה. ובו ט' סעיפים:ספר תורה שנקרעה בו יריעה למעלה או למטה. אם נקרע רק הגליון ולא הגיע הקרע עד לכתב מותר לקרות בו לכתחלה אעפ"י שלא תפרו. ומ"מ לכתחלה יש לתקנו. ואם הקרע הולך בין האותיות אפי' של שיטה אחת אסור לקרות בו עד שיתפרהו. וגם אם נכנס לתוך שתי שיטין … להמשך קריאה
א דין תפירת ס"ת. ובו ז' סעיפים:תופרין יריעות הס"ת זו בזו. והלכה למשה מסיני שאין תופרין אותן אלא בגידים של בהמה או חיה טהורה. ואם תפרן שלא בגידין או בגידי טמאה פסולה עד שיתירה ויחזור ויתפור כהלכה. אין לקנות גידין מעכו"ם משום דאיכא למיחוש שמא מבהמה טמאה הם. וצ"ע אם מותר לתפור בגיד הנשה מפני … להמשך קריאה
א צורות השירות ושאר דקדוקים. ובו ז' סעיפים:שירת הים מניחין לפניה שיטה שלמה פנויה. ואח"כ כותבין את השירה בשלשים שיטות. שיטה ראשונה כדרכה. ושאר השיטות אחת מניחין בה ריוח בב' מקומות ונמצאה השיטה חלוקה לשלש ושני הרוחים ביחד יהיו שיעור סתומה ואחת מניחין באמצעה ריוח כשיעור סתומה. והיא ריוח כנגד הכתב וכתב נגד הריוח. ולאחריה … להמשך קריאה
א דיני פתוחה וסתומה ונונין המנוזרות. ובו ח' סעיפים:בצורות פתוחה וסתומה נחלקו הרמב"ם והרא"ש ז"ל. וירא שמים יש לו לדקדק לעשותן באופן שיהיו כשרין אליבא דכולא עלמא. דהיינו בפרשה פתוחה יסיים הפרשה שלפניה באמצע שיטה וישייר בסופה חלק כדי ט' אותיות דהיינו שיהי' שם מקום פנוי שהיו יכולין לכתוב שם ג"פ תיבת אש"ר מאותו הכתב … להמשך קריאה
א שיעור העליון והריוח שבין הדפין ובין השיטין ובין החומשים ובו ח' סעיפים:שיעור הגליון למטה ד' אצבעות באגודל (ע' סי' י"ג ס"א) ולמעלה ג' (לפי שאין דרך משמוש יד למעלה כמו למטה). ובין כל דף ודף שנים. לפיכך צריך להניח בתחלת כל יריעה וסופה כרוחב אצבע וכדי תפירה. ונמצא כשתופר היריעות ביחד יהיה בין כל … להמשך קריאה
א מדת הס"ת ושיעור הדפין והשיטין. ובו ה' סעיפים:אין עושין ס"ת לא ארכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו. פירוש שצריך לכוין שיהא חוט המקיף יריעות כל הספר (כשהוא תפור וגלול) ארוך כשיעור אורך הספר. וזהו משום מצות זה אלי ואנוהו. שאם יהי' ארוך יותר מדאי או עבה יותר מדאי לא יהיה נאה … להמשך קריאה
א הטועה בשם או שאירע בו איזה קלקול איך לתקן. ובו י"ח סעיפים:הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת. ונמצא השם כתוב אלא שלא לשם קדושה והרי הוא פסול נראה לי דאין למחקו אלא לקדרו: ב היה צריך לכתוב יהודה וגם נתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו … להמשך קריאה
א איסור מחיקת השם. ובו י"ח סעיפים:כתיב בעכו"ם ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכתיב בתרי' לא תעשון כן לה' אלהיכם. אמרו רז"ל מכאן אזהרה למוחק את השם. שאם מוחק אפי' אות אחת מן השמות הקדושי' והטהורים שנקרא בהם הקב"ה (שיתבארו בסעי' ה') הרי הוא עובר בלאו מן התורה וחייב מלקות. אם נמחק מקצת השם … להמשך קריאה
א קדושת השם וכתיבתו י ובו י"ח סעיפים:אעפ"י שאמר בתחלת הכתיבה שהוא כותב לשם קדושת ס"ת או תפילין או מזוזה (כמ"ש בסי' ד') בכל פעם שהוא בא לכתוב שם מן השמות הקדושים והטהורי' שאינם נמחקין (שיתבארו אי"ה בסימן שאח"ז סעי' ה') צריך לקדשו קודם כתיבתו. ואפילו מקצת מן השם שהוא בא לכתוב כגון שנתקלקל איזה … להמשך קריאה
א תפילין ומזוזות צריכין כתיבה כסדרן. ובו י"א סעיפים:תפילין ומזוזות צריכין לכתוב אותן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן בין שהקדים וכתב פרשה המאוחרת להמוקדמת בין שכתב התיבות או האותיות שלא כסדרן פסולין. לכן אם נמצא שחסר אות אחת אין להם תקנה אלא א"כ יכול לגרוד ממטה למעלה עד מקום החסרון (אם אין שם שם) ויכתוב … להמשך קריאה
א פסול חק תוכות. ובו ט"ז סעיפים:עוד ילפינין מדכתיב וכתבתם דבעינין שיהיו האותיו' נעשות דוקא בכתיבה ולא ע"י חקיקה והיינו ע"י חק תוכות. כגון שחקק תוך האות וצדדיו וע"י זה נמצא שנשאר אות בתמונתו זהו פסול משום חק תוכות. ולכן אם טעה וכתב דל"ת במקום רי"ש או בית במקום כ"ף וכן איפכא אין תקנה לגרוד … להמשך קריאה
א שצריכה להיות כתיבה תמה וריוח בין האותיות ובין התיבות. ובו ט"ס:כתיב וכתבתם ודרשינן שתהא כתיבה תמה. דהיינו שכל אות תהא ניכרת היטב ובכלל זה שלא תדבק אות לחברתה ואפי' בעוקץ דק כל שהוא ואפי' בתגין שלהן לא יגעו (וע"ל סי' ה' סעי' ד') אלא תהא כל אות מוקפת גויל בכל רוחותיה. אם כתב אלו"ף … להמשך קריאה
א דיני הבחנה ע"י תינוק. ובו ד' סעיפים:כל אות שיש בה ספק שמא אין בה כשיעור הראוי בענין שהוא פסולה או שמא אין צורתה עלי' בענין שהיא פסולה. מראין אותה לתינוק שאינו לא חכם ולא טיפש אם יודע לקרותה כהלכתה כשרה. ודוקא כשאנו מסופקים מועיל הבחנת התינוק משום דאז לא הוי רק גילוי מילתא בעלמ'. … להמשך קריאה
א צורות האותיות וזיונן. ובו ו' סעיפים:לכתחלה צריך לכתוב כתיבה נאה ומיושרת תמה ושלמה בתמונות האותיות שלמדוהו מדברי התלמוד ומדרשים וקבלה מן הראשונים ז"ל. אבל אם שינה לא פסל אלא א"כ הפסיד צורת האות כמו שיתבאר: ב אלו הן תמונות האותיות. א' צריכה להיות הנקודה העליונה עשויה כעין יו"ד וצ"ל בה עוקץ אחד למעלה לכתחלה … להמשך קריאה
א ס"ת תפילין ומזוזות צריכין לכתוב אותן בכוונה גדולה לשמה. וצריך שיאמר כן בפיו קודם שהוא מתחיל לכתוב. דהיינו קודם שמתחיל ס"ת צריך שיאמר ספר זה אני כותב לשם קדושת ספר תורה. ומספיק לו לכל הספר (מלבד השמות הקדושות שהוא צריך לחזור ולקדשן כדלקמן סי' י') וכן בתפילין ומזוזות יאמר לשם קדושת תפילין או מזוזה. … להמשך קריאה
א הלכה למשה מסיני שאין כותבין ס"ת תו"מ אלא בדיו. ולכתחלה טוב לעשותה בענין זה מקבצים עשן של שמנים או של זפת או של שעוה וכיוצא בהם (בל"א פלאמרוס או קיהנרוס) וגובלין אותו בשרף אילן (גומי) ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותם וקודם הכתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו … להמשך קריאה