א לפרשת אחר מות והוא הספד מר שעשיתי בביהכ"נ דק"ק מאדע על שני צדיקי הדור ה"ה מחותני הרב המאה"ג המפורסם חכם הכולל מהו' ישראל עוזר זצ"ל שהיה אבד"ק הנ"ל, ומשנהו הרב המאה"ג כו' הצדיק חסידא ופרישא מו"ה משה ארי' זצ"ל אבד"ק קראלי שנת ק"פ לפ"ק. ב נדרי לה' אשלם כו' (תהלים קטז יד) דידוע מאמר … להמשך קריאה
א שואלין ודורשין קודם לפסח וכו' [פסחים ו. שואלין ודורשים שלשים יום קודם החג רשב"ג אומר שתי שבתות], האחרונים נתקשו בלשון שואלין שהוא למותר ע"ש ועוד מהו ענין פלוגתיה דרשב"ג ורבנן, והנ"ל עפימ"ש על פסוק (שמות לא יג) אך את שבתותי תשמורו כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ד' מקדשכם, צריך ביאור … להמשך קריאה
א ערי ציוןהחודש הזה לכם ראש כו' (שמות יב ב), כבר דקדקתי על תיבת ראש שאינו מובן לפי פשוטו, וגם צריך להבין מלת לכם משמעות שהוא שייך לנו, ונ"ל עפימ"ש (ירמיה ט כב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כו', דהנה … להמשך קריאה
א ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא כו' (בראשית לג יז), דצריך להבין חדא מה מלמדינו בזה, ועוד מאחר שיעקב היה רק כעובר אורח עלי דרך הולך נכחו ללכת בית אביו לבאר שבע רק חנה כאן לפי שעה לנוח מעשו ומלבן ולרגל המלאכה כי הילדים רכים כו' א"כ למה בנה לו בית … להמשך קריאה
א ויאמר יעקב אל ביתו הסירו כו' ונקומה ונעלה בית אל כו' (בראשית לה ב), דצריך להבין האיך אפשר שבבית יעקב היה ע"ז וגם למה להם להחליף הבגדים, עפימ"ש [אבות פ"ג ד] הנעור בלילה כו' כבר פירשתי זה [לעיל עמ' סה], ועכשיו נאמר באופן אחר עפימ"ש (שבת לד.) שלשה דברים צריך אדם לומר בביתו ע"ש … להמשך קריאה
א שיר המעלות ממעמקים קראתיך כו' אם עונות תשמר כו' כי עמך כו' (תהלים קל א), אחר הדקדוקים נ"ל לפרש עפימ"ש בגמ' דעירובין (עירובין כא:) דרש רבא מאי דכתיב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אל תדינני כיושבי כרכים שיש בניהם גזל ועריות וש"ד כו' אלא בא … להמשך קריאה
א תפלה לעני כי יעטוף כו' ביום אקרא מהר ענני (תהלים קב א), יום כפורים זה אשר כל איש ישפוך שיחו כל איש נגע לבבו אשר באמת יש לנו הרבה להתפלל שהקב"ה ירחם עלינו ויחדש עלינו שנה טובה לישועה ונחמה ופרנסה טובה וביטול גזירות רעות, אמנם אין עיקר הכוונה ביום זה לכך שלכך נקרא יום … להמשך קריאה
א שבת שבתון כו' ועניתם את נפשותיכם וכו', מערב עד ערב וכו', אמרו חכז"ל (יומא פא:) וכי בתשיעי מתענין כו' אלא לומר לך כל האוכל בתשיעי כאלו התענה כו', עי' בספר נועם מגדים מ"ש על זה. ב והנ"ל עפ"י דרכו עפימ"ש (משלי י ה) אוגר בקיץ בן משכיל כו' וכתיב במדרש דבן משכיל הוא מכין … להמשך קריאה
א לדוד ה' אורי וישעי כו' אם תחנה כו' בזאת אני כו' (תהלים כז א), בגמ' (תענית טו.) לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה שנאמר אור זרוע לצדיק כו', הענין הוא כי צדיק נקרא מי שהוא דבוק בהשי"ת ועוסק רק בחפצי שמים ומעולם לא עסק בעניני עוה"ז רק באור פני מלך … להמשך קריאה
א במתניתין סוף תענית צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וכו' פירש"י דקאי על הקב"ה מלך שהשלום שלו, בעטרה שעטרה לו אמו קאי על כנסת ישראל, ביום חתונתו זה מתן תורה ופירש"י שהיה ביום הכפורים שבו ניתנו לוחות אחרונות וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק שנתחנך ג"כ ביום הכפורים. ב וצריך להבין למה כינה להקב"ה … להמשך קריאה
א כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו כו', איתא בתרגום יונתן וירושלמי שמשה רבע"ה לא הזכיר את השם עד אחר כ"א תיבות עיי"ש. ונ"ל רמז בזה ולפרש ג"כ מ"ש בפ' שמות (שמות ג יג) ויאמר משה כו' ואמרו לי מה שמו כו' ויאמר אהיה אשר אהיה כו'. ב עפימ"ש (במדבר ל ג) איש כי … להמשך קריאה
א הפתיחה האזינו השמים כו' יערוף כמטר לקחי כו' ובהפטורה שובה ישראל כו' כל תשא עון כו' ונשלמה פרים שפתינו, עפימ"ש עלה בית אל ושב שם כו', דקשה הלא לא ישב שם אח"כ והענין הוא לרמז בזה ענין התשובה שכל הספרי מוסר מלאים שהתשובה כוללת שני דברים הא' ווידוי וחרטה ועזיבת החטא, והב' קבלת יסורין … להמשך קריאה
א הפתיחה אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה כו' (ש"א ב ג), וליישב ג"כ המנהג לדרוש חריפות קודם הדברי מוסר, כי בשבת הגדול יש סמך שצריכין לדרוש דיני פסח אבל בשבת שובה צריך להבין הטעם. ב והענין עפימ"ש כבר [לעיל דרשה ז לר"ה] על השני שינויים שאומרים בהקדיש לעילא ולעילא מכל ברכתא ובשאר ימים אומרים רק … להמשך קריאה
א וילך משה כו' ויאמר כו' הנך שוכב כו' והיה כי תקראנה אותי כו' ואנכי הסתר אסתיר כו' ועתה כתבו לכם השירה כו', הדקדוקים רבו במקראות הללו. ב ונ"ל עפימ"ש בהפטורה דרשו ה' בהמצאו יעזוב רשע דרכו כו' ועפימ"ש תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כו' עפימ"ש בס' ווי העמודים [מובא לעיל עמ' ה] ע"פ … להמשך קריאה
א שתולים בבית ד' בחצרות אלקינו יפריחו עוד ינובון בשיבה וכו' להגיד כי ישר וכו' [תהלים צב], לפי פשוטו קאי על הת"ח שכל זמן שמזקינין דעתן מתיישבת עליהן, וזהו עוד ינובון בשיבה כו', אכן לשון יפריחו אינו מיושב דמשמע שהוא לשון פועל יוצא וגם סיפא דקרא להגיד כי כו' אינו מיושב איך הוא נמשך לרישא … להמשך קריאה
א בהנחל עליון גוים כו' כי חלק ה' עמו כו' בדד ינחנו כו', ליישב הדקדוקים במקראות הללו נקדים מ"ש את ה' האמרת היום כו' וה' האמירך היום כו' ולשמור כל מצותיו ולתתך עליון כו', הדקדוקים רבו מאוד והיותר קשה כפל אמרו לשמור מצותיו כו' ולשמוע בקולו כו', דמה הוסיף בזה על אמרו לשמור מצותיו כו' … להמשך קריאה
א ראו עתה כי אני אני הוא כו' מחצתי ואני ארפא כו' כי אשא שמים כו' אם שנותי ברק חרבי כו' (דברים לב לט), הדקדוקים רבים פה כמבואר במ"א, והנ"ל עפימ"ש בהפטורה (מיכה ז יח) מי אל כמוך נושא עון וכו' ישוב ירחמנו כו', גם פה רבו הדקדוקים וכפל המלות, ועוד קשה מ"ש בגמ' דר"ה … להמשך קריאה
א בפרשת התשובה, הנה פ' התשובה היא היסוד לכל התורה ושקולה כנגד כל המצות כי כל מצוה היא אבר בפני עצמו אבל ע"י מצות התשובה זוכה לכל התרי"ג מצות כי זדונות נעשין לו כזכיות ע"כ צריך לשום עינו ולבו לעיין בפרשה הזאת ולידע איזה הדרך הטוב בענין התשובה בכדי להגיע לשלימות הזה, כתיב והיה כי … להמשך קריאה
א הפתיחה הוכח תוכיח את עמיתך כו', עפימ"ש (ערכין טז:) תמה אני אם יש בדור שיודע להוכיח כו', וע"כ העצה היא להוכיח את עצמו וממילא יקבלו השאר התוכחה שלו, ועכ"פ מגיע להמוכיח טובה גדולה מזה כשיגיע לידו דבר עבירה הוא מתבייש לעבור מחמת שבעצמו מקשט אחרים והוא יעבור, וכדאמרי' בגמ' (ב"ב ס.) על ר' ינאי … להמשך קריאה
א הפתיחה תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כו' (תהלים פא ד), אחר הדקדוקים נראה לי ליישב מנהג העולם לדרוש מקודם חריפות שהוא כעת אך למותר, והענין הוא דאיתא בגמ' (ר"ה טז.) למה תוקעין כו' והפירוש הוא ששאל לו הכוונות של התקיעה והשיב לו שאין צריך לשום טעם או כוונה רק לקיים המצות עשה רחמנא … להמשך קריאה
א הפתיחה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהלים קו ב), הנה העולם נוהגין לקרות שבת זה בשם שבת תשובה, וצריך לתת טעם לזה כי באמת נקרא שבת שובה ע"ש ההפטורה כמו שבת חזון ושבת נחמו, אבל הענין הוא כי ימים הללו נקראים ימי תשובה שחלק לנו השי"ת ברחמיו ופתח לנו שערי תשובה שכל … להמשך קריאה
א בהפטורה כה אמר ד' מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם על כן משכתיך חסד (ירמיה לא א), דצריך להבין לענין מה הזכיר כאן המציאת חן של מדבר, וגם בתיבת מרחוק נדחקו בו המפרשים, וגם מ"ש ואהבת עולם כו' צריך להבין לענין מה הזכיר דוקא דבשביל … להמשך קריאה
א בירושלמי פ"ק דר"ה והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים (תהלים ט ט), אמר ר' לוי כשהקב"ה דן את ישראל דן אותם ביום בשעה שהן עסוקים במצות ולאוה"ע דן בלילה כשהן בטלים מן העבירות, ושמואל אמר כשהוא דן לישראל דן לאוה"ע ומה אני מקיים ידין לאומים במישרים שהוא מזכיר הטובים שבהם מעשה יתרו מעשה … להמשך קריאה
א שיר המעלות אליך נשאתי את עיני כו' כעיני עבדים כו' (תהלים קכג א), צריך להבין הדמיון הזה לעבדים, וגם מ"ש בפייט אם כבנים כו' אם כעבדים כו', וגם מ"ש אח"כ חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז כו' ההמשך למ"ש מקודם. ב והנה כשנשלח משה רבינו ע"ה למצרים שאל מי אנכי וכי אוציא כו' … להמשך קריאה
א כי תצא כו' וראית סוס ורכב כו' והיה כקרבכם כו' שמע ישראל כו' (דברים כ א), הדקדוקים רבו חדא דמתחיל בלשון יחיד כי תצא ואח"כ לשון רבים בקרבכם כו' ואח"כ לשון יחיד שמע ישראל ואח"כ לשון רבים אתם קרבים, גם תיבת אויביך הוא למותר דוודאי שהולכין למלחמה על האויב, ועוד הרבה דקדוקים ואין להאריך … להמשך קריאה
א בהפטורה קול ברמה נשמע כו' (ירמיה לא יד), על פי מה שתקנו אנשי כנסת הגדולה לומר מלכיות זכרונות שופרות ואסמכוהו אקרא כדאיתא בגמ' דר"ה, וכבר נתקשו המפורשים דלפי דרש הכתובים הול"ל מלכיות לבסוף, גם צריך להבין ענין גוף הכוונה והתועלת בזה. ב והנ"ל כי ארץ ודריה יצפו לדין והכל יראין וחרדין אפילו דגים שבים … להמשך קריאה