קסת הסופר י״ט: שאסור להשהות ס"ת שאינו מוגה ודיני הגההו. ובו ו' סעיפים:

א

שאסור להשהות ס"ת שאינו מוגה ודיני הגההו. ובו ו' סעיפים:
ספר תורה (וה"ה שאר ספרים) שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום. משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה. אלא יתקן או יגנוז. ואין להגיה שום ספר עפ"י הסברא כ"א בראי' ברורה שיש בו טעות:

ב

ס"ת שנמצא בו ג' טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו. כי היא מוחזק במוטעה ואם נמצא טעות א' והגיה וכן שני ושלישי והוגה בינתים עד שלא היו ג' טעיות יחד אין צריכין להגיה כולו וכן נוהגין (בני"ו עפ"י ספרי זוטא) מיהו אם נמצאו טעיות הרבה עד שהן פ"ה אעפ"י שהוגהה בינתים אפשר שנכון להגיה כולו (שם) י"א שאם נודע שהגיה אותה מגיה מומחה אפי' נמצאו אח"כ כמה טעיות א"צ עוד להגיה אלא מתקן מה שנמצא והכי נהוג (שם בקצור):

ג

ס"ת שיש בו ג' טעיות בכל דף ודף יתקן. אבל אם היו ד' יגנז. ואם היה רוב אותיות הספד מוגה והשאר יש בו ד' טעיות בכל דף. ונשאר אפי' רק דף אחד מאותו השאר המשובש בלא ד' טעיות הרי זה יתקן. ודוקא אם מתחלה נכתבה כך בלא ד' טעיות אבל אם נכתבה בד' טעיות והוא רוצה להחליף יריעה אחת שיהא דף אחד שבה מציל לתקן על ידו כל הדפים לא מהני (תוס' והרא"ש):

ד

במה דברים אמורים שכתב את המלא חסר לפי שהוא גנאי לתלות כל כך ביני שיטי. אבל אם כתב את החסר מלא אפי' יש בכל דף ודף כמה טעיות יתקן. לפי שאין הגרידה גנאי כמו התליה. וכשגורד ירחיב קצת האות שלפניו והאות שלאחריו שלא ירא מקום הגרד הפסק בתיבה שתהא נראית כשתים. וע"ל סי' י"א סעי' ט' דכשגורדין את היתרון גורדין את השני:

ה

טעה ודילג תיבה או יותר יכול לתלותה בין השיטין אבל לא בריוח שבין דף לדף:

ו

אם דילג שתי שיטין או שלש נהגו הסופרי' לתקן אף לכתחלה לגרוד כמה שיטין וגם למעט הכתב כדי להכניס הדילוג (וע"ל סי' י"ד סק"ד) אבל יותר משלש אסור לכתחלה לתקן משום דמחזי כמנומר רק יסלק את היריעה. אך בדיעבד אם עבר ותיקן אין בידינו לפסול ס"ת (משאת בנימין ועוד פוסקים):