פרי צדיק, ראש חודש אדר ה׳

א כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה (כמ"ש תענית כט.) להבין ענין ריבוי השמחה באדר והלא חודש אדר מותר בהספד ותענית ואומרים בו תחנון. אך עיקר שמחה כשמקבל עליו הישראל עול מלכות שמים וכשקשור בשורש בהשי"ת מזה בא השמחה וכש"נ ישמח ישראל בעושיו הוא כשמכיר שה' עשאנו כש"נ הוא אביך וגו' … להמשך קריאה

פרי צדיק, ראש חודש אדר ד׳

א בסי"צ המליך אות ק' בשחוק כו' ואדר בשנה. אמר שחוק ולא לשון שמחה דבאמת איתא (ברכות לא.) אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה ולהבין למה נברא השחוק כיון שהוא אסור בעולם הזה וכבר אמרנו דמשמע שאף לדבר מצוה אסור למלא שחוק פיו וכמו שדקדקו שם בברייתא שמחה של מצוה ולא אמרו שחוק של … להמשך קריאה

פרי צדיק, ראש חודש אדר ג׳

א בס' יצירה המליך אות ק' כו' ואדר בשנה בזוהר הקדוש (תרומה קמח ב) האי נחש אזלא בתר רזא דאשת חיל ובעיא אשת זנונים לאתתקנא גרמה כגוונא דילה ולא יכילת. אשת חיל את דילה אות ה' כו' אשת זנונים כו' ואת דילה ק' כו' כגוונא אצל בני נשא כו' והיינו דאות ק' דומה לאות ה' … להמשך קריאה

פרי צדיק, ראש חודש אדר ב׳

א בגמ' כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה ובס' יצירה איתא דחודש אדר נוצר באות ק' וחודש אב באות ט' ואיתא בזוהר הקדוש (תרומה קנב א) טי"ת נהירו דחיין בכל אתר ועל דרך פתח בה קרא כי טוב וכו' ק' לא מתיישבא כלל בדוכתא בעלמא וסימנך איש לשון בל יכון בארץ … להמשך קריאה

פרי צדיק, ראש חודש אדר א׳

א בגמ' (תענית כט סע"א) אמר ר"י בריה דר"ש בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה ופירש"י ימי נסים היו לישראל פורים ופסח ומשמע לכאורה דמשנכנס אדר מרבין וכן בניסן אבל מלשון הגמ' אחר כך ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה משמע דקאי על אדר דייקא. והענין דהלימוד הוא … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ט״ו

א פרשת שקלים קורין קודם פרשת זכור על דרך מ"ש (מגילה יג סע"ב) גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו כו' ולכאורה מה שייכות שקלי ישראל שהם למקדש לשקלי המן. שהם לאחשורש. אך עיקר קליפת עשו שרוצה להתחפש שהוא דומה לישראל וכש"נ כי ציד בפיו … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים י״ד

א כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן וגו'. יש להבין דהא המספר מבן עשרים היה רק בזמן משה רבינו מה שאין כן אחר כך. ומצות שקלים היה לכל אחד מישראל בכל אדר לקרבנות ולא בשעת מספר ומה טיבו לפרשת שקלים שאמרו במדברי תורה שא"ל הקב"ה למשה שבכל שנה שקוראין פרשת שקלים כאלו … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים י״ג

א קורין פרשת שקלים קודם אדר כי היכי דליתו שקלים למקדש כמ"ש (מגילה כט 🙂 ובזמה"ז שאין לנו מקדש ומזבח לכאורה אין לומר שהוא כדי שיחשב האמירה כמעשה כמו בפסוקי הקרבנות דהא עיקר מצות השקלים שיקנו קרבנות ומה יועילו השקלים כשאין מזבח. אך הענין דכ' לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם ולפשוטו מה כפרה … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים י״ב

א ביוצר לברכת ק"ש פ' זו יחיד וכו' ליונה שהיא תמה. כל העובר בימה. ישקלו שקל בלי מהומה. מחצית השקל תרומה. מה שכינה כאן ישראל ליונה תמה עשה"כ יונתי תמתי. גם מ"ש כל העובר בימה יש להבין מה שייכות להזכיר כאן עוברי הים. ובאמת גם בזוה"ת (ר"פ תשא) איתא צדיק אקרי כל וכנסת ישראל כו' … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים י״א

א בתנחומא (ר"פ תשא) ובפסיקתא רבתי (ר"פ י) ולמה מתחילין באדר ותורמין מניסן שלא לדחוק על ישראל והיו מזהירין את ישראל מר"ח וכו' הנה אף שחצי שקל דבר מועט בזמנינו ולכאורה מה שייך ע"ז הטעם שלא לדחוק את ישראל אך כבר כתב הריב"ש (סי' קנג) על שיעור פרוטה שהוא דבר מועט והוא ממון לקדש אשה … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים י׳

א במ"ר (ר"פ תשא) אמר לו הקב"ה חייבין לי ישראל מה שלוו הימני שנאמר כי תשא כדברי תורה כי תשה ברעך אמור להם שיפרעו וכו' ולכאורה אין לו פירוש דכופר נפש אינו שילום חוב שלוו רק לכפרה. והענין על פי מ"ש בס' הרוקח אין חוזק כחוזק החסידות בתחלתו ואמרו בשם ר' ר' בונם זצוק"ל שעל … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ט׳

א בירושלמי (פ"ב דשקלים) ובתנחומא (פ' תשא י) יש מחלוקת דיש אומרים שמכפרים השקלים על עוון העגל ויש אומרים על שמכרו בכורה של רחל ע"ש. ושניהם אמת דהכל א' דשורש פגם הנחש שהטיל זוהמא בחוה (כמ"ש שבת קמו.) ועל ידי שנתחבר לה אדם הראשון גרם הזוהמא באדם הראשון וזרעו גרם פגם הק"ל שנה שהוא הפגם … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ח׳

א בזוה"ח (ר"פ תשא) מאי כל העובר על הפקודים דא מאן דעבר על פקודי דמאריה אי בעי לאתתקנא קמי מאריה זה יתנו זה בעי למיתן לקרבא ליה בזאת וכו' בגין דמאן דעבר על פקודי דמאריה אפריד זה מזאת וכו'. הענין דזה מורה שמפורש ומראה באצבע כמו שיהיה לעתיד שכל א' מראה באצבעו (כמ"ש בסוף תענית) … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ז׳

א ומקודם אומרים גם כן ויזכור להם זכות נס אנכי עפר ואפר. ואיתא במ"ר (וירא פ' מט) אילו הרגני אמרפל לא הייתי עפר ואילו שרפני נמרוד לא הייתי אפר כו' והוא כמו שאמרנו דבב' ענינים אלו עשה אברהם אבינו ע"ה במסירת נפש נגד הדין והיינו במסירת נפשו בעולם הזה דבנסיון כבשן האש דמרוד לא היה … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ו׳

א דודי זכור לי שקלי עפרון אשר שקל אב במכפל חברון. יש להבין מה זה זכות שקלי עפרון שמבקשים זכר לי בשלמא מ"ש אחר כך חקר שקלי יבוסי כו' יתכן שזה היה מה שגבה דוד מכל שבט חמשים שקלים לקנות המקדש (כמ"ש זבחים קטז 🙂 והם ממש כמו השקלים שהיו לצורך הקרבנות אבל זכות שקלי … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ה׳

א אור פניך עלינו עדון נשא אומרים בתפלת מוסף בפיוט בכל ברכה וכיון שנתקבלו הפיוטים בכל ישראל ראוי להבין בדבריהם ואף שמחברם ומתקנם לא כיון לזה יכול להיות אמת וכמ"ש בס' אורים ותומים שדברי השו"ע וכדומה שנתקבלו בכל ישראל ראוים לפרש בדבריהם הגם שלא כיונו לזה כי רוח ה' דיבר בם. והנה אור פניך מורה … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ד׳

א מחצית השקל הוא עשרה גרה ואיתא בזוה"ח תשא (מה א') ד"ה ד"א זה. ועל דרך עשר גרה דאהדר להתריה וכו' ע"ש והיינו שמקודם אמר דכלהו עשר דרגין אסתימו נהורייהו וכו' ועל ידי המחצית השקל שהוא עשר גרה האירו כל הע"ס עד כ"ע והיינו כמו שאמרנו שעל ידי מצות שקלים זוכין ישראל שמשה רבינו מחזיר … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ג׳

א בפסיקתא (סוף פרשה י) זה ישפיל וזה ירום זה שהשפיל ישראל לבאר שחת זה אלהיך וזה ירים שמרומם קרנם בזה זה יתנו. אין הפירוש שדורש גז"ש לשון זה רק המכוון כמו שאמרנו כ"פ דלשון זה מורה שהדבר מפורש לנגד עיניו שיוכל להראות באצבע זה וכן כשחקוק בלב וכמו שדרשו (מגילה טו 🙂 מלשון וכל … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים ב׳

א בגמרא (מגילה כט) תנן התם בא' באדר משמיעין על השקלים וכו' וקרינן בא' באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש. מלשון הגמ' היה נראה דהא דתנן משמיעין על השקלים היינו על ידי קריאת הפרשה ואף שמקדימין בשבת שלפני ראש חודש אדר כשחל בתוך השבת רק בא' באדר הזמן המאוחר. אבל מלשון רש"י משמיעין בהכרזת ב"ד … להמשך קריאה

פרי צדיק, פרשת שקלים א׳

א מכתי"ק ב יש לדקדק למה תיקנו קריאת הפרשה בשבת שלפני ר"ח ולא בר"ח אדר דאז משמיעין על השקלים וקריאת הפרשה במקום הכרזה להשמיע והיל"ל זה בר"ח. ובלא"ה צריך טעם על תקנת הקריאה דבזמן הבית שהיו משמיעין בא' באדר מה צורך לקרות עוד הפרשה בשבת הקודם. ועכשיו דאין משמיעין מה צורך לקריאת הפרשה כיון שאין … להמשך קריאה

פרי צדיק, משפטים י״ב

א שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. היינו שלעתיד יראו כל נפשות ישראל שכל הריחוק והדינים שעברו עליהם בעולם הזה היה רק בדמיון למראה עין וכענין החלום ועד"ש (עירובין יח 🙂 על אדם הראשון שבהק"ל שנים חזא לאונסיה. אבל באמת הכל ניתקן לעתיד. והוא ענין פרשת משפטים גמר התיקון של שובבי"ם בפרשת … להמשך קריאה

פרי צדיק, משפטים י״א

א הרמב"ן ריש פ' זו כ' וכן יפרש באלה המשפטים המשפט בע"ז ובכבוד האב והרציחה והניאוף הנזכרים בעשרת הדברות ע"כ. מפרש המשפטים לשון עונשים ודינים שאחר יתרו ומתן תורה באו המשפטים לעובר על דברי תורה פן יתגבר היצר הרע שמתגבר ומתחדש בכל יום (כמ"ש סוכה נב.) ועל זה באו העונשים שלא ידח ממנו נדח וכמ"ש … להמשך קריאה

פרי צדיק, משפטים י׳

א ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך וגו' וגו' לכאורה תיבות אלי והיה שם מיותר. הענין דאיתא בזוהר הקדוש פ' זו (קיג ב) תנינן עשרה דברים אתבריאו בע"ש וכו' והלוחות דכ' והלחת מעשה אלהים המה וגו' מאי אריא מדהכא ע"ש הוה ודילמא אלף שנין לבתר או בשעתא דקיימו ישראל על … להמשך קריאה

פרי צדיק, משפטים ט׳

א לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין. בזה"ק פ' זו (קכא ב) לכלב תשליכון אותו לכלב ודאי דהוא דינא חציפא תקיפא על כלא וכו' דכ' והכלבים עזי נפש וכ' בהג"ה רח"ו ז"ל נוקבא דסט"א נקרא כלב הפך בכ"ל. ובזוהר הקדוש (בשלח סה א) איתא בשור וחמור יחדיו וכו' וכד מזדווגי כחדא נפיק מתקיפותא דלהון … להמשך קריאה

פרי צדיק, משפטים ח׳

א תערוך לפני שלחן נגד צוררי. בגמרא (יומא עו.) דרשו פ' זה על המן שירד לישראל ע"ש ודוד המלך ע"ה אמר זה על כל סעודותיו. אך הענין דכל סעודת מצוה כאכילת מן ועל אכילת שבת אמרנו שנמצא רמז לזה בגמרא (סוכה לט 🙂 בכדי מן שנו דקרי לג"ס שבת מן. והוא דמכל האכילות הרשות יוכל … להמשך קריאה

פרי צדיק, משפטים ז׳

א ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. א' ועבדתם וגו' ואחר כך וברך את לחמך וגו' בלשון יחיד. כי עבודה שבלב זהו תפלה (כמ"ש ריש תענית) וכן ק"ש שהוא ענין קבלת עול מ"ש בלב כל נפש מישראל. שכל א' יש לו ענין ודרך בעבודה בפני עצמו לכן נאמר לשון … להמשך קריאה

דילוג לתוכן