מחזור ויטרי

א תקמט.וזה גט מיאון: ב זכרון שהיתה בפנינו כו'. איך פלנית בת פלני אתת לקדמנא לבי דינא וכן אמרה פלונית אמי ופלני אחי אטעויתי ואקדישו יתי לפלני בר פלני ואנא ינוקתא הויתי ולא הוינא ידענא ליה כען לא ניחא לי למיהוי להדין נברא ולא רעינא ליה ולא צבינא ליה ולא לבי צבי להתנסבא ליה ובדיקנא … להמשך קריאה

א תקמח.דין נערה שמקדשין אותה אמה ואחיה וכשמגעת בבגרות אומרת אי איפשר בפלני בעלי: ב קטנה יתומה שאין לה אב. דמשיאין אותה אמה אחיה. אם קטנה היא לגמרי כגון בת חמש שנים אפי' מיאון אינה צריכה ומתקדשת לכל מי שירצה. ואם הגיעה לעונות פעוטות כבת שש שנים או שבע או יותר מיכן עד י"א וקידשה … להמשך קריאה

א תקמז.שטר הרשאה למי שרוצה לשגר שליח לקדש לו אישה במקום אחר: ב זכרון עדות שהייתה בפנינו בכך בשבת בכך וכך ימים לירח פלני שנת כך וכך לבריאת עולם למניין שאנו מונין כאן במקום פלוני איך פלני בר פלני אמר לנו הוו עלי עדים וקנו ממני וכתבו וחתמו בכל לשון של זכות ותנו לפלוני בר … להמשך קריאה

א תקמו.וגט חליצה כתבין ליה הכין: ב (מת) [מה] דהות קדמנא ביום פלגי בשבת דהוא כך וכך בירח פלוני דהוא בשבת פלוני למניינא דרגילין ביה במתא פלנית במותב תלתא כחדא הוינא. אנחנא דייני דחתימין לתתא איך סליקא איתתא חדא דשמה פלוניתא בת פלני דמן מתא פלנית וכען איקלעת למתא פלנית וסליקת קדמנא לבי דינא והקרבת … להמשך קריאה

א תקמה.וזהו סדר גט חליצה: ב נראה שאין צריך גט חליצה אלא לעדות, מדתקינו בגיטא דחליצתא ובעת מיננא גיטא דחליצתא למהוי בידה לזכות, ש"מ להכי הוא. ויש מחמירין להזקיקו בכל מקום, מדנאסרת בקרוביו: וכי כתבי גט חליצה ליכתוב במותב תלתא הוינא. ואית דמפרשינן דצריך למיכתב במותב תלתא הוינא ואיצטריפנא לבי חמשא: ורב יהודאי כתב לא … להמשך קריאה

א תקמד.וזהו סדר חליצה כמו שסידר רבינו יעקב ב"ר מאיר: ב היבמה לא תחלוץ עד שיהו ג' חדשים ממיתת הבעל אחת ארוסה ואחת נשואה אחת קטנה ואחת גדולה, כי מתנית' בהחולץ. ואע"ג דרב יוסף אהדר ביה. מכל מקום דסמכא היא. וכל אשה שהוחזקה שבאתה לכלל שנותיה בשכינותיה והוחזקה לסימנין בשכינותיה אינה צריכה בדיקה. כדאמ' בקידושין, … להמשך קריאה

א תקמג.כמו שפירש ר' ברוך בספר התרומה: ב יבררו שלשה דיינין ויוסיפיו עוד שנים להשלים לחמשה לפרסומי מילתא. ויזהרו שלא יהיו קרובים לא ליבם ולא ליבמה. ויאמרו נלכה למקום פלוני לחלוץ. שצריך לברר המקום תחילה. כדאמר רבא צריכי דייני למיקבע דוכתא. דכתיב השערה. וילכו שם וישבו. והאיש והאשה יעמדו. הכל כעין דין. בשעת חליצה. וישאלו … להמשך קריאה

א תקמב.גט ב בכך וכך בשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן בכרך פלני דיתיב על נהר פלני אנא פלוני המכונה פלני בר רבי פלני שנולדתי בכרך פלני דיתיב על נהר פלני ועכשיו אני דר בכרך פלני דיתיב על נהר פלני והנני עומד היום במקום פלני דיתיב … להמשך קריאה

א תקמא.והי לך משפטי הגט והילכתו, כמו שסידרו רבינו יעקב בר' מאיר, וזה לשונו: וכן שיגר לבני פרפונין: וזה לשונו: ב כך הראנו מן השמים ולמדנו מדברי רבותינו חכמי התלמוד: צריך שיהא הדיו והקלף והקולמוס משל בעל. ואם אין לו יתנו לו אחרים במתנה. ויתננו לסופר לכתוב גט לאשתו. ויאמר לסופר כתוב גט לפלונית אשתי. … להמשך קריאה

א פסק: זה סדר הגט: ב צריך שיקח הבעל משלו קלף ודיו וקולמוס וימסרנו לסופר. ואם אין לו יקנו לו לבעל. דהא בעינן וכתב ונתן. והוא הדין אם כתבו הסופר בקלף שלו במצות הבעל שהוא כשר. ובלבד שיתננו אחרי כן לבעל להיות שלו. כדתנן הכותב טופסי גיטין צריך שיניח כו'. משמע שכותבו הסופר בקלף שלו. … להמשך קריאה

א דין עידי חתימה לעידי מסידה לר' מאיר ור' אלעזר. ובגט צריך שניהם אפי' לר' מאיר. ובשטר מכר ומתנה סגי בעידי חתימה אפי' לר' אלעזר או אפילו בלא שום עדים אם שניהם מודים בו: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א שכיב מרע הנותן גט על תנאי שימות יאמר כך הרי זה גיטך ואם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא מעכשיו. ותהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. ואם לא מתי לא יהא גט. ואם יעמד מחליו בטל הגט. ואחר כך [אם] יחלה גט אחר יעשה. ואם רוצה שתהא מגורשת בגט ראשון ישים זמן … להמשך קריאה

א הכותב גט כשכותב למנין שאנו מונין כאן. יכתוב מקום עמידת הסופר בשעת כתיבת הגט ומקום עמידת העדים בשעה שחותמין בו. ומקום עיקר דירת הבעל ועיקר דירת האשה שדרין בשעת כתיבת הגט. אבל אין צריך לכתוב מקום שבאו שם הבעל והאשה כשכותבין הגט. כיון שאינן דרים שם. כמו שאינן כותבין מקום עמידת אשה בשעת כתיבת … להמשך קריאה

א דין משומד שמגרש אינו כותב רק שם שהיה לו כשהוא יהודי. ושם של גיות ישתקע. כדתניא פ' הזורק. בתוספתא. גר שכתב בגט שמו של גיות כשר. אע"פ שאין שמו עכשיו כן. כל שכן משומד יכתוב שם של יהדות. אפילו לכתחילה. ואם כותב שם של יהדות. וכתב וכל שום וחניכה דאית לי טוב הדבר: ומותר … להמשך קריאה

א הילכות גיטין. ב הכותב גט צריך שיהא הקלף והדיו משל בעל. וגם שכר סופר עליו מן הדין. ואם האשה נתנה השכר אין בכך כלום. אבל בקולמוס אין קפידא: הכותב [צריך] שיקצע הקלף קודם שיכתוב הגט. ואם טעה הסופר באמצע יחתוך תחילה מה שכתב ואחר כך יחזור ויתחיל לכתוב. ואם קיצע מן הקלף לבסוף פסול. … להמשך קריאה

א יינו של ישר' שהוא ברשות ישר' בלא שום חותם והפתח נעול והלך לו הישר' לחוץ ובשובו מצא שם גוי בזה אמר רבא שילהי פירקי' אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי. פי' שאין בידו טענה שיוכל לומר למה נכנס שם א"כ מירתת ליגע. ואם לאו אסיר. כיון שיכול לומר גם לי יין בכאן או תרנגולתי … להמשך קריאה

א יינו של ישר' שברשות ישראל בלא שום חותם והניח שם גוי ופתח פתוח לרשות הרבים והישראל הולך לחוץ מותר אם לא הודיעו היכן הולך. אבל הודיעו שמפליג ובתוך כך יוכל הגוי ליגע ביין אסור. אבל אם ישר' אחר דר בעיר מותר דמיניה מירתת. ובמקום שאסור פי' רבינו שמואל הני מילי היכא שיכול להביא מים … להמשך קריאה

א יינו של ישראל שהניחו ברשות גוי ופתח פתוח לרשות הרבים ואינן חתומים כלל וישראלים דרים בעיר או בעיר שכולה גוים אך שלפעמים עוברים ישראל דרך שם, דהשתא חשוב כישראלים דרים בה, לפי' רבינו שלמה מותר, לפי' רבינו יעקב אסור: אבל יינו של גוי שטהרו ישר' והוא ברשות גוי בלא שום חותם אסור אע"פ שיש … להמשך קריאה

א דין ישר' השולח חביותיו ריקניות בבית הגוי לתקנן, או שולחו לחבירו מעיר לעיר ביד גוי. נראה דבזמן מועט אין לחוש שמא נתן יין בהן ועירן, ומ"מ נכון להחמיר ולהחתימו בכל היכולת: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א נכרי שקנה יין כשר מישראל ומחתימו הישראל חותם בתוך חותם, כגון מילא כל החבית חשוקים ועשה שולים כפולים משני צדדים והוליכם הגוי למקום אחד למכור ופעמים מתאכסן בעיר שכולה גוים וגם הפתח נעול מותר בשתייה, דברייתא דמטהרין יינו של נכרי בחצר אחרת אסור אע"פ שיש לו מפתח וחותם היינו דווקא כשעשה הגוי היין מכרמו … להמשך קריאה

א גוי שתחב אצבעו בתוך נקב החבית ויין יוצא דרך שם הכל אסור בהנאה, או תחב שם ברזא לסתום כמו מפיה ומשוליה דהכל אסור, וכי אם ניענע הברזא שהיה כבר בתוך נקב של יין הכל אסור בהנאה, ואם הניח על הנקב שלא יזוב, אבל נכנס בתוך החלל, לדברי רש"י עד ברזא אסור בהנאה, ואידך שרי … להמשך קריאה

א חבית שהיין יוצא דרך סדקין גוי יכול לתת בו חשוקים במגרופיא להדקו, ולא דמי לחבית הנפקעת לאורכה ואתא גוי וחבקה דאסור, אבל לתחוב בעורת או מטלית בסדק שהיין יוצא אם סביב השוליים מקום שמתחברין אל דופני (הבית) [חבית] שם מותר, לפי שאינו תוחב כנגד חלל (הבית) [חבית] שראשי שוליים מפסיקין שתחובים (בדוריעין) [בחריצין] שבדופני … להמשך קריאה

א גוי שזרק צרור או שום דבר בתוך יין מרחוק ואפילו בכוונה מותר אפילו בשתייה, וגיגית שיש בו ענבים דרוכים והמשיכו ממנה יין אז אסור להביא לגוי ענבים ולשופכם בגיגית, משום שהאשכולות דבוקות זו בזו והוי כמו אזיל מיניה ומיניה, וצריך שיסייע לו ישר' לשפוך, ואם לא סייע אסור אם לא זרק מרחוק: ואסור שישפוך … להמשך קריאה

א אסיר לגוי שישא כלי מלא יין פן יגע ביין, כדאמר רב פפא כובא חסירא שרי, מליא אסור, והני מילי כשנושא הדלי בין ידיו או על כתיפו. אבל במוט או לישא דרך טבעתו שרי, וליכא למיגזר דילמא נגע ביין. אבל עד שפיה סתום או עקום. אמר רב אשי זיקא בין מילא בין חסירה שרי, וכן … להמשך קריאה

א המשפיל קורה כבידה על גת על גבי תפוח של ענבים לא יניח הגוי לגלגל לבדו דרבינו חננאל פסק כמאן דאסר אף בכח כחו, ואע"ג דבמעצדין שלנו יש ג' כחות. אין חליק בין שנים לשלשה: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א ישראל שבא לערות כלי גדול מלא יין אל כלי אחר אסור לומר לגוי לבא לסייעו כדאמר (רב) [רבא] לשפוכי לא ליסייע גוי בהדייכו דילמא משתליתו וסמכיתו עלה, אמנם אם סייע גוי ישר' כשר היין: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה