סוד ישרים, ליל פסח ח׳

א

ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחר רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול וכו'. הנה אחר הבירור שהי' ביציאת מצרים שהבדיל השי"ת בין בכורי מצרים לבכורי ישראל והראה כדכתיב כי לי כל בכור בבני ישראל היינו אף אותן הפעולות של ישראל הנראין על הגוון שהם בלי ישוב הדעת כי בכור מורה על כח הנראה כזדון בלי דעת מ"מ מעיד השי"ת כי לי כל בכור בבני ישראל היינו שהם נקשרים בשורש רצונו ית' מזה הסתעפו אלו השאלות מהארבעה בנים:

ב

שאלת החכם הוא נגד ברוך המקום איתא (מ"ר ויצא פ' ס"ח) הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו היינו שהשי"ת נותן מקום לכל הברואים לזה שואל החכם א"כ מדוע בחר השי"ת בישראל דוקא ליתן להם מקום אצלו ית' גם עוד טרם עבודתם הלוא בעת שהבדיל השי"ת בכורי ישראל מבכורי מצרים לא הי' נראה עדיין שום חילוק בניהם ובכל זאת בחר השי"ת בבכורי ישראל ולא בבכורי מצרים ועל זה שואל החכם מה העדות והחוקים והמשפטים. עדות הוא דבר ברור כדכתיב ויקם עדות ביעקב וחוקים היינו מה שהציב השי"ת שיהי' נחקק מפורש בתפיסת הבריאה בהכרח גמור ומשפטים מורה על מה שהשכל ג"כ מסכים ולזה מבקש החכם להבין ולהשכיל איזה דבר ברור יש בזה שבחר בישראל דווקא כי לפי הנראה הוא זאת למעלה מתפיסת השכל. ועל זה משיבין לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו הלוא זאת רואים מפורש שהאיר השי"ת לישראל את האור באורח דילוג והעלה אותם אל פנימית עומק רצונו ית' וגם זאת הוא מפורש שאח"כ ביררו ישראל א"ע במ"ט ברורין מזוקק שבעתים ואף בההוה צמצימו א"ע בדם פסח ובדם מילה מה שאין אומה ולשון יכולין להיות נמשך כ"כ אחר רצונו ית' הרי שעכשיו הוא דבר ברור שנתברר היטב שהם לחלקו ית' אלא שכל עיקר השאלה הוא על התחלת הרצון שבחר בהם גם טרם עבודתם הלא אם הי' בוחר באומה אחרת הי' ג"כ מבררים א"ע על זה איתא בזוה"ק (בשלח נ"ב:) בהאי מלה לא תשאל ולא תנסה את ה' והכי דייקא היינו כי מה שבחר השי"ת בישראל זה הוא מעתיקא ובכל מקום שמראה השי"ת מאור עתיקא בהאי מלה לא תשאל וכו' כי הכרה באור עליון כזאת תלו בעבודת אדם כל כמה שמכניס אדם א"ע בעבודת ה' כך מוצא באבנתא דליבא את שורשו בעתיקא:

ג

ברוך הוא זהו נגד שאלת הרשע כי אלמא דאתכסי' נקרא הוא ועלמא תתאה נקרא אתה כמבואר בזוה"ק (אדרא זוטא) ושואל הרשע מאחר שזה שבחר השי"ת בישראל והבדיל אותם לחלקו הוא למעלה מתפיסת השכל של זה העולם א"כ אין כאן בזה העולם בחינת אתה והכל נכלל עדיין בבחינת הוא היינו כי אתה מורה על עבודת אדם שנקרא עדות וחוקים ומשפטים ויען שרואה הרשע שבחר השי"ת בישראל למעלה מהתפיסה גם טרם עבודתם לכן חפץ להכחיש כל עבודת האדם שאין כלל בזה העולם בחינת אתה וזהו חילוק דק בין החכם להרשע כי החכם מבקש להבין וכאשר ילמדו לו בינה נשאר לבו בנייחה משא"כ הרשע שאינו חפץ בתבונה כי אם בהתגלות לבו והוא מלא כעס ותרעומות על כל העבודת של ישראל ועל מה שבחר בהם השי"ת יותר מכל האומות ועל זה אמרו ז"ל ואף אתה הקהה את שניו היינו כי שנים טוחנות ומרמזים כדאיתא דתני ודייק והרשע הוא משולל מזה הכלי דדייק כי אם הי' דייק הי' ג"כ מכיר כענין מאמרם ז"ל בגמ' (שבת קנ"ב) דוק בככי ותשכח בניגרי כי באמת מי שהולך תמיד בעבודה מכיר היטב ומבין בתפיסתו שהשורת הדין הוא כך לבחור בישראל כי אין שום אומה ולשון יכולין להיות נמשכין אחריו ית' באהבה פשוטה כמו ישראל אבל מי שאין לו זאת הכלי דתני ודייק אין יתכן לו כלל להבין זאת:

ד

ברוך שנתן תורה לעמו ישראל זהו נגד שאלת התם מה זאת היינו כי הוא מבקש להבין החיבור מאור עליון עד הלבוש אחרון של ישראל כי מה מורה על עלמא עלאה דלא קיימא לשאלה כדאיתא בזוה"ק (הקדמה א') מי קיימא לשאלה וכו' כיון דמטא תמן מה ידעת מה אסתכלתא מה פשפשתא הא כלא סתים כקדמיתא וכו' וזה השם מ"ה הוא בגמטרי' אדם להורות על החיבור מאור עליון ית' עד הלבוש האחרון של צורת אדם וזאת השאלה הוא נגד ברוך שנתן תורה כי באמת ע"י ד"ת יש הכרה בזה החיבור ותם הוא ברזא דיעקב אבינו (זוה"ק בהעלותך קנ"ג.) ועליו נאמר לפני לא נוצר אל (זוה"ק קדושים פ"ו.) היינו שלא נכנס מעולם למקום ספק כמאמרם ז"ל במדרש מעולם לא דיבר יעקב דבר לבטלה לכך שואל התם לידע בהבנת תפיסתו זה החיבור. ומשיבין לו כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים היינו הלא בזו הרגע שהוציאנו ה' ממצרים הי' הכל למעלה מהבנת התפיסה אלא אח"כ כשביררו ישראל א"ע במ"ט ברורין השיגו זה הישועה בהבנת תפיסתם הרי שע"י עבודה יכולין להשיג הכל בהתפיסה וכל מה שמכניס אדם א"ע יותר בעבודה מנהיר יותר אצלו בהבנת תפיסתו זה החיבור:

ה

ושאינו יודע לשאול את פתח לו. היינו הגם שאצלו איתא ג"כ הלשון ברוך הוא כמו גבי רשע. אכן חילוק יש כי הרשע אינו חפץ בעבודה ויהי' באמת נשאר בבחינת הוא עד שיתבטל תפיסתו לגמרי משא"כ שאינו יודע לשאול אם יהי' מודיעין אותו שהשי"ת חפץ בעבודה אזי יהי' מוכן להקשיב ולשמוע כי כל מניעתו מעבודה הוא רק משום שאינו יודע לעבוד לכן את פתח לו היינו שתשתדל להכניס אותו להכלל עד שירגיל עצמו בידיעות עבודת השי"ת כי זהו מהדברים שהתורה נקנית בהם להכניס א"ע בהכלל ומפאת זה משיג האדם בקיאות בעבודת ה':