צדקת הצדיק

א [נו] הש"י נתן התורה בע"כ של ישראל כמשז"ל בשבת פ' רע"ק וכן לעתיד כמ"ש ביד חזקה אמלוך עליכם [ורז"ל פ' חלק (סנהדרין קה.) קראוהו רתחא. ולכן א' בשבת פ' רע"ק ע"פ כי אתה אביט שיצחק הוא הגואל ע"י מדתו]. וכן אצל כל פרט הש"י שולח לו הרהורי תשובה ומחשבות של קבלת עומ"ש בע"כ ושלא … להמשך קריאה

א [נה] עיקר העבירות באים מחמת השכחה. שהוא בלב כדאי' במגילה (יח.) שאפי' זוכר במוח מ"מ אינו זוכר בלב כי אלו הי' באמת זוכר בהרגשת הלב שהש"י ציוה ע"ז לא תעשה כן א"א כלל שהי' עושה רק שהיצר מעלימו מלבו כענין שמנת עבית וגו' תדע שמצות ציצית הוא לזכור ע"י מצות ה' ואז"ל (מנחות מד.) … להמשך קריאה

א (אות נד חסר בכמה דפוסים ונוסף כאן מכת"י) עיקר היהדות – בקריאת שם ישראל. כמו שנאמר זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה (ישעיה מד, ה). שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל די. ומצינו בריש פרק כלל גדול (שבת סח:) גר שנתגייר בין … להמשך קריאה

א [נג] דבור של חול המורגל בפי האדם ומרגלא בפומי' הוא דברי תורה ממש אפי' אצל איש ההמוני מישראל וכמו שנראה הרבה בתלמוד מביא דאמרי אינשי והוא ד"ת ובפ"ק דסנהדרין (ז.) הרבה ההוא דהוה קאמר ואזיל כו' וא' שמואל קרא כתיב. כי כל נפש מישראל יש לו אחיזה בד"ת מיוחדת כנודע ובדבור שמרגלא בפומי' זהו … להמשך קריאה

א [נב] אל יתמה האדם אם יראה רשעים מתרבים בעולם והולכים ומתגדלים בכל יום כי ידע שהש"י הוא בעל הכרם וכמ"ש (ב"מ פ"ג:) ויודע טיבו של כרם יותר ממנו ומתקן צרכיו בכל עת ורגע. והנה רז"ל (סנהדרין צח.) אמרו שבן דוד אפשר שיבוא בדור שכולו חייב דיעמיד מלך קשה כהמן שישובו בתשובה והרי אז"ל איזה … להמשך קריאה

א [נא] כל השתדלות האדם בשבירת היצר בתאות נקרא חן ויופי לבד שהוא שקר והבל שאינו קיום לעד כי היצר מתגבר בכל יום ואולי מחר לא ינצחנו. רק העיקר לבקש מהש"י שיהי' בעזרו שזהו מבטח נאמן כי גואלו חי. וז"ש (סנהדין כ.) שקר החן זה יוסף [אינו יופי גמור כמשאז"ל (סוטה לו:) שיצאו טפין. לכן … להמשך קריאה

א [נ] על כל מיני ישועות של הש"י לאדם יש בעתה ואחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה. ובעתה היינו כשכבר חסר לו הדבר והוא צמא ומשתוקק ונצרך לה [וכן הוא בעתה לענין ביאת משיח כאשר יהיו הכל צמאים לישועתו ולא יהי' שום עצה אחרת לישועת ישראל ומובן למשכיל כמה מרז"ל בזה] ואחישנה היינו טרם יקראו … להמשך קריאה

א [מט] כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהרבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב ולכן א' בוי"ר (פר' כא) שבאבר שבו חטא בו יעשה מצות ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מדה כנגד מדה אבל … להמשך קריאה

א [מח] לא יתחבר עם רשעים ואפי' לעשות מצוה וכ"ה מפורש במכילתא כמ"ש בהתחברך וגו' ואע"פ שנתחבר עמו ללחום נגד ארם. ונא' בני אל תלך בדרך אתם ובכל מקום דרך בס' משלי ר"ל דרך התורה והמצות. ואז"ל (יומא לה:) גבי יוסף להיות עמה לעוה"ב ועוה"ב הוא רק קבול שכר ולא עונש דזה אין נקרא עוה"ב. … להמשך קריאה

א [מז] כל הכחות הנטועות בכל נפש מישראל אין לחשוב שהוא רע גמור ושצריך להיות הפכו כי אין לך שום מדה וכח שאין בה צד טוב ג"כ רק צריך שישתמש בה כפי רצון הש"י ואם אינו כפי רצון הש"י גם המדות טובות רעות כמו שאול שנענש בעבור הרחמנות ובגיטין (ט.) ענותנותו של ר' זכרי' ב"א … להמשך קריאה

א [מו] לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי. ועל דבר זה ידוו כו' כי העובר ע"ד סופרים נקרא רשע כמ"ש (יבמות כ.) אבל ע"ז א' הקדמונים מאמר חז"ל (פסחים פ"ו:) כל מה שיאמר בעה"ב עשה חוץ מצא. ולא לחנם כתבה תורה ענין המעפילים בפ' שלח אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו … להמשך קריאה

א [מה] כשחטא הרבה עד שנסתם התשובה כי כבר סוגרו דלתי לבו ע"ז א' בורא ניב שפתים שלום שלום שהקב"ה בורא יש מאין הדבור של שלום שלום שהוא קבלת התשובה היפך הנאמר לרשעים אין שלום. ותחלת אותה פרשה (ישעי' נז) בפסוק הנחמים באלים וגו' שדרשוהו (נדה יג.) על המז"ל שע"ז אמר בזוהר (ח"א ריט ב) … להמשך קריאה

א [מד] מי שיש לו תשוקה גדולה לתאות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כ"כ. כי אדרבא הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת. וכמו שנחמו ההוא סבא [אשר הוא אליהו לדעת י"מ בתוס' פ"ק דחולין (ו.) ושמעתי דכן הוא האמת ודקו' תוס' שם אכ"מ] לאביי (בסוכה נב.) וע"ז … להמשך קריאה

א [מג] פעמים יש אדם עומד בניסיון גדול כ"כ עד שא"א לו שלא יחטא כד"ש (ברכות לב.) מה יעשה הבן כו' ובזה הוא נחשב אונס גמור דרחמנא פטרי'. וגם בהסתת היצר בתוקף עצום שא"א לנצחו שייך אונס [ואם הש"י הסיב את לבו הרי אין חטא זה חטא כלל רק שרצון הש"י הי' כך] ועמ"ש בכתובות … להמשך קריאה

א [מב] בתפלה הוא העיקר החשק והרצון להתפלל ולהתחנן וכמ"ש אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים כו' שהוא עצמו מאמרם שילהי מנחות בקרבנות [שהתפלה דוגמתן] שלא תאמר אעשה רצונו כו' ת"ל לרצונכם תזבחוהו דר"ל כי אין הקרבן מצוה וכמ"ש ולא צויתים גו' ע"ד עולה וזבח וכן בכ"מ. ועי' במ"נ בטעם הקרבנות. ונודע מ"ש מהר"מ אלשקר … להמשך קריאה

א [מא] אנכי קודם ללא יהי' לך כי ע"י ההתבוננות הגמורה באנכי מצד אמונה הברורה בהש"י שהוא מצוי הוא ניצול מלא יהיה ונשמר מכל מיני הסרות ונזקין כי אז"ל (מד"ת ויצא) עשה מצוה א' מוסרין לו מלאך א' לשמרו. והנה מדה כנגד מדה כל המצות קבלו ע"י שליח נמסר מלאך ואנכי ולא יהיה שמעו מפי … להמשך קריאה

א [מ] עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכיות ר"ל שיכיר ויבין שכל מה שחטא הי' ג"כ ברצון הש"י כמשז"ל (ברכות לא סע"ב) ג' פסוקים כו' ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי כו' וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ס' ארבע מאות שקל כסף ששניהם אמת כ"א במקום בפ"ע במקום הבחירה שם … להמשך קריאה

א [לט] פעמים נדמה לאדם שיש לו סיעתא דשמיא לדבר שהוא עושה אל יסמוך ע"ז לאמר שדבר טוב הוא דלולי כן לא היה הקב"ה עוזרו שרק לבא לטהר מסייעין אותו אבל בבא לטמא א' רק פותחין לו ולא מסייעין. דמ"מ פעמים יש דלניסיון סייעוהו וכיוצא וכמ"ש במיכה שא' עתה ידעתי כי ייטיב ה' [ושם זה … להמשך קריאה

א [לח] למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז (ברכות ד' א') ור"ל אף בדברים הברורים במחשבה כשבאים לגלוי שהוא הלשון המוציא לפועל מה שבכח בלב יהיו תלויים בספק כי האדם עלול הטעיות ולכך צריך שכל גלוי מעשיו יהיו דברים מבוררים לכל ולא מה שמבורר רק לו במחשבתו אבל במחשבתו יכול לחשוב אף דברים … להמשך קריאה

א [לז] אשה בדברא לא שכיחא. שדה הוא התפשטות לאורך ורוחב כמו ששמעתי ע"פ (משלי כד,כז ) ועתדה בשדה לך ושם לא שכיח תאות גופניות לחוש ולחשוד עצמו בכך: הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א [לו] לא יכנוס בבהכנ"ס יחידי בבהכ"נ שלהם שהיו עומדים בשדה ומסוכנים ממזיקים ולפיכך צריכים להמתין א' על חבירו [תו' שם ב' א' ד"ה מברך. ובהמתנה סגי כמש"ש מ"ג ב' דלב' אין מזיק וכ"א שם ג' ב' דבתרי ליכא ולכך כשישאר א' די כמש"ש ה' סע"ב ב' שנכנסו כו' וע"ש ו' א' תוס' ד"ה המתפלל … להמשך קריאה

א [לה] לא יכנוס לחורבא דשכיחים מזיקין [וע"ש בגמ' עוד ב' טעמים ע"ש הנ"מ בהם]. ועי' ב"ק כ"א א' וברש"י ע"ש. כי בית הוא מקום שמחזיק בו איזה דבר וכאשר חרב מאין יושב מבנ"א ולא מחפיציו [וכדאי' בב"ק שם דגם במחזיק בו תבנא וציבי סגי] א"כ הוא מקום הפכי ומזיק לישוב בנ"א ולפיכך א' שם … להמשך קריאה

א [לד] כל הלילה איברי לשינתא לחד מ"ד בעירובין ס"ה א' וע"ש בתוס' דהיינו לילי תקופת תמוז ועי' תענית ל"א א' דמט"ו באב צריך להוסיף והיינו מחצי תקופת תמוז וכמ"ש במק"א דלעולם ההתחלה נמשך עד החצי דאח"כ רובו ככולו וכאלו כולו עבר והלילות מתחילין להתגדל. וע' במשנה ריש ברכות דזמן ההתחלה לישן עד סוף האשמורה … להמשך קריאה

א [לג] אע"ג דזריזים אין מקדימין טפי מצפרא כמ"ש פ"ק דפסחים (ד.) זהו מצד הזריזות למצוה לבד אבל בדבר מצוה הנחוצה לשעתה צא ולמד מפועל בעסקי העולם בדבר הנחוץ. ולכך ס"ד בברכות ב' ב' דלמלאכת בהמ"ק הוי מחשכי ומקדמי גם בלילה ע"ש. וי"ל גם למאי דדייק מקראי דלא חשכי וקדמי היינו מפני שהי' להם הלילה … להמשך קריאה

א [לב] אין נכנסים לחורבה פי' מקום פנוי ממושב בנ"א האמיתים ומקום מצוה רק כל מחשבת הרשות. מפני החשד שיחשוד לעצמו שמא יש איזה תאוה בדבר. ומפני המזיקין דכל מקום הפנוי מקדושה יש מקום למזיקין וכח היצר להתגבר. ומפני המפולת דסתם חורבה רעועה שא"ל קיום כמ"ש שקר אין לו רגלים. ואפי' לצורך עבודה [להתפלל] אין … להמשך קריאה

א [לא] אין להתפלל במקום שאפשר להתבלבל באמצע אלא תפלה קצרה שלא יתבלבל בה. כי טוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה. וכן בכל ענין וזמן כשאין יכול לכוין כל התפלה ועוברי דרכים דרך המלך של עולם חלל שמאלי שבלב יפסיקוהו מעבודתו יתפלל תפלה קצרה עכ"פ בכונה: הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה