א מהו עבד עברי דאינו אלא בזמן היובל ובו י"ג סעיפיםבשלשה מקומות בתורה כתיב דין עבד עברי האחד במשפטים כי תקנה עבד עברי וגו' והשני בבהר וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד והשלישי במשנה תורה בראה כי ימכר לך אחיך העברי וגו' ועבדך שש שנים וגו' ואינם נוהגים אלא בזמן … להמשך קריאה
א דיני כהנים ולוים לענין יובל ובו ט"ז סעיפיםבפרשת בהר אחרי הדינים שביארה התורה בדיני מכירת שדות שחוזרות ביובל ושיכול המוכר לפדותה ובפחות משני שנים אינו יכול לפדותה ודיני ערי חומה וערי פרזי כתיב וערי הלוים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל כי בתי … להמשך קריאה
א דין מקדיש שדה מקנה ודין שומת הקדש ובו ח' סעיפיםהמקדיש שדה מקנה כתוב בתורה בפ' בחקתי ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו יקדיש לד' וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היובל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לד' בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחוזת הארץ וה"פ … להמשך קריאה
א דין אם לא גאלה עד היובל ובו י"ב סעיפיםהמקדיש שדה אחוזתו ולא גאלה לא הוא ולא אחר והגיע היובל כתוב מפורש בתורה ואם לא יגאל וכו' והיה השדה בצאתו ביובל קדש לד' כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו ושנינו במשנה דערכין (כ"ה ב) הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה וילפינן זה מקרא ע"ש ולעולם לא … להמשך קריאה
א דין מקדיש שדה אחוזה ופדיונה ובו כ"ט סעיפיםכבר נתבאר דשדה אחוזה מקרי מה שירש מאביו או מאמו (ת"כ פ' בחקותי) וממילא דה"ה משאר קרובים ושדה מקנה מקרי מה שקנה מאחר והנה האדם יכול להקדיש בין שדה אחוזה ובין שדה מקנה וביכולת לפדותן מיד ההקדש ומצוה נמי איכא לפדותן ובין הבעלים ובין אחרים יכולין לפדותן … להמשך קריאה
א דין מוכר בית בבתי ערי חומה ובערי פרזים ובו כ"ב סעיפיםהמוכר בית בבתי ערי חומה בשעת היובל מפורש בתורה פרשת בהר ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה … להמשך קריאה
א כיצד היא הפדייה מהלוקח קודם היובל ובו כ"ב סעיפיםכבר נתבאר דהתורה נתנה רשות להמוכר או לקרוביו לפדות השדה גם קודם היובל וכיצד היא הפדייה מפורש בתורה וחשב את שני ממכרו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ושב לאחוזתו כלומר כגון שמכר לו עשרה שנים קודם היובל בעשרה מנה ונמצא שבעד כל שנה מכר … להמשך קריאה
א דין חזרת שדות לבעלים ביובל ובו ט"ז סעיפיםכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ ותניא בת"כ כי לי הארץ אל תרע עינך בה כי גרים ותושבים אתם אל תעשו עצמכם עיקר וכן הוא אומר כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו וכן … להמשך קריאה
א דין תקיעות וההפרש שבין שמיטה ליובל ובו י' סעיפיםתנן בפ"ג דר"ה (כ"ו ב) שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות ולכן כשם שבר"ה תוקעין בשופר של איל כפוף כמו כן ביובל וכמו שבר"ה תוקעין תשע תקיעות כמו כן ביובל לפי שביובל ובר"ה נאמר ג' פעמים תרועה וכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ולכן תוקעין ג' פעמים … להמשך קריאה
א כלליות דיני יובל ובו ט"ו סעיפיםבמצוות יובל תלוי הרבה עניינים חזרת קרקעות לבעלים ודיני מקדיש שדה אחוזה ומקדיש שדה מכר ומכירת בתי ערי חומה והקדישן ומכירת בתי חצרים והקדישן ודין שדה חרמים מחרמי כהנים ודין עבד עברי ואמה העבריה וקבלת גר תושב (והרמב"ם חלקן בג' מקומות בהלכות שמיטה ויובל כתב דין חזרת שדות ובתים … להמשך קריאה
א שאסור להחזיק ידי עוברי עבירה בשביעית ובו כ"ה סעיפיםכדרך שאסור לעבוד הארץ בשביעית כמו כן אסור לחזק ידי ישראל שעובדין אותה או למכור להם כלי עבודה שאסור לחזק ידי עוברי עבירה והאיסור אינו אלא על דבר שמיוחד רק למלאכת איסור בלבד וכך שנו חכמים במשנה (פ"ה מ"ו) זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור … להמשך קריאה
א עוד דינים פרטים בשביעית ובביעורה ובו ט"ו סעיפיםכלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה או ממין הצובעין דגם בדבר הראוי לצביעה חל קדושת שביעית דלכם דומיא דלאכלה כל דבר שהנאתו וביעורו שוה כמו שמזה ידעינן שמותר לצבוע בפירות שביעית הראויים לצביעה כמ"ש בסי' כ"ד סעי' ה' כמו כן דבר הראוי … להמשך קריאה
א דין ביעור הפירות בשביעית ובו כ"ה סעיפיםתניא בת"כ ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול מה תלמוד לומר ומה אם חיה שאינה ברשותך אוכלת בהמה שהיא ברשותך אינו דין שתאכל אלו כן הייתי אומר יכנוס לבהמה ותהא אוכלת לעולם ומה אני מקיים ביעור פירות שביעית בפירות אדם אבל בהמה תהיה אוכלת לעולם כשהוא … להמשך קריאה
א איזה דברים מותר ליקח בפירות שביעית ובו י"ב סעיפיםמותר ליקח בפירות שביעית דבר מועט שמותר ליקח כפמ"ש בסי' הקודם כל דבר מאכל או כל דבר משקה או כל מין סיכה להגוף וכן להדלקת הנר או לצביעה כללו של דבר דכל מה שמותר לעשות בפירות שביעית מותר לקנות בו דבר כזה וכן כשמכר פירות שביעית … להמשך קריאה
א שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית ובו ח"י סעיפיםכבר כתבנו בריש סי' הקודם דהתורה אסרה לעשות סחורה בפירות שביעית דכתיב לאכלה ולא לסחורה (בכורות י"ב ב) ולכן אסרו חכמים לפדות פטר חמור בבהמת שביעית כלומר הנקנית בדמי שביעית (שם) דכמו דבשביעית עצמה כלומר בפירותיה אסור לעשות סחורה כמו כן בדמי שביעית דהדמים נתפסים בקדושת שביעית. … להמשך קריאה
א לאיזה דברים הותרו פירות שביעית ובו ל"ב סעיפיםכתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל ופשטא דקרא שפירות שביעית לא ניתנה רק לאכילה אמנם מדכתיב לכם דרשינן לכל צרכיכם (סוכה מ' א) והא דכתיב לאכלה דרשינן לכם דומיא דלאכלה מה לאכלה … להמשך קריאה
א פירות שגדלו מקצת בששית ומקצת בשביעית ובו כ' סעיפיםכיון דשביעית מתחלת בר"ה בר"ח תשרי אם היו תבואה או פירות או ירקות או זרעים נזרעו קודם ר"ה ונתגדלו קצת קודם ר"ה ועיקר גידולן אחר ר"ה אמרו חכמים דרואין מתי הגיעו חיובן למעשר דבחיוב מעשר יש פרטים שונים דבתבואה הולכין אחר שליש בישולן וכן בזיתים (ר"ה … להמשך קריאה
א דיני אכילת ספיחים בשביעית ובו י"ב סעיפיםכתב הרמב"ם ריש פ"ד כל שתוציא הארץ בשנה שביעית בין מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית בין מן העיקרים שנקצרו מקודם וחזרו ועשו ושניהם נקראו ספיח בין מן העשבים והירקות שעלו מאליהן ואין להן זרע הכל מותר לאכלן מן התורה שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ואפילו שדה … להמשך קריאה
א איך הדין באכילת פירי אילנות בשביעית ובו י"ב סעיפיםפירי אילנות הגדילין מעצמן בשביעית וכתיב ואת ענבי נזירך לא תבצור וא"א לומר דאסור לבוצרן ולאכול דהא להדיא כתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה אלא כך שנינו בת"כ לא תבצור כדרך הבוצרין כלומר שלא תהיה הבצירה כבכל השנים אלא ע"י שינוי וזהו ששנינו (בפ"ח מ"ו) תאנים … להמשך קריאה
א דין הוצאת זבלים בשביעית ולפתוח מחצב של אבנים ובו כ"ח סעיפיםדבר ידוע שהזבל הוא ממיוחדי עבודת השדה דעיקר גידול הזרעים הוא ע"י שמזבלין את השדות ופשיטא שאסור לזבל שדהו בשביעית וזהו כזורע אמנם אפילו אם אין כוונתו לזבלה אלא שיש הרבה זבל בחצירו ואין לו מקום לפנות ורוצה לפנותה לשדהו אסור שנראה כמזבל שדהו … להמשך קריאה
א מה המה המלאכות האסורות בשביעית ובו כ"ה סעיפיםכתב הרמב"ם ריש פ"א מצות עשה לשבות מעבודת הארץ ועבודת האילן בשנה שביעית שנאמר ושבתה הארץ שבת לד' ונאמר בחריש ובקציר תשבות וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו ביטל מצות עשה ועבר על ל"ת שנאמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור עכ"ל וזה שהביא … להמשך קריאה
א דין תוספת שביעית ובו כ"ה סעיפיםכתב הרמב"ם ריש פ"ג עבודת הארץ בשנה ששית שלשים יום סמוך לשביעית אסורה הלכה למשה מסיני מפני שהוא מתקנה לשביעית ודבר זה בזמן שבהמ"ק קיים הוא שנאסר מפי השמועה וגזרו חכמים שלא יהיו חורשין שדה אילן בזמן המקדש ערב שביעית אלא עד העצרת ושדה לבן (שדה תבואות) עד הפסח … להמשך קריאה
א עוברי עבירה בשביעית מה דינם ובו ה' סעיפיםהנוטע בשביעית יעקרו הנטיעות לא מיבעיא אם עשה במזיד אלא אפילו כשהיה שוגג כגון ששכח ששנת שביעית היא או שסבור שאין איסור בזה יעקרו הנטיעות דגזרינן שוגג אטו מזיד שאם אתה אומר דבשוגג מותר לקיים הנטיעות יעשה במזיד ויאמר שוגג הייתי ולמה החמירו בשביעית יותר משבת דקיי"ל … להמשך קריאה
א פרטי איסורי השמיטה ובו ט' סעיפיםכבר נתבאר דאין שביעית נוהגת אלא בא"י ובה גופה יש חילוקי דינים כמו שיתבאר בסעי' ה' ובירושלמי פ"ק דערלה סוף הלכה ב' מסתפק באילן שנטעו בתוך הבית אם נוהג בה שביעית משום דכתיב ושבתה הארץ שבת לד' כלומר דעל כל מה שבארץ חל שביעית או דילמא כיון דכתיב שדך … להמשך קריאה
א כלליות דין שמיטה ואם בזמה"ז מן התורה ובו י' סעיפיםמ"ע מן התורה בא"י להשמיט מעבודת הארץ אחת לשבע שנים כדכתיב בפ' משפטים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה וגו' ובסיני נאמרה מצוה זו בכלליותיה ובפרטיותיה כדכתיב בפ' בהר סיני (ת"כ) וכל התורה נאמרה כלליותיה ופרטיותיה מסיני (שם) וכמה גדולה … להמשך קריאה
א דיני מעשר עני ובו י"ח סעיפיםעוד מתנה אחת זיכתה תורה לעניים בזרע הארץ והוא נקרא מעשר עני וזהו בשנה שלישית ובשנה ששית של שמיטה והיינו דשנה ראשונה ושנייה אחר שהפרישו תרומה גדולה מפרישין מעשר ראשון ומעשר שני וכן ברביעית וחמישית ובשלישית ובששית מפרישין תחת מעשר שני מעשר עני ומניין למדנו זה דכתיב מקצה שלש … להמשך קריאה