פרי צדיק

א להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. בזוה"ק (ס"ד ע"ב) ר"י פתח כו' אל אלקים הוי"ה דיבור ויקרא ארץ וגו', והיינו ג' קדושות האבות שהם ג' קדושות שבת, שהוא ש' בת, בת מתעטרא באבהן (כמ"ש בזוהר הקדוש ויקהל ר"ד ע"א) אל כנגד אברהם אבינו ע"ה שהוא מרכבה למדת חסד וכ' חסד אל כל היום, אלקים מדת … להמשך קריאה

א ךנזמן לה השתא בפתורא חדשא ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין. במנרתא טבתא יתכן שהוא על ידי הנר שבת שמדליק ישראל זוכה לעורר האור הראשון שהוא האור כי טוב, וז"ש במנרתא טבתא דנהרא ע"ל רישין דלדעת הזוהר הקדוש (ויקרא י"א ב' וכ"ה בב"ר ר"פ יז לחד מ"ד) מאמר יהי אור מא' ראשון שהוא כנגד כ"ע, … להמשך קריאה

א דא היא סעודתא דחק"ת קדישין. עפמ"ש חצבה עמודי' שבעה אלו ז' ימי בראשית (כמ"ש סנהדרין לח.) שהם ז' מדות תחתוניות ומדה הז' מדת מלכות היא תכלית מעשה שמים וארץ שיכירו עול מלכותו ואף דבו' אומרים ה' מלך ע"ש שגמר מלאכתו ומלך עליהם (כמ"ש ר"ה לא.) מ"מ עיקר הכרת מלכות שמים היא בשבת, כמ"ש ביום … להמשך קריאה

א איש איש מבית ישראל וגו'. במדרש (ת' פ"ז י') מלה"ד לעשיר גדול וחזק ואין לו אשה אין ביתו בית כו' נטל אשה א"ל מכאן ואילך כל מה שאתם מביאין לי העלו אותן לבית כך כו' כיון שהוקם המשכן א"ל הקב"ה למשה אמור להם מכאן ואילך אין אתם רשאים להקריב קרבנות אלא באוהל מועד כו', … להמשך קריאה

א לא תירא משלג כי כל ביתה לבוש שנים. והיינו שיש בקליפה מדרגה שנקרא שלג והוא ראשית גויים עמלק, דכתיב בי' אשר קרך וגו' שציננך והפשירך, והוא משפיל את האדם שמה נחשב תורתו ועבודתו. וזה היצר הרע הוא אף בגדולים שלא יוכל להסיתם לרע משפיל ומקרר אותם, וכמו שמצינו (תמורה טז.) לבלתי עצבי שלא ישגבני … להמשך קריאה

א בזה"ק (פ' זו ס' ע"א) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה מרישא דמוחא ומעילא דרישא מרישא דמוחא היינו מחשבה דמוחה חכמה, ומעילא דרישא היינו כ"ע, דאיהו קרפתא דתפילין דע"ג מוחא והיינו דלחמה היא ד"ת, ותורה שבכתב הוא אורייתא מחכמה נפקת (כמ"ש זח"ב קכ"א ע"א) ונכלל בהם תורה שבעל פה שהיא מטלא דעתיקא מכ"ע שהיא … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות וגו' ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך. בזה"ק כיון דכ' וידבר וגו' אמאי זימנא אחרא ויאמר ה' וגו' דהא במלילא קדמאה סגי, והוא כעין קושית התו"כ שבדיבור הראשון לא הוזכר מה דיבר, ואמר בזה"ק אלא הכי תנינן ויקרא אל משה וידבר ה' אליו וכ' ואל משה … להמשך קריאה

א בזה"ק (פ' זו נ"ו ע"ב) מאי שיר מזמור כו' שיר דאיהו כפול כו' וכן מזמור שיר ליום השבת, וכ"כ במדרש (תהילים צ״ב:א׳) כל עסקא דשבת כפול כו' מזמורו כפול כו' והענין עפמ"ש בתיקונים (תיקו' י"ג) תנינא בשיר דא חכמה כו' רביעאה במזמור ודא היא דרועא ימינא כו' וכ"כ בזוהר הקדוש (רע"מ פנחס דכ"ג ע"ב) … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות וגו'. בפירש"י מתו"כ מה נאמר לו בדבור ראשון משלו משל לחולה כו' זה זרזו יותר מן הראשון, וצריך להבין בשלמא במשל דהראשון לא זכר כלל עונש מיתה והשני אמר שלא תמות כו' זרזו יותר מהראשון, אבל בנמשל הא גם באזהרה כ' עונש מיתה ולא ימות, גם במשל יתכן … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה אחרי מות וגו' ויאמר ה' אל משה דבר וגו', בדבור הראשון לא נזכר מה דיבור ולמה כ' ויאמר כמו שהקשה בתו"כ ובזוהר הקדוש. ואמר בזוהר הקדוש וידבר דרגא חד ולבתר ויאמר וגו' דרגא אחרא והיינו מדת מלכות שנקרא גם כן שם הוי"ה והענין הוא וידבר הוא דיבור תורה שבכתב וכמ"ש … להמשך קריאה

א בסעודת ליל שבת אומרים נהורא לה ימטי, ובבוקר נהורי' ישרי בה, ובסעודה ג' למחזי זיוא דז"א ולא האור, והיינו דתורה אור ואיתא בזוהר הקדוש (פ' זו נד ב') מים רבים דא הוא נהרא עלאה דמיני' נפקין נהירין לכל עיבר כו' והיינו בינה וכ"כ רח"ו ז"ל ואשמשכן מיני' נהרות כד"א נשאו נהרות וגו' והיינו נהר … להמשך קריאה

א בלילה אומרים נזמין לה השתא כו' וכן בבוקר אומרים ואזמין בה השתא עתי"ק ובזמר לסעודה ג' אין מזמנין כלל רק אומרים דבי מלכא בגילופין, וכן בלילה ובבוקר אומרים הזמר קודם הסעודה, ובס"ג אומרים אחר הסעודה, גם כאן משתפין המלאכם בגו עירין וכל גדפין מה שאין כן בבוקר ובלילה, ואף שבלילה אומרים שלום עליכם מלאכי … להמשך קריאה

א מלשון התיקונים (תי' כא) והרע"מ (עקב רעג א) שכ' ענ"ג שבת מהפוכא נגע משמע שהוא מסתעף מפני שיווי האותיות שבשניהם, וכן בס' יצירה (פ"ב שאמר שהאותיות ברל"א שערים פנים ואחור לסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע ופ' הראב"ד דענג הוא חסד גמור, ונגע הוא דין קשה, והענין דענג ר"ת עדן … להמשך קריאה

א מפטירין וארבעה מצורעים וגו', דענין פ' זו דתורת המצורע ביום טהרתו הוא דהמצורע אף שהוא משולח חוץ לג' מחנות שיצא מכלל ועמך כלם צדיקים שכל ישראל י"ל חלק לעולם הבא מכל מקום יש לו תיקון ביום טהרתו על ידי תשובה ותורה (כמשנ"ת מ"ה) ובמשנה נחשבו ג' מלכים וד' הדיוטות והם ז' כנגד ז' מדות … להמשך קריאה

א אשת חיל מי ימצא. בזוהר הקדוש (ח"ג מב ב) אשת חיל דא כ"י דהיא גבירתה מכמה חיילין וכמה משריין דמשתכחו כו' והוא עפמש"נ אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח שקר הסוס לתשועה וגו' ואמרנו שהוא על ג' דברים שנזכר בפ' בפיך ובלבבך לעשותו, ולא כ' במעשיך כמו בפיך ובלבבך, אך … להמשך קריאה

א זאת תהיה תורה המצורע. בזוהר הקדוש (נ"ג ע"א) ר' יצחק פתח וכו' ת"ח כל חובי עלמא מכפר עלייהו בתשובה בר מההוא לשנא בישא כו' דכ' זאת תהיה תורת המצורע כ'ו תורתו של מוציא ש"ר, לבד מה שקשה ממה דכיילו ואמרו שאין לך דבר שעומד מפני התשובה לא יובן הראיה שמביא ממש"נ זאת תהיה תורת … להמשך קריאה

א מחנה ישראל צריך שיהיה באמצע מחנה שכינה ומחנה לויה, וכ' במזמור של שבת שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו. בבית ה' מחנה שכינה. בחצרות אלקינו מחנה לויה עדמש"נ בחצר אוהל מועד יאכלוה, וג' מחנות ישראל הם כנגד נפש רוח נשמה, והוא כנגד מש"נ בפיך ובלבבך לעשותו, המעשה על ידי הגוף שבא על ידי כח … להמשך קריאה

א בליל שבת אומרים הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל ועל ירושלים, אף דבזה"ז ישראל בגלות, וכ' ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער, אך ירושלים היינו קדשות מחנה ישראל ושם נאכל קדשים קלים ומע"ש, וכ' באכילת מעשר למען תלמד ליראה וגו' שהאכילה שבקדושה מביא האדם ליראה, והוא על ידי אמונה … להמשך קריאה

א זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן. אף שקודם שילוח הציפורים אסור לבוא אל המחנה, וכמש"נ אחר כך ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וגו' ואחר כך ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה, אך בזוהר הקדוש (תזריע מ"ט ע"ב) באתר חד אהרן הכהן ובאתר אחרא הכהן סתם ודא קוב"ה אמר ר' יצחק … להמשך קריאה

א במעלא דשבתא בתפלת המנחה אומרים מזמור הודו וגו', ובשבת טוב להודות לה' ובמדרש (ויקרא רבה צו פ"ט) כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות בטלות וההודאה אינה בטילה וכו' והיינו קרבנות יחיד, שהתורה לא תשתנה לעולם ויביאו קרבנות צבור, אך קרבנות הבאים על חטא כמ"ש במדרש (תנחומא צו) שכל הקרבנות באין על … להמשך קריאה

א אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה. זאת נקרא שבת וכמ"ש במ"ר (אחרי פכ"א) בזאת יבא אהרן בזכות שבת, וכמ"ש בזוהר הקדוש בכ"ד דזאת נק' מדת מלכות והוא השבת מלכתא, ובן אדם יחזיק בה כמש"נ עץ חיים היא למחזיקים בה שיחזיק בד"ת ולא ירף ידו ממנה (כמ"ש במרו"ת סו"פ שלח) משל לא' מושלך … להמשך קריאה

א בלילה איתא (פסחים קו.) זוכרהו על היין. וכן ביום תקנו חכמים קידושא רבא על היין מה שאין כן בסעודה ג' וכן בגמרא (ברכות מב:) איתא בשבתות כו' הואיל ואדם קובע סעודתו על היין ומ"מ לא ראינו להצדיקים הק' שיקבעו סעודה זו על היין, והטעם היא מפני שרואים אנו שלא תקנו קידוש על היין רק … להמשך קריאה

א אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא ואזמין בה השתא עתי"ק. בלילה אומרים אסדר לדרומא מנרתא דסתימא ושלחן עם נהמא וכו' אף שהמנורה והשלחן מסודרים מע"ש, אך המכוון בסידור שלחן בצפון ומנורה בדרום כמו במקדש יתכן לשון אסדר על הכונה, אך כאן שאומרים אסדר לסעותא יש להבין הא השלחן הוא מסודר ומהו הלשון אסדר גםבלילה אומרים נזמין … להמשך קריאה

א רבות בנות עשו חיל וגו'. כפי מה שאמרנו (לעיל מ' ו') דחיל מורה על ד"ת תורה שבעל פה (וכמ"ש פירש"י סוף ברכות) מחיל אל חיל מישובה לישובה כו' ולפ"ז אין מובן מהו הלשון רבות בנות. ובשה"ש כשושנה וגו' כן רעיתי בן הבנות. וכן ראוה בנות וגו' שם מתפרש בנות על או"ה. וכאן א"ל מקום, … להמשך קריאה

א בזה"ק להלן ר"י פתח קרא אבתרי' גמלתהו טוב ולא רע וגו' היא זמינת טב לעלמא טב להיכלא דמלכא ולבני היכלא ולא רע בגין דכ' ועה"ד טוב ורע, הענין עפמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קצ רע"א) דמקשה השתא אית לדייקא אי אחרית הימים איהו כוס דברכה ממש מהו הר בית ה' והו"ל למכתב הכי והיה אחרית … להמשך קריאה

א בזה"ק פ' זו (מב ב) אשת חיל מי ימצא דא כנסת ישראל דאיהו אשת חיל כמה דאמרן. היינו כמ"ש למעלה אשת חיל דא כנסת ישראל דהיא גבירתה מכמה חיילין וכמה משריין כו' והוא כמ"ש בגמרא (סוף ברכות) ת"ח אין להם מנוחה כו' שנאמר וילכו מחיל אל חיל פירש"י מישובה לישובה וממדרש למדרש, ואיתא (עירובין … להמשך קריאה