צדקת הצדיק

א [ל] אף מעשה שאינה הגונה בעצם כל שהיא הגונה כפי מחשבת האדם והיא מעשה מצוה רק שהי' לו לעשותה עצהיו"ט אין לנו למנוע ממנו עשייתה [כדמשמע מאליהו שהמתין עד שסיים תפלתו ולא מנעו תיכף. ואולי י"ל דלא הי' שם מקום פנוי להתפלל עוד. והי"ל להתפלל בדרך ר"ל קודם שנכנסת לחורבה. ואינו במשמע. אלא גם … להמשך קריאה

א [כט] מתחלה הוא חורבן הבית [הפנימי. בית דירה ובו די רק חורבה שחרב מאין דרים] ואח"כ שריפת ההיכל [החיצון. וחורבנו היינו שריפה] ואח"כ גלות ישראל. וכן החוטא מתחלה בלב שחרב מיר"ש ואח"כ במוח [ששם אינו מדור קבוע. כי בית זו אשה שהיא הלב. והוא נשרף לגמרי שאיננו מקום מכיל אף לפרקים מחשבת ש"ש שאולי … להמשך קריאה

א [כח] מאן דגני בבית אפל. פי' כמ"ש בפ' חלק (סנהדרין צב.) הוי קבל וקיים כדתנן בית אפל כו'. והיינו שאין מאיר בו שום אור אלהות ולא ידע זמן קבלת עול מ"ש אימתי כיון דשמע תינוק כו' יצטרף עצמו בהדי צבורא ובהדי ראשי העדה ובהדייהו גם הוא יוכל לקבל כידוע כאשר נכלל נפשו בנשמת גדולי … להמשך קריאה

א [כז] צריך בתחילת יום וכן בתחילת לילה להתפלל על הגלות [שעבוד כו' ושאור שבעיסה שקולים והכל א'] ועי' במג"א ר"ס א' בשם של"ה. לפי שאז הקב"ה שואג כו' [וכדיליף בהרא"ש על סוף כל משמר מזה] כדמשמע מלשון הגמ' סימנא למ"ל אורתא סימנא למ"ל יממא הוא דקשה הא מצינו ביומא (כח.) שטעו במאור הלבנה שהוא … להמשך קריאה

א [כו] משמור ג' תינוק יונק ואשה מספרת. שניהם יחד זהו רק במשמר ג' שיהיו כולם נעורים בזמן א'. וכן בנמשל יניקת תינוק משדי אמו התורה כאשר אשה מספרת ויהי' גם האב [הקב"ה כמ"ש בר"פ כ"מ] משתעשע ביניקת התינוק זהו רק במשמור ג' שכבר שלם במעשים ובעבודה שבלב. והנה במעשה הקדים תינוק יונק שהוא המעורר … להמשך קריאה

א [כה] משמור ב' כלבים צועקים. כשהכל ישינים דבמשמור א' יש בנ"א ניעורים ואין מניחים אותו. וכן תפילה טוב במקום שאין בנ"א כי הם מבלבלים אותו בפניות ומחשבת חוץ ושאר מחשבות זרות בא ע"י וכמ"ש בדגמ"א כ"פ ע"פ וכל אדם לא יהי' וגו' בבואו לכפר בקודש. ותפלה בצבור כשגם הצבור מתפללין אין דעתן עליו וכן … להמשך קריאה

א [כד] משמור א' בלילה חמור נוער. שניעור עדיין לפי שהוא זמן שהולכין לשכב רוב בנ"א [דל"ל דמה דאיכא דהולכים לשכב יועיל כדלדידן איכא דגנו דא"כ כל הלילה נמי עי' ברש"י ותוס' ט' א' ד"ה ובלבד דיש שהולכים אז תחילת שכיבה] עי' בתר"י במשנה דריש ברכות [אליבא דר"א וה"ה לדידן ולכך ניעור עם בעליו עדיין … להמשך קריאה

א [כג] בכל מעשה השי"ת יש סימן ניכר למטה וכמ"ש בס' לקוטי אמרים מהר"ב זצ"ל כי חסרון שמגיע לצדיק הוא לסימן לו שידע שאותו החסרון בשכינה כביכול עש"ב. וזהו על כל משמר שואג כו' וסימן לדבר ר"ל שיש סימן ניכר למטה. ושאגה א' שהוא במשמר א' דגלות כ"כ בתוקף עד שניכר גם בחמור שהוא ברי' … להמשך קריאה

א [כב] ג' משמורות וזמנים חלוקים הוי הלילה [וע"ש ע"ב דלחד מ"ד ד']. ואותם היודעי בינה לעתים יש להם ג"כ לחלק הלילה לג' משמורות וזמנים כל משמר הוא זמן בפ"ע וכן חשכת האור וכ"ה זמן הגלות חלוק לג' עתים אלו וכמ"ש במק"א. הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א [כא] אתערותא דלתתא בעבודת ה' מעורר למעלה דוגמתו כמ"ש בזוהר כ"פ. וכמ"ש (חגיגה טו:) אשכחי' רבב"א לאלי' כו' א"ל עכשיו א' משמי' דר"מ [וכעין זה בפ"ק דגיטין (ו':) בר' אביתר]. וזהו איכא משמורות ברקיע כי היכי דאיכא בארעא. שמתעוררים בארעא כפי הסימן דיהיב: הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

א [כ] איכא משמורות ברקיע, לדברי רקיעיים, ר"ל לעבודת הש"י, כי היכי דאיכא בארעא, בענינים הפחותים ועבודת האדמה. כן ממש דוגמתו, וממנו נקח לעבוד ה' [באותו עת] בענין זה. סימן לדבר משמר א' – חמור נוער, החומר [דוגמת חמור. על דרך שאמרו "עם הדומה לחמור"] גם הוא נוער כחמור למשוי המצות בכלי המעשה. ב' – … להמשך קריאה

א [יט] בכל הענינים ומעשה חלוקת הזמנים שמוטבעים בעולם והנהגתו הם ג"כ כן אצל השי"ת כמ"ש בפ' הרואה (ברכות נח.) מלכותא דרקיע כמלכותא דארעא וכ"א בברכות ג' א' איכא משמורות ברקיע כי היכא דאיכא (כ"ה גי' הרא"ש) בארעא והוא לגבי הש"י כדמסיים ועל כל משמר כו' [ורש"י שפי' אמלאכים. ל"י למ"ל. אבל קושטא כן דלשון … להמשך קריאה

א [יח] קבלת עומ"ש דערבית אעפ"י שהתורה תלאתו בשכיבה מ"מ עיקרו תלוי בלילה ג"כ רק שדרך שכיבה בלילה נקט כן קרא. כי השכיבה מיוחדת ללילה שאינו זמן פעולה אפי' אי איכא אינשי [דבזה סגי ע' ט' רע"א] דגנו ביום אינו קרוי שכיבה לפי שהיום מיוחד לקימה דהיינו עבודה. כ"מ דהעיקר בלילה מלשון משעה שקידש כו' … להמשך קריאה

א [יז] זמן עבודת הפועל רק ביום כמ"ש יצא וגו' עדי ערב ולכ"א בעירובין (סה.) אנן פועלי דיממא אבל ליליא לשינתא רק כי יזיף ביממא פרע בליליא [ועבתר"י ברכות ח' א' משמע דכן הלכה]. רק מ"מ מצאנו גבי מלאכת בהמ"ק ברכות ב' ב' ס"ד דמקדמי ומחשכי גם בלילה ולמסקנא נמי רק משום דהוצרכו הלילה למשמר. … להמשך קריאה

א [טז] דבר מצוה שעושהו מפני הספק חל עליו קדושת הש"י בוודאי כיון שצריך לעשותו מפני הספק דוגמת יו"ט שני. וע' שבת כ"ג א' דמברכין אשר קדשנו במצותיו אספק חוץ מדמאי דרוב ע"ה כו' [יעמ"ש בזה להלכה בחי']. דוגמת מ"ש בתשו' הר"ן הובא ב"י יו"ד סי' רכ"ח דכיון שמספק צריך חשוב כוודאי [יעמ"ש בזה בחי']. … להמשך קריאה

א [טו] מצוה הוא זכות לאדם שתזדמן לידו כמ"ש שכר מצוה מצוה וכמ"ש בתוספ' (פאה פ"ג) באותו שנזדמנה לידו מצות שכחה הביא עולה ובסוכה (כח:) דגשמים בחג סימן רע משל כו' ובחוה"ל כאשר הש"י רוצה לשלוח דורן לאוהבו מזמין לו עני. ולכן מברכים שהחיינו על מצות שקבוע זמן. וזהו הלשון זכאים לאכול בתרומה ברכות ב' … להמשך קריאה

א [יד] וגם ביום יש פעמים עננים המונעים האור אבל לא מחשיכים. והם לטובה כי המסתכל בשמש עיניו כהות וגם למנוע תוקף החום המזיק פעמים לאדם כמו שמצינו בנדב ואביהוא. וגם עיקר טובה כמו ששמעתי בענין זה ע"פ המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר שעי"ז מוריד טפה חדשה לגוף המצמחת אבל המטר עצמו אינו טובה … להמשך קריאה

א [יג] הזמן מורכב מיום ולילה וכן חיי האדם אור וחושך עולה ויורד כידוע מאמר הבע"ש ע"פ שבע יפול צדיק וקם. כי ז' ימים הוא שבוע א' ואח"כ חוזרים אותן ז' ימים חלילה. ואמנם גם בעת החושך צריך אור הלבנה או אור כוכבים דנמי אור הוא כדאי' ריש פסחים ולא שיהא חשוך לגמרי. ובביתו צריך … להמשך קריאה

א [יב] בתשובה יש ב' ענינים להבא ותיקון העבר וזהו טעמא שצריך ב' דברים טהרה על להבא [במי הדעת הוא תורה תבלין ומצלי מעבירות להבא שהמאור מחזיר למוטב כמ"ש במד' ריש איכה. וכמ"ש בתדב"א ובמד' (ויק"ר פ' כה) שהתשובה למד דף א' ילמוד ב' דפים] וכפרה הוא לתקן העבר ולכפר החטא והוא ע"י קרבן ודוגמתו … להמשך קריאה

א [יא] ילפינן מברייתו של עולם דבכל דבר הלילה קודם ליום כדאי' ריש ברכות. כי בכל דבר ההעדר קודם להויה וכי אשב בחושך אדע כי אח"כ ה' אור לי. כי כל חיי האדם כך מורכבים מהזמן חושך ואור יום ולילה כך חוזר חלילה רק שהחושך קודם דקליפה קודמת לפרי. חוץ בקדשים קיי"ל הלילה אחר היום … להמשך קריאה

א [י] כל בנין לימודו יהיה על המקרא שציוה ה' וזה יהי' נוכח עיניו כי ע"ז הוא דן על מה שצוה הש"י בתורתו. וע"ז רמז בראש המשניות דפתח מאימתי ותנא אקרא קאי כדמפ' בגמ'. לאורויי דכל משנתו רק אקרא קאי ולא כלימוד חכמה מחכמות. וכמדומה שכך שמעתי ג"כ: הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public … להמשך קריאה

א [ט] ישב אדם ולא עשה מצוה שחובה עליו לעשותה כאלו עשה עבירה. כך שמעתי מדיוק לשון המשנה דריש ברכות להרחיק מן העבירה. ופשוט הוא שכן מצינו (ר"ה יז.) פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפילין אע"ג דאינו אלא בשב ואל תעשה: הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א [ח] וזמן ההכנה הזו הכל לפי מה שהוא אדם וחסידים היו שוהים רק שעה א' לתפלה כדאי' (ברכות ל:) וזה טעם ג"כ שהרחיבו בזמן של ערבית עד עמוד השחר כי בחשכת ליל קשה למצוא בהירות מלכות שמים פעמים עד עה"ש כולי האי ואולי. משא"כ ביום כמ"ש להגיד בבוקר חסדך אז אפשר להגיד מיד בבוקר … להמשך קריאה

א [ז] זמן ק"ש תלי בזמן אכילה במשנה דריש ברכות ושם בבריי' ע"ב. כי אכילה הוא קיום החיים וכך קבלת עול מ"ש. וכמו שאכילת האדם בבוקר ובערב כך קבלת עומ"ש. ומ"ד מעני בדעת שאין לו נר להאיר עיני שכלו וממהר באכילה פשוטה כך קבלת עומ"ש בפשיטות כעני זה שאוכל רק פת במלח. וחד מ"ד דבתר … להמשך קריאה

א [ו] קבלת עול מ"ש שלימה אמרו (ברכות טו.) נפנה פי' מכל גילולי תאות עוה"ז המותרות אשר לא לש"ש. ונוטל ידיו שמעתי שזה רמיזת רחיצת ידים על סילוק נגיעות. וי"ל עוד רומז על הרחיצה ממה שכבר נתלכלכו כלי המעשה מאותם הטינופות ירחצם במי הדעת וטהר. ומניח תפילין כמ"ש ביע"ד שהוא חותם ש"ש שנושא עליו כמו … להמשך קריאה

א [ה] ואעפ"י שעיקר חיוב קבלת עומ"ש בק"ש מ"מ חיובה נמשך לעולם שאפי' רגע א' לא יזוז ממנו העול. וכמו שאומרים ע"ח שחטאנו לפניך בפריקת עול וכמ"ש הבע"ש ע"פ אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון. וקבלת עומ"ש של ערבית זמנה כל זמן השכיבה שכל הלילה צריך להיות נושא בעול. אבל של שחרית רק בתחלת … להמשך קריאה