סוד ישרים, ליל פסח י״א

א

ברוך שנתן תורה לעמו ישראל וכו'. זהו נגד שאלת התם. כי ענין תם מבואר בזוה"ק (שלח קס"ג.) וע"ד האי שור איקרא תם ויעקב אחיד בי' בגוי' וכו' כדכתיב ויעקב איש תם וכו' ולזה שואל התם מה זאת. והענין הוא כי מה וזאת הוא יחוד קב"ה ושכונתי' היינו כי יעקב אבינו יודע ומכיר היטב בשלימות החיבור מאור עליון ית' עד התפיסה האחרונה הנמוכה ביותר של ישראל כמבואר בזוה"ק (קדושים פ"ו.) קב"ה קרא ליעקב אל הה"ד לפני לא נוצר אל וכו' היינו שלא פעל מעולם שום דבר עד שהי' מבורר אצלו מקודם איזה כבוד שמים יצא מזאת הפעולה ועל זה מורה בחינת תם שמכיר היטב החיבור מאורו ית' הנרמז במלת מה להתפיסה האחרונה של ישראל שנקרא זאת כי מלת זאת מרמז תמיד על מדת המלכות אך כל שאלת התם הוא שהוא רוצה שיתברר אצלו מפורש הסדר מזה החיבור גם בהבנת תפיסתו. והשאלת התם נרמז בתורה בפ' קדש לי כל בכור. ואמרת אליו בחוזק יד הוצאנו ה' ממצרים היינו שמצד השי"ת נמצא כל הסדר מזה החיבור בלבוש קטן של ישראל שהוא האמונה והא ראי' כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים היינו כי הרי ברגע הקודמת הי' מסכימים כל מערכת הבריאה שיהי' ישראל משעובדים במצרים ופתאום ברגע האחרת נשתנה זה הסדר ושוב הי' מסכימים כל מערכת הבריאה שיצאו ישראל מידי שעבוד מצרים והשתנות פתאום כזה נקרא בחוזק יד ומזה מוכח שבזו הרגע נעשה מצד השי"ת כל הסדר מהחיבור שהי' להם לאביהם שבשמים וכל אותו הסדר הי' נכלל באותו הלבוש קטן של האמונה כדכתיב ויאמן העם וגו' שאין לומר שע"י ברורי עבודתם השיגו ישועה כזאת היאך יתכן שברגע אחת יהי' להם כ"כ עבודה שיכולו לברר א"ע. אלא ודאי שכל סדר עבודה שהי' להם אח"כ עם כל הברורים שלהם הי' הכל מסודר מצד השי"ת עוד מקודם והי' גנוז כל הסדר בזה הלבוש קטן של אמונה שנאמר עליהם ויאמן העם וגו' ולכך משום שהתם מרגיש היטב הטעם מתוק של עבודה אלא שאינו מכיר את הסדר לזה שואל מה זאת כי מ"ה קיימא לשאלה כדאיתא בזוה"ק (הקדמת בראשית ב') אבל שאינו יודע לשאול היינו שאינו מרגיש כלל עדיין שום טעם בעבודה ואינו קיימא לשאלה לזה את פתח לו. שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים וכו' היינו שתבינו אותו היטב שיבין וידע ברור שאין הקב"ה וותרן כדאיתא בגמ' וגם חפץ תמיד להיטב לבריותיו וכל עבודת אדם הציב השי"ת על זאת הכוונה למען להטיב לבריותיו וזהו הפירוש בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים היינו לי דווקא מחמת שאני חפץ לעבוד השי"ת הוציא אותי ממצרים ולכאורה נראה שזה הלשון עשה ה' לי וגו' השיב נמי לרשע לי ולא לו וגם כנגד שאלת הרשע רמז ברוך הוא וכנגד שאינו יודע לשאול רומז נמי ברוך הוא האחרון:

ב

וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצל"ה שעל זה נאמר לץ תכה ופתי יערום היינו כי החילוק הוא שהרשע אינו רוצה להבין כלום שהשי"ת נקרא ג"כ אתה וחפץ בעבודת האדם אבל השאינו יודע לשאול באם יודיע לו שהשי"ת חפץ בעבודה הוא מוכן תומ"י לשמוע וגם יש חילוק בין ברוך הוא שכנגד הרשע לברוך הוא שכנגד האינו יודע לשאול כי שאינו יודע לשאול באם יהי' מודיעים לו שהשי"ת נקרא ג"כ אתה וחפץ בעבודת אדם אזי יהי' כל מגמת חפצו לעבוד השי"ת כדי שיוכל למשוך מהו"א לאת"ה: