א
וכבר כתבתי דרחוק שיחלוקו ארש"י ולא יביאו כלל דבריו, והיה אפשר לומר על זה דרש"י שם סיים דלהכי שריא דאי שמיני הוא לא מכוון למצוה, וזהו בזמן שהיה ספק ויש לומר אז דהיה באמת ספק לא צריך היכר כלל ולא שייך נראה כמוסיף דכולי עלמא ידעי דאין אנן בקיאין בקביעא דירחא ושהוא ספק ועל כן צריכין לישב מספק וגם דמתכוונין על הספק ודאם הוא שמיני לא ישבינן למצוה, אך האידנא דבקיאין הרי ידעינן דהוא שמיני ולא שייך לומר זה דאם הוא שמיני אינו למצוה וצריך לומר דיכוונו דאין יושבין למצוה רק לזכר מנהג אבות ודבר זה מאן מפיס מה שבלב ושייך נראה כמוסיף, והגמרא דסוכה דמצריך היכר הוא לבקיאין כנ"ל, ואין הכי נמי דאין ישינים לפי מה שכתבתי דעל זה לא מהני להכניס כלי מאכל, ורש"י עירובין לפרש הקושיא דהישן נחתי מדישינים והיינו לאותן שהוא ספק וכן מסיים שפיר הטעם לענין ספק אי שמיני וכו' ולא נחית לבאר לדידן דבקיאין דשם קאי אישינים דאין בקיאים:
ב
אבל עדיין קשה מה דדייק ראבי"ה מלשון גמרא דהישן משמע דיעבד ורש"י כתב לכתחילה, ואפשר ליישב גם זה דסתמא דגמרא נקט לשון דיעבד דבזמנם היו בקיאים ואין ישינים כנ"ל ועוד דגם בזמן שאין בקיאים יש מקומות דמטו שלוחים עד שמיני עצרת ומכל מקום עושים שני ימים משום גזירה כניסן אטו תשרי (ראש השנה כ"א.), וכיון דידעי ורק משום גזירה יתבי שייך נראה כמוסיף ואין ישינים כנ"ל, ולבבל היו יכולים לבוא גם קודם החג וגם בימי אמוראים דאסתתום דרכי כדאיתא שם בעובדא דלוי ודרב נחמן דנודע להם בי"א תשרי ועיין שם (כ"ג:) ובתוס' ד"ה כמה, והא דכל התלמוד מלא דבבבל עשו שני ימים צריך לומר דלשם לא הלכו שלוחים משום חירום וכדומה דעושין שני ימים כמו שכתב רמב"ם (פרק ה' מהלכות קידוש החודש הלכה ט') ומכל מקום היה מצוי שיזדמנו נחותי מארץ ישראל שיגידו להם קודם שמיני עצרת ולא יהיה להם ספק רק יעשו משום גזירה ואין ישינים, ועל כן למה לי לשון לכתחילה כיון דאינו הלכה פסוקה בכל מקום להיתר ואיכא דאין ישינים לכתחילה, ורש"י דבא לפרש פשיטות הקושיא קאמר דהא יתבינן גם לכתחילה והיינו במקום שהוא ספק ואי איכא בל תוסיף אסור בכל מקום מן התורה ולוקה:
הסבר על זכויות יוצרים
משיב צדק
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.