א תפלה לעני כי יעטוף כו' הטה אלי אזנך כו' (תהלים כב א), היום הרת עולם כו' אם כבנים כו' אם כעבדים כו', צריך להבין מ"ש עינינו לך תליות עד שתחננו, הלא באמת לעולם קוינו לו, וכמו כן איתא בתהלים [קכג ב] אליך נשאתי את עיני כו' הנה כעיני עבדים כו' עד שיחננו כו' ושם … להמשך קריאה
א ביואל [ב יא] וה' נתן קולו לפני חילו כו' [כי רב מאוד מחנהו] איתא במדרש זה ראש השנה, כי רב מאוד מחנהו כו' אלו ישראל, כי עצום עושי דברו שמעצים כחן של בעלי התשובה כי גדול כו' ה' ונורא זה יה"כ מי יכילנו ג' ספרים נפתחים כו', ולבאר זה נקדים מ"ש המפרשים [טור ריש … להמשך קריאה
א לא הביט און ביעקב כו' אל מוציאו ממצרים כו', דצריך להבין דהא האומר הקב"ה וותרן כו' (ב"ק נ.), הלא זה הוראת יום הדין ששוקלין הזכיות נגד העונות, ונ"ל עפימ"ש תקעו בחודש שופר וכו' כי חק כו', דתקיעת שופר יש לו ב' שמות נקרא חק ונקרא משפט, ולכאורה הם סותרים דחקה היא בלי טעם ומשפט … להמשך קריאה
א תקעו בחודש שופר וכו' (תהלים פא ד), עפימ"ש בהפטורה (ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים וכו', דצריך להבין תיבת דברי בו דהול"ל דברי ממנו, וגם לכאורה המקרא סותר את עצמו דבתחלה אמר לשון תמיה אם ילד כו' כי מדי כו' ולבסוף אמר על כן המו מעי וכו', והנ"ל עפימ"ש בגמ' (ר"ה טז.) למה … להמשך קריאה
א בהפטורה קול ברמה נשמע כו' (ירמיה לא יד) עפימ"ש (תהלים יט י) יראת ה' טהורה כו', ובגמ' (ר"ה טז:) כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה, כתב בה"ג שאין הכוונה על שחל בשבת כי זה הוא הקביעות ובאמת בשבת אין צריך לתקוע כי השבת מגין רק דמיירי שהיה איזה אונס, וגם ע"ז … להמשך קריאה
א כל העמים תקעו כף וכו' ידבר עמים תחתנו וכו' (תהלים מז ד), ע"ד שהתפלל שלמה המע"ה ויהיו דברי אלה אשר התחננתי כו' דבר יום ביומו (מ"א ח נט), דהנה הכל חרדין מאימת הדין ומלאכים יחפזון ואפילו דגים שבים, אבל נחזי אנן וכי יום דין אחד יש לנו הלא אדם נידון בכל יום ובכל שעה … להמשך קריאה
א בהפטורה הנ"ל (ש"א ב ג) אל תרבו תדברו גבוהה יצא עתק מפיכם כו' ולא נתכנו עלילות, נ"ל על פי מה שביארתי במ"א שלכך אומרים בקדיש של ראש השנה ב' שינויים הא' שאומרים לעילא ולעילא, והב' שאומרים מכל ברכתא, והיינו משום שבימים הללו צריכין להיות באחדות, וביארתי זה באורך במ"א ע"ש, ולחוספת ביאור נ"ל שיש … להמשך קריאה
א עלץ לבי בה' רמה קרני רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך קשת גבורים חתים ונכשלים אזרו חיל שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה (ש"א ב א), נ"ל עפימ"ש (תהלים קמז יט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי כו', אחר כל הדקדוקים ניישב … להמשך קריאה
א בגמ' בין הפרקים שואל מפני הכבוד (ברכות יג.), ונ"ל לפימ"ש לעיל דעבודת ימים הקדושים הללו נחלק לשלשה חלקים דהיינו הא' הוא בשביל כבוד שמו להמליכו בעולמו, והב' הוא למחילת עונות, והג' הוא לצרכי עצמינו, ולזה יש שלשה זמנים דהיינו בראש השנה ממליכין אותו ואפילו להזכיר עונות אסור בר"ה כמבואר בספרים, ובעשרת ימי תשובה עושין … להמשך קריאה
א לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל כו', צריך להבין האיך אפשר שהקב"ה לא יראה בנו עמל ואון כו' והלא האומר הקב"ה וותרן כו' (ב"ק נ.). ונ"ל עפימ"ש (תהלים פט טז) אשרי העם יודעי תרועה כו' בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו כו' וברצונך תרום קרנינו כו', לבאר מקרא זה וגם מה שאמרו … להמשך קריאה
א כי אתה שומע קול שופר כו', נ"ל עפימ"ש (תהלים עו ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה כו' להושיע כל ענוי ארץ כו', ובגמ' ריש פ"ק דע"ז (ג.) מקשו אם יראה למה שקטה כו'. ב ונ"ל עפימ"ש (תהלים פא ד) תקעו בחודש שופר כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב, דהנה בספר בינה לעתים … להמשך קריאה
א והיה כקרבכם אל המלחמה כו' שמע ישראל כו' אל ירך לבבכם כו' (דברים כ ב), ליישב הדקדוקים נ"ל עפי"מ דאיתא בגמ' (ברכות כח:) כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כו' אמרו לו מה אתה בוכה כו' אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים אותי כו', הנה כמו כן אנחנו היום באותו מעמד … להמשך קריאה
א בגמרא דר"ה (יז.) דרש רבא מאי דכתיב אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אימתי אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קולי תחנוני, דלותי אעפ"י שדלה אני במצות לי נאה להושיע. ואין להאריך בדקדוקים, והנה איתא במדרש (ויק"ר כט ט) בי נשבעתי כו' שבועה זו למה אלא מלמד … להמשך קריאה
א לעיני כל ישראל, נ"ל הסמיכות לבראשית ברא אלקים דאיתא בגמ' [הוא בשהש"ר פ"ה ג] קול דודי דופק פתחי לי אחותי כו' פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, ואיתא בתיקונים [ע' ע"ב] פתחי לי באות ב' אחותי באות א' רעיתי באות ר' יונתי באות יו"ד תמתי באות תי"ו שראשי באות … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה כו' יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, כבר צווחו קמאי למה דבר לשמים בלשון נוכח ולארץ בלשון נסתר ולא אמר ושמעי הארץ, גם מ"ש רש"י דמטר אינו נוח לכל וטל נוח לכל צריך ביאור מה ענינו לכאן, ובפרט שינויי הלשונות וכפל המלות שרבו פה, ונ"ל להסמיך כאן פתיחת הדרוש שלפניו עפימ"ש … להמשך קריאה
א שבת שובהבהפטורה שובה ישראל עד ה' אלקיך קחו עמכם דברים כו' כל תשא עון וקח טוב כו' (הושע יד ב), הדקדוקים רבו במקרא זה כידוע למעיין שקשה מאוד התכתם ואין להאריך, והענין הוא שהפייטן יסד באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט, פירוש עפי"מ שביארתי כבר עמ"ש כי … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כלכם כו' עד סוף הפרשה, הדקדוקים רבו מאוד בפרשה זו, חדא מה שפירש רש"י לעיל שכאן פייסן בדברים והלא בפרשה זו נאמרו הרבה תוכחות וקללות יותר מבתוכחה עצמה, ועוד למה לי תיבת כלכם ולמאי הוצרך לחשוב עוד ראשיכם שבטיכם כו', ועוד במ"ש מחוטב עציך עד שואב מימיך הוא נגד חוק הלשון … להמשך קריאה
א כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם נחלה כו' ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך כו' ושמת בטנא והלכת כו', במקרא זה רבו הדקדוקים חדא דהול"ל לנחלה כמ"ש ונתן ארצם לנחלה, וגם במ"ש וירשתה וישבת בה א"כ מיותר רישא דקרא דהול"ל כי תירש את הארץ וישבת בה, ועוד אשר תביא מארצך אשר … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על אויביך כו' ושבית שביו כו' וראית בשביה אשת יפת תואר כו' ולקחת לך לאשה, כאן רבו הדקדוקים חדא דהול"ל כי תצא ללחום, ועוד דאין השביה תלוי בנצחון המלחמה דאף המנוצח שובה שבויים הרבה, ועוד לשון ושבית שביו אין לו פירוש וכאן אי אפשר לפרש כמ"ש רש"י ע"פ וישב ממנו שבי, … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך בכל שבטיך ושפטו את העם משפט צדק, י"ל דהול"ל בכל עריך, ועוד למה לי ב' שמות ה' אלקיך, גם מ"ש ושפטו את העם אין ענינו לכאן דכאן הוא מדבר עם שאר ישראל ולהדיינים הול"ל תשפטו משפט צדק לשון נוכח, וגם את העם הוא … להמשך קריאה
א ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וקשה דהתחיל בלשון יחיד וסיים בלשון רבים, והענין הוא עפי"מ שביארתי כבר עמ"ש ואהבת את ה' כו' אפילו נוטל את נפשך כו', דקשה דבשלמא על דבר שיש בו מעשה יוכל לצוות אפילו שהוא נגד הטבע כי יש כח ביד האדם לעשות מה שהוא נגד הטבע משא"כ בדבר … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון כו', צריך להבין למה התחיל בלשון רבים וסיים בלשון יחיד ושמר לך כו', גם מהו החסד שנשבע כו', והנה כמו כן מצינו בפ' משפטים ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך כו' שהתחיל ג"כ בלשון רבים וסיים בלשון יחיד, גם צריך להבין סיפא דקרא והסירותי מחלה מקרבך אין שייך לכאן. ב … להמשך קריאה
א אעברה נא כו' ההר הטוב הזה והלבנון כו', אל תוסף דבר אלי כו', וראה בעיניך כו', ועתה ישראל כו', במקראות הללו רבו הדקדוקים, א' מלת לאמר מיותר ומה שפירש"י אם תעשה שאלתי כו' קשה למה דוקא כאן אמר כך, ועוד מ"ש ההר הטוב הזה הוא כפל ומיותר, גם מ"ש ויתעבר ה' בי למענכם הם … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל כו' כל מקום שנאמר ואלה מוסיף על הראשונים אלה פוסל את הראשונים וא"כ צריך להבין במה פסל כאן את הראשונים, והנה לפי פשוטו צריך לבאר עפימ"ש רש"י לעיל בפ' מטות שכל הדברים אמר משה לראשי המטות שיאמרו לישראל וכמ"ש במ"א כיצד סדר המשנה כו', אך כל … להמשך קריאה
א שערי ציוןאלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ויכתוב משה את מוצאיהם כו' ואלה מסעיהם למוצאיהם, לבאר הדקדוקים שבמקרא זה נקדים מה שיסדו לנו חז"ל בתפלת שחרית כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות כו' המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית, שאינו מובן לפי פשוטו, והנ"ל דהנה ידוע … להמשך קריאה
א וידבר משה אל ראשי המטות כו', זה הדבר כו', לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, המקרא הזה קשה מאוד להלמו ולפירש"י עדיין קשה למה דוקא מצוה זו אמר לראשי המטות, גם מה חילוק יש בין זה הדבר לכה אמר, ועוד שהרי משה בעצמו נתנבא כמה פעמים בכה אמר, גם מ"ש לא יחל דברו … להמשך קריאה