א ענין מ"ש (מגילה ו סע"ב) מסמך גאולה לגאולה עדיף והיינו גאולת מצרים לגאולת פורים. הוא דגאולת מצרים היה ראש של כל הניסים והיה ראשית התגלות קדושת ישראל בעולם והיה הנס גלוי לכל העולם שהשי"ת בחר בנו לעם ועשה נסים נגליים שהם חוץ לדרך הטבע וכש"נ שמעו עמים ירגזון וגו' אמנם נס פורים נקרא סוף … להמשך קריאה
א במ"ר ע"פ ישנו עם אחד א"ל שניהון רברבין שאוכלין ושותין ואומרים עונג שבת עונג יו"ט כו' א"ל הקב"ה רשע אתה מפיל עין רעה במועדיהם הרי אני מפילך לפניהם ומוסיפים להם מועד א' על מפלתך זה ימי הפורים כו' הענין הוא שהמן היה עינו רעה בזה ולא האמין שנמצא איזה קדושה בעניני הנאת הגוף כמו … להמשך קריאה
א לעשות אותם ימי משתה ושמחה. העיקר בימים האלה המשתה והוא עפמ"ש (זח"ג רעא ב) לכו לחמו בלחמי דא אורייתא דבכתב ושתו ביין מסכתי דא יינא דאוריתא דבעל פה. ועיקר קטרוג המן נתעורר על ידי שהגיע אז זמן התפשטות תורה שבעל פה. וכמו שזכו אחר כך לאור תורה שבעל פה שנקראת אורה וכמ"ש (שבת פח.) … להמשך קריאה
א מגילה נקראת כו' והק' (בטורי אבן) אמאי לא תני קורין את המגילה בי"א כו' כהא דתנן בפ"ב אין קורין את המגילה כו'. ובאמת מצינו גם כן בלשון הכ' והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור וגו' והו"ל לכתוב יזכרו ויעשו כיון דקאי לעתיד. אך הענין דאיתא במדרש (משלי סי' ט) שכל המועדים יהיו בטלין וימי … להמשך קריאה
א ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. פסוק זה נאמר אחר מחיית עמלק שהוא כולל כל הענינים שהם לנגד קליפתו של עמלק. דעיקר קליפתו היה לבטל תורה ובתחלה שבא זמן קבלת תורה שבכתב בא והתגרה בישראל ורצה לבטל קבלת התורה. ועל כן ביזה המילה כמ"ש ויזנב בך וגו' ואיתא במדברי תורה וזוהר הקדוש שהיה חותך … להמשך קריאה
א בתנחומא (סו"פ תצא) כ"ז שזרעו של עמלק קיים כאלו כנף מכסה את הפנים אבד זרעו מן העולם לא י עוד מוריך והיה עיניך רואות את מוריך. הענין דכח זה שלא יהיה כנף מכסה את הפנים הוא על ידי על תורה שבעל פה שהוא מטלא דעתיקא כמו שאמרנו כ"פ ע"פ תזל כטל אמרתי המרמז על … להמשך קריאה
א לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין. בזוהר הקדוש (בשלח סד ב) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אינון תרין כתרין שמאלא דאחידן בהו עמין עכו"ם דאקרון שור וחמור והיינו דכתוב ויהי לי שור וחמור כו' וכשישראל זכאין משלחי להו ולא יכלי לשלטאה עלייהו הה"ד משלחי וגו' וכד מזדווגי כחדא מבין … להמשך קריאה
א מלחמה לה' בעמלק מדור דור במדברי תורה (סו"פ תצא) ר"א אומר מדורו של משה עד דורו של שמואל ור' יהושע אומר מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר ור' יוסי אומר מדורו של מרדכי ואסתר עד מלך המשיח כו' שהוא ג' דורות דור חד דורים שנים הרי תלת. ענין מחלוקתם דג' פעמים מצינו … להמשך קריאה
א בפסיקתא (פרשה יב יב) למה"ד למלך שהיה לו פרדס והיה לו כלב אחד כו' בא בנו של אוהבו של מלך לגנוב מתוך הפרדס עמד הכלב ונשכו כשרצה המלך להזכיר לבנו של אוהבו שרצה לגנוב היה א"ל זכור מה שעשה לך אותו הכלב כך ישראל כו' וכשהיה הקב"ה מבקש להזכיר ישראל החטא שחטאו ברפידים היה … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' לא תשכח בא המצוה לזכור מלחמה זו ובזוהר הקדוש (בשלח סה ב ור"פ ויקהל) דלא הוה כהאי קרבא מיומא דאתברי עלמא כו' וקרבא דעמלק הוה לעילא ותתא ועל כן בחר משה רבינו ע"ה ביהושע שיהיה הוא הנלחם לנצח קרבא דלתתא ומשה אתתקן לקרבא דלעילא ואלמלא דאתתקף משה … להמשך קריאה
א תנחומא (תצא ז) כאן כ' זכור ובשבת זכור שניהם שוין כו' מלה"ד כו' זה הזכרת וזה הזכרת לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב ולזה על קערה ריקם כך בשבת כ' זכור וגו' לקדשו ובעמלק כ' זכור וגו' תמחה את זכר וגו'. ובפרדר"א (פ' מד) איתא ע"ז שאמרו למשה רבינו היאך יתקיימו שניהם זה … להמשך קריאה
א במדרש (תנחומא תצא ה) ר"ת פתח זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם אמר הקב"ה לישראל אותן ב' זכירות כו' הוו זהירין בהן תמחה את זכר עמלק זכור וגו' משולי אפר אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו כאפר כו' ואם לאו לגבי חומר גביכם התקינו עצמיכם לשעבודה של מצרים שנאמר וימררו וגו'. הענין … להמשך קריאה
א והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים וגו' מפשט הלשון והיה בהניח גו' נראה דמצות מחיית עמלק בפועל הוא רק לעתיד לבא וכמוש אנו רואים באמת שגם בימי שלמה שהיה איש מנוחה וכ' יהודה וישראל רבים וגו' ושמחים ועכ"ז לא היה הציווי למחות את זכר עמלק בפועל. וגם בשאול … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שבת קיח 🙂 אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה כו' ויהי ביום השביעי וגו' וכ' בתריה ויבא עמלק משמע דעמלק בא על עוון דשמירת שבת. ובמד' (רבה וס"פ בשלח) איתא שמפני שאמרו היש ה' בקרבנו אם אין לפיכך יבא השונא כו' ויבא עמלק וכ"ה בזוהר הקדוש (שם סה רע"א). ובמכילתא איתא לפי שרפו … להמשך קריאה
א בתנחומא (תצא ז) כאן כ' זכור ובשבת כ' זכור שניהם שוין כו' אמר שלמה כמקרה הכסיל גם אני יקרני מלה"ד כו' לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב ולזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב ולא הזכרתי על קערה ריקם כך השבת כ' זכור וגו' ולכבדו במאכל וכו' ובעמלק כ' זכור וגו' על מה … להמשך קריאה
א והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ וגו' תמחה את זכר עמלק וגו' זכר ב' תנאים בהניח לך מכל אויביך שעיקר האויב הוא היצר הרע כמו שנדרש (ב"ר פ' נד) גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע כו' וכמ"ש (סוכה נב.) שלמה קראו שונא ומכל אויביך היינו כל ע' הקליפות המסתעפים מעמלק … להמשך קריאה
א זכרו את אשר עשה לך עמלק בדרך וגו' אשר קרך בדרך וגו' צריך להבין מה שנאמר בדרך ב' פעמים. גם מהו ענין הזכירה ומה סיפר להם והלא דור המדבר ידעו מעצמם שהיו בני דור שנלחם בהם. אך הענין על פי מ"ש (מדברי תורה תצא ט) מהו עמלק עם ילק פרח כזוחל (והיינו שתרגום ילק … להמשך קריאה
א והקטיר עליו אהרן וגו' בהטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה וגו'. תמיד תולה הקטרת בהנרות וכ"ה בכמה דוכתי בזוהר הקדוש וברע"מ (אמור פט רע"א) דהא תרין אלין על ידא דכהנא כו' אדלקותא דבוצינין וקטרת והא אוקימנא שמן וקטרת ישמח לב. והוא בזוהר הקדוש (בהעלותך קנ א) ושם איתא בהטיבו … להמשך קריאה
א ועשית מזבח מקטר קטרת וגו'. להבין למה נזכר מזבח הקטרת בפרשה זו המדברת מבגדי כהונה ומשיחת אהרן והו"ל להזכירו בפרשת תרומה עם שאר כלי המשכן וכבר עמד בזה הרמב"ן ז"ל. ויש לומר בזה על פי מ"ש (יומא עב 🙂 דזיר זהב שעל מזבח הקטורת רומז לכתר כהונה שזכה אהרן ונטלו וכבר שאלנו למה לא … להמשך קריאה
א וזה הדבר אשר תעשה להם. במ"ר הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו' כשם שמתחלה גזר ונעשה שמים אף דבר שדברת לקדש את אהרן ואת בניו קיים לעולם כו' המד' מדייק מתיבת הדבר שמיותר דהוה ליה לומר וזה אשר תעשה. גם לשון וזה שייך על דבר המבורר לעין. וכבר אמרנו עמה שנאמר וזאת התרומה … להמשך קריאה
א פרשת תצוה הוא גמר תיקון שובבי"ם כמ"ש השל"ה שבשנת העיבור מוסיפין פ' ת"ת. והיינו כאשר אמרנו כבר שבכל השנים נגמר התיקון בפ' משפטים שהוא סוף שבט לעולם כי חדש שבט מסוגל לתיקון קדושת הברית וכמ"ש בס' יצירה המליך אות צדיק בלעיטה כו' ושבט בשנה. וזהו עיקר תיקון פגם הברית על ידי קדושת האכילה וממילא … להמשך קריאה
א ויש בישראל קדושת כהנים וקדושת לוים. שכל שבט לוי פנוי לתורה וכ' ובאת אל הכהנים הלוים וגו' ונא' על שבט לוי יורו משפטיך ליעקב וגו' והתורה מסר משה רבינו ע"ה להלוים כמ"ש ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' ולשבט לוי ניתן גם כן מעשר מכל תבואת ישראל כדי שיהיו פנוים לתורה וכמו הכהנים. אך … להמשך קריאה
א בשל"ה הק' (ריש דרוש שובבים) איתא שבשנת העיבור מוסיפין על תיקון שובבי"ם פרשה ת"ת ואמרנו דבשנת העיבור הזמן לתקן כל פגם הראשון (ונת' ר"ח מא' י) והענין שבכל שבת יש קדושה מיוחדת לאותו שבת וכמו שאמרנו כ"פ שע"ז נאמר שבת בשבתו. והקדושה היא קדושת הפרשה שקורין בשבת זו ומיוחדת לה כמ"ש בזוהר הקדוש (ויהקל … להמשך קריאה
א אזמר בשבחין למעיל גו פתחין דבחקל תפוחין דאינון קדישין. חקל תפוחין נקרא הגן עדן כדאיתא בזוהר הקדוש (ח"א קמב ב) כריח שדה אשר ברכו ה' דא שדה דתפוחין וכ"ה בגמרא (תענית כט 🙂 ובבראשית רבה (פ' סה) איתא ע"ז נכנסה עמו ג"ע. ובשעת בריאת העולם היה הג"ע לדירת אדם ושם היה השראת שכינתו ית"ש … להמשך קריאה
א איתא (שבת קיט 🙂 כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו ובקידוש אנו מוסיפין תיבות ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי ולהבין שייכות תיבות אלו לקידוש היום הגם שיש רמז בר"ת יום הששי ויכולו השמים לשם הוי"ה כידוע יש להבין ענין הרמז בתיבות אלו דייקא. גם שייכות תיבות ויהי ערב וגו'. אמנם בשים לב על … להמשך קריאה
א ויקחו. אליך שמן זית זך כתית למאור וגו' כבר הוזכר בפרשת תרומה בכלל הנדבות שמן למאור רק כאן נוסף מה שנאמר שמן זית זך כתית למאור. והנה בזוהר הקדוש מדקדק כאן על לשון ואתה דלא כתוב וצוית את בני ישראל ואמרנו כבר שנראה שבמדברי תורה בא ליישב זה במ"ש מלך עשיתיך והיינו שיהיה הוא … להמשך קריאה