א
עוברי עבירה בשביעית מה דינם ובו ה' סעיפים
הנוטע בשביעית יעקרו הנטיעות לא מיבעיא אם עשה במזיד אלא אפילו כשהיה שוגג כגון ששכח ששנת שביעית היא או שסבור שאין איסור בזה יעקרו הנטיעות דגזרינן שוגג אטו מזיד שאם אתה אומר דבשוגג מותר לקיים הנטיעות יעשה במזיד ויאמר שוגג הייתי ולמה החמירו בשביעית יותר משבת דקיי"ל המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ולא גזרו אטו מזיד משום דשבת חמירא להו לאינשי לא חשדינן להו לאינשי שיעשו במזיד משא"כ שביעית קילא להו וחששו לזה וכך אמרו בגמ' (גיטין נ"ד א) ובירושלמי (פ"ב דתרומות) נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות. ודע דבגמ' שם מבואר להדיא דבמקום דחמירא להו שביעית לא גזרו שוגג אטו מזיד אבל הרמב"ם בפ"א דין י"ב לא הזכיר זה ואפשר דס"ל דהאידנא א"א לסמוך על זה:
ב
פשוט הוא דלאו דווקא נוטע דה"ה זורע צריך לעקור הזרעים וגדולה מזו שנינו במשנה (פ"ד מ"ב) דמי שחרש שדהו בשביעית כדי שתהיה יפה לזריעה במוצאי שביעית או נרה והיא חרישה יפה ומתוקנת או שנתן בה זבל בשביעית כדי ליפותה למוצאי שביעית ה"ז לא תזרע במוצאי שביעית וקונסין אותו אלא תהא בורה במוצאי שביעית ואחר אותה שנה יזרענה ולא קנסוהו להשליך הזבל או לקלקל החרישה דדיו במה שלא יזרע בשנת מוצאי שביעית משא"כ בנוטע וזורע בהכרח לעקרם דאל"כ הרי יגדלו הזרעים והפירות וע' בסי' כ"ג סעי' ט':
ג
וקנסו לזה החורש ששום אדם לא ישכרנה ממנו בחכירה אלא תהא בורה בידו ורק אם מת יכול בנו לזורעה דלדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו ויראה לי שיכול ליתנה לאחר שיזרענה כיון שאינו נהנה מזה שנותנה בחנם ואף שבוודאי האחר מחזיק לו טובה לא חיישינן בזה וראיה מהמשנה דשם שאסרוהו לחוכרה וזהו בשכר ואי ס"ד דגם בחנם אסור לישמעינן רבותא טפי אלא וודאי דמותר:
ד
ולא קנסוהו אלא בשעשה איסור דאורייתא כחרישה ונטיעה וזריעה אבל אם לא עשה איסור תורה כגון שהעביר הקוצים משדהו בשביעית כדי לתקנה לזריעה למוצאי שביעית או שסקל ממנה האבנים כדי לתקנה אע"פ שאסור לעשות כן כמו שיתבאר מ"מ לא קנסו אותו בעד זה ויכול לזורעה לאחר שביעית מיד אפילו כשעשה זה במזיד ופשוט הוא דבמה שקנסוהו אין חילוק בין עשה ע"י עצמו או ע"י עכו"ם וכן במה שלא קנסוהו אין חילוק בזה כמובן:
ה
וכן קנסו העושים סחורה בפירות שביעית דהתורה אסרתה דכתיב לאכלה ולא לסחורה כמו שיתבאר אך לא קנסוהו להפסידם לגמרי אלא שיאכלם בקדושת שביעית כפי הדינים שיתבארו (רמב"ם פ"ו הי"ג) ועוד יתבאר בזה בס"ד והעושה סחורה בפירות שביעית ה"ז פסול לעדות כמבואר בח"מ סי' ל"ד ע"ש:
הסבר על זכויות יוצרים
ערוך השולחן העתיד
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.