א איתא בזוהר אלמלא לא הכה משה את הסלע אלא היה מדבר אליו לא היה שכחה. וטעם לזה דכלל הוא משרע"ה כל ניסים שנעשו ע"י לא היה רק ע"י הדיבור ולא ע"י עובדא וזהו הרם את מטך ובזה לבד נכנע הים לאפוקי יהושע כנודע כי משרע"ה היה מבחינת הדעת ונמשך אל הדיבור וגם דורו היה … להמשך קריאה
א תקעו בחודש שופר. הנה בכל דבר שהוא נשפע מלמעלה למטה צ"ל בו צמצום שבלעדיו לא היו יכולים התחתונים לקבל וזהו נק' ד"י עד שיבלו שפתותיכם מלומר די כי הנה מה שההשפעה הולכת ע"י נק' י"ד והטעם כי הנה המשפיע הראשון נק' י' ע"ש שאינו מושג ואין יכולין לכנות אותו רק בקטנה מכל אותיות וההשפעה … להמשך קריאה
א ומל ה' את לבבך. הנה אנו רואין שמחמת אהבה ושמחה אין נראית הגדלות למשל בעת שיש למלך חדוה ושמחה רבה אזי יכול לבא לפניו אף מי שלא היה ראוי להכנס לפניו בלא"ה וכן עבדיו כשיש להם שמחה אזי אין גדלות המלך ומוראו ניכר עליהם אעפ"י שבודאי יש להם מורא ובושה מלפניו אעפ"כ אינה בהתגלות … להמשך קריאה
א תתן אמת ליעקב. אמרו רז"ל חותמו של הקב"ה אמת ע"ד אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי וכו' דא' הוא ריש אתוון ת' בסוף מ' באמצע וממוצע בין שניהם ואי' בזוהר תלת עלמין אית ליה וכו'. הענין באורייתא ברא קב"ה עלמא פי' באותיותיה ויש בהם ג' מדריגות יחידות עשירות מאות א' מאמת יחידי מ' עשירית ת' … להמשך קריאה
א בכל קראינו אליו. אין דבר למטה שאין לו שרש למעלה כידוע אין לך עשב וכו' ושורש כל השרשים הוא רצון הקדמון שעלה ברצונו לברוא את העולמות והנה בכל דבר שנתהווה ע"כ יש בו עשרה דברים כיון שיש עשר שמות שאינם נמחקים ומהם נמשך הכל כידוע כי כח הפעל בנפעל והנה בכל התהוות יש ג' … להמשך קריאה
א והנה אמת שהאדם הוא תחלת המחשבה רק הוא דוקא אם יש לו יראת הבורא בשלימות כי כבר נודע שתחלת המחשבה היה שאין מלך בלא עם ועלה במחשבה שישראל יהיה לו לעם ובשביל זה נבראו העולמות, והנה כשעומדין לפני מלך נתעורר ונופל יראה ופחד על העומד לפניו וז"ש צדיק מושל ביראת אלהים ר"ל ע"י יראת … להמשך קריאה
א וכל בניך לימודי ה' וכו'. כי הנה נודע שכאשר עלה ברצון לברוא העולמות היה בשביל ישראל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית וקודם עלה ברצונו מה שיהיו ישראל בעולם והשעשוע והתענוג שיקבל מהם בהמליכם אותו ית' עליהם ואחר כך כדי לגמור מחשבה זו ברא כל העולמות בשבילם ונודע שסוף מעשה במחשבה תחלה עד"מ לאדם … להמשך קריאה
א כי תאמר בלבבך רבים הגוים וכו'. הנה כל דבר צריך להיות לו שורש למעלה כמ"ש חז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים, וארז"ל אין לך עשב למטה כנ"ל וכן ע' נפש היו שורש וכללות מכל ישראל ולאלו השבעים יש ג"כ שורש ומקור והם שבעה רועים והנה כיון שהשבעה הם שורש לשבעים ע"כ הענפים הע' … להמשך קריאה
א על הר גבוה עלי לך. האבות נקראו הרים אך יש ג' מיני אהבות, א' אהבה מחמת עובדות שרואה א' שעשה כלים יפים נאים ומפוארים ואוהבו בשביל זה, והב' אהבה הבא מחמת דבורו היפה, וג' אהבה הבאה מחמת חכמתו שהוא חכם גדול ואי' בינה לבא ובה הלב מבין וי"ל הא בינה היא מהמוחין והם בתלת … להמשך קריאה
א אלא הדברים אשר דיבר משה. שהמחשבה אינה מושגת רק לאדם שהוא יודע בדעת מה שהוא מחשב וממחשבה יצא לקול וממנו לה' מוצאות הפה וזהו אלה ר"ל א' אלף בינה ממשיך לג' קווין וזהו ל' מאלה ומשם לה' מוצאות וזהו ה' מאלה (חסר כאן). עשה אדם עבירה שהוא דש בעקביו אינו מתעורר בתשובה לאפוקי אם … להמשך קריאה
א בן פורת יוסף. משל לבן מלך שנשבה ליד א' מהעבדים פוחז א' ואוהב הוללת ושכרות והנה הבן רוצה שיתקשר מחשבתו עם אביו כדי שיזכר בלב המלך. מה עשה אותו הבן התקשר את עצמו תמיד בתענוג שאביו המלך עוסק תמיד כמשפט המלך ובזה מקושר מחשבתו עם מחשבות אביו והנה העבד הפוחז רצה לילך לשכר עצמו … להמשך קריאה
א עיניך בשדה אשר יקצורון. פי' דכתיב טוב עין הוא יבורך עין נק' חכמה ובאמת ההסתכלות הוא מדריגה תחתונה של חכמה, ומי שהוא טוב עין דהיינו חכמה טובה כשהוא מסתכל בדבר מביא ברכה באותו דבר כי כשמסתכל בדבר יודע שהדבר ההוא כאין נגדו ית' דהיינו שהוא באמת אפס ואין בלתי אלהותו ית' השרוי בתוכה דהיינו … להמשך קריאה
א מ"ש האר"י זלה"ה עיבור ז"ח ט"ח יב"ח, לכאורה קשה הלא שם הוא למעלה מהזמן וכן בענין ב' שנים של יניקה וי"ג דגדלות אך באמת שנים המוזכר שם אינו אלא לשון שינוי וחודש לשון חידוש והשורש הוא הכל א' דהיינו בשנה יש י"ב חדשים ובחודש ל' יום וביום י"ב שעות ובאמת הכל שורש א' דאנו … להמשך קריאה
א מילוי הוא שיתמלא כבודו ית' ויתגלה חסדו בעולם ואעפ"כ מילוי הוא דין שהמדה משתוקק תמיד להתדבק למעלה לכן הוא דין שצריך להתצמצם וליחד במדריגות התחתונים. ב כשנופל במחשבתו איזה דבר חכמה אז היא כמו הברק וזה הבהירות נק' איתן, ואותיות איתן משמשות לעתיד כי הבינה נק' לע"ל והזיהרא הנ"ל הוא מפתחא דכליל שית שכולל … להמשך קריאה
א והיה האוכל לפקדון. כי הנה ז' שני שבע וז' שני רעב שהיו במצרים הם בסוד נחלה מבוהלת בראשונה בסוד וימלוך וימת דאל"כ מן הראוי שיהא ז' שני הרעב בראשונה בסוד חשיכה קודמת לאור אך היו בסוד המלכים שמתו הנ"ל שהגדלות בא בתחלה ועי"ז באו לידי מיתה כ"א אמר אנא אמלוך. והנה מדת מלכות מקבלת … להמשך קריאה
א וירכיבהו במרכבת המשנה וכו'. הנה כל אדם צריך לראות שלא יהא בחי' נוקבא לשום דבר דהיינו שלא יהא להוט אחר תאות ולא יהא מקבל תענוג מהם שאז הוא בחי' נוק' להתאות, רק יהיה בחינת נוקבא לעבודת הש"י ואיתא (ויקרא רבה כג,ט) יוסף מדילי' נתנו לו פיו שלא נשק לעבירה ועל פיך ישק וכו' דהיינו … להמשך קריאה
א ואת הארץ תסחרו. הנה ב' אהבות יש א' שהאב אוהב מעשה בנו החכם ומתפאר במעשה החכמה שעושה או בדבר החכמה שמדבר והב' שאוהב את בנו בעצם וכל מה שמדבר לפניו הכל הגון בעיניו בשביל אהבתו אותו. ב והנה באהבת הש"י עלינו אהבה א' הנ"ל כשהצדיק עושה מצות ומעשים טובים הכל בחכמה נפלאה ומעלה ניצוצות … להמשך קריאה
א ויאסור יוסף מרכבתו וכו'. כתיב בנתה לרעי מרחוק, כי הנה ב' אהבות יש, הא' מחמת גודל האהבה שיש לו אל הבן עושה לו כל הטובות, והב' מחמת אהבתו אותו מוכיח אותו ומכה אותו והנה כל מציאות שיש בעולם בודאי הוכרח להיות במחשבתו הקדומה תחלה והנה ב' אהבות הנ"ל היו גם כן במחשבה קדומה באופן … להמשך קריאה
א אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה כו' כשהוא אומר כו' ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כיון שהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו כו'. הנה רש"י פי' בפ' ויצא דעקירת הצדיק ויציאתו עושה רושם כו' דגם אם הצדיק המחי' את מקומו יצא ממקומו אעפ"כ הניח … להמשך קריאה
א הנה זה כלל גדול שסוף כל דבר זהו תכליתו למשל כשאני רואה שנתהוו כמה דברים ואינו יודע למה רק אח"כ כשאני רואה הסוף של אותו הדבר יודע אני שהוא תכליתו וכל עיקר כוונת ענין היה רק בשביל הדבר שנעשה לבסוף. למשל שראינו במצרים שנתגלה אלהותו ית' בכבודו ובעצמו וכן נעשה נוראות על ים סוף … להמשך קריאה
א כח מעשיו הגיד לעמו. התורה נקרא כח מעשיו כי באורייתא ברא הקב"ה עלמין והוא כח מעשיו הגיד לשון המשכה לעמו שכשאדם לומד תורה באהבה ויראה אזי ע"י אותיות התורה ממשיך חיות לכל הברואים. ב אנכי ה' אלהי אביך אלהי אברהם וכו'. לכאורה יש להקשות דהל"ל איפכא מעיקרא האבות והדר אביך שהוא עמרם אך זה … להמשך קריאה
א ויפגשהו בהר אלקים. הנה העוף הנקרא ראה הוא מעבר את נקבתו בראי' והסתכלות בלבד, ומזה יצא לנו מופת גדול שבכל דבר או מקום שאדם מחשב הרי כל חיותו מצומצם באותו דבר או באותו מקום לבד ואינו רק שם, כי ההסתכלות הוא כלי להמחשבה ויש על זה כמה מופתים, וממילא אם חיותו מצומצם שם הרי … להמשך קריאה
א ואלה שמות בני ישראל הבאים וגו' איש וביתו באו הנה תכלית הכל היא היראה כי אם אין יראה אין חכמה ספונה וחשובה כלל ותכלית חכמה הוא יראה הגם שצריך לעבוד הש"י באהבה ויראה אין צריך לתפוש רק יראה וממילא תשרה עליו אהבת הבורא ית' כי דרכו של איש וכו' ובזה הבחינה יבחין האדם את … להמשך קריאה
א והנה המלך מצד עצמו לא היה צריך לדבר אך מצד המקבלים הוא צריך לצמצם את עצמו לקול ומקול לדיבור. הגם שהכל הוא אחדות פשוט והכל הוא המלך לבד אך הכלים הם מחולקים והכל הוא מפני המקבלים שאינם יכולין להשיג מחשבות המלך ואח"כ גם הקול לא יוכלו להשיג עד שצמצם גם הקול להמבטים לדבר. והנה … להמשך קריאה
א לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה מלך בקימה ושרים בהשתחויה שנאמר מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו. הנה הגם שיש ע' שרים אך בתורה לא מצינו רק ג' והם שר המשקים ושר האופים ושר הטבחים והם קנה וושט וורידין. קנה שר המשקים וושט שר האופים וורידין שר הטחבים. ובוודאי בהם כלולים כל שאר ע' שרים … להמשך קריאה
א חכלילי עינים מיין. פירש דיש ב' מיני אדמימות א' הוא גבורות ב' שהוא מיין שהוא שמחה. ובאדמימות השניה אדרבה מתמתקים כל אדמימות האחד משל למלך כאשר הוא בשמחה אז הוא רשות ליכנס לפניו אף מי שאינו הגון בלאו הכי. וזהו חכלילי עינים מיין ואז לבן שניים מחלב רצה לומר שגם מי שאינו הגון וקשה … להמשך קריאה