מחזור ויטרי

א ואם שפך גוי יין מכלי אל כלי בכוונה וגם היה יודע שהוא יין אסור אף בהנאה, כמו בעובדא דר' יוחנן בן ארזא דחד אסר אפי' בהנאה, לפי שסובר שהגוי יודע שזהו יין, ומוקמי' ליה (באודיק אודוקי) [באוריק אוריקי], וכן אמר רב פפא גוי אדנא של יין וישר' אכובא ריקנית ושפיך גוי הדנא בתוך הכובא … להמשך קריאה

א אם שפך גוי יין מכלי אל כלי, אם היה סבור שהוא שכר או משקה אחר מותר אף בשתייה כמו דעובדא דר' יוחנן בן ארזא, דאתא גד (ואודיק אודיקי), [ואוריק אוריקי], ושרא בשתייה, משום שהיה סבור גוי דשכרא הוה. והוא הדין אם נושא גוי גיגית מליאה יין במוט ובלכתו נפל לחוץ מן היין שלא בכוונתו … להמשך קריאה

א ואם נגע גוי בקנה או בדבר שאינו ידו אם יודע שהוא ידו ונתכוון ליגע אסור בהנאה אע"ג שלא נתכוון לנסך. ואי טרוד לעסוק בדבר אחר כגון למדוד, או (מי לא) [מילא] אוחרי תנן מדדו בקנה ימכור, ואין הלכה כר' שמעון דשרי בשתייה, ואם לא נתכוון ליין ליגע כלל כמו כן אסור בשתייה, לפי מאי … להמשך קריאה

א נגע גוי בידו ביין וסבור שהוא משקה אחר כמו כן מותר בהנאה ואסור בשתייה, כדתניא (חרס) [חרם] גוי שהושיט ידו לחבית של יין (ובסבור) [וכסבור] שהוא של שמן, זה היה מעשה ואמרו ימכור, ונר' דמה שפירשתי לעיל דכ"ש היכא דלא נתכוון כלל שמותר בהנאה: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

א ואם נגע גוי בידו ליין שלא נתכוון אפי' ליגע, כגון שהלכה ידו על היין בלא ידיעתו אסור בשתייה ומותר בהנאה, כי ההוא דסליק לדיקלא בהדי דנחית נגע בחמרא שלא בכוונה ושרייה רב לזבוניה לגוים ול"ג התם נגע ברישא דלוליבא לפי' ר"ת ור"ח וה"ג. ואפילו לספרים דגרסי נגע ברישא דלוליבא יש להביא ראייה להתיר בהנאה … להמשך קריאה

א גוי שנגע ביין ונתכוון ליגע, ואם היה יודע שהיה יין אע"פ שלא נתכוון לנסך אסור בהנאה. כי ההוא דשיכשך בידיה בדוולא להראות שהוא יין, ואסרו שמואל ור' יוחנן בהנאה, וראייה מאגרדמים. גוי שקדח במינקת והעלה ואסרו בהנאה אע"פ שלא עשה אלא מצץ בפיו קנה חלול לנסות אם טוב: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: … להמשך קריאה

א יין של גוי בזמן הזה אסור בשתייה ומותר בהנאה, ויכול ישראל ליקחנו בחובו מן הגוי, ויין של ישראל שנגע בו גוי מותר למוכרו, והמחמיר שלא ליקחנו מן הגוי בחובו, מ"מ אם נגע גוי ביינו של ישר' מוכרו לאותו גוי שנסכו. מאי טעמא שקיל מיניה מה שהזיק לו כדא' רב אשי, וכן נכון לעשות אם … להמשך קריאה

א וגיגית מלאות ענבין דרוכי' ובעוטין ושוהין בבית הגוי שבוע או יותר, ויש הרבה מקומות שישראל קונה אחרי כן שם יין, ואינו חושש שמא המשיך הגוי ממנה הין או יותר, ונאסר כל מה שנשאר שם, וגם בירושלמי אמרינן אם העלים עיניו אסור ודוחק לומר שהירושלמי מיירי שהגיגית אינה מליאה דלשם אם המשיך ממנה אין ניכר … להמשך קריאה

א גיגית שהיא דרוכה ועדיין לא המשיכו ממנה ורוצה ישר' או גוי ליקח מהן בכוס לנסות אם טוב אם לא יקח יין וענבים ביחד שלא תחשב המשכה ותאסר הגיגית אם יגע בה [אחרי כן] גוי, אמנם אפילו לקח בכוס יין צלול יכול להיות שאינו נחשב המשכה בשביל ההוא פורתא, וגם לא נתכוון לכך, כי אם … להמשך קריאה

א גיגית של ענבים דרוכים מותר לגוי ליגע בהן אפי' לכתחילה דאמר רב הונא אינו נעשה יין נסך עד שימשך, וזהו עד שיתן את הסל והגרגותני שם ולקח ישראל מן היין אשר בסל, משם אם נגע בו גוי ביין שבגיגית נאסר הכל, ואם לא נגע רק בזגין וחרצנים אין הכל נאסר אלא א"כ היה משקה … להמשך קריאה

א וכלי חרס חדשים צריך שיתן מים שלשה פעמים, או ישהא בהם מים זמן גדול כדי שיהו בלועים בהן, ואם לא עשה כן אם נתן גוי בהם יין נסך אסורין וצריכין עירוי ג' ימים, ולדברי רבינו יעקב אפילו לא עשה כן אין צריך רק הדחה ג' פעמים לאחר שהיה בהם יין נסך: ועיסה יש מקומות … להמשך קריאה

א דין סל וגרגותני אם הן של גוים לא סגי בניגוב, כמו עקלים, דא' מיישנן שנים עשר חדש, ואם של ישר' הן ונגע בהן גוי כשהיה בהן יין משקה טופח סגי בהדחה, כמו גת של ישר' שנגע בה גוי, או שמא כיון דחמיר מנת דהא של גוי לא סגי בניגוב גם של ישר' לא סגי … להמשך קריאה

א ואם דרך בהם בדיעבד בגת או בגיגיות שלא עשה בהם ניגוב היה מתיר רבינו יעקב ואפילו דרך בה גוי היום וישראל דרך בה אחרי כן וגם המשיך היין בה, מטעם דיין שלא נתנסך לע"ז בטל בששים, או משום חמרא חדתא בעינבי, דא' רבא בתר שמא אזלינן והוה ליה מין כשאינו מינו, ואפי' לאחר שנתן … להמשך קריאה

א ואותם גיגיות גדולות או גיתות שלא דרך בהן גוי מאשתקד צריכות ניגוב או שהיה י"ב חדש מסוף ימי הבציר דאשתקד עד האידנא, ואין להקל על מה שאמר רשב"ג מגת לגת, דהא פירושא הוי מסוף גת לתחילת גת, ופעמים שימי הבציר היה אשתקד חדש או יותר וליכא י"ב חדש, עד תחילת גת דהאידנא: הסבר על … להמשך קריאה

א ואותם גיגיות גדולות אם רגילות לדרוך בהן ודרך בהן גוי תחילה יש להן דין גת להצריך ניגוב, כי אין לומר בגת דווקא צריך ניגוב שנכנס יין בה בחוזק בכובד הקורה, לא היא דבגיתות שלהם לא היו דורכין כי אם בבית הבד, כדאמרי' מהו לדרוך עם הנכרי בגת, והוא מנסך ברגל וטובא, ואפי' הכי מצריך … להמשך קריאה

א דין גיתות. אם של גוי שדרך בהם, אם אינן זפותות, של אבן ושל עץ ינגב, ואם של חרס, אמר רבא נעוה ארתחו, ואם הן זפותות צריכות קילוף זפת, ואם של ישר' ודרך בו, ואחרי כן נגע גוי ביין שבגת, או שמא אפי' דרך בה הגוי [אחרי כן] אין [צריך] רק הדחה, ואם זפותה צריכה … להמשך קריאה

א נודות של עור של גוים אם אינן זפותים מותרים, אם זפותים אסורים ויקנש, ויוטש, שזפותות מותר לקנות מן הגוים אם רואה אותם הישר' צהובות בפנים ונראה לו שהן חדשות ולא נתן בהן גוי מעולם. ואותם של ישראל ויש בהם משקה טופח ונגע בהן גוי אסורין אם לא בעירוי או בהגעלה דומייא דנודות דאין (מכבסן) … להמשך קריאה

א יין מבושל של ישר' מותר לשתותו עם גוי דאמרי' בפ' ב' דיני שמואל ואבלט שהיה גוי הוו יתבי אייתו לקמייהו חמרא מבשלא משך אבלט לידיה פי' שלא יגע בו ויאסרנו א"ל שמואל הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך. ופרש"י שמע' מהכא דאף בשתייה מותר: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public … להמשך קריאה

א שכר של גוים אסור לשתותו בבית הגוי, דהא רב פפא ורב אחא לא שתו ליה אלא חוץ לבית הגוי, ואם נתאכסנו בבית הגוי מותר, אבל דבש ושאר משקין מותר אפי' בבית הגוי: שכר או דבש אם רגילות לתת בתוכן שמרים של יין להחמיץ ולהעמיד אסורין: מי תותים וכל משקים של גוים שיקרים יותר מן … להמשך קריאה

א יין שנתנו בתבשיל או עם משקין אחרים ונגע בו גוי קודם שהרתיח באש מותר, וראייה מאלונתית (בברייתה) [כברייתה] מותרת, או מרישא אלונתית של גוים אסורה מפני שתחילתו יין: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א הלכות יין נסך. ב חומץ יין אע"פ שהתלמוד מתיר ליגע בו גוי מ"מ לדידן אסור דאין אנו בקיאין בשיעור חיזקו מתי קרוי חומץ ומתי יין, וכן בוסר אסור לומר לגוי לסוחטו וליגע בו לאחר שנסחט, דאין אנו בקיאין שיעורו מתי קרוי בוסר ומתי ענבים. ועוד ללשון שני שפי' רבינו שלמה פ' כל הגט בכל … להמשך קריאה

א אסור להסתפר מן הגוי אם אינו רואה הישר' [במראה] ובחנם לראות אם הוא נאה אסור לראות במראה, משום לא ילבש גבר כו'. מדהתירו לבית ר' דוקא מפני שהן זקוקים למלכות: וגם (מן) המסתפר מן הכותי אינו רואה במראה, אם לא תאמר בפירוש אינו רואה היינו אינו צריך. והא דבפ' שואל מוקי טעם האיסור מראה … להמשך קריאה

א חולה שאין בו סכנה וכן מכאוב שבעין, אם אין בו סכנה נותן הקילור בעין מערב שבת והאיספלנית על המכה, אבל בשבת לא. ואם לא נתנו מערב שבת יתן הקילור בשבת על גב העין דווקא ולא בתוך העין. ואם יש גוי אפי' יש בו סכנה אומר לגוי ועושה. ואם יש סכנה, רב יהודה שרא למיכחל … להמשך קריאה

א מותר להרפאות מן הגוי חולה שאין בו סכנה ואם הוא מומחה אפי' יש בו סכנה מותר, ולגבי הקזה מגוי רובם מומחין הם. אבל מן… או מגוי שיאמר לחש של ע"ז אסור. וכן מן הגוי שיאמר ליקח מרים של ע"ז, או מאילן שגדל לפני ע"ז אסור, אבל אמר לו סתם קח מן המעיין או מאילן … להמשך קריאה

א בת ישראל לא תניק בן הנכרי ואפי' בשכר, דלא שייך איבה בהא, אבל נכרית מניקה בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה ונראה דאפי' אין ישראל בבית מותר, אם ישר' יש בעיר דיוצא ונכנס, אבל הלכו כל הישראלים חוץ לעיר ונשארה המינקת גויה בעיר זה אסור: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public … להמשך קריאה

א אשת כהן שנתייחדה עם הגוי אינה אסורה בשביל כך לבעלה כהן, וכן בת ישראל פנוייה אינה אסורה בשביל כך לכהן, דדוקא באשה שנחבשה בידי גוים שבעל כרחה (היליכה) [הוליכוה] שם איכא למיחש שמא אנסוה, אם לא משני הפסד ממונו, אבל במקום שאינה מסורה בידו להיות שם בעל כורחה מותרת. הסבר על זכויות יוצרים מחזור … להמשך קריאה