ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות חנוכה

א המצוה (א) החמשית מד״ס היא מצות חנוכה, עיקרי מצוה זו מבוארין במס׳ שבת דתנו רבנן [שם דף כ״א] בעשרים וחמשה ימים בכסליו חנוכה תמניא יומי דלא למספד בהון שכשנכנסו גוים והם מלכות יון להיכל טמאו כל השמני׳ שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות מגילה

א המצוה (א) הרביעית מד״ס הל׳ מגילה. שנינו בפ׳ שני דמגילה [דף י״ט] הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודא מכשיר בקטן ואין הלכה כמותו [כדאי׳ בר״ה דף כ״ט] שכל שאינו בן חובה אין מוציא אחרי׳ ידי חובתן ותני׳ במגילה [דף נ׳] כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמד׳ מבטלין מעבודתן ובאין … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות תשעה באב

א המצוה (א) השלישית היא הלכות ט׳ באב ותענית הרי הוא מפורש בדברי הנביאים צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגומר צום הרביעי [בפ״ק דר״ה דף י״ח] זה שבעה עשר בתמוז שהוא בחדש הרביעי וצום החמישי זה ט׳ באב שהוא בחדש החמישי צום השביעי זה ג׳ בתשרי שהוא בחדש השביעי וצום העשירי זה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות אבילות

א המצוה (א) השנית מד״ס היא מצות אבילות. מתוך דברי הה״ג משמע שמצוה להתאבל מן התורה על הקרובים ביום ראשון שהוא יום המיתה ויום הקבורה וזה לשונם. מי שמת לו מת ביו״ט ראשון או ביו״ט שני או בחולו של מועד או ביום ראשון של יו״ט האחרון אינו מונה שבעה עד אחר הרגל אבל שלשים מונה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין דרבנן, הלכות עירובין

א אחרי שסיימנו מ״ע של תורה נחל לבאר מצות עשה שהם מד״ס ומהם מדברי נביאים והם חמש מצות. מצות עירובין. מצות אבל. מצות תשעה באב. מצות מגילה. מצות חנוכה. וכבר בארנו מצות נטילת ידים שהיא מד״ס בהל׳ ברכות [לעיל]. ב גרסינן (א) בפ׳ שני דעירובין [ד׳ כ״א] אמר רב יהודא אמר שמואל בשעה שתקן שלמה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ח: הלכות מקוואת

א הלכות מקוואתמצות עשה שיטהרו (א) כל הטמאים במים והזב בלבד כתוב בו ורחץ בשרו במים חיים אבל שאר כל הטמאים אפי׳ במי מקוה כדתניא בתוספתא דמס׳ זבים [רפ״ג ור״ש הביאה בפי׳ פ״ד דזבים] חומר בזב מבזבה שהזב טעון מים חיים והזבה אינה טעונה מים חיים אלא אפי׳ במי מקוה. ותניא בת״כ [פרשת מצורע פ״ה] … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ז

א מצות עשה שיהא (א) שכבת זרע טמא ומטמא שנא׳ בפרשת זאת תהי׳ ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב. וכל בגד וכל עור אשר יהי׳ עליו שכבת זרע במים יובא וטמא עד הערב. ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב. ותניא בת״כ … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ו: הלכות טומאת נבלות ושרצים

א הלכות טומאת נבלות ושרציםמצוות רמד–רמו: בפרשת (א) נבילות ושרצי׳ כתובי׳ שלשה מצות עשה דין טומאת נבילה ודין טומאת שרצים ודין טומאת משקין ואוכלין והכשירן. והא לך הפרשיות הכתובות בפרשת שמיני. ולאלה תטמאו כל הנוגע בנבלתם יטמא עד הערב. וכל הנושא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רמ״ג

א מצות עשה שתהא היולדת מטמה כנדה. והא לך פרשיות שלהן. איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא. כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא. ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ט

א מצות עשה לעשות (א) בנגעי בתים כמשפט הכתוב בפרש׳ שנ׳ כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית. וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ח

א מצות עשה לעשות (א) בנגעי בגדים כמשפט הכתוב בפרשה שנאמר והבגד כי יהי׳ בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים וצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה אל … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ז

א שתי (א) מצות עשה יש במצורע כשיטהר דין טהרתו ודין תגלחתו שנא׳ זאת תהי׳ תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע צרעת מן הצרוע. וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב. וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ה

א מצות עשה שיתנהג (א) המצורע כמשפט הכתוב בפרשה שנ׳ איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו. והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהי׳ פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. תניא בת״כ [פרשת תזריע ריש פי״ב … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ד: הלכות טומאת צרעת ושאר נגעים

א הלכות טומאת צרעת ושאר נגעיםמצות עשה לעשות (א) בנגעי אדם כמשפט הכתוב בפר׳ תזריע אדם כי יהי׳ בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והי׳ בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהני׳ וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״ג

א מצוות רלב, רלג: זאת (א) חוקת התורה אשר צוה ה׳ לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול ונתתם אותה אל אלעזר הכהן וגו׳ ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו וגו׳ ושרף את הפרה לעיניו וגו׳ ולקח הכהן עץ ארז ואזוב וגו׳ וכבס בגדיו … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רל״א: אלו הן מצות עשה התלויות בטומאות וטהרות

א אלו הן מצות עשה התלויות בטומאות וטהרותמצות עשה שיהא (א) המת מטמא ככל האמור בפרשת זאת חקת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ר״ל

א צוה (א) הקב״ה בקרוא המלך את התורה שיבאו כולם לשמוע שנ׳ בפ׳ וילך מקץ שבע שני׳ במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם ונא׳ הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו וגו׳. ואמרי׳ בחגיגה [דף ג׳] דרש רבי … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין רכ״ט: הלכות קרבן חגיגה

א הלכות קרבן חגיגהמצוות רכז–רכט: גרסינן בחגיגה [דף ו׳] תניא רבי יוסי הגלילי אומר שלש מ״ע נצטוו ישראל בעלייתם לרגל ראייה חגיגה ושמחה. הראיי׳ כולה לגבוה מה שאין כן בחגיגה ושמחה. וחגיגה ישנה לפני דיבור מתן תורה מה שאין כן בראייה ושמחה ועולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד היתה. והשמחה נוהגת באנשים ובנשים מה שאין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן