צדקת הצדיק ל״ו

א

[לו] לא יכנוס בבהכנ"ס יחידי בבהכ"נ שלהם שהיו עומדים בשדה ומסוכנים ממזיקים ולפיכך צריכים להמתין א' על חבירו [תו' שם ב' א' ד"ה מברך. ובהמתנה סגי כמש"ש מ"ג ב' דלב' אין מזיק וכ"א שם ג' ב' דבתרי ליכא ולכך כשישאר א' די כמש"ש ה' סע"ב ב' שנכנסו כו' וע"ש ו' א' תוס' ד"ה המתפלל ויעו"ש שסיימו ולכך בלילה כו' משמע דבלילה גם בבהכנ"ס דילן שבעיר יש לחוש וכ"מ ממ"ש בד"ה מברך הנ"ל אבל כו' אלא בלילה. אבל צ"ע דהא יראו עינינו נתקן רק בלילה ומלשון ודוקא כו' משמע דבבהכ"נ דילן א"צ לומר יראו עינינו וצ"ע. וברי"ף אהא דב' שנכנסו כו' משמע גם בזמנם דוקא בלילה ויל"פ ד' התוס' ד"ה המתפלל הנ"ל קאי בזמנם. ולפ"ז יש להגיה בתוס' ד"ה מברך הנ"ל דצ"ל אחר תי' המזיקים "בלילה" ותיבת אלא בלילה ט"ס ודחוק. ועבא"ח סי' צ' סט"ו יל"ע ונראה דס"ל דיתבלבל שייך גם בעיר כמ"ש בחר"י וגם זה דוקא בלילה אך על הי"א שברמ"א נרשם תר"י מבואר דלתר"י ה"ה ביום וכ"כ בב"י להתר"י אך ל"י מנ"ל. וי"ל תר"י קאי ע"ד הרי"ף דמיירי בלילה. וע' בטור מ"ש וי"א דאף בשלנו כו' לכאורה הך י"א ד' תר"י וכמ"ש. אך ממ"ש בדיעה ראשונה בשדות אף ביום נראה דזהו דעת תר"י והי"א הוא ד' הרי"ף וס"ל דקאי אשלנו וכ"מ בב"י ע"ש. אבל צ"ע דהא הרי"ף אין מחלק וגם בשדה דוקא בלילה. ולכן נראה טפי דהי"א דעת תוס' כנראה מדבריהם שלפנינו. ולפ"ז בבהכ"נ שלנו בלילה אם יש חשש מזיקין תליא בפלוגתא. ובשלהם משמע אף ביום יש חשש וצ"ע דהא יראו עינינו תקנו רק בלילה. ועבטוש"ע סי' רל"ו טעם אחר דהוא במקום תפלת ערבית דגם כשכולם ביחד יראים [או דמקומן שאני כמש"ל ג' ב'. או משום חיות ולסטים עי' בירוש' ריש פרקין וע' פסחים ב' א' ובתוס' ויומא כ"א א'] אך ד' תוס' שכ' טעם להמתין צ"ע גם בש"ע סי' צ' שכ' משום בלבול ולא זכר מזיקין צ"ע קצת. אמנם באמת לא מצינו איסור לכנס יחידי בבית שבשדה ביום או שבעיר בלילה [רק לישן יחידי] וכן ממ"ש ג' ב' בחורבא בדברא משמע דוקא חורבא ובהכ"נ אינו חורבה כמש"ל דגם בי תבנא וציבי סגי [רק בשדה בלילה י"ל חשש כמ"ש פסחים ב' א' ע"ש בתוס'] ועי' א"ח סי' ג' סי"א בהג"ה גם לענין בהכ"ס חלוק בין בשדה לבעיר. וי"ל גם בהכ"ס לא מקרי חורבא דהוא לתשמיש אדם וי"ל שאני בהכ"ס דשכיחי מזיקין כמ"ש שילהי ברכות. אך י"ל גם בהכ"נ כמ"ש ב"ק ס' ב' דמה"מ מפקיד כליו: