פרי צדיק, לך לך ב׳

א

בזוהר הקדוש (ס"ת עח א) חשב ז' ברכות ואעשך לגוי גדול האי ברכתא חדא כו' ונברכו בך וגו' הא שבע. ובכל מקום שיש מספר ז' הם כנגד ז' המדות כמ"ש שבעה מי יודע כו' שבעה ימי שבתא. והמכוון שבכ"מ שנזכר מספר ז' הם כנגד ז' ימי בראשית שהם הז' מדות תחתוניות. וכנגד ז' המדות ז' רועים שהם מרכבה להמדות כמ"ש (בזוה"ח תולדות) וכן הוא סדר הברכות כאן. ואעשך לגוי גדול היינו בלא שיעור. שכן מורה לשון גדול והוא כנגד א"א שזכה במדתו עד כ"ע כמש"נ ואברהם זקן בא בימים וכמ"ש בזוה"ק באינון יומין עלאין כו' והיינו שנתברר במדתו שהוא האהבה עד השורש בג"ר. ואברך תרין נגד יצחק אע"ה שמדתו פחד יצחק והיינו להתברר במל"ת שהשורש לא יהיה לך. והוא להוריק הרע מלב כסיל להיות אתפני יצר הרע מן תמן. וזה על ידי תורה שבעל פה שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס. ותורה שבעל פה נקרא ברכה וכמ"ש בריש ס' הבהיר שכ' ומנלן שהתורה איקרי ברכה כו' שנאמר ים ודרום ירשה וכ' רחבה מני ים ע"ש והיינו תורה שבעל פה דהתורה שבכתב מנוי' וספורה אותיותיה. ואגדלה שמך נגד יע"א שהוא פעל שמטתו שלימה וזש"נ ואגדלה שמך שאז נתפשט קדושת א"א מדת גדולה שיהיה לעולמי עד שפת אמת תכון לעד. שאז כבר יצא הפסולת ואז נתברר שגם א"א מטתו שלימה שעשו וישמעאל לא נחשב זרעו כמ"ש ביצחק ולא כל יצחק ואחר לידת יע"א גם אברהם ויצחק נקראו ישראל כמ"ש (מ"ר ר"פ תולדות) והיינו שמטתם שלימה. וכן נדרש גם בגמ' (פסחים קיז:) ואעשך לגוי גדול זה שאומרים מגן אברהם ואברכך ז"ש אלהי יצחק ואגדלה שמך ז"ש אלהי יעקב ע"ש והמכוון ג"כ כמו שאמרנו. והיה ברכה ארבע נגד משה רבינו דכ' וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' והיינו שהוא פעל להופיע ד"ת בכל א' מישראל כש"נ תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ובמד' (ויק"ר פ' ט) קהלת ינאי אין כ' כאן אלא קהלת יעקב ע"ש והיינו שאף ע"ה שנקראו בית יעקב כמו שנדרש בגמ' (ב"מ לג:) ולבית יעקב. גם הם י"ל חלק בתורה. וזה היה חלק הע"ה שא"ל לר' ינאי ירותתי גבך. שאף שלא למד רק פסוק זה ששמע והבין בו שאף ע"ה י"ל חלק בתורה ואברכה מברכך חמש נגד ק' אהרן הכהן שלו ניתן הכך לברך לישראל כש"נ ואני אברכם. שמשפיע השי"ת הברכות לכהנים שיוכלו לברך לישראל. וזה הכח מא"א ע"ה. וזש"נ אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק שנדרש (נדרים לב:) שביקש הקב"ה להוציא כהונה משם כו' ועל דיבורו נתנה לאברהם ע"ש ואף שרק מזרע לוי יצאו הכהנים. ושאר השבטים אינם כהנים. רק כח הכהונה שניתן לאהרן ובניו לברך לישראל זהו רק מצד שהוא מזרע אברהם ולא בא מכח שם. ומקללך אאור שית והוא כנגד יוסף שמדתו צדיק יסו"ע וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק (זח"ב כג א) וזהו כנגד בלעם שפרץ גדרו של עולם בעריות. וכנגדו זלע"ז בקדושה יוסף דאי' (שהש"ר ד) יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל הזכרים בזכותו. ועז"נ ומקללך אאור על בלעם. ונברכו בך כל משפחות האדמה הא ז'. נגד מ' מלכות שדוד המע"ה מרכבה לה. והוא שע"י מדת צדיק יסו"ע בא ההשפעה למדת כנס"י וכמ"ש (זח"ב קעח ב) ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת בי' בגוה כו' והיינו יו"ד של שם שד"י ואז נעשה ה'. והיינו דכל מאן דאתגזר איקרי צדיק. וכ' ונברכו בך כל משפחות האדמה שאף מעכו"ם מי שירצה להכנס בישראל וימול א"ע ויקבל עליו עול המצות בשם ישראל יכנה ויהיה בכלל ועמך כולם צדיקים וגו' ובזוה"ק חשב ד' ברכות ראשונות נגד ד' רגלי המרכבה. וחשב ג' כנגד ימינא ושמאלא ועמודא דאמצעיתא והם מדות חג"ת שהאבות מרכבה להן והיה ברכה מסטרא דארעא דישראל והיינו מ' מלכות כנס"י. ואף דלפמ"ש והיה ברכה נגד משה רבינו אך המכוון והיה ברכה נגד משה רבינו שהופיע בישראל הברכה שכל א' מישראלי"ל חלק בתורה. ועי"כ ונברכו כך כל משפחות האדמה. שאף השפל שבישראל שנמשל לאדמה י"ל חלק בתורה. כש"נ מורשה קהלת יעקב וכאמור אבל הברכה המיוחדת שכנגד מ' מלכות שדוד המע"ה מרכבה לה. הוא ונברכו בך וגו' כמו שחשב בס"ת ברכה שביעית. והכל א':