א [ד] גרסינן בחולין [דף קט"ו א'] כתיב ג' פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו חדא לאיסור אכילה וחדא לאיסור בישול וחדא לאיסור הנאה והוציא התורה לאכילה בלשון בישול שלא אסרה תורה לאכילה אלא כדרך בישול, וכבר מפורסם בבי מדרשא הקושיא בשם הגאון מוהרא"ב (לר' אבוהו דס"ל בפסחים כ"א ע"ב דלא תאכל ג"כ איסור הנאה … להמשך קריאה
א [ג] גרסינן בסנהדרין [נ"ד א'] איש למעט את הקטן, והקשו התוס' קדושין [דף י"ט ע"א] למה לי איש פרט לקטן תיפוק לי' דהא לאו בר עונשין הוא ותי' דסד"א דהיכא דהיא נהרגת הוא נהרג על ידה לפי שבאת תקלה ע"י כמו ברובע ונרבע שהבהמה נהרגת לפי שבאת תקלה ע"י קמ"ל דאינו נהרג והקשה בס' … להמשך קריאה
א [ב] והנה היום הזה עת לדרוש בב' עניינים מענינא דפרשה ומענינא דידי ויש לחקור איזה קודם, ונראה לפשטו דהנה בפסחים [דף ס"ו א] בעובדא דבני בתירה ששכחו ולא ידעו אם פסח דוחה שבת אם לאו עד שבא הלל ולמד ק"ו שידחה שבת והי' דורש כל אותו היום בהלכות פסח, ודקדקו במחברים למאי נ"מ אמר … להמשך קריאה
א דרוש שדרש רבינו הקדוש המחבר זי"ע ועכי"א בשנת תקצ"ו לפ"ק לבר מצוה שלו, וזה לשונו. ב דרוש דרשתי בשבת פ' שקלים שנת בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו לפ"ק שנעשיתי בר מצוה בשבוע הנזכרת יום ה' כ"ב שבט שנת הדריכנו בנתיב מצותיך כי לפ"ק בו חפצתי לפ"ק פה קריניק – אני הק' צדוק … להמשך קריאה
א והיה אפשר לומר דאין הכי נמי מי שצריך לאכול בתשיעי גם כן בסוכה צריך לעשות כן ומשום הכי מפרש רש"י דקאי ביום שמיני דלדידן דמיתב יתבינן צריך לקדש גם כן בסוכה ואי אפשר לקדש בחוץ ועבדינן היכר הנ"ל, אבל לא משמע שיהיה דברי רש"י כן להצריך זה בתשיעי מה שלא נזכר רמז מזה, והרי … להמשך קריאה
א ויש לומר לפי זה כיון דחזינן דבארץ ישראל הצריכו לפחות דוקא ולהניח אויר פתוח על פני כל אורך הסוכה שאין ישיבתו עריבה עוד כל כך ולא סגי בהכנסת הנר ומאני מיכלא, אם כן בבבל נמי אפילו תימא דבשמיני שצריך לישב בסוכה ואי אפשר לפסול התקינו חכמים לסמוך אהיכרא, אכתי בתשיעי ספק שמיני אמאי יסמכו … להמשך קריאה
א ועדיין צריך טעם לרב הושעיא למה לא אמר לפסול, ובפירוש הרב בעל החרדים לירושלמי ברכות שם כתב אדר' יהושע בן לוי דקאי כשלא פסל מבעוד יום, אבל סתימות הלשון צריך וכו' משמע דתקנתא לכתחילה קאמר ולא קאי אדר' חייא בר אשי דלעיל וכשלא פסל, ובפסיקתא הנ"ל איתא דבר זה בלשון דבר אחר כנ"ל ומשמע … להמשך קריאה
א וליישב קושיות תוס' אפשר לומר דמה שכתב רש"י ופוסלה לא קאי על כל הסוכה רק על אותו מקום, והיינו שיקדש שם ויכול לאכול אחר כך בסוכה כבפסיקתא הנ"ל והוא גם כן בירושלמי (פרק ד' דסוכה סוף הלכה ה'), ועל כן אמר שיעור ארבעה טפחים דהוא שיעור מקומו של אדם למאן דאמר (סוכה ח'.) דתלתא … להמשך קריאה
א ויש ליישב דהנה רש"י מפרש שם פוחת ארבעה טפחים ופוסלה, ופשט לשון לפוסלה משמע שפוסל כל הסוכה בזה והיינו כשפוחת כל האורך מדופן האמצעי דליכא בהנשאר מכל צד שלוש דפנות [וכמו שכתבו התוס' שם (י"ז.) ד"ה אויר], ודלא כהריטב"א שם שכתב ליישב תמיהת התוס' שם ד"ה פוחת דרצה לומר כשהנשאר סוכה כשירה ומהני להיכר … להמשך קריאה
א ויש ליישב על פי זה מה שהוכחתי מלשון רש"י מחר דבלילה אינו אוכל וטעם הנוהגין כן, דכפי מה שכתבתי דהוא איסור דאורייתא לאכול בשמיני בסוכה גם בלא כוונת מצוה אי הוא שמיני קשה מה יועיל הא דנר וכלים, הא ודאי הני איסורם להכניסן לסוכה לאו דאורייתא נינהו רק חכמים אסרום לכבוד הסוכה או שלא … להמשך קריאה
א ולפי זה נראה דגם רש"י שכתב להוכיח שאינו מוסיף על המצוה לעשות סוכה שמונה ימים, אין כוונתו לגזירה דרבנן משום לתא דבל תוסיף רק להך איסור דאורייתא דבמצות סוכה ביחוד שלא להוסיף על שבעה ימים, ומשום הכי איכא מאן דאמר דלא יתבינן והוא אף בזמן שאין בקיאים והיה להם ספיקא דאורייתא, ובשלמא לולב הוא … להמשך קריאה
א אבל באמת פשוט לדעתי דכוונת הפסיקתא למידרש מיתורא דקרא דהך שבעת ימים מיותר דהא קאי ארישא וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וגו' (ויקרא כ"ג, מ"א), ועל כן דרשו דהך שבעת ימים בא למעט שמיני ולאסור בזה אף כשלא נתכוין למצוה דליכא בל תוסיף איסור דאורייתא ודריש אחר כך טעמא דקרא דלמה הטריחה וכו' … להמשך קריאה
א אבל באמת בלאו הכי אין כוונת הפסיקתא כלל משום בל תוסיף דאם כן לא הוה ליה למימר הקרא דבסוכות וגו' רק שהרי אמרה תורה לא תוסיף, וגם מה שאמר אחר כך למה הטריחה וכו' מבואר דלאו משום בל תוסיף הוא והוצרך לבקש טעם למה וכו', ואין לומר דכוונתו לענין בל תוסיף גם כן פירוש … להמשך קריאה
א לתשובתי בענין ישיבת סוכה בשמיני עצרת ב והנה כל מה שכתבתי בזה על חשש מוסיף [המבואר ברש"י (סוכה מ"ח.) ד"ה מאי] שהוא משום לתא דבל תוסיף, הוא על פי דברי הרא"ש שם שכתב על דברי רש"י הנ"ל שלא יהא נראה כבל תוסיף, וכן הוא בבעל המאור סוף סוכה וחומרא דרבנן הוא שלא יראה כעובר … להמשך קריאה
א ובחנם לגלג בעל אמרכל על העושין מראיה זו, והדוחין שבספר הפרדס כפי מה שהגהתי גם כן לא העמידו בארץ ישראל כהאמרכל רק בחוץ לארץ ובתשיעי, והגם דיש לומר דעדיפא להו בזה מדלא אמר ר' יהושע בן לוי תקנתא דר' חייא בר אשי ונטו להשוות עם תלמודין ויש לומר דזהו פירושו גם בתלמודין בתשיעי כהרא"ש … להמשך קריאה
א ואולי יש לומר דר' מונא דירושלמי שם דפליג אדלעיל וסבירא ליה דשמואל ורב הושעיה פליגי סבירא ליה נמי דר' חייא בר אשי ור' יהושע בן לוי פליגי וגם ר' חייא בר אשי בחוץ לארץ מהני דוקא לפסול היינו במקום אחד לקדש כנ"ל וכשמואל [ואידך מימרא יש לומר העיקר כגירסא דברכות ר' הושעיא ולא רב, … להמשך קריאה
א ועל כן נראה עיקר כיון דדברי ר' חייא בר אשי ור' יהושע בן לוי הוא גם בבבלי ושם מוקמינן הא לן והא להו מסתמא גם בירושלמי כן, ועל כרחך לא אמר ר' יהושע בן לוי לפסול דצריך לה למחר ועיקר חשש נראה כמוסיף נתבאר לעיל דהיינו על ידי שעושהו שמיני, ואם כן יש לומר … להמשך קריאה
א והיה אפשר ליישב קצת לפי מה שכתב הריטב"א סוכה שם בשם מורו (הרא"ה) בשם רבינו הגדול (הרמב"ן) דכל דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה ליכא משום בל תוסיף וכו' והישן בשמיני בסוכה לא חשיב דקאי לחודיה כיון שכל הימים רצופים ואין הפסק בינתים עד כאן, וצריך לומר דמפרש אישן בתחילת הלילה קודם אכילה דלא מפסיק … להמשך קריאה
א ומה שכתב הר' אליהו פולדא והאחרונים והקרבן עדה דמה שמקדש בבית הוי היכר יעוין שם אינו נראה כלל ואפילו לראבי"ה דמשום היכר מה שאין מברך שהוא רק בתחילת הסעודה היינו מה שאין מברך דזה עדות שאינו למצוה, אבל הקידוש כיון דשתיית יין אין צריך סוכה כמו שכתב (בסימן תרל"ט סעיף ב') מה היכר יש … להמשך קריאה
א ומה שכתב בעל אמרכל להשוותם דקאי בארץ ישראל הגם דפשיטות הירושלמי משמע כן דאמתניתין קאי דמיירי בארץ ישראל וכן דברי ר' חייא בר אשי דקאמר לפסול מבעוד יום דרצה לומר בערב יום טוב דביום טוב אסור והיינו בארץ ישראל ובברכות שם נמי מייתי מקודם מתניתין דסוכה וגם מפרשי הירושלמי הר' אליהו פולדא והקרבן עדה … להמשך קריאה
א ובאליה רבה (סימן תרס"ח ס"ק ב') כתב מספר אמרכל טעמייהו של אותן שאין יושבין בלילה כדי לקיים גם הירושלמי דמשמע שאין לישב בשמיני וסיים דעליהם נאמר (קהלת ב', י"ד) והכסיל בחושך הולך דירושלמי לא פליג אש"ס דילן דירושלמי מיירי לבני ארץ ישראל וכו' עד כאן, ומה שכתב לשון כסיל וכו' וזה אמרו בעירובין (ו' … להמשך קריאה
א ושם לפני זה מצאתי גם המנהג שלא לאכול בלילה דהוא מנהג ותיקון קדמונים גדולי עולם בזמנו דרש"י, שכתב שם דרבינו אליעזר ורבינו שמואל בני רבינו יצחק הלוי [רבו דרש"י שמביאו בפירושו כמה פעמים כידוע] קידשו בלילה בבית ואכלו חוץ לסוכה ולמחר ביום אכלו בסוכה וטעם שלהם מתלמוד ירושלמי [רצה לומר שם בפרק ד' דסוכה … להמשך קריאה
א ובברכי יוסף אורח חיים (סימן תרס"ח ס"ק ג') מביא גם בשם יד אהרן שפירש כהקרבן נתנאל ודחאו באמת הבנין יעוין שם באורך שכיונתי לדבריו בדקדוק דברי רש"י, רק מה דהוסיף להסתייע מהרוקח דסבירא ליה כן לא ידעתי מה הוסיף בזה סיוע לכוונת רש"י, והגם דהרוקח מסתמא הבין כן בדברי רש"י הא קמן הרא"ש דהבין … להמשך קריאה
א ונראה דיש לדייק נמי לרש"י דבעי היכר בשמיני למאן דאמר ברוכי מברכינן מה יועיל ההיכר כיון דמברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו הרי חזינן דעושה למצוה ונראה כמוסיף, ודוחק לומר דאין הכי נמי הך מאן דאמר פליג דאם כן הוה לו לומר התם דר' יהושע בן לוי נמי סבירא ליה דלא מברכינן, וגם לפי מה … להמשך קריאה
א ולפי מה שכתבתי בפירוש דבריו בעירובין אם כן מה שכתב יתבינן לכתחילה ושרינן אישיבה גופה קאי ולא אשינה, ולפי מה שדקדקתי לעיל מלשון הנזכר דלאו מצוה הוא אלא רשות דמותר לכתחילה אם כן מזה גם כן ראיה למה שכתבתי, ובלילה מיהת ליכא מצוה דהרי הא דמיתב יתבינן מצוה ואיך כתב לשון לכתחילה ושרינן ועל … להמשך קריאה
א ועל כל פנים נלמד מזה גם כן דעת רש"י להדיא דבכל תקנת חכמים בטעם לא שייך בל תוסיף והגם דלדעתי ברור מכמה ראיות דאין ספר ההוא מרש"י עצמו וכניכר גם כן מתוכו בכמה דוכתי וכן מביא כמה פעמים מרבינו שלמה והוא רש"י וגם מלשונו ניכר למבין שאינו כסגנון לשון רש"י כלל מכל מקום תלמידיו … להמשך קריאה