א ולפי זה נראה דיש לומר גם כוונת הריטב"א לר' יוחנן כן דיש לומר דהוא אזיל בשיטת רבו הרשב"א בברכות שם דפליג אגאון בהא דפוסק ומביא מירושלמי דר' יוחנן לא סבירא ליה זה וכתב הטעם כיון דיכול להתפלל משום נדבה ליכא משום בל תוסיף ואי נמי תמצא לומר דאסור שתי פעמים חובה הכא יסיים נדבה … להמשך קריאה
א והנה ידוע דגאון סתם שמביאים ראשונים כוונתם לרב האי גאון וכן בחדושי הרשב"א ברכות שם בסיום דברי הגאון אהא דפוסק כתב דאם גומרה הרי זה כמקריב שני תמידין של שחרית, והגם דשם לא סיים משום בל תוסיף מדברי הרשב"א שם אחר כך שחולק על זה וכתב דאין כאן משום בל תוסיף יעוין שם מבואר … להמשך קריאה
א ובתשובות הגאונים הנקראים שערי תשובה (דפוס לייפציג ריש סימן נ"ו) והוא מרב האי גאון כתב אהא דנזכר שהתפלל פוסק כבר עיינא דרבנן דילנא במתיבתא משום לא תוסיפו קאמר דסבירא ליה תפילות נגד תמידין תקנום וכי בזה מצלי דחובה עובר משום בל תוסיף עד כאן, והנה פתח סתם בלא תוסיפו אבל ממה שסיים דסבירא ליה … להמשך קריאה
א וראיתי בהרי"ף פרק ג' דברכות (דף ט"ו.) משמייהו דרבנן דהא דאמר ר' יוחנן ולואי וכו' לא אמר אלא תפילת נדבה אבל חובה לא דנמצא כמי שהוא מקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסיף עד כאן. וכן הוא בהרא"ש שם (סימן ט"ו). ומלשון זה נראה לי לדקדק איפכא דאי שייך בל תוסיף בדרבנן … להמשך קריאה
א והיה אפשר לומר דריטב"א סבירא ליה כרמב"ם (ריש הלכות תפילה) דתפילה בכל יום מצות עשה דאורייתא, ועדיף מיניה דאילו הוא סבירא ליה שם דמנין התפילות לאו דאורייתא ומן התורה מתפלל כל פעם שירצה עיין שם (בפרק א' הלכה א' והלכה ג') וריטב"א יש לומר דסבירא ליה שגם זה דאורייתא לפי מה שכתב בלחם משנה … להמשך קריאה
א אך ראיתי בחידושי הרשב"א (ברכות כ"א.) ריש ד"ה הא דאמר כתב פירש גאון וכו' ואיכא משום בל תוסיף עד כאן, סתימות לשון זה משמע דאיסור בל תוסיף הידוע קאמר ועל זה שייך לשון משום רצה לומר משום אותו איסור הידוע, דאי לחדש כאן דוקא מלת משום מיותר, ועוד ראיתי בחידושי הריטב"א לסוכה שם שבא … להמשך קריאה
א והיה נראה לי ראיה להיפך דשייך גם בדרבנן מדברי גאון שמביא בתשובת הרשב"א (סימן צ"א) אהא דספק התפלל אל יתפלל שפירש דאינו רשאי משום דהוה ליה בבל תוסיף ומוציא שם שמים לבטלה עד כאן, משמע דיש איסור בל תוסיף בתפילה דרבנן וזה קושיא לפרי מגדים בנר חנוכה דשני תירוצים שלו הם גם הכא דעושה … להמשך קריאה
א ומיהו כל זה לשיטת פרי מגדים דבדרבנן מכוון למצוה דרבנן או לשיטתיה דבדלא שייך לדאורייתא ליכא בל תוסיף, אבל לפי מה שכתבתי לעיל דלא כוותיה בזה ובזה אכתי קשה דעמי הארץ המכוונים סתם למצות ה' עברי אבל תוסיף, ונהי דהעושים לדרבנן לגבי הוספה אדאורייתא לא עדיף משלא בזמנו דצריך כוונה וגם למאן דאמר דשלא … להמשך קריאה
א ובפרי מגדים שם (סוף אות ל"ח) הרגיש מה ראיה מייתי משמיני דשלא בזמנו לתקיעות דבזמנו ולא תירץ כלום עיין שם [וצריך טעם למה לא תירץ כן דברי תוס' על פי דרכו משום הקושיא מיום טוב שני דתקשה לאידך מאן דאמר כנ"ל] ולא הוקשה לו איך תירץ כלל הא דתקיעות על פי דרכו כנ"ל דסבור … להמשך קריאה
א ואיברא דלדעתי היה נראה דיום טוב שני שחוזרין ועושין אותו יום יום ראשון לכל דבר הוי ליה כעושה המצוה שני פעמים שכתבו תוס' דליכא בל תוסיף, ועל כן לא כתב רשב"א מזה לסייע תירוצו נגד תירוץ התוס' דזה גם לתוס' ניחא, ורק בשמיני עצרת דאין חוזרין וכופלין יום השביעי שיהיה יום שביעי גם כן … להמשך קריאה
א ומדברי רמב"ן הנזכר מבואר גם כן סתירת דברי פרי מגדים בדרבנן שאין לו שייכות כמגילה הנזכר לעיל, ופרי מגדים שם דייק מלשון רמב"ם בהלכות ממרים ואשתמיטתיה גם בזה לשונו בסוף מנין המצוות שם שכתב אחר לשון הנ"ל ואינה תוספת וכו' שהרי לא אמרו שהקב"ה ציוה וכו' לקרות המגילה ואילו אמרו כן היו מוסיפים על … להמשך קריאה
א אבל ראיתי בפירוש רמב"ן על התורה (פרשת ואתחנן דף ב') כתב דגם לעשות מצוה בפני עצמו בלאו דבל תוסיף וכן אמרו (מגילה י"ד.) ארבעים ושמונה נביאים וכו' ולא הוסיפו וכו' חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש וכו' ובירושלמי (פרק א' דמגילה הלכה ה') שהיו מצטערים וכו' עד שהאיר הקב"ה עיניהם [מדרשא דבתלמודין ז'] וכו' הרי … להמשך קריאה
א ומה שכתב פרי מגדים שם מדקדוק לשון רמב"ם בהלכות ממרים והבין דגם רמב"ם סבירא ליה כן, אשתמיטתיה לשונו בריש ספר היד אחר מנין המצוות שכתב ויש מצות אחרות שנתחדשו וכו' כגון מגילה ונר חנוכה ותשעה באב וכו' חייבין אנו לקבלם ולשמרם שנאמר לא תסור וגו' עד כאן, הרי מפורש דדעתו דגם נר חנוכה ומגילה … להמשך קריאה
א ואף דראיתי בפרי מגדים (שם אות מ') דלרמב"ם דכל דרבנן הוא דברי תורה מלא תסור גם על דרבנן איכא בל תוסיף בהני דלסייג וגדר דיש לא תסור יעוין שם, ומשמע דרצה לומר אפילו אי מכוון לדרבנן או לתוספות שלו אדרבנן ולא אדאורייתא שייך בל תוסיף, לדעתי פשוט דזה אינו ורק כשיאמר דמצות התורה דאשר … להמשך קריאה
א ועל כן נראה כמו שכתבתי דבאמת משום הכי לא פריך מאכילה דהוא תקנת חכמים ולא שייך בל תוסיף רק משינה דעל זה ליכא תקנת חכמים וכדברי ראבי"ה וממילא ילקה משום בל תוסיף דאורייתא, אלא דעדיין קשה דהא אגמרא גופא יש לדקדק אמאי לא פריך מיושב סתם ובארץ ישראל, ועל כרחך צריך לומר משום דאימא … להמשך קריאה
א ושוב ראיתי בטורי אבן לראש השנה שם ד"ה ותוקעין הרגיש מרש"י עירובין הנ"ל אלא שהוא הקשה מהגמרא עצמה מדפריך משמיני בסוכה ולא מכל מצות עשה שהזמן גרמא, ואינו מוכרח דיש לומר דפריך משום דשם ידעי מעשים בכל יום מבני אדם שאין להם מקום ואין פוחתין סוכתם וישינים שם ולא מלקינן להו, ובחידושי הריטב"א (ראש … להמשך קריאה
א ושוב ראיתי בספר יום תרועה (ראש השנה כ"ח:) ד"ה מתיב הקשה מברכת כהנים ארמב"ם ותירץ על זה אלא בדבר שהוא לסייג יעוין שם, והוא כחילוק פרי מגדים הנ"ל אליבא דתוס', ובאמת חכמים הוסיפו גם בכהאי גוונא אבל הוא כתב הואיל ויש לבית דין והיינו שיש להם רשות וכמו שכתב (שם פרק א' הלכה ה') … להמשך קריאה
א ובפני יהושע שם הביא דברי רשב"א וכתב שהוא כראי מוצק עד שהוקשה לו אתוס' שתירצו בענין אחר וכתב דגם הם מודו אלא דסבירא להו דשאני ההוא דהתם יעוין שם באורך, ועל דרך זה ראיתי גם כן בפרי מגדים אורח חיים בפתיחה כוללת (חלק א' אות ל"ח) ליישב להתוס' הא דמיתב יתבינן דסבירא להו נמי … להמשך קריאה
א ובחידושי הרשב"א בראש השנה (ט"ז.) כתב דכל מה שתיקנו חכמים לצורך אין כאן בל תוסיף דכבר נאמר (דברים י"ז, י"א) על פי התורה אשר יורוך ותדע דהא שמיני דסוכה בזמן הזה מצוה של דבריהם ואוכלים וישינים בה למצוה ואף על גב דבקיאינן בה השתא וכו' עד כאן, והנה הוא כתב בפשיטות מצוה לישן גם … להמשך קריאה
א ומיהו בראש השנה שם אביי הוא דאמר זה דהישן וכו' ואי אפשר לומר כמו שכתבתי דהוא סבירא ליה בסוכה (מ"ו.) הלכתא כרבי בתפילין והכי נמי לסוכה דמברך כל שבעה ואם כן לא היה לו לומר הישן לשון דיעבד לרש"י, ועל כן נראה דבדקדוק כתב רש"י מיתב יתבינן ולא אמר דישינים דהנה הא דלמד ראבי"ה … להמשך קריאה
א אך לשון רש"י שכתב ואנן וכו' מבואר דלזמנו קאמר ואי כמו שכתבתי דקאי רק בזמן שהיה ספק היה לו לומר והא קיימא לן מיתב וכו' ולא לשון ואנן, ולפי מה שכתבתי לעיל ניחא גם לשון אנן ורצה לומר אנן דקיימא לן מברכין כל שבעה ישינין גם כן לדידיה וכנ"ל, וגמרא נקט הישן לשון דיעבד … להמשך קריאה
א וכבר כתבתי דרחוק שיחלוקו ארש"י ולא יביאו כלל דבריו, והיה אפשר לומר על זה דרש"י שם סיים דלהכי שריא דאי שמיני הוא לא מכוון למצוה, וזהו בזמן שהיה ספק ויש לומר אז דהיה באמת ספק לא צריך היכר כלל ולא שייך נראה כמוסיף דכולי עלמא ידעי דאין אנן בקיאין בקביעא דירחא ושהוא ספק ועל … להמשך קריאה
א ובאליה רבה (סימן תרס"ח סוף ס"ק ד') כתב דלפי מה שאמרו להביא כלי אכילה פשיטא דמותר לישן עיין שם ולפי מה שכתבתי זה אינו, ולא ידעתי מאי פשיטא שכתב והרי ודאי ראבי"ה ומרדכי ומהרי"ל שכתבו דאסור ולא כתבו הך תקנה לא סבירא להו שיועיל זה לשינה: ב ונראה דמרדכי וראבי"ה לא פליגי ארש"י דשמעתתיה … להמשך קריאה
א ומסתימות לשון רוקח משמע דכלי מאכל עומדים שם כל היום, ולא כמו שכתב באליה רבה שם להכניס בליל שמיני עצרת וכן הב"ח שם כתב יעשה היכרא בליל שמיני וכו' [ובאליה רבה שם כתב בשמו דכן המנהג, וטעה אגב שיטפיה דשם כתב המנהג אהורדת כלים ואין עושין היכר דהכנסת כלי מאכל או נר רק כשאין … להמשך קריאה
א והנה ברוקח (סימן רי"ט וסימן רכ"ב) ומייתי ליה האליה רבה והברכי יוסף (בסימן תרס"ו) כתב דמכניס מאני מיכלא, והיינו על פי שיטת רש"י וסבירא ליה דגם בשעת אכילה צריך היכר שהרי כתב שם אחר כך (בסימן רכ"ב) ויושב בה לאכול ולא הזכיר שינה, אבל למה שכתבתי ניחא וזהו שהכריחו לרש"י מה שכתב לשון מחר … להמשך קריאה
א ומתוך לשון רש"י למדתי שורש למנהג מה שלא לאכול בלילה שהיה גם בימי חז"ל לא לחיוב על כל פנים, שפירש שם (מ"ח.) ד"ה הא לן וכו' מדליק בה וכו' שצריך לישב בה מחר עד כאן, ומבואר דמה שכתב מדליק קאי אליל שמיני עצרת שעל זה סיים שצריך וכו' מחר דהיינו בשמיני עצרת וסבירא ליה … להמשך קריאה