א וכפי הנראה הטור כתב זה ממה שנהגו בימיו וכמו שנהגו כן בימי מהרי"ל שהוא בא רק לתת טעם למנהג עיין שם וכמו שכתב אחרי זה ויש נוהגין וכו' ואותו מנהג דחה אבל הך מנהג הוטב בעיניו ונראה מטעמו דמהרי"ל וסבירא ליה נמי כראבי"ה ודייק וכתב רק ואוכלין וכו', ונראה דהך עד לאחר סעודה קאי … להמשך קריאה
א ובב"ח (סימן תרס"ו) כתב ואין יושבין בה כל היום וכמו שמשמע נמי מן התלמוד וכו' עד כאן ולא כתב מהיכן משמע ואנכי לא ידעתי שום משמעות משום מקום בתלמוד לזה, ואולי רצה לומר גם כן מסמיכות ברוכי לא מברכינן משמע ליה רק כשצריך לברך ואינו נראה וכמו שכתבתי, ובטור (סימן תרס"ח) כתב גם כן … להמשך קריאה
א ונראה גם כשנחליט דסתימות הלשון מיתב יתבינן היינו בכל סעודות כמו שכתבו מגן אברהם וב"ח בפשיטות ושאר פוסקים וכן ב"ח בשם מרדכי לענין סעודה שלישית והוא גם כן בתשב"ץ (סימן קמ"ז) וזה גם כן פשיטותיה דטור לענין לילה, אבל תימא מה שכתב מגן אברהם עצמו ממרדכי דאין ישינים ואי דייקינן מיתבינן סתמא הרי לא … להמשך קריאה
א ומכל מקום גם תנחומא לא אמר לחיוב רק דהתירו לעשות כן ודי שקצת בני אדם עושין כן ואפשר בשאר מדינות דלא נהגו כלל בזה ולא נזכר בקדמונים לפי שדבר זה רק בסביבות ארץ ישראל שאז זמן גשמים וצריך להתפלל בלב שלם ולא בשאר חוץ לארץ וכנזכר לעיל, והגם דלענין התקנה אין חילוק ושוה בכל … להמשך קריאה
א ועל פי זה יש ליישב גם כן לשון תנחומא הנ"ל וידוקדק לשון להפטר ונפטרין גם כן דמשמע שהוא כבר שם ורוצה לצאת וליפטר, והיינו דגם אז נהגו לאכול רק מעט ונפטרין ויוצאין לבית לגמור עיקר הסעודה, והנה בזה כשכבר יושב בסוכה הגם שישיבת שניהם שוה אצלו מכל מקום כשכבר יושב, לצאת באמצע הסעודה לגמור … להמשך קריאה
א ובנודע ביהודה (קמא שם) הקשה ללישנא קמא רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת דלבר מסוכה יתיב הוא דלא כמאן וללישנא בתרא אמאי הכריע על פי רב יהודה בריה דרב שמואל נגד רב הונא בר ביזנא וגדולי הדור וגם למה אפסיק הלכתא נגד מרא דשמעתיה גופיה, ונדחק ליישב כל זה על פי דברי ראבי"ה … להמשך קריאה
א ובמה שכתבתי יש ליישב דקדוק לשון הגמרא בעובדא דרב הונא בר ביזנא מיתב הוו יתיבי, דהוא מיותר דהרי פתח דאקלעו בסוכה ועל כל פנים היה לו לומר ויתבי ולא מברכי אבל לשון מיתב וכו' משמע דבא לספר זה דמיתב יתבין ושיש מצוה לישב ולפום הך לישנא דבמיתב לא פליגי וליכא למאן דאמר דלא יתבינן … להמשך קריאה
א ומיהו לא דמי לגמרי להתם דשם שפיר המצוה הוא כשיעשנה לשם המצוה ומבזבז ממון וטורח בשביל המצוה רק שאינה חיובית, אבל כאן אין המצוה אלא כשיעשנה לרצונו וכשערב לו בבית יותר גם כשירצה לישב בסוכה אין עושה שום מצוה, דאם כן עדיין כולי עלמא ישבו לעולם למצוה דהרי סתם כל אחד ניחא ליה למיעבד … להמשך קריאה
א ויש להוסיף בזה וליישב גם למאן דאמר מברכינן דסבירא ליה כמו שכתבתי לעיל מריטב"א דסוגיא שם לבקיאין ורק משום מנהג אבות, אבל אי הוא ספק לכולי עלמא יתבינן משום ספיקא דאורייתא, ובזמנם יש לומר אין הכי נמי דהיה חיוב גמור כבחג משום ספק ולא חיישינן לזלזול יום טוב כיון דהוא ספק באמת, ולא דמי … להמשך קריאה
א וליישר התנחומא שלא יסתור להלכתא דגמרא, נראה דבאמת יש להבין טעם תוס' ורא"ש דפעמים עריבה, כיון דרק פעמים איך יפסוק הלכה כן לכל ישראל שכולם ישבו וכי לכולם יש עריבות ויושבים לעריבות זה ודאי דבר שאי אפשר, וגלוי לכל דלמצוה ישבו דמשום עריבות יארע כן לפעמים וליחידים או אפילו להרבה אבל לא לכל באותו … להמשך קריאה
א ומיהו השתא דאתינן לחלק בין אוירי הארצות לענין תפילת הגשמים, יש לומר דאין צורך לתלות בחביל עלמא ולחדש מה שכתבתי בענין העריבות דעל ידי זה לא יתפללו בלב שלם ולדמות מדינתינו דלא חביל לארץ ישראל רק יש לומר בפשיטות דרק בארץ ישראל מהחג ואילך זמן גשמים כמו שפירש רש"י (תענית ג' סוף ע"א) ואף … להמשך קריאה
א ובזה אפשר לפרש התנחומא הנ"ל שלא יסתור לתלמודין, ועל פי דברי הר"ן סוף סוכה (דף רנ"ד סוף ע"ב) סוף ד"ה והלכתא שכתב לחלק בין לולב לסוכה בלא טעם דעריבות שכתבו תוס' עיין שם, ויש לומר דמכל מקום צריך לזה לפי טעמו דתנחומא משום תפילת גשמים ויש לומר כיון דבבבל שבלאו הכי דרכן לישב לעריבות … להמשך קריאה
א ואפשר לומר עוד בזה לשיטת רש"י דצריך היכר גם בשמיני דיתבינן שלא יהיה נראה כמוסיף [ויש לומר אף באכילה לא סמכינן אהיכר דברכה שהוא רק בתחילה וליכא היכר בכל הסעודה] ויש לפרש פוחת ארבעה משום מקום חשוב ובסוכה גדולה וכמו שכתב בחידושי הריטב"א לשם, ולפי דעתי הך היכר גרע מהיכרא דנר וכלים שהוא בכלל … להמשך קריאה
א ולולי דברי רש"י והראשונים היה נראה לי על פי מה שכתבתי לפרש מה שאמרו הא לן, והא להו כדי שיבואו דברי ר' חייא בר אשי ור' יהושע בן לוי כל אחד למקומו, דיש לומר בשמיני ספק שביעי דמדרבנן צריך לישב הרי הוא ככל תקנת חכמים דלא שייך לחוש לנראה כמוסיף ורק משום זלזול יום … להמשך קריאה
א ומיהו אי נחליט כדרכי משה הנ"ל דשינה אין דרך אם כן על כרחך ראבי"ה לית ליה הנ"ל דאם כן למה ליה טעמא דאין מברכין תיפוק ליה משום דאין דרך לעריבות, אבל באמת לא ידעתי טעם ברור לזה לחלק בין שינה וכפי הנראה כשחביל עלמא כמו שירצו לאכול שם בצל סוכה הכי נמי לישן, והדרכי … להמשך קריאה
א ובדרכי משה (שם אות ב') כתב לענין שלא לישן מטעם זה דאין דרך לישן בסוכה בלא מצוה עיין שם ובאמת האידנא במדינתינו גם אכילה אין דרך כלל כמו שינה, ועוד שם כתב אף לפי טעם הרא"ש וטור וכו' עיין שם משמע קצת דמרדכי וראבי"ה לית להו טעמייהו או דהם לית להו דמרדכי וראבי"ה ואינו … להמשך קריאה
א ובקרבן נתנאל על הרא"ש (סוכה פרק ד' אות ז') למד מהנ"ל דאם באותו היום עת צינה או רוחות או שום שינוי אויר אין ראוי לאכול בסוכה בשמיני ספק שביעי עד כאן, והנה הוא נקט כשיש איזה גריעותא עוד בסוכה מבבית ובאמת אנן בעינן שיהיה עוד פעמים עריבות שם, והך פעמים היינו ודאי שיהיה דבר … להמשך קריאה
א אבל נראה לדון בזה מטעם אחר שאין מנהג הנ"ל נגד התלמוד, לפי מה שכתבו התוס' (סוכה מ"ז ריש ע"א) ד"ה מיתב החילוק בין סוכה ללולב לפי שפעמים שסוכתו עריבה עליו לאכול בה עיין שם וכן הוא בהרא"ש שם וכן בטור סימן תרס"ח כתב ולא שייך בישיבתו לומר האיך נעשנו חול שכן דרך בני אדם … להמשך קריאה
א ומיהו מה שכתבתי לעיל להעמיד גם והלכתא מיתב וכו' דבגמרא בדורות ראשונים דלא בקיאי, דחוק דרש"י (חולין מ"ט סוף ע"א) ד"ה ואין כתב ובישיבה האחרונה נפסקו ההלכות הללו הפסוקות סתם בגמרא עד כאן והיינו בימי רבינא ורב אשי שסידרו הגמרא ובימיהם כבר פסק קידוש הראיה וכמו שכתב רמב"ם (פרק ה' מהלכות קידוש החודש) דהיה … להמשך קריאה
א עוד היה אפשר לומר בזה על דרך זה ובענין אחר קצת דקאי אדלעיל שם דקאמר ילמדנו רבינו מהו לאכול בחג חוץ לסוכה כך שנו רבותינו ר' אליעזר אומר ארבע עשר סעודות חייב וכו' עיין שם, ומבואר דאף דמציין אקרא דביום השמיני עצרת הך ילמדנו קאי אימי החג דסוכות שנקרא חג סתם וכדמייתי על זה … להמשך קריאה
א והיה נראה לכאורה לפרש דברי התנחומא בדרך אחר ובדקדוק הלשון להפטר ולא אמר לצאת או שלא לישב, דסבירא ליה הא דמיתב יתבינן לא שהיה תקנת חכמים על זה ביחוד לעשותו חובה ומצוה לישב דאם כן היה (צריך) לברך גם כן אשר קדשנו במצוותיו וצונו כיון דנצטוינו מפי חכמים על זה ומדלא מברכים על כרחך … להמשך קריאה
א ונראה דברי בעל הגהות מנהגים שמסתייע מהתנחומא להלכה דסבירא ליה איפכא ממה שכתבתי דבאמת בימי רב ור' יוחנן ורב הונא בר ביזנא ורב יהודה בריה דר' שמואל בר שילת עדיין לא בקיאי בבבל, וכמבואר (ראש השנה כ"א.) דאף רבא ור' נחמן לא בקיאי [וגם שמואל שאמר שם (כ' ריש ע"ב) יכילנא לתקוני וכו' אמר … להמשך קריאה
א אלא דלפי זה דכל הטעמים שאין אוכלים בלילה שייכי גם ביום אם כן מוכח מתנחומא הנ"ל דיהיב טעמא דתפילת גשמים דלא סבירא ליה טעמים הנ"ל ובלילה דלא שייך טעם זה צריך לישב, ומיהו באמת המעיין שם בלשון התנחומא לא משמע כלל לחלק בין יום ללילה ובין מקצת סעודה דסתמא אמר ולמה התירו חכמים להפטר … להמשך קריאה
א ואיברא דלפירוש זה משמע דכל שיכול לעשות היכר בהדלקת נר אפילו בידו גם כן לפחות ולפסול הסוכה לגמרי אין צריך דסגי בהיכרא כל דהו, [ואף על גב דבהיכר שכתב המרדכי דאין מברך לא סגי, היינו לפי שאינו דבר הניכר לכל כל כך דאולי בירך בחשאי וגם הוא רק כרגע בתחילת הסעודה] אם כן לדידן … להמשך קריאה
א אלא שיש לעיין מהגמרא (סוכה מ"ח.) מדליק בה הנר להיכר וזהו כפי הנראה לכאורה רק בלילה דביום שרגא בטיהרא מאי מהני ולא שייך הדלקת נר ואכתי איזה היכר יהיה ביום ועל כרחך דכל דעביד היכרא בלילה סגי ביום גם בלא היכר ונגד מה שכתבתי, אבל שוב מצאתי בבעל העיטור חלק ב' הנדפס מחדש בחלק … להמשך קריאה
א בדין סוכה בשמיני עצרת ב על דבר מנהג הרבה גדולי וקדושי ישראל שלא לאכול בליל שמיני עצרת בסוכה, וכמה מהם אין אוכלים גם ביום רק מקדשין ואוכלין פת הבאה בכסנין [כביצה דבעי סוכה לדברי הכל ביום טוב אחר קידוש שאוכלו לצאת ידי קידוש במקום סעודה] אחריו ומברכין ברכה אחרונה ואחר כך אוכלין כל הסעודה … להמשך קריאה