א ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן וגו'. להבין מה שנאמר כאן ויקחו אליך ובר"פ תרומה בכלל נדבות המשכן כ' ויקחו לי. ופרשת אמור בפ' הנרות גם כן כתוב צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו'. אך במדרש (תנחומא ד') נראה שמיישב זה במ"ש א"ל הקב"ה למשה לא שאני צריך לנר אלא ויקחו … להמשך קריאה
א ואתה תצוה את בני ישראל בבעה"ט כ' דלא הזכיר משה בפ' תצוה משום שאמר מחני נא מספרך וגו' וקללת חכם אפילו על תנאי בא ונתקיים בזה הפ' ע"ש ויש להבין למה נתקיים דייקא בזה הפרשה. ויש לומר בזה כי ענין פרשה זו מדבר מקדושת כהונה שמתחיל מענין הנרות ואיתא (במדברי תורה פ' זו) שהיה … להמשך קריאה
א ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו'. יש לדקדק מ"ש כאן לשון להבא תצוה ולא אמר צו לשון הווה מיד כמ"ש אחר כך ואתה הקרב וגו' ולא אמר תקריב (ומיהו שם אחר כך כתוב ואתה תדבר ולא אמר דבר וגם כן צריך טעם וביאור) וכן בר"פ תרומה דבר אל בני ישראל ולא … להמשך קריאה
א אך טוב וחסד ירדפוני. בזוהר הקדוש פ' זו (קסח ב) ע"פ זה אי טוב למה חסד ואי חסד למה טוב דהא בחד סגיא אלא טוב כליל כלא בגויה ולא אתפשט לתתא חסד נחית ואתפשט לתתא וזן כלא צדיקי ורשיעי כחדא והכא כיון דאמר ובטובו חיינו הדר ואמר הזן כו' בטובו בחסד הה"ד נותן לחם … להמשך קריאה
א תערוך לפני שולחן נגד צררי וגו' בזוהר הקדוש (פ' זו קנו ב) איתא ע"פ זה ודא איהו אתסדרותא דפתורא בההוא עלמא דהא כדין איהו עדונא כסופא דנשמתא אתהני בהו בעלמא דאתי. וכי פתורא אית לון לנשמתין. אין כו' מפרש פסוק זה על הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים כמ"ש (פסחים קיט 🙂 וכן נראה ממה … להמשך קריאה
א מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. ביום השבת שאנו שובתין מכל העבודות ומו"מ להכין צרכי פרנסה ומוציאין הוצאה על עונג שבת והעכו"ם שוחקין עלינו ואומרים שכל מה שיגעים ישראל בימות השבת אוכלים בשבת (כמ"ש איכה רבתי פ' ג' פ' יד) ועל ידי טעם זה ביטל ר' ראובן בן איסטרובלי הגזירה דשמירת שבת שאמר להם … להמשך קריאה
א לבר נטלין כו' הני כלבין דחציפין היינו קליפת עמלק שנקרא כלב (כמו שנת' כ"פ) ואין נופל אלא ביד זרעו של יוסף (כמ"ש ב"ב קכ"ג 🙂 וס"ג דשבת של יעקב אבינו ע"ה והוא אמר וכי יש לי כל ומדת כל איתא (זח"א לא סע"א) הוא יסוד עולם כי כל בשמים ובארץ וכתרגומו די אחיד בשמיא … להמשך קריאה
א בזוה"ק פרשה זו (קל"ה סע"ב) זכאין אתון עמא קדישא דאתון מברכי ומקדשי לתתא בגין דיתברכון ויתקדשון לעילא כמה משריין עלאין קדישין כו' והוא על פי מ"ש בסה"ק מ"ש (ויקרא רבה סו"פ כד) כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם דפירושו דקדושתי למעלה בא מקדושתכם על ידי קדושת ישראל. ודבריהם מפורש בזוהר הקדוש (קלג א) עובר … להמשך קריאה
א וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ופירש"י ג' ארונות עשה בצלאל שנים של זהב ואחד של עץ וכ"ה בגמרא (יומא עב 🙂 והרא"ם הביא שתמה הראב"ע דאחר שעשו הארון זהב מה צורך לעץ. דשאר כלים וקרשים שהיו של עץ היו רק מצופים זהב מה שאין כן הארון שהיה ארון זהב ולחד מ"ד עוביו … להמשך קריאה
א ועשו ארון עצי שטים וגו' בזוה"ח פ' זו רש"א בכל פרשתא דא כו' דאתמסר עבידתא בידא דמשה כו' בכלהו כ' ועשית ובארון ואפוד וכ' ועשו כו' מ"ט בארון לא כתוב ועשית בגין דארון כליל ליה למשה בגוי' לאתנהרא מני' ואצטריכו אחרנין לתקנא תיקונא ושפירו דיליה למיעל הוא לגביה. הענין דאף שבארון היו מונחים הלוחות … להמשך קריאה
א וזאת התרומה וגו' זהב וכסף ונחשת בזוהר הקדוש (קכט ב) ת"ח כד ברא קב"ה עלמא שארי למברי מסטרא דכספא דאיהו ימינא כו' ובעובדא דמשכנא דאיהו כגוונא דיליה שארי מסט' דשמאלא ולבתר מסט' דימינא בגין דמשכנא מסט' דשמאלא הוה כו'. הענין דכ' עולם חסד יבנה וכתוב בהבראם ואיתא (ב"ר פ' יב) באברהם בזכותו של אברהם … להמשך קריאה
א במדברי תורה ויקחו לי תרומה זש"ה כי לקח טוב וגו' ב' פרקמטוטין כו' אמרו בוא ונחליף כו' מה שביד זה אין ביד זה כו' אבל התורה אינה כן זה שונה זרעים כו' השנו זה לזה נמצא ביד זה שנים וביד זה שנים כו' וכבר הקשו דהא כן הוא שכל החכמות שאחד מלמד לחבירו חכמתו … להמשך קריאה
א בתנחומא (ריש פ' זו) את מוצא ב' תרומות כו' תרומות כהנים על מנת שיהיו בני תורה כו' כ' כהניה חמסו תורתי ויחללו קודש. למה בין קדש לחול לא הבדילו וגו' כיון שאינו בן תורה אינו יודע להבדיל בין קודש לחול ובין הטמא לטהור ואומר קדשי בזית ואת שבתותי חללת למה מבזה את הקדשים שאינו … להמשך קריאה
א בס' הבהיר (שנדפס סו' זח"ב) מאי דכתוב ויקחו לי תרומה כך אמר הקב"ה אותה תרומה תרימו אותה בתפלותיכם. ומי הוא אותו שנדבו לבו להמשך מן העולם הזה כו' והיינו דתרומה מדת מלכות וכמ"ש הרמב"ן ואיתא ויקחו לי שיעשו היחוד קבה"ו וז"ש הרימו אותה בתפלותיכם דתפלה ממדת מלכות כש"נ ואני תפלה אני מן אדנ"י שכינתא … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו וגו'. במ"ר הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם וגו' כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי וכו' התורה נקרא לקח טוב וכמ"ש (מדברי תורה עקב ה) בני אם תקח אמרי אם יש לך זכות כו' לה"ד לאדם שיש לו בת בוגרת כו' אין תורתי כן אלא … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה. במ"ר הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך כו' נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול כו' בכ"מ שאתם הולכים בית א' עשו לי שאדור בתוכו כו'. יש להבין דפתח כביכול נמכרתי עמה דדרש ויקחו לי … להמשך קריאה
א חודש העיבור מוסיפין כדי להשוות שנות הלבנה עם שנות החמה כדי שיהיה תקופת ניסן בניסן (כמ"ש סנהדרין יג 🙂 והענין דהקפידה תורה להשוותם הוא דכ' והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. שהעולם נברא בדברי תורה וביום ראשון כ' יהי אור וה"פ אורה כ' בו כנגד ה' חומשי תורה … להמשך קריאה
א בס' יצירה המליך אות ק' בשינה ואדר בשנה לגי' הגאונים הובא בס' חכמוני. וכ"ה הגירסא (בריש פ"ה) להגאונים דחשב כח שינה כח הי"ב (וכמו שנזכר ר"ח מא' ח) ולגי' האריז"ל אות ק' בשחוק ובודאי אלו ואלו דא"ח וגם גיר' הגאונים יש לומר פירוש הענין דכבר אמרנו דמספר ק' איתא (זח"א קכג א) מאתר עלאה … להמשך קריאה
א בש"ע בסוף או"ח י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון ואין נוהגין כן ומכל מקום ירבה קצת בסעודה כו' וטוב לב משתה תמיד ובס' ברכ"י הובא בשע"ת נתעורר שהרמ"א ז"ל פתח בריש הג"ה שויתי וגו' תמיד וחתם וטוב לב משתה תמיד וכתב רמז ע"ז. הענין דאורח חיים היינו הדרך לקנות חיי עולם שכבר … להמשך קריאה
א בשו"ע או"ח (סו' סי' תרצז) הביא ב' דעות לענין משתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון וסיים הרמ"א וטוב לב משתה תמיד וכבר כ' בס' או"ת שנוכל לפרש בלשון השו"ע אף אם לא נתכונו לזה מכל מקום הענין האמיתי נכלל בדבריהן הנכתב ברוח הקודש. וכן כאן שסיים בפסוק זה אף דלכאורה אין לו שייכות לכאן רק … להמשך קריאה
א האר"י הק' ז"ל חשב י"ח חדשים לי"ב השבטים כסדר הדגלים ונמצא אדר לנפתלי וז"ש בסי"צ המליך אות ק' בשחוק דבנפתלי כתוב נפתלי שבע רצון וגו' וכמ"ש גם הראב"ד דשחוק לנפתלי מהאי טעמא (ונת' מא' ו) וכתוב ומלא ברכת ה' ועיקר הברכה הוא ברכת ה' היא תעשיר והיינו עשירות דתורה וכמו שנדרש (תמורה טז.) עשיר … להמשך קריאה
א לראש חודש אדר ראשון ב בשל"ה הק' (ריש דרוש שובבי"ם ת"ת) כ' שבשנת העיבור מוסיפין פרשה ת"ת על שובבי"ם וכ' הטעם דהעיבור הם להשוות שנות הלבנה עם שנות החמה וזה בא ע"י מיעוט הירח שמזה בא הקטרוג שלמטה קטרוג היצר הרע והקליפות נמצאו העיבורין שבאו מכח הקטרוג הם גרמו שנתהוו קטרוג שלמטה המביא לידי … להמשך קריאה
א בגמ' (תענית כט סע"א) כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והיינו דכמו באב מפני יום א' שאירע בו ממעטין בשמחה מראש חודש כך באדר מפני ימי הפורים ימי משתה ושמחה מרבין בשמחה מראש חודש. ואיתא (מגילה ז 🙂 מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד כו' ולא מצינו בשום זמן שיהיה מצוה … להמשך קריאה
א ולגירסת הגאונים בחשבון הי"ב כחות בס' יצירה (ריש פ' ה) כח שינה הי"ב הגירסא המליך אות ק' בשינה ואדר בשנה ואלו ואלו דברי א"ח. שעסק חודש זה שאף בשינה ישראל ק' קדוש כיון שקשורים בשורש בהשי"ת והוא על פי מ"ש (שהש"ר ה) אני ישנה מן המצות כו' ולבי ער לעשותן כו' איכן מצינו שהקב"ה … להמשך קריאה
א בס' יצירה המליך אות ק' בשחוק כו' ואדר בשנה וטחול בנפש. אות ק' מרמז ק' קדוש (כמ"ש שבת קד.) וזה המליך בשחוק ועל כן ייחס לו טחול בנפש על פי מ"ש (ברכות סא 🙂 טחול שוחק. ושייכות שחוק לאדר פירשו המפ' מטעם שבו ימי משתה ושמחה. ולפי זה הוה ליה לומר בשמחה. אך דכבר … להמשך קריאה
א בס' יצירה בכל חודש הלשון המליך אות פלוני בכח פלוני והמכוון בזה שיהיה הכח בצד אופן הטוב שכל הכחות יש בטוב ובהיפך ח"ו. וכן חודש אדר אמר המליך אות ק' בשחוק כו' אדר בשנה היינו דיש שמחה ושחוק דכתוב לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עושה והמליך אות ק' שיהיה שמחה ושחוק טובה. וכן … להמשך קריאה