ספר מצוות גדול

א הלכות סנהדריןשופטים (א) ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה׳ אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק שופטים הם הדיינים [כפי׳ רש״י בפרשה זו] הפוסקין את הדין ושוטרים הם הרודין את העם אחר מצותם במקל ורצועה עד שיקבלו עליהם את הדין, בכל שעריך [בספרי שם ובירושלמי דספ״ק דמכות ובסנהדרין דף ט״ז] בכל … להמשך קריאה

א מצות עשה לדון (א) בדיני נחלות שנא׳ והייתה לבני ישראל לחקת משפט וסדר נחלות כך הוא כאשר מפורש בפרשת פנחס ובפרק יש נוחלין [במשנה וברייתא דף קט״ו כל הסוגיא ובפי׳ רשב״ם שם דף קי״ז וכן במיימוני ריש פ״א דהלכות נחלות מבואר יותר סדר נחלות] איש כי ימות והוא הדין אשה כי תמות כדמסקינן שם … להמשך קריאה

א מצות עשה לדון (א) בדין תובע ונתבע מודה מקצת או כופר הכל שנא׳ על כל דבר פשע על שור וגו׳ אשר יאמר כי הוא זה, [ר״פ כל הנשבעים דף מ״ד] כל הנשבעים שבתורה נשבעין ולא משלמין ומצוה זו כתובה בספר זה במצוה קי״ג ובשמו תשבע בענין שבועות ונדרי׳, [ר״פ שבועת הדיינין במשנה דף ל״ה … להמשך קריאה

א הממשכן (א) חבירו בב״ד או מדעת הלוה ומשכנו דבר שהוא צריך לו הרי זה מצוה להחזיר לו העבוט בעת שהוא צורך לו וכדפרש בפרק המקבל [בבא מציעא דף קי״ג וקי״ד כל הסוגיא] שמחזיר לו הכר לישן עליו. ועל כסות לילה אומר הכתוב לא תשכב בעבוטו כלומר אל תשכב ועבוטו אצלך כמו שנתבאר בסמל״ת [ל״ת … להמשך קריאה

א אם (א) כסף תלוה את עמי את העני עמך [במכילתא פרשת משפטים ריש פרק י״ט] אם זה חובה כמו אם מזבח אבנים תעשה לי יכול רשות ת״ל העבט תעביטנו וגו׳. הרי למדת שמצות עשה להלוות לעניי ישראל. ואמרו חכמים [בפ׳ הנשרפים דף ע״ו] כל המלוה סלע לעני בשעת דוחקו עליו הכתוב אומר אז תקרא … להמשך קריאה

א וכי (א) ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם בא ולימד על השואל שהוא חייב באונסין אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו [במשנה פרק הפועלים דף צ״ג ובשבועות דף מ״ט ועיקר שאר כל הסוגיא בפ׳ השואל דף צ״ד וצ״ו ומה שכתב בשעת מלאכה דייקא מלשון המיימוני פ״א … להמשך קריאה

א כי (א) תבא בכרם רעך וגומר כי תבא בקמת רעך וגו׳ פי׳ מצוה זו עיקרה בפרק הפועלים ודרש שם [בדף פ״ז] שבביאת פועל הכתוב מדבר ולמד [שם כל הסוגיא] מכאן שהפועלים שהן עושין בדבר שגידולו מן הארץ ועדיין לא נגמרה מלאכתו בין בתלוש בין מבחובר ויהיה מעשיהם גמר מלאכה הרי מ״ע על בעל הבית … להמשך קריאה

א מצות עשה לתת (א) שכר שכיר בזמנו שנ׳ ביומו תתן שכרו ואם אחרו לאחר זמנו עובר שלשה לאוין ונתבארו בסמל״ת [מל״ת קפ״א] בפ׳ כל הנשבעין [שבועות דף מ״ה כל הסוגיא] כל שכיר ששכרו בעדים ותבעו בזמנו ואמר לו בפני עדים הנה נתתי לך שכרך והשכיר אומר לא נטלתי כלום תקנו חכמים שישבע השכיר בנקיטת … להמשך קריאה

א מצות עשה לדון (א) בדין נושא שכר והשוכר שנ׳ כי יתן איש אל רעהו ואמר מר [בב״ב דף צ״ד] פרשה שניה נאמרה בשומר שכר שחייב בו את הגנבה ובשכיר כתיב אם שכיר הוא בא בשכרו ולמעלה ממנו כתיב דין השואל שחייב באונסין ועל זה אומר אם שכיר הוא בא בשכרו כלו׳ אין כל הנאה … להמשך קריאה

א הלכות השומריןמצות עשה לדון (א) בדין שומר חנם שנאמר בפרשת משפטים כי יתן איש אל רעהו ואמרינן במסכת בבא מציעא [דף מ״א] פרשה ראשונה בשומר חנם שפטר בו את הגנבה ואת האבדה נגנב או אבד הר״ז נשבע ונפטר שנאמר וגונב מבית האיש וגומר ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו … להמשך קריאה

א מצות עשה לעבוד (א) בעבד כנעני לעולם שנא׳ לעולם בהם תעבודו וקונה את עצמו לחירות בכסף או בשטר או בראשי אברים [שם דף כ״ב], [בדף כ״ג כל הסוגיא] כיצד קונה את עצמו בכסף כגון שנתן אחד לרבו מעות ואמר לו על מנת שיצא עבדך לחירות כיון שקיבל הרב כסף או שוה כסף יצא לחירות. … להמשך קריאה

א מצות עשה לייעד (א) אמה העבריה שנא׳ אשר לא יעדה והפדה ואם לבנו יעדנה, [שם דף י״ח] ואם ייעד אותה האדון לעצמו או לבנו הרי היא כשאר הארוסו׳ ואינה יוצאה באחד מכל אלו אלא במיתת הבעל או בגט. [בספ״ק דבכורות דף י״ג] ומצות ייעוד קודמת למצות פדיון, [בפ״ק דקדושין דף י״ט] כיצד מצות ייעוד … להמשך קריאה

א מצות עשה לפדות (א) אמה העבריה דכתיב והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה [שם דף י״ז]. ומפדין אותה בעל כרחו דאב משום פגם משפחה כדאיתא בקידושין [דף י״ח]. ואם לא נפדית עובדת שש כעבד עברי שמכרוהו בית דין שנאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגומר ויצאה בתחילת שבע. ואם פגע בה יובל בתוך … להמשך קריאה

א מצות עשה להעניק (א) היוצא בשש או היוצא ביובל או במיתת האדון [שם דף ט״ז] וכן אמה עברייה שיוצאת ביובל או באחד מכל אלו או בסימנים. שנאמר הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך, תניא בסיפרי [ראה דף מ״ג ע״א] ומביאה במסכתא קידושין [בדף י״ז] יכול לא יהו מעניקין לו אלא מצאן גרן ויקב מניין … להמשך קריאה

א הלכות עבדיםמצות עשה לדון (א) בדין קניין עבד עברי שנ׳ כי תקנה עבד עברי וכן במשנה תורה כי ימכר לך אחיך העברי ועיקר הלכותיו בספרי [פרשת ראה דף מ״ג ע״א וב׳] ובקדושין ומפרש שם [דף י״ד] כי המקראות הללו מדברים במכרוהו ב״ד בגניבתו. ועוד יש עבד עברי אחר שמוכר עצמו מפני דוחקו שנאמר כי … להמשך קריאה

א הלכות מקח וממכרמצות עשה לדון (א) בדיני מקח וממכר בדברים שהוא מתקיים בהם ובדברים שאינו מתקיים בהם שנא׳ וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו׳ וא״ר יוחנן [בב״מ דף מ״ז ובעירובין דף פ״א] דבר תורה מעות קונות אחד הבהמה וא׳ שאר מטלטלין [בתו׳ שם] שהרי רוב קניין הכתוב בתורה בכסף הם שנ׳ קניין כספו וכתיב אוכל … להמשך קריאה

א מצוה פ, פא: מצות (א) פריקה וטעינה כתוב בפרשת כי תצא כי תראה חמור אחיך או שורו נופלים בדרך הקם תקים עמו זו מצות טעינה כמו שמפרש בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף ל״ב), [שם] ונופלים משמע שהם ומשאם מוטלים לארץ ומה שכתוב בפרשת משפטים כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב … להמשך קריאה

א [ראה מצוה פא]: הסבר על זכויות יוצרים ספר מצוות גדולרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מצות עשה שיעשה (א) אדם מעקה לגגו שנא׳ כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ותניא (ב) בספרי [תצא] אין לי אלא בנה לקח וירש ונתן לו במתנה מניין ת״ל בית מ״מ אין לי אלא בית מניין הבונה בית התבן בית הקש בית האוצרות ת״ל לא תשים דמים בביתך יכול הקונה בית שער אכסדרא … להמשך קריאה

א מצות עשה הרוג (א) שנמצא נופל לארץ ולא נודע מי הכהו שמניחין אותו במקומו [בפרק עגלה ערופה דף מ״ד] ויוצאין חמשה זקנים מבית דין הגדול שבירושלי׳ שנ׳ ויצאו זקניך ומדדו ממנו אל העדי׳ שסביבות החלל [שם דף מ״ה] אפילו נמצא בצד עיר זו שהדבר ידוע בודאי שהיא הקרובה מצוה למדוד ועיקר מצוה זו בפרק … להמשך קריאה

א הרודף (א) אחר חבירו להרגו אפילו היה הנרדף קטן הרי כל ישר׳ מצווין להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של רודף [סנהדרין דף ע״ב כל הסוגיא] כיצד אם הזהירוהו והרי הוא היה רודף אחריו אע״פ שלא קבל עליו התראה מאחר שעדיין הוא רודף ה״ז נהרג ואם יכולין להצילו באחד מאיבריו של רודף כגון שיכו … להמשך קריאה

א מצות עשה להפריש (א) ערי מקלט שנאמר שלש ערים תבדיל לך [כך משמע בספרי שופטים] ואין ערי מקלט נוהגות אלא בא״י ושש ערים היו ג׳ הבדיל משה רבינו ע״ה בעבר הירדן ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען [שם דף ט׳] אין אחת קולטת עד שיבדלו כולם שנאמ׳ שש ערי מקלט תהיינה לכם [שם דף י׳] … להמשך קריאה

א כל (א) ההורג בשגגה גולה ממדינה שהרג בה לערי מקלט ומצוה להגלותו שנ׳ וישב בה עד מות הכהן הגדול ועיקרי דברים שבמצוה זו בפ׳ אלו הן הגולין. ואמר במס׳ יבמות פ׳ אחרון [דף ק״ב] ובפ׳ מי שאחזו (גיטין דף ע׳) שאין ההורג בשוגג גולה אא״כ מת הנהרג מיד אבל חבל בו בשגגה אע״פ שאמדוהו … להמשך קריאה

א מצות עשה להשיב (א) אבידה לישראל שנאמר השב תשיבם לאחיך ודרשינן במס׳ ע״ז פ״ב [דף כ״ו] לכל אבידת אחיך לרבות המשומד הלכך אפי׳ היה הבעל אבידה רשע ואוכל נבילות לתיאבון וכיוצא בו מצוה להשיב לו אבידתו, [שם] אבל אוכל נבילות להכעיס הרי הוא מין והמינין והאפיקורוסין ועובדי עכו״ם ומחללי שבתות בפרהסיא אסור להחזיר להם … להמשך קריאה

א כל (א) הגוזל חייב להחזיר הגזילה עצמה שנא׳ והשיב הגזלה אשר גזל [ב״ק דף צ״ד], [שם דף צ״ג] ואם אבדה או נישתנית משלם דמיה בין שהודה מעצמו בין שבאו עדים שגזל הרי זה חייב לשלם את הקרן בלבד [והטעם בדף ע״ט]. אפי׳ גזל קורה ובנאה בבירה הואיל ולא נשתנית דין תורה שיקעקע כל הבירה … להמשך קריאה

א מצות עשה לצדק (א) המאזנים עם המשקלות שנ׳ מאזני צדק אבני צדק והין צדק יהי׳ לכם ונאמר אבן שלמה וצדק יהי׳ לך ודרשו רבותינו בפ׳ המוכר את הספינה [בדף פ״טח] צדק משלך ותן לו שחייב המוכר להכריע המאזנים וליתן התוספת ללוקח בעת ששקלו לו וכמה בלח אחד למאה ביבש אחד לארבע מאות כי בעי׳ … להמשך קריאה