א רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וכל המבטל את וכו': ר"ל אף שאינו יודע התורה בסודותיה ובטעמיה הכמוסים ואעפ"כ מאמין בהם ועוסק לכוונה זו זוכה לקיימה מעושר שיתנו לו מן השמים שישיג כל הסודות הכמוסים שבתורה אבל מי שמבטלה מעושר מחמת שחושב שמילא כריסו מכל וכל ואינו צריך עוד … להמשך קריאה
א הוא היה אומר אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד כו': היינו כמ"ש דוד המלך ע"ה מלפניך משפטי יצא. כי הוא יתב' שמו יודע מחשבות ב"א ובוחן לבות וכליות ומבחין בעשיית המעשה כי לפעמים יעשו שני ב"א מצוה אחת ומתן שכרן אין שוה כי האחד יעשה בהתאמצות ובהתלהבות יותר וכן להיפך בעשיית … להמשך קריאה
א ר' ישמעאל בנו אומר. החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא וכו': חושך עצמו כענין שנאמ' במש"ר ע"ה שהקריב את משפטן לפני ה' בראותו שהן חושדין אותו ומהרהרין אחריו. א"י דקאי על התנהגות האדם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. שאל יתנהג עם בני האדם במדת הדין ובדין תורה כי לפעמים … להמשך קריאה
א ר"י אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות וכל המחלל כו': ירצה בזה כי כבוד התורה היא שיחשוב האדם כי לא דבר ריק הוא שבכל תיבה ואות ותגין דאורייתא יש רזין וגנזין דאוריי' וכל התורה המצויה בכתב אתנו אינה רק גופין וכמו שיש לאדם גוף נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה עד א"ס … להמשך קריאה
א רבי ישמעאל אומר הלומד ע"מ ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד ע"מ לעשות מספיקין וכו': הלומד על מנת ללמד כנודע שהצדיק יכול לבטל כל גזירות קשות באומרו לפניו ית"ש רבש"ע מה לך להתווכח עם בניך ושישובו אליך מתוך הדחק והכרח מתוך גזירות וצרות. אדרבה החזירם אליך בדרך אהבה וחיבה וישיבו אליך מתוך שמחה. כאב … להמשך קריאה
א רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח בפני כל אדם שתקות אנוש רמה העולם מדקדקין המאמר דאם תקות כל האנשים הוא רמה א"כ מי ישפיל בפני מי. ובאיזה ימצא עילוי מחבירו. וגם שינוי לשונו המתחיל בלשון אדם וסיים באנוש. אבל הענין האמיתי הוא שבודאי יש מי שהוא במדרגת אדם שהוא המעולה … להמשך קריאה
א הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם כו': ירצה שבן עזאי תמיד היה הולך וגדול עד כי גדל מאד. שהציץ במעשה מרכבה ומת כנ"ל. ולא ח"ו שנענש. אלא שנדבק מרוב תשוקה כנ"ל. וכדי שלא יעלה על לבו שום התפארות. לזה אמר תמיד אל תהי בז לכל אדם. וחשב בדעתו כי יש כמה בני … להמשך קריאה
א בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת כו': כבר אמרנו שהמצות הקלות הם עיקר החיות לעולם. ולזה הזהיר עליהם ביותר. ר"ל שזה דבר פשוט למשכיל כי כשעושה מצוה ומקרב א"ע לבוראו. ממילא נגרר לו מצוה אחרת. אבל כשעובר עבירה. ועובר מבוראו והולך לו. נמצא נעשה לו מסך מבדיל בינו … להמשך קריאה
א בן זומא אומר אייהו חכם הלומד מכל אדם שנא' מכל מלמדי השכלתי: י"ל ע"ד דאמר הכתוב אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל עשיר בעשרו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. היינו שצריך האדם בכל מדותיו ודרכיו לעבוד את בוראו בהם וצריך האדם לדבק עצמו בבוראו דהיינו להדבק במדותיו כדאי' (חסר ב' … להמשך קריאה
א רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערו': כי ע"י השחוק מסיר ממנו האלהות. וזהו וקלות ראש. וגם אסור למלאות פיו שחוק בעוה"ז. כדאי' בכתבי האר"י ז"ל שחו"ק גימ' בבי"ת והטעם (חסר) יהי' מותר השחוק כמד"א אז ימלא שחוק פינו. ומה גם שמרגילין את האדם לערוה לצחק עם הנערים והבתולות ואינו חושש. … להמשך קריאה
א ר"א המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות כו'. והמפר בריתו שאאע"ה כו'. אין לו חלק לעולם הבא: מחלל את הקדשים רומז ליראי ה' ואנשי מעשה שהם קדשי שמים. כי ת"ח נק' שבת שהוא קודש לה'. והמבזה את המועדות. רומז להפרחים והרובים. שהם מקראי קודש. שהם נקראים ומקרבים עצמם אל הצדיקים: והמפר בריתו … להמשך קריאה
א רבי דוסא בן הרכינס או' שינה של שחרית ויין של צהרים. ושיחת הילדים. וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם: שחרית הוא מלשון ומשחרי ימצאונני והיינו שצריך האדם לשחר תמיד את הבורא ית' ומלכותו ית' כי כמו שהאדם חפץ שישמע הבורא ית' לתפלתו ושיפן אליו כן צריך האדם לראות שישמע … להמשך קריאה
א רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת כו': הה"א כל שמעשיו מרובין מחכמתו כו': הה"א כל שרוח הבריות כו': כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' ולא נאמר תחילת חכמה יראת ה' והיינו כי החכמה היא התורה ועיקרה של התורה היא הירא' דהיינו התורה היא ענפים ליראה. כמו התורה והמצות שע"י … להמשך קריאה
א רבי דוסתאי בר ינאי משום ר' מאיר אומר כל השוכח דבר אח' ממשנתו מעה"ב כאלו כ' שנאמר רק השמר לך ושמור כו': זה מוסב על ענין ראשון על תחלת המאמר של ר' יעקב שצריך האדם להיות תורתו משנה תורה. ור"ל במלת דבר אחד ממשנתו שמסיר החיות והארת הבורא ית' שהוא אחד מאלו הדברים שדובר … להמשך קריאה
א רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו שאתה ושלך שלו: רומז במלת שלך על ענין הבחירה אשר נמסר' לאדם כמאמר והרשות נתונה ביד האדם לעשות כרצונו אם טוב ואם רע מ"מ גם אותה הבחירה היא ביד הבורא ית' אך שדבר זה אינו מושג לשום בריה בעולם וכמבואר במאמרי קדמונינו ז"ל וכאשר בארנו לך … להמשך קריאה
א רבי נחוניא בן הקנה אומר. כל המקבל עליו עול תורה כו': עול תורה הוא שע"י התור' יודע במה לעבוד את בוראו. כי שמה תור' בגין דאורי כי היא המורה דרכי ה' ועבודתו וזה המקבל עליו ר"ל כמו"א וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זמ"ז ר"ל שאף שנושאים עליהם עול מלכות יודעים הם שאף זאת … להמשך קריאה
א רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו ד"ת כו'. אבל כו' אמרו עליו ד"ת כאלו אכלו משלחנו של מקום שנא' וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה': איתא בש"ס מה ענין שלחן אצל מזבח לומר לך בעת שאין מזבח שלחנו של אדם מכפר. והיינו כשיש עליו ד"ת. כי בודאי בכל … להמשך קריאה
א [פירוש על משנה ב' מובא לעיל בפרשת בחוקתי]: הסבר על זכויות יוצרים עבודת ישראלרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה
א עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלש' דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת כו': יש לדקדק למה חזר ואמר מאין באת מטפה סרוחה. היה יכול לומר דע מאין באת מטפה סרוחה וכן כולם. ועוד יש לדקדק על מלת דע שלכאורה הוא מיותר שכבר התחיל ואמר הסתכל. ותירצו המפרשים שאין הסתכלות שייך אלא … להמשך קריאה
א הוא היה אומר לא עליך כו' אם למדת תור' הרב' נותנין לך שכר הרב'. ונאמן הוא בעל מלאכתך כו' ודע שמתן שכרן כו': פי' כי מה שדרשו אחד המרבה וא' הממעיט כו' אין זה אלא כשהממעיט אינו יכול להרבות. אבל אם יוכל להרבות אינו יוצא ידי חובתו במועט כמ"ש מעשה שהביא עשיר יונה לעולה. … להמשך קריאה
א רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכ' מרוב' והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק: פי' ע"י שהיום קצר והמלאכה מרובה מחמת זה השכר הרבה. כי יש ימים קצרים כגון אלו הימים שבין המצרים הם נק' ימים קצרים במעלה. והמלאכה מרובה. מלאכ"ה אותיות א'ל מ'לא כ'ל ה'ארץ. כמ"ש למעלה כשהשר בדרך אזי יכול לבוא אצלו … להמשך קריאה
א רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה: תחלה נבאר הפסוקים ויהי דבר ה' אלי לאמר. מה אתה רואה ירמיהו ואומר מקל שקד וגו'. לכאורה יש לדקדק מה שאל לו והלא הראה לו מקל שקד בודאי רואה אותו. אלא כך א"ל מה אתה רואה שאין אתה רוצה לילך בנבואתך. ויאמר אליו מקל שקד אני רואה. … להמשך קריאה
א רבי שמעון אומר הוי זהיר בק"ש ובתפל': נראה לפרש ע"ד שאמר ברשב"א כשעומד אדם בתפלה צריך ליזהר בג' דברים א' שלא יחשוב שראוי אני לעשות בקשתי רק לצפות לחסד עליון שיעשה עמו חסד חנם כמ"ש מש"ר ע"ה ואתחנן אל ה' אין חינון אלא לשון מתנת חנם. והב' צריך לדעת שהבורא ב"ה וב"ש יכול בוודאי … להמשך קריאה
א הם אמרו שלשה דברים רא"א יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס כו': כי אם יהי' נוח לכעוס אז לא יכבדוהו. א"י יהי כבוד חבירך כו' כמו שאמרנו לעיל חבר טיב הוא השי"ת. ואמר שיהא כבודו חביב עליך כשל עצמך וכדאי' בגמרא שנכנסו תלמידים לר"א לבקרו אמר להם יהי מורא שמים … להמשך קריאה
א אמר להם צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם: פירוש צאו ממדרגתכם להביט בהצטרכות העולם. ע"ד שפי' מורי הרב מ"א זצ"ל בספרו ע"פ לא יחל דברו. אבל אחרים מחלין לו. ר"ל זה הצדיק הוא בלא יחל שאינו יוצא לחולין. כי הוא דבוק תמיד במחשבתו בהבורא ית'. רק אחרים מחלין לו. ר"ל עושים … להמשך קריאה
א ריב"ז הוא היה אומ' אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך: ב נדקדק בזה המאמר אמאי לא יחזיק טובה ומאי נתינת טעם בדבר כי לכך נוצרת אדרבה טובה גמורה היא שהטיבו השי"ת להשלים פעלו אשר לדבר זה נפעל ונברא כי מי יתן לקיים כל המוטל עלינו לקיים אשר גלל כן נוצרנו אלא דה"פ … להמשך קריאה