א פנחס בן אלעזר כו' והיתה לו ולזרעו כו', נ"ל לפרש ההמשך של ברית שלום לכהונה, דאמרו חכז"ל [אבות פ"א יב] הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום כו', פי' שבודאי אין שום אדם בעולם שאינו רוצה בשלום עצמו רק כשרואה אחרים שמתוקטטים זה עם זה נהנה, וע"כ הזהיר התנא שיהיה אוהב … להמשך קריאה
א וירא בלק בן כו', ויגר מואב כו', ויאמר מואב אל זקני מדין, הדקדוקים רבו חדא למה לא כתב מיד שהיה מלך מואב גם למה כתב מתחלה העם ואח"כ ישראל ואח"כ קהל, עוד למה שינה וכתב מתחלה וירא בלק ואח"כ ויגר מואב, ועוד למה נתיעצו במדין, גם לשון כל סביבותינו אין לו פירוש. ב ונ"ל … להמשך קריאה
א זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר, קשה למה לי תיבת לאמר, ונ"ל עפימ"ש האלשיך ע"פ בני אם יפתוך חטאים אל תבא (משלי א י), דקשה האיך ס"ד לשמוע לדברי חטאים שהוצרך להזהיר על זה, ותירץ דודאי אין היצה"ר מסית האדם לעבירות רק מסמא עיניו ונכנס עמו בשאלות ותשובות עד שמעבירו על דעתו ודעת … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, הקשה ברש"י למה לא כתב בן ישראל, ולכאורה תמוה אדרבה קשה למה כתב כלל בן קהת בן לוי ולא הול"ל רק בן יצהר ושכבר מבואר דבני לוי גרשון וקהת ובני קהת עמרם ויצהר, וממילא ידענו יחוסו של קרח, שאין לומר שהיה קרח אחר בן יצהר דלא … להמשך קריאה
א שלח לך אנשים כו' למטה אבותם תשלחו כו', כבר האריכו המפרשים בקושייתם ורש"י נדחק בפירושו אם תרצה שלח אני איני מצוה לך כו', וגם מה שהקשו למה שלח יהושע מרגלים ולא נתירא, עוד הקשו למה התחיל בלשון יחיד שלח לך וסיים בלשון רבים תשלחו. ב והנ"ל דהנה בשליחות המרגלים היה לב' בחינות הא' בעבור … להמשך קריאה
א בהעלותך את הנרות וגו' וזה מעשה המנורה עד יריכה עד פרחה כו' כמראה אשר הראה כו', כבר קדמוני המפרשים בביאור תיבת בהעלותך דהול"ל בהדלקתך, גם צריך להבין מ"ש יאירו דמשמע מעצמן ועוד כמה דקדוקים במקרא זה ובפרט מה שכפל תיבת מקשה, וגם מ"ש עד יריכה כו' ופירש"י ממעשה הגדול שבהם כו' וא"כ הול"ל מיריכה … להמשך קריאה
א נשא את ראש בני גרשון כו' לבית אבותם למשפחותם, י"ל למה כתב בכל המנינים בתחלה למשפחותם ואח"כ לבית אבותם וכאן הפך הסדר, והענין הוא שאסף אמר אלקים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם כו' (תהלים מד ב), ידוע מה שהתרעם רבא (תענית כד:) ואנו בעינינו לא ראינו, ולא כן אנחנו … להמשך קריאה
א וידבר כו' במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלותם, צריך לבאר הספיקות שרבו בפסוק זה, והנ"ל דאיתא בגמ' (שבת פח.) בריך רחמנא דיהב לן אוריאן תליתאי בירחא תליתאי ע"י תליתאי לעם תליתאי, צריך להבין … להמשך קריאה
א אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, צ"ל הדקדוקים. גם מ"ש חכז"ל [זוה"ק ח"ג קי"ג ע"א] מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, ונבאר עפימ"ש (ישעיה מ כז) למה תאמר יעקב כו' נסתרה דרכי כו' אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ כו' וייעפו נערים ויגעו כו' וקוי ה' יחליפו כח כו' מי העיר ממזרח כו' … להמשך קריאה
א וידבר כו' בהר סיני לאמר כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. והקשה ברש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני, עוד קשה הלשון אשר אני נותן לכם דהול"ל אל ארץ כנען, עוד קשה מ"ש רש"י שבת לה' כמ"ש בשבת בראשית, ונר"ל דאיתא בפרק חלק (סנהדרין צז:) ר' אליעזר אומר … להמשך קריאה
א אמור ואמרת כו', ליישב הדקדוקים עפי"מ שביארתי ע"פ הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו כו', דהא בהא תליא דהכהן היה צריך להיות איש חסד דהיינו שצריך להתחבר ולהתאחד עם החוטא וע"כ צריך להיות לו אהבה ואחוה עם כל ישראל והיינו ע"י שלא יראה שום חסרון באחד מישראל, וכמו שביארתי על … להמשך קריאה
א קדושים תהיו כי קדוש אני כו' איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כו', וצריך להבין מה ענין זה לזה, ועוד מ"ש במדרש יכול שתהיו כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם מדרש זה אין לו שחר כלל, והנ"ל עפימ"ש בפרקי אבות [פ"ג מ"א] עקביא בן מהללאל כו' דע מאין באת ולאן אתה … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' כו' ואל יבא בכל עת אל הקודש, וכתב רש"י ז"ל משל לחולה כו', ולכאורה קשה הלא בני אהרן לא הקריבו לפני ולפנים וכבר הרגיש בזה האבן עזרא, עוד קשה מ"ש בקרבתם לפני ה' הול"ל אש זרה, וחכמי האמת אמרו שלכך נאמר בקרבתם … להמשך קריאה
א זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן, הנה מלבד הדקדוקים שבמקרא זה קשה עוד דלכאורה נראה כסותר שכתב והובא אל הכהן משמע שיביאו את המצורע אל הכהן ואח"כ כתב ויצא משמע שהכהן יצא אליו, ועוד שכתב והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע הוא למותר דודאי מן הצרוע נרפא. ב ונראה עפ"י מה … להמשך קריאה
א ואיש כי ימרט ראשו כו' איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו, קשה טובא חדא האיך ס"ד דבמריטת ראש יהיה טמא שאין בו נגע, ועוד שכל הכתוב דאיש צרוע הוא למותר ודבר בכעס כמתקוטט, וגם בראשו נגעו לא ידענו מאי בעי בזה דמאי נפקא מינה אם בראשו הוא הנגע או בשאר … להמשך קריאה
א קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר כו', ופרש"י מלמד שהיה אהרן בוש כו' ואמר משה למה אתה בוש לכך נבחרת, וצריך להבין ענין בושה זו מה טיבה וכי ייבוש האדם לקיים המצות. ב והנה נתקשיתי בטעמו של פ' החודש למה תקנוהו דבשלמא פ' שקלים להזהיר על השקלים ופ' זכור לזכור מעשה … להמשך קריאה
א צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה כו' ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד כו' והרים את הדשן כו', הדקדוקים רבו במקראות הללו חדא דמלת לאמר היא למותר, גם מ"ש תורת העולה נדחק רש"י למה לי תורת, גם מדו בד אין לו פירוש ולמה כתב רק ב' בגדים הללו, גם עמ"ש רש"י … להמשך קריאה
א ויקרא אל משה וידבר כו' מאוהל מועד כו' אדם כי יקריב מכם קרבן כו' תקריבו את קרבנכם כו', כבר האריכו המפרשים לדקדק במקראות הללו, ועוד אוסיף עליהם, שהתחיל ויקרא אל משה ולא אמר מי קרא ומתחילה הול"ל ויקרא ה' אל משה וידבר אליו כו', ונלע"ד לפרש לפי פשוטו עפימ"ש רש"י גבי וישמע את הקול … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן כו', ובצלאל כו' עשה את כל אשר צוה כו' ואתו אהליאב כו' חרש וחושב וכו', צריך להבין הדקדוקים שנפלו במקראות הללו, חדא הכלל המסור בידינו כל מקום שנאמר אלה פוסל את הראשונים ואיך שייך זה כאן, ועוד כפל … להמשך קריאה
א ויקהל משה כו' ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות, ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון כו', הדקדוקים רבו במקרא זה חדא למה כתב אלה הדברים לשון רבים והול"ל זה הדבר כדלקמן, ועוד למה כתב לעשות והול"ל לאמר כי שביתת שבת אין בו מעשה, ועוד שכתב תעשה בצירי … להמשך קריאה
א כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו זה יתנו כל העובר על הפקודים כו' מחצית השקל תרומה לד', במקראות הללו רבו הדקדוקים כאשר יבוארו ואין להאריך, גם צריך להבין איך שייך פרשה זו לפרשת פרה וכל ענין ארבע פרשיות במועדן ובזמנן. ב והענין הוא דהנה ידוע ענין חטא של אדם … להמשך קריאה
א בהטיבו את הנרות יקטירנה כו', נ"ל עפימ"ש (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך, וביאור המקרא שאין השכינה שורה על ישראל רק כשיש ביניהם אחדות והיינו ע"י האהבה שבין אדם לחבירו, וזה תלוי באהבתו להקב"ה, שאעפ"י שהוא אינו מקבל טובה מאתו מ"מ יחשוב בעצמו שהאדם ההוא עובד להקב"ה ועושה נחת רוח ליוצרו, כמו שאדם אוהב … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, ולכאורה הוא כפל לשון במקרא זה, ונ"ל עפ"י מ"ש (תהלים קכג א) אליך נשאת את עיני היושבי בשמים כו' עד שיחננו כו', הנה במלת היושבי יתיר יו"ד, ועוד שהתחיל בלשון נוכח וסיים בלשון נסתר, וגם מה ענין דמיון העבדים לכאן ולמה לי … להמשך קריאה
א שערי ציוןהנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך כו', לבאר מקרא זה וגם מ"ש בתחלת הפרשה כי תקנה עבד עברי כו' אם בגפו כו' וכי ימכור כו' אם אחרת כו' אם שלש אלה כו', נקדים מה שאמרו חז"ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנא' אדיר במרום ה', דהנה קיי"ל אין מעברין אלא … להמשך קריאה
א וישמע יתרו כו' כי הוציא ה' כו', כבר דקדקתי במקרא זה ופירשתי [והוא נדפס בתשו' מראה יחזקאל בסופו] ונ"ל ליישב עוד עפימ"ש הבעל עקידה ע"פ (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית כו' עיי"ש שאמר משל ע"ז שרק אותו האדם בעצמו שהוא חוזה בכוכבים ומגיד עתידות ובאמת אח"כ אין הדבר כמו שאמר הוא והעולם סוברים … להמשך קריאה
א אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת כו', כל השירה, יש לדקדק שתיבת אשירה הוא למותר, וגם למה כתב ישיר לשון עתיד, עוד קשה דהשירה הזאת היא לשון נקבה, ועוד ויאמרו לאמר הוא כפל וגם כל השירה כולה הוא כפל לשון. ב והנה הנביא אמר קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין … להמשך קריאה