ספר מצוות גדול, עשין קכ״ג: אלו הם מצות עשה התלויות בנדרים ושבועות

א אלו הם מצות עשה התלויות בנדרים ושבועותמצות עשה שישבע (א) מי שנתחייב שבועה בב״ד בשם שנ׳ ובשמו תשבע [בפ׳ שבועת הדיינין דף ל״א] ואומר ואשביעך בה׳ אלהי השמים ואלהי הארץ והשבועה בין בשם המיוחד בין בכינוי כך המסקנא בפ׳ שבועת הדיינין [דף ל״ה], ואסור לישבע בדבר אחר עם שמו וכל המשתתף דבר אחר עם … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קכ״ב

א כי (א) תצא למלחמה על אויביך ונתנו ד׳ אלהיך בידך ושבית שביו וראית בשבי׳ אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה [בספרי שם כל הסוגיא] ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת א״י אין לומר ושבית שביו. ושבית שביו לרבות כנעני׳ שבתוכה אע״פ שהם משבעה עממים [בקידושין דף כ״א] ולקחת לך לא דברה תורה אלא … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קכ״א

א כי (א) יקח איש אשה חדשה נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח ושנינו במס׳ סוטה [דף מ״ג] ואלו הן שאין זזין ממקומן שאין יוצאין למערכי המלחמה כל עיקר נטע כרם ולא חללו והבונה בית ולא חנכו הנושא את ארוסתו והכונס את יבמתו שנא׳ נקי יהיה לביתו יהיה לרבות כרמו ביתו … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״כ

א מצות עשה (א) שיהא כהן אחד ממונה לדבר אל העם בשעת המלחמה [בפרק כהן משיח דף י״ב ושאר הסוגיא בפרק משוח מלחמה (סוטה דף מ״ב)] ומושחין אותו בשמן המשחה ונקרא משוח מלחמה שנאמר והי׳ כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קי״ט

א מצות עשה (א) לתקן מקום אחד מחוץ למחנה להפנות בו אנשי המחנה כדי שיהא המחנה נקי׳ [כדאמר בפ״ק מי שמת דף פ״ו וכל הסוגיא בספרי פרשה תצא] ואף לקטנים שנא׳ ויד תהי׳ לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ויהי׳ לכל אחד ואחד יתד תלויה עם כלי מלחמתו שילך במקום ההוא ויחפור באותו יתד גומא … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קי״ח

א מצות עשה (א) לקרוא אפילו לשבעה עממים לשלום [כל הסוגי' מיימוני פ״ו דמלכים ומלחמות וקצתה בספרי פרשה שופטים] כל שכן למלחמת הרשות עם שאר האומות שנא׳ כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום ומה הוא השלום שקוראין מבקשים מהן שלשה דברים שיקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהם ושיהו למס עובד ושיהו … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קט״ז

א מצות עשה (א) של בית הבחירה אין כאן מקומו למנותו ולא מנינו כאן אלא ב׳ מצות עשה למחות את זרעו של עמלק ולהעמיד להם מלך וכשם שמצות עשה למחות את זרעו של עמלק כך מצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו בדרך לעורר איבתו תמיד ועברתו שמרה נצח שנאמר זכור את אשר עשה לך … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קט״ו

א גרסינן (א) בפ׳ כהן גדול (סנהדרין דף כ׳) תניא רבי אומר שלש מצות עשה נצטוו ישראל בכניסתן לא״י להעמיד להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ולבנות להם בית הבחירה שנאמר והיה המקום אשר יבחר וגו׳ ואיני יודע איזה מהם תחילה כשהוא אומר כי יד … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קי״ג

א מצות עשה כתוב (א) בדברות הראשונות ואחרונות כבד את אביך ואת אמך ותניא בירושלמי דפאה [פ״ק] אמר רבי שמעון בן יוחי גדול כבוד אב ואם שהחמיר בו הכתוב מכבוד המקום שבכבוד המקום כתיב כבד את ה׳ מהונך אם יתן לך בית תקבע בה מזוזה אם יתן לך טלית תקבע בו ציצית. אם יתן לך … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין קי״א

א כי (א) יפלא ממך דבר למשפט ובפרק הנחנקין (סנהדרין דף פ״ו) ת״ר דבר זה הלכה. למשפט זה הדין. בין דם לדם בין דם נדה לדם לידה לדם זיבה. בין דין לדין בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות. בין נגע לנגע בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים. דברי אלו הערכים והחרמים וההקדשות. ריבות … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״י

א ועשיתם (א) לו כאשר זמם לעשות לאחיו מכאן שמצות עשה שהעדים שהעידו בעבירה שחייבין עליה סקילה והוזמו שנסקלים כולן וכן בכל ארבע מיתות. וכן אם העידו במלקות לוקה כל אחד מהן כשאר חייבי מלקיות וכן אם העידו עליו שחייב ממון שנינו במכות [דף ה׳] שמשלמין בממון כפי מניין העדים. ואין לוקין במקום תשלומין כדמסקי׳ … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ט

א מצות עשה לדרוש (א) ולחקור העדים שנא׳ בעיר הנדחת ודרשת וחקרת ושאלת היטב וביחיד שעבד ע״ז כתיב והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ובעדים זוממין כתיב ודרשו השופטים היטב מכאן למדו רבותינו בפ׳ היו בודקין [דף ט׳] שהיו בודקין אותם בשבע חקירות שבגזירה שוה דהיטב היטב נלמד כאילו הן כתובין במקום אחד [מבואר בפי׳ רש״י … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ח: הלכות עדות

א הלכות עדותכל (א) היודע לחבירו עדות מצות עשה להעיד לו בב״ד שנאמר והוא עד או ראה או ידע וגרסינן בפרק שבועת העדות (שבועות דף ל׳) אמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן דידע סהדותא וזילא ביה מילתא למיזל קמי דיינא דבציר מיניה לאסהודי קמיה לא ליזל דעשה דכבוד תורה עדיף והני מילי בעדות … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ז

א כתוב (א) בפרשת משפטים מדבר שקר תרחק ודרשינן בפרק שבועת העדות [שבועות דף ל׳ ול״א כל הסוגיא ע״ש] מניין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו שנאמר מדבר שקר תרחק ועוד דורש שם מכאן לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן שיתרחק ממנו ולא יצטרף עמו וגם אזהרה לדיין שלא ישב תלמיד … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ו

א בצדק (א) תשפוט עמיתך להשוות בעלי דינין דת״ר בפרק שבועת העדות (שבועות דף ל׳) בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. [שם] דבר אחר בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות. [שם] תני רב יוסף בצדק תשפוט עמיתך עם שאתך בתורה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ה

א כתוב (א) בפ׳ כי תצא והי׳ אם בין הכות הרשע והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו וגו׳ ועיקר פירוש מצוה זו במס׳ מכות ושם מפרש [בדף כ״ב] כיצד מלקין אותו כופין ידיו לעמוד אילך ואילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה את לבו שאין מכהו … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ד

א מצות עשה לקבור (א) כל הרוגי ב״ד ביום הריגה שנאמר כי קבור תקברנו ביום ההוא ושנינו בפרק נגמר הדין שהוא הדין בכל המתים ואם הלינו לכבודו אין עובר עליו. כל הנסקלין שבתורה שמונה עשר שנויים בפרק ד׳ מיתות (סנהדרין דף נ״ג) ואלו הן הבא על האם ועל אשת אב ועל הכלה ועל נערה המאורסה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ג

א מצות עשה לתלות (א) את המגדף והעובד עכו״ם ותניא בפ׳ נגמר הדין [דף ס״ה] והומת ותלית יכול כל המומתין נתלין ת״ל כי קללת אלהים תלוי מה מקלל זה שכפר בעיקר אף כל שכפר בעיקר כגון העובד עכו״ם והמגדף שנא׳ בו את ה׳ הוא מגדף ואומרים שם חכמים [בדף מ״ה ומ״ו] שהאיש נתלה ואין האשה … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין ק״ב

א מצוות צט–קב: שנינו (א) [ברפ״ד מיתות דף מ״ט ודהרג בסייף בדף נ״ב] ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק הרג בסייף והן ארבע מ״ע [בגמרא שם דף נ׳] סקילה (ב) חמור׳ משריפ׳ ושריפה חמור׳ מסייף וסייף מחנק. [בפרק הנשרפין דף פ״א] ומי שנתחייב שתי מיתות בית דין נידון בחמורה אחד האיש ואחד … להמשך קריאה

ספר מצוות גדול, עשין צ״ח

א מצות עשה (א) שאם נחלקו הדיינין מקצתן אומרים זכאי ומקצתן אומרים חייב שהולכין אחר הרוב שנא׳ אחרי רבים להטות. [בפ׳ אחד דיני ממונות דף ל״ב] וכן בכל דיני ממונות ואיסור והיתר והטמאות והטהרות אבל בדיני נפשות אינו נהרג עד שתהא הטיה לרעה על פי שנים כאשר שנינו בפ״ק בסנהדרין [דף ב׳] ונתבאר דבר זה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן