מי השלוח

א ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. בכל עת שהביט יצחק על עשו והוטב בעיניו מזה נצמח שיצא ממנו נשמת גרים, כמו עובדיה גר האדומי וכדומה, כי השי"ת עצת מלאכיו ישלים, וכמו שאיתא (אבות פ"ב,מ"ד) בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, וזה נקרא כי ציד בפיו. ב ויעל משם באר … להמשך קריאה

א אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדני. זה שאמר הכתוב (תהלים ק"ה,ג') ישמח לב מבקשי ה'. ישמח לב הוא לב אחד, ומבקשי ה' הם שנים, וכן כאן נשמח לב אברהם כשראה ששרה רוח נבואה גם על עבדיו, אז הבין כי השי"ת שוכן בתוך כל מעשיו וגם על כל התפשטותיו וקניניו, וכמו שנראה ברבן גמליאל … להמשך קריאה

א מכל הכנסת אורחים שקיים אברהם אבינו לא נכתב בתורה מפורש רק הפרשה של המלאכים שהם אינם צריכים לאכילה והוא נחשב לו למצוה ויש בזה כמה דברי תורה עמוקים. ב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה. ענין סמיכת הפרשות, כי מתחילה דאג אברהם אבינו … להמשך קריאה

א ואברם כבד מאד. לשון כבידות כי היה לו לטרחא כמו שאומר למה לי רוב עושר כזה, (וזה שאמר לו השי"ת אחרי הפרד לוט מעמו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה שיתן לו מקום בקדושה להתפשט להראות שמכל קניניו יהיה כבוד שמים). ב אל תירא אברם. איתא במדרש (רבה וישלח פע"ו,ס"א) אינו אומר … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור וגו'. והנה זה היה עיקר המאמר לכל השתלשלות הבריאה שירצו באחדות ובלי יתפרדו, כי מקודם כשאמר לו הקב"ה לנח קץ כל בשר בא לפני וגו' לא ביקש רחמים על דורו, אכן אחרי כן נתן הקב"ה בלב כל הברואים שירצו באחדות, כמו אברהם שביקש … להמשך קריאה

א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. איתא בזוה"ק (ויקרא י"א:) עשרה מאמרות במעשה בראשית ועשרה מאמרות במתן תורה, היינו כשהאדם ירצה להכיר את אחדות ה' יכיר מהראשית, שיתן לבו על כל מעשים הנעשים בשוה. וממה שנתהוה בליטה ונעשה ראשית מזה יכיר את השי"ת, כמו שכתוב (דברים כ"ו,ב') ולקחת מראשית כל פרי האדמה, והיינו … להמשך קריאה

א הקדמת נכד המחבר הרה״צ רבי מרדכי יוסף מלובלין זצ״ל ב המביא לבית הדפוס חלק שני של מי השלוח מהדורה ראשונה ג מה נכבד היום בהגלות לנו אמרי קודש ונפתח מי השלוח, מים קדושים אשר יצאו מפה קדוש, הוא כבוד אדוני אבי זקיני הרב החסיד הגאון הקדוש מורינו ורבינו מרדכי יוסף זללה״ה זכותו יגן עלינו … להמשך קריאה

א השם י"ק"ו"ק, האות י"וד הוא הנקודה הנאצלת מהמאציל ב"ה וב"ש הנקודה הזו הוא אות יו"ד, אח"כ התפשט הנקודה הזו עד שנתהוית בלב האדם לרצון ולחשק הוא האות ה', אח"כ נמשך בזה יראה בלב האדם שלא יהיה הרצון והחשק הלב נוטה מן רצון הש"י זהו אות וא"ו, ומזה בא לישועה שמאיר לו הש"י שהרצון והחשק … להמשך קריאה

א (פ"ג, מ"י) אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. הנה הש"ס מתחיל במ"ם פתוחה היינו שזה שער לכנוס בו ולמצוא כל מה שלבו של אדם חפץ, והסיום הוא במ"ם סתומה, היינו שאל יאמר האדם שגמר והשלים ובא … להמשך קריאה

א אמר ליה מאן ריש סודרא בבבל א"ל אבא אריכה. רב היה נקרא אבא אריכא, אריכא רומז לספירת כ"ת"ר ואבא לספירת חכמה ומה שמקדים אבא לאריכא הוא מפני שספירת כ"ת"ר אינו יוצא אל הגילוי רק ע"י ספירת חכמה והבן. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא וכו' כיון דשמענא וכו' לא חטיפנא מימר אמרי הבו לי כיון דשמענא וכו' מימר נמי לא אמרי ואי יהבי לי שקילנא כיון וכו' לא מקבלינא. היינו אל יעלה על הדעת שאביי מספר בגנות מעשיו הקודמת רק שגילה בזה דבר עמוק, היינו מאחר שכאשר שמע תיכף היה נמשך לצאת … להמשך קריאה

א אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה בעינא דאיצבת ליה נהמא לאלוקוכי וכו' א"ל הני כנושאי וזלוחאי דאתי קמיה וכו'. היינו שרצה אשר הש"י יהנה ממעשיהם ג"כ, והוא הראה לו כי עיקר הנאת הש"י יהיה בעת אשר יאבדו, ולעת עתה עיקר קיומם בעולם לצורך ישראל, וזהו כנושאי וזלוחאי, כנושאי ליתן חיים לישראל קיום וחלק … להמשך קריאה

א אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה בעינא דאיחזא לאלוקיכי א"ל לא מצית וכו' אזל אוקמא להדי יומא בתקופת תמוז א"ל אסתכל ביה א"ל לא מצינא א"ל יומא דחד משמשא דקמיה וכו' שכינה לא כל שכן. היינו שהראה לו אשר אור כזה שמוסיף והולך אין כח בכח הראות עיני בשר שהוא בעלי גבול לקבלו … להמשך קריאה

א כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה וכל מקום שיש וכו' יו"ט שחל להיות בע"ש תוקעין וכו' במוצאי שבת מבדילין וכו'. היינו כדאיתא בזוה"ק (שמות פ"ח:) מאי שבת שמא דקוב"ה, שביום השבת מברר הש"י כל המעשים שנעשו בששת ימים וחותם עליהם על הטוב שבהם, וע"כ בערב שבת תוקעין היינו צועקין להש"י שיקבל את כל המעשים … להמשך קריאה

א בשאלות דסבי דבי אתונאגברא דאוזיף וטריף מאי חזי דהדר אוזיף א"ל גברא אזיל לאגמא, קטל קמא טונא ולא מצי ביה קטל ומנח וכו' עד דאיתרמא ליה איניש מדלי ליה. להיות כי שאלו אותו כי נראה בכל פעם שהש"י שולח אמרתו לפדות את ישראל בשעת זה ישעבדו או"ה ביותר עם ישראל וישלטו גם על דיבור … להמשך קריאה

א אמרי ליה יוחני וממרא למשה רבינו ע"ה תבן אתה מכניס לעפריים א"ל אין למתא ירקא ירקא שקיל. היינו שלא הראה הקב"ה אותות ומופתים כמו שהראה במצרים והוא למתא ירקא ירקא שקיל, היינו אם יש לאדם מין ירק טוב מאוד וכשמוליכו למקום שהירק אינו בנמצא שם אין מבינים את יקרת הירק הטוב ויסברו כי הוא … להמשך קריאה

א אמרו ליה רבנן לרבי פרידא, רבי עזרא בר בריה דרבי אבטולס דהוא עשירי לרבי אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא, אמר מאי כולי האי, אי בר אוריין ובר אבהן יאי בר וכו' אמרו ליה בר אוריין הוא א"ל ליעול וליתי חזייא דהוה עכירא דעתיה פתח ואמר אמרתי לה' וכו' טובתי בל עליך … להמשך קריאה

א (פ"ג,מי"ז) אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה אם אין בינה אין דעת וכו' אם אין קמח אין תורה וכו'. אם אין יראה אין חכמה, כי באמת בדבר שיש לאדם בה השגה בחכמה ושכל, בזה יש לו תקופות מאוד מפני החכמה מחמת שמבין שורשה, אך עומק תקופות אינו רק בטוחות בה' … להמשך קריאה

א (עדיות ד.) במשנה, הוא היה אומר האב זוכה לבנו בחמשה דברים בנוי בכח בעושר בחכמה ובשנים ומספר הדורות לפניו והוא הקץ אע"פ שנאמר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ונאמר ודור רביעי ישובו הנה. הנה כתיב (תהלים קי"ט,פ"ט) לעולם ה' דברך נצב בשמים, היינו לעולם אע"פ שנראה לעין אנושי כדבר מפורש שאין להעמיק ולחדש … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה אמר רב בקשו למנות עוד אחד באתה דמות דיוקנו של אביו ולא השגיחו עליו באתה אש וכו' ולא וכו' עד שיצאה בת קול ואמרה המעמך ישלמנה וכו'. הנה לא נזכר מה עשו אחר בת קול הלזה, וגם מה השגיחו בבת קול הלזה יותר מכל הדברים שנזכרו ולא השגיחו עליהם. אך באמת … להמשך קריאה

א רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך וכו' אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וכו' א"ל אית לכו כי האי גוונא וכו' א"ל אתון איתא עליכו אימתא דמלכותא וכו'. אימתא דמלכותא היינו אימתא דהש"י כגנב הזה שירא, כך אתם יראים, אולי יגלה הקב"ה כבוד מלכותו ותתבטלו וזהו אימתא דמלכותא היינו כל תענוגים שלכם הוא בהסתר … להמשך קריאה

א אמר ר' יוחנן מיום שחרב ביהמ"ק ניטל נבואה מנביאים וניתנה וכו' מאי היא כי הא דמר בר רב אשי דהוה קאי וכו' שמעיה להאי שוטה דקאמר ריש מתיבתא דמלך וכו'. והוא הבין מזה ונעשה נשיא, ע"ז מרמז הכתוב (תהלים קמ"ח,י"ב) זקנים עם נערים יהללו וכו' כי כל עניני הגמ' נמצא מזה רמז בתנ"ך כמו … להמשך קריאה

א שלשה מינין אסורים בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן. היינו נגד (פסחים קי"ג:) שלשה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שהוא מעביר על מדותיו, וטומאה הוא נגד מעביר על מדותיו היינו שלא יהיה בלבך שום תרעומות על הש"י שנטל את הנפש הזה מהעולם, תגלחת נגד מי שאינו כועס כי שערות האדם … להמשך קריאה

א דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשוהו עד שפרשו הקב"ה בעצמו על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי אמר רבי יהודה אמר רב שלא בירכו בתורה תחלה. היינו כי ברכת התורה אשר בחר בנו וחתימתה הוא בא"י נותן התורה, היינו שחכמת התורה בפשיטות הוא כולל כל החכמות שבעולם וכל חכמת הטבע כדכתיב (תהלים … להמשך קריאה

א שלח ליה רב ענן לרב הונא חברין שלם וכו' שלח ליה ענן ענן וכו' ומאן יתיב בי' מרזיחא ברישא וכו' מאי מרזיחא אבל. היינו שלא הוכשר בעיני רב הונא שקרא ליה חברין, היינו שברור לו שדומה אליו בשוה, ע"כ שלח ליה מאן יתיב ביה מרזיחא ברישא, היינו מה שבעולם הזה מכובד כמותי אין ראיה … להמשך קריאה

א תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין וכו' וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה הנביא וכו' א"ל משה רבך אמר כי לא יראני וכו' ואת אמרת ואראה את ה' יושב וכו' כי מטא להדי פומא נח נפשיה משום דאמר ובתוך עם וכו' אנכי יושב וכו'. זש"ה (דברים ד',ז') מי כה' אלקינו בכל קראינו … להמשך קריאה