סוד ישרים

א פסח שהי' אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש הי' קיים על שום מה על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זבח פסח וגו' וכדמתרגומינון דבח חיס היינו שחס השי"ת על ישראל והעלה אותם במקום המחשבה אצלו ית' למעלה מהתפיסה לזה נקרא זאת הישועה אורח דילוג כי מה שהוא בתפיסת אדם נקרא אורח … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו' משמע שאפילו בזמן המקדש שאז הי' עבודת הפסח בפעולה מ"מ לא הי' נגמר מצותה בלא אמירה בפה. והענין הוא כי כל המצות עשה הגם שהם בעובדא מ"מ אחר כוונת הלב הן הן הדברים … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור וכו'. הנה שלשה דברים הללו הי' צריכין להזכיר אף בזמן שבהמ"ק הי' קיים שכל המצות צריכין שיהי' בעובדא ובמלולא (זוה"ק ויחי ר"כ:) ולהיות שאלו השלשה דברים רומזים על התחלת התקשרות השי"ת עם ישראל לכך … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור משמע מדברי ר"ג שצריך ג"כ להיות באמירה ואף בזמן המקדש שהי' עבודה בפועל אעפ"כ הי' צריכין גם אמירה וזהו כמו שאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) בעובדא ובמלולא תלי' מלתא: ב פסח שהי' אבותינו אוכלים על … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה מרור וכו' על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים וכו'. הנה קרבן פסח חלוק הוא מכל הקרבנות כי זמן אכילתו הוא קצר מאוד משא"כ בכל הקרבנות. וגם זמן עשיותו הוא בין הערבים שאז הוא … להמשך קריאה

א ליל שמורים הוא לה' להוציאם וגו'. בזוה"ק (בא ל"ח:) כתיב ליל שמירים הוא לד' וגו' הוא הלילה הזה לד' שמירים לכל בני ישראל וגו' ליל קאמר בקדמיתא ובתר לילה וכו' ליל עד לח קבילת דכר. ואע"ג דכתיב בי' שמירים דכר הוה זמין לאתחברא עמה ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה לד' שמירים … להמשך קריאה

א ר"ג הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו וכו'. מלמדנו ר"ג בזה שהמצוה הוא גם בדיבור. מלבד מה שצריכין לקיים את המצוה בפועל צריכין נמי לאמרה בפה ואף שקיים אלו השלשה דברים בפועל שאכל פסח ומצה ומרור מ"מ לא יצא עדיין ידי חובתו עד שיאמר אלו השלשה דברים … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח. מצה. ומרור. איתא בכתבי האר"י הק' ז"ל שאכילת מצה הוא תיקון לאכילת אדם הראשון: ב וביאור הענין כי החטא של אה"ר הי' מה שאכל מעץ הדעת טוב ורע שהוא אילנא דספיקא שעל ידי זאת האכילה נעלם … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור. היינו הגם שעושה אלו המצות במעשה מ"מ מחויב נמי לומר אותם בפה שהוא הלבוש היותר אחרון גבי האדם כדאיתא בגמ' (ברכות ס"א.) פה גומר היינו שצריך האדם להראות גם על הלבוש אחרון הכרת זאת … להמשך קריאה

א רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו וכו'. היינו אף שפעל אותם בעובדא בכל זאת צריך נמי לאומרם בפה כי פה גומר כלומר שצריך להראות גם על הלבוש אחרון שהוא פה גומר איך שמכיר באותו התחדשות שנתחדש בפסח ועל אותה הכרה אמר מקודם יכול מראש חודש … להמשך קריאה

א ר' יוסי הגלילי אומר מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות. במצרים מה הוא אומר ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים הוא וכו': ב איתא בגמ' (ברכות נ"ח.) לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר וכו' … להמשך קריאה

א ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיו וגו'. בזוה"ק (בא ל"ה:) תרי דמי הוו חד דמילה וחד דפסחא. דמילה רחמי דפסחא דינא וכו' פסחא רומז על ישועה כזו שמאיר השי"ת להאדם בלי הדרגה רק באורח דילוג ועל זה איתא כאן פסחא דינא כי נגד ישועה כזו מחויב האדם ג"כ להתייצב נוכח השי"ת באורח דילוג … להמשך קריאה

א ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חי' וגו' להיות שהיחוס הי' נעלם מישראל בהיותם במצרים שלא הבינו כלל איך שהם בנים למקום כי לא הכירו מקור שורש מחצבתם אכן ביציאת מצרים פתח להם השי"ת את ההעלם והתחילו להכיר שורש יחוסם שהם עלו במחשבה אבל כמעט רגע נתעלם מהם זה האור אף שנשאר … להמשך קריאה

א ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקב"ה חשב את הקץ וגו'. שומר הבטחתו הוא מלשון ואביו שמר את הדבר היינו שלא הגביל השי"ת הבטחתו לישראל שיהי' בגבול כי אם ששומר אותה ועדיין הוא בידו ית' כי הבטחתו הוא דברי אלהים חיים ואינו נגבלת תחת צמצום הזמן רק שהבטחתו הוא תמיד בידו ויכול להראות בה … להמשך קריאה

א מתחלה עובדי עבודה זרה הי' אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו וכו'. בגמ' (פסחים קט"ז.) מתחיל בגנות ומסיים בשבח וכו' ולהבין זאת כיון שהי' עובדי ע"ז. א"כ למה קוראים אותם אבותינו הלא כתיב ואבדיל אתכם מן העמים (קדושים כ'): ב אמנם זהו כמבואר בזוה"ק (לך ע"ח:) וימנע מרשעים אורם דא תרח ובני ביתיה. אורם דא … להמשך קריאה

א מתחלה עובדי ע"ז הי' אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו וכו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו'. בכאן מראה השי"ת המקום של ישראל בשורש העליון כי עבר הנהר מרמז על למעלה ממקום בינה כי נהר רומז על בינה ועבר הנהר רומז על למעלה ממקום בינה ולזה קודם כל המועדים שישראל מקדשי נהו הנאמרים … להמשך קריאה

א ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול חכם מה הוא אומר. מה העדות והחוקים והמשפטים וכו' : ב ברוך המקום הוא נגד שאלת החכם כי השי"ת נקרא מקום כד' במדרש רבה (ויצא פ' ס"ח) למה … להמשך קריאה

א ברוך המקום ברוך הוא וכו'. חכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים והמשפטים וכו'. הנה עדות הוא אותיות דעת ועל דעת איתא בתקוני זוה"ק (ריש תקונא ס"ט) ובהאי דעת אתמר והאדם ידע את חוה אשתו דלית זיוג אלא בדעת וכו' היינו שדעת הוא חיבור וזהו מה העדות והחוקים והמשפטים היינו שהחכם שואל ומבקש להבין … להמשך קריאה

א ברוך שנתן תורה לעמו ישראל וכו'. זהו נגד שאלת התם. כי ענין תם מבואר בזוה"ק (שלח קס"ג.) וע"ד האי שור איקרא תם ויעקב אחיד בי' בגוי' וכו' כדכתיב ויעקב איש תם וכו' ולזה שואל התם מה זאת. והענין הוא כי מה וזאת הוא יחוד קב"ה ושכונתי' היינו כי יעקב אבינו יודע ומכיר היטב בשלימות … להמשך קריאה

א ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול וכו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר ארבעה פעמים ברוך הנאמר כאן הם כנגד ארבע שאלות של ארבעה בנים. ברוך המקום הוא כנגד שאלת החכם כי השי"ת נקרא … להמשך קריאה

א ברוך המקום בדוך הוא וכו' כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול וכו'. ברוך המקום הוא נגד שאלת החכם כי מקום הוא כמבואר במדרש רבה (ויצא פ' ס"ח) מפני מה מכנין שמו של הקב"ה מקום מפני שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו היינו כי מקום … להמשך קריאה

א ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחר רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול וכו'. הנה אחר הבירור שהי' ביציאת מצרים שהבדיל השי"ת בין בכורי מצרים לבכורי ישראל והראה כדכתיב כי לי כל בכור בבני ישראל היינו אף אותן הפעולות של ישראל הנראין על … להמשך קריאה

א אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וכו'. ביאר הענין כי איתא בגמ' (ברכות ט'.) כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום וכו' … להמשך קריאה

א אמר ר' אלעזר בן עזרי' הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וכו' : ב איתא בגמ' (מגילה כ"ה.) ההוא דנחית קמי' דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור … להמשך קריאה

א וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח וכו'. ולהבין זאת מדוע לא נאמר גם בזה המרבה לספר וכו' סיימתנהו לשבחא דמרך כמו שמצינו בגמ' (מגולה כ"ה.) ההוא דנחית קמי דר' חנינא והרבה בשבחים רבים א"ל סיימתניהו לשבחא דמרך השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתי אנשי כה"ג ותקנינהו אנן לא הוה … להמשך קריאה

א וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח וגו'. בזוה"ק (ר"מ פ' בא.) פקודא בתר דא לספר בשבחא דיציאת מצרים דאיהו חיובא על ב"נ לאשתעי בהאי שבחא לעלמין וכו' וקודשא ב"ה חדי בההוא ספור וכו' כדין אתיסף לי' חילא וגבורתא וכו' ובג"כ אית לשבחא ולאשתעי בספור דא כמה דאתמרי כגוונא דא חובא איהו על … להמשך קריאה