פרי צדיק

א בזה"ק בשלח (ס"א ב) מזונא יתיר דקיק קאתיא מאתר דדינא אשתכח ודא הוא מזונא ישראל כד נפקו ממצרים כו' ואחר כך (שם סב א) ודא הוא ברירו דמלה מזונא קדמאה וכו' ודא מזונא דגופא. מזונא עלאה מני' וכו' מאתר דדינא שריא ודא הוא מזונא דמסכנא וכו' מזונא עלאה יתיר מאלין וכו' והוא מזונא דבני … להמשך קריאה

א נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך. במיכלתא וכן בזוהר הקדוש מדייקו ממש"נ לשון עתיד בהשירה דקאי על העתיד וצ"ל לשון נהלת בעזך אל נוה קדשך דקאי על בית המקדש ולמה נכתב בלשון עבר והול"ל תנהל, וגם הלוא אז לא עלה על דעתם שיבנו בית המקדש שרק אחר הקלקול נצטוו ועשו … להמשך קריאה

א סוס ורוכבו רמה בים. במדרש (תנחו' י"ג) כ' רמה בים וכ' ירה בים כיצד יתקיימו ב' מקראות אלו רמה שהיו עולים למרום ירה שהיו יורדין לתהום למרום נראה שפירושו לשמים וא"ל פירוש ובפירש"י הג * לרום, אך במדרש ומכילתא וילקוט ופסיקתא הג' למרום, אך הענן דאיתא בזוהר הקדוש (מו ב) שש מאות אמאי לקבל … להמשך קריאה

א אשירה לה' כי גאה גאה וגו'. ות"א ארי אתגאי על גיותניא, והיינו כי נודע מ"ש בשם הבעש"ט זצ"ל ה' צלך כמו שהצל עושה כפי פעולת האדם כן השי"ת מתלבש כפי פעולתנו וז"ש (תענית ט.) עשר בשביל שתתעשר כי על ידי זה השי"ת נתלבש בלבוש של עשירות ומשפיע עשירות, והנה הטעם של הציווי שבעת ימים … להמשך קריאה

א אז ישיר משה. בזוהר הקדוש (נד ע"א) אסתכלנא בכל תושבחן דשבחו לקוב"ה וכולם פתחו באז. אז אמר שלמה. אז ידבר יהושע. אז ישיר ישראל כו' כד אתנהיר נהורו דעתיקא קדישא בעטרוי גליפי באל"ף. ואל"ף אנקיב בחשוכי ונהיר לכל עיבר וכד אתחברו נהירו דאל"ף ומטו לזיי"ן מאן זיי"ן דא חרב לה' מלאה דם כדין עביד … להמשך קריאה

א ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה. איתא במכילתא בקשו מה"ש לומר שירה אמר להם הקב"ה ישראל נתונים בצרה ואתם רוצים לומר שירה, וי"ל מה נשתנה צרה זו משאר הצרות שסבלו ישראל ולא מצינו שנמנעו מה"ש לומר שירה, וגם הלוא במכילתא איתא ע"פ ויאר את הלילה שהיו המצרים … להמשך קריאה

א במכילתא (פ' מה תצעק) רי"ש אומר בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים שנאמר עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עה"ק כי לא יוסיף יבא בא עוד ערל וטמא ואומר עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' וגו' הלא את היא המחצבת רהב וגו' הלא את היא המחרבת ים וגו' השמה מעמקי … להמשך קריאה

א התיצבו וראו וגו' במכילתא א"ל משה היום השרתה שכינה עליהם רוח הקודש שאין יציבה בכ"מ אלא רוח הקודש ומייתי מכמה פסוקים, ואחר כך מייתי ואומר ותתצב אחותו מרחוק ששרתה עלי' רוח הקודש, ולא פי' מנ"ל (ובגמרא סוטה יא. יליף מויבא ה' ויתיצב דשמואל וזה הביא במכילתא מקודם) ויתכן דיליף מדכ' לדעה מה יעשה לו … להמשך קריאה

א בגמרא (פסחים קכ.) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה"א מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות וכו' ולמה נרמז זה שמצה כל ו' רשות בשביעי, ולא ביום אחר, אך בפשיטו י"ל שהוא רבותא שאף בז' שיש חובה לאכול פת שהיא יום טוב מ"מ אכילת מצה רשות שיוצא במצה עשירה רק שלא יהיה … להמשך קריאה

א ויאמר משה אלך העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' וגו'. מהו הלשון התיצבו, אך הוא עדמ"ש (תנחו' נצבים א) אף על פי שקללות הללו באות עליכם הן מעמידים אתכם כו' לכך נאמר אתם נצבים וגו' וכן אמר להם משה אל תיראי שהיראה היא נותנת לכם עמידה וקיום, וכמש"נ ופרעה הקריב ואיתא (שמות … להמשך קריאה

א ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה"א וגו'. ולמדו מזה (פסחים קכ.) מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות, וצ"ל למה נכתב זה הלימוד שאכילת מצה רשות בשביעי ושילמדו מזה לכל הו' ימים בדבר שהיה בכלל כו' הול"ל בכל הו' ימים. והנה בשמיני עצרת כ' עצרת תהיה לכם וכאן כ' עצרת לה"א ונחלקו … להמשך קריאה

א תורי זהב נעשה לך עם נקודת הכסף. במדרש תורי זהב זו ביזת הים עם נקודת הכסף זו ביזת מצרים, כשם שיש הפרש בין כסף לזהב כן יש שבח ממון הים מביזת מצרים, וצריך להבין כיון דכתיב וינצלו את מצרים ודרשו שעשאוהו כמצודה שאין בה דגן כמצולה שאין בה דגים (כמ"ש ברכות ט:) איך יתכן … להמשך קריאה

א ויט משה את ידו וגו' ויולך ה' רוח קדים עזה וגו' וישם את הים לחרבה. להבין הענין למה עשה השי"ת הרוח קדים כמו שצריך סיבה לבקיעת המים שמצינו בגמרא (גטין לא:) רוח קדים חרישית כו' בשעה שמנשבת עושה תלמים תלמים בים, והלא בקיעת הים לא היה ע"י הרוח כמש"נ מה לך הים כי תנוס … להמשך קריאה

א במכילתא גדולה האמונה שבזכות האמונה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה וכבר הק' בזוהר הקדוש (נג ב) וכי עד השתא לא האמינו בה' והא כתיב ויאמן העם וגו' ומה זה רבותא שהאמינו אחר כל הנסים ובפרט נס קריעת ים סוף דכ' שמעו עמים ירגזון וגו' וכמו שהק' במ"ר (פ' כ"ג) א"ר יצחק היו רואין … להמשך קריאה

א בדברות אחרונות כתיב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה"א משם ביד חזקה ובזרוע נטויה וגו' ולמה הזכיר במצות שבת יציאת מצרים שהיה ביד חזקה ובזרוע נטויה, וכן במצות איסור חמץ כ' כי בחוזק הוציא וגו' ולא יאכל חמץ, וכן בקידוש בכורות נז' בחוזק יד הוציאנו ה' וגו' ובמצות תפילין נז' למען תהיה … להמשך קריאה

א בזה"ק (בשלח מ"ז ע"א) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ר"א פתח אם תשיב משבת וגו' זכאין אינין ישראל וכו' ומגו רחימותא דלהון קריב לון לגבי' ויהיב לון שבת וכו' דתורה ניתן לישראל מתוך אהבה וכמ"ש אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת, ואף שחזר הקב"ה על האומות ולא קבלוה … להמשך קריאה

א ימים אחרונים של פסח ב בשבת וביו"ט אומרים שבת ומועדי קדשיך באהבה וברצון בשמחה ובששון הנחלתנו, אהבה היא בלא טעם רק שכך רצונו יתברך כמש"נ הלא את עשו ליעקב דהיינו שמעשיהם שוים ואף שיעקב ח"ו עושה כמעשה עשו או עשו עושה כמעשה יעקב מכל מקום ואוהב את יעקב אהבה בלא טעם, בשמחה ובששון היינו … להמשך קריאה

א אשרי איש ירא את ה'. במדרש (שוח"ט תהלים) זש"ה שקר החן וכו' כמה עשה אברהם ולא נתהלל אלא שהיה ירא לפניו שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וכו' ולמה אשריו שלא עשה המצות באנגריא אלא בשמחה, וכו' והיינו על פי מ"ש (ירושלמי פ' הרואה הובא בתוס' סוטה כב:) אהוב שאם באת לשנוא … להמשך קריאה

א זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה'. היינו מה שמזכירין יציאת מצרים בכל יום ערב ובוקר שצריך להזכיר קי"ס ומכת בכורות (כמ"ש בירושלמי ומ"ר בשלח פ' כב) דזה נקרא נפלאותיו, דקי"ס בעתיקא תליא כמ"ש בזוהר הקדוש והוא פל"א עליון, וכן מכת בכורות שהיה מכה עשירית שאז נתבררו ישראל שיצאו מהקליפה ממדה יו"ד שהוא ראשית גוים … להמשך קריאה

א במדרש (שוח"ט תהלים) גדולים מעשי ה' הוא גדול ומעשיו (כצ"ל וכ"ה בדפו"ח) גדולים, גדול היינו בלא שיעורעד עתיקא למעלה מהתפיסה, שכל הנעלם מכל רעיון, ומהלליו גדולים דכתיב אז וגו' הגדיל ה' לעשות עס' אלה עם ישראל והוא כמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית שהעולם נברא בד"ת כמ"ש (ריש ב"ר) אני הייתי כלי … להמשך קריאה

א גדולים מעשה ה' דרושים לכל חפציהם. ידוע לי כל מה שברא הקב"ה בעולמו היא כדי שיקח האדם ממנו לימוד לעבדות ה' ושהכל ברא לכבודו, וכמ"ש בשם הרה"ק מפשיסחא זצ"ל על מ"ש שנקראו שמו שדי שאמר לעולמו די היינו שהוא די ללמוד ממנו הכרת השי"ת, וכשבא אברהם אבינו ע"ה וראה בירה אחת דולקת תמה וכו' … להמשך קריאה

א בזה"ק (ח"ב קפ"ב ב) וע"ד כ' אלהי מסכה לא תעשה לך בגין לאבאשא גרמך וכתיב בתרי' את חג המצות תשמור תשמר דא סטרא דקדושה דבעו ב"נ לנטרא לי' ולא יחליף ולא יחליף לי' בגין סט"א כו' והוא מה שפתח טורף נפשו באפו איהו טרף ועקיר נפשי' ברוגזי' כו' ובראש דבריו פתח חדלו לכם מן … להמשך קריאה

א שבעת ימים תאכל מצות למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ובפשוטו אינו מובן הלא נצטוינו גם בכל יום לזכור יציאת מצרים ולא נצטוינו לאכול שום דבר לרמז זאת, גם להבין הענין שבפ' משפטים נכתב שבת קודם לפסח ובפ' תשא נכתב פסח קודם לשבת, אף דפסח היה מוקדם בזמן לשבת מ"מ … להמשך קריאה

א בגמרא (ברכות ז.) אר"י פעם א' נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריא וכו' בזוהר הקדוש (ח"ב קכ"א א') והחכמה מאין תמצא, והחכמה מאתר דאיקרי קודש הקדשים נפקת, מאין עתיקא סתימאה דכל סתומין איקרי אין (כמש"ש ס"ד ב' ואד"ז האזינו ר"צ ע"ב) וזה שהכיר כאן שם של כתר אכתריא', יושב על כסא וכו' עפמ"ש … להמשך קריאה

א בזה"ק (ח"ב קפ"ג א) בפסח נפקו ישראל מנהמא דאיקרי חמץ כו' ואמאי קרבנא דא חמץ כו' כד נפקו ישראל ממצרים לא הוו ידעו עקרא ורזא דמהימנותא אמר קב"ה יטעמין ישראל אסוותא כו' כיון דאכל מצה דאיהו אסוותא למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא כו', עקרא דמהימנותא היינו מהימנותא שלימתא כמו בשבת (שם פח ב) שהוא כ"ע … להמשך קריאה

א דא היא סעודתא דחק"ת קדישין. ישראל נמשלו לתפוח (כמ"ש שבת פח.) ובמדרש (שיר השירים ב' ג') מה התפוח משעה שמוציא ניצו עד שגומר פירותיו נ' יום כך ישראל משעה שיצאו ממצרים עד שקבלו התורה נ' יום כו' בגמרא הלשון מה תפוח זה פריו קודם לעליו כו' ובמדרש הלשון ניצו קודם לעליו כך ישראל הקדימו … להמשך קריאה