א בפ' טוב שם משמן טוב. י"ל ע"פ שארז"ל לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני בהוי' ונק' אני באדני, וי"ל טעם לזה למה נקרא באדנות, וי"ל כי ידוע כי שם אדני היא מדת המלכות והנה אין מלך בלא עם ואין אדון בלא עבדים נמצא ששם אדני הוא נקרא מחמת שאנחנו עמו ועבדיו והואיל שנק' … להמשך קריאה
א רמז הפסוק וסוכה תהיה לצל יומם מחורב וגו' מזרם וממטר. ר"ל עפ"י מ"ש בגמ' תניא א"ר יהושע בן חנניא כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד כו', הנה יש לדקדק על לשון לא ראינו שינה בעינינו וכי הישן רואה שהשינה בעיניו אדרבה הישן אינו רואה ועוד אמרו כשהיינו שמחים לא היינו … להמשך קריאה
א במדרש נעימות בימינך נצח אלו ישראל שהיו עומדין בדין בר"ה וביה"כ משל למלך שהיה דן כל בני המדינה ולא היה ידוע מי זכה ונוצח המשפט, מי שהוא יוצא מלפני המלך ובידו זמורה יודעים שהוא נצח וזכה כך ישראל לוקחים ג' מינים בימינם ואתרוג בשמאלם יודעין שנצחו את הדין. והנה יש לדקדק על אומרו בימינם … להמשך קריאה
א במדרש בשכר שאמר אברהם למלאכים והשענו תחת העץ זכו בניו למצות סוכה. וי"ל ע"פ שנא' ועץ החיים בתוך הגן והנה עץ החיים נק' שם הוי"ה כידוע אומרו בתוך הגן פי' שהוא מתלבש בתוכיות ובפנימית הג"ן פרשיות שבתורה כנזכר בדרושים הקודמים ששם הוי"ה הוא מתפשט ומתלבש בתוך כל הדיבורים ואמירות והנה יש להוי"ה ב"ה כמה … להמשך קריאה
א ועפ"ז יובן פי' הפסוק עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו כי הנה ידוע מ"ש בכתבים על פסוק מדת ימי מה היא, אך כדי לקרב אל הפשוט נאמר כי הנה אמרו בזוהר על פסוק כי ששת ימים עשה ה', בששת ימים לא נאמר אלא כי ששת ימים וכו' שהם הו"ק הנקראים ששה ימים ועל ידיהם … להמשך קריאה
א אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך. יובן ע"פ שאמרו רז"ל אדה"ר ד"ו פרצופים נברא ואח"כ נסרו הקב"ה, והנה יש לדקדק הלא באורייתא ברא קב"ה עלמא וגם האדם שהוא עולם קטן והיכן מרומז הנסירה בתורה וי"ל ע"פ שאמרו בגמ' א' מהמדות שדורשין בה התורה והיא גורעין ומוסיפין ודורשין מדם הפר דם מהפר יקבלנו והנה זה … להמשך קריאה
א במדרש ואהרן מה הוא כי תלינו עליו, – ראה חסידותו של אהרן בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראשו אמר שמא ח"ו מעלתי יצאתה ב"ק ואמר כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וכו' כטל חרמון וכו' כשם שטל אין בו מעילה וכו' הוי אומר הנועדים על ה'. וי"ל ע"פ פסוק ויפרח מטה אהרן … להמשך קריאה
א והנה ידוע כי התורה נקרא מגילה עפה שהיא יותר גדולה מכל העולמות והוצרך השי"ת לצמצם התורה בכדי שיוכל להזריח אור התורה בהעולמות, והנה בכל דבר יש בו חומר וצורה ואפי' בתורה יש בה חומר וצורה חומר הם האותיות והצורה הוא הנקודות שהם חיות האותיות מפני שהנקודה הוא תמונת יו"ד שהיא חכמה והחכמה תחי' וכו' … להמשך קריאה
א במדרש קדושים תהיו שלא יהא בכם מות כו'. ויובן עפ"י דכתיב לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה, ויובן במ"ש בזוהר כל צלותא או מלה דאורייתא דל נפקי בדחילו ורחימו מעומקא דליבא כו' ומי שח"ו מוציא ד"ת או תפלה מפיו בלא דו"ר שהוא מחשבה זכה וטהורה ובינת הלב הוא בחייו קרוי מת שאין לו … להמשך קריאה
א קדושים תהיו, יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני ה' קדושתי למעלה מקדושתכם. וקשה מהת"י היו להם להדמות להשי"ת והלא נאמר בו כי אש אכלה הוא ואם על מדותיו של הקב"ה נאמר קשה אדרבה והלא מצוה להדמות במדותיו ית' מה הוא רחום וכו' וכן לענין קדושה. ויובן עפ"י משארז"ל צדיקים דומים בפני השכינה כנר בפני … להמשך קריאה
א במדרש וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו מלמד שהביא הקב"ה כל הבהמות והחיות לאדה"ר לקרוא להם שמות מה שלא היו יכולים המלאכים לקרוא להם שמות וכו' ואמר אדה"ר לזה נאה לקרותו שור ולזה נאה לקרות אריה וכו'. ולכאורה אינו מובן ומה חכמה גדולה היא לקרות שמות שמלאכים לא היו יכולים לקרות … להמשך קריאה
א טעם למה כתיב ונטמתם בם חסר אלף כי הלא ידוע הבהמות ושקצים ורמשים הם מסטרא דמסאבא אשר אין בהם קדושה כלל ר"ל שחסר מהם החכמה עילאה הנקרא קודש וידוע כי אלף הוא בחכמה לכן כתיב ונטמתם חסר, וגם דרשו רז"ל שמטמטם את הלב כי משכן החכמה הוא בלב כמ"ש חכמי לב: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א בגמרא אמר דוד שמרה נפשי כי חסיד אני ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישינים עד ג' שעות ואני חצות לילה וכו' ועוד לא חסיד אני שכל מלכי וכו' ואני ידי מלוכלכת בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה. ויובן ע"פ מה שאמרו בזוהר כל אשתדלותא דדוד מלכא לחברא אתתא בבעלה וכו' והיה … להמשך קריאה
א טעם למה אמרו ברא כרעא דאבוה או עובר ירך אמו מפני שהנה"י העליונים נעשין מוחין לתחתונים מהם כנודע ועובר במעי אמו ראשו בין ברכיו פי' כשהוא במעי אמו הוא בחי' נה"י. ב לך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. יובן ע"פ משל לאומן העושה מלאכה אצל בעה"ב מה שכר הוא נותן לו הלא … להמשך קריאה
א אי' במדרש לגוזר ים סוף לגזרים – לגזורין היינו א"ז שמנה ימי מילה, יובן עפ"י שארז"ל הים ראה וינס, מאי ראה? ארונו של יוסף ראה, ובזוהר פי' ראה וינס ויצא החוצה פי' הצדיק בורר הטוב מהרע למשל אדם אם רואה דבר שאינו הגון במקרה בורר מזה הטוב ועושה יחוד כמ"ש במ"א ורחל היתה יפת … להמשך קריאה
א צריך להבין מפני מה נאמר זהב בתורה קודם לכסף הא מים קודם לאש, וי"ל דהוא זהב כללי שכולל ז' מיני' שאותיות זהב הם ז' ימים היוצאים מה' מוצאות הפה ר"ל שבאו מהדיבור וב' הוא כלל כל הדיבורים מהתורה מפני שהתורה מתחלת בב' ומסתמא בב' ראשונה נכללו כל האותיות התורה שאחריה שאות ראשון הוא הכלל … להמשך קריאה
א אור הראשון נגנז לצדיקים לעתיד לבוא. צ"ע מה ענין שראה שאין העולם כדאי להשתמש בו וגנזו לע"ל. הענין הוא: דע שהקב"ה נק' טוב ומטיב, וכל טוב בא מלמעלה דרך ההמשכה שאין בו חלק רק טוב אחד רק כשבא לזמן החשבון והמספר נכנס החלק כ"א בכלי שלו לפי המקבלים ונתלבש בזמן. ד"מ מלך שרוצה להיטיב … להמשך קריאה
א נחלה בלי מצרים ניתנה ליעקב דהנה בתחלה עלה ברצונו שיהי' צדיקים וקיבל התענוג מהם ברצון הקדום ונעשה עולם התענוג רק שלא היה עדין בחי' בריאה כלל מפני שקיבל התענוג ברצונו הקדום מכל הצדיקים שיהיו אח"כ ר"ל כי שם היה הכל רק אחדות פשוט ורצונו היה שיהיו ישראל ושיהי' להם קיום לכך המשיך מדת אי"ן … להמשך קריאה
א כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות (יהושע טו,יט). דמשה היה קשור ודבוק לאי"ן ולכך היה יכול לצרף אחת אל אחת והיה מקים את המשכן ולא אחר, שמשה הביא אי"ן לכאן כי שם חלקת מחוקק ספון ר"ל החקיקה והצירופים ספון. אך הענין כשעושין בדחילו ורחימו … להמשך קריאה
א קרי כתיב, כתיב הוא האותיות המחשבה שנחקקין בכתיבה וקרי הוא הדיבור, ואפשר שזהו ספר וסיפור ודו"ק. ב מה שמבואר בזוהר מפתחא דכליל שית סתים פתחא הוא יסוד אבא דיש ממוצעות בין קדמות השכל לשכל וזהו מפתחא וסתים פתחא מם פתוחה נעשה סתום ונק' מ"ם סתומה ונק' אית"ן ובאמת אית"ן משמשות לעתיד בפתיחות תיבה ובינה … להמשך קריאה
א שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וכו'. וי"ל מ"ש בזוהר כי מי בז ליום קטנות שבעה עיני ה' המה משוטטים בארץ, דכלל הוא שאותיות שנפלו בשבירה מז' ימי בראשית הם באים לאדם בתפילה מחשבת אהבה ויראה התפארות נצח הוד וכו' וזהו מים התחתונים בוכים אנן בעי למיקם קדם מלכא ולכך הם … להמשך קריאה
א ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. דכלל הוא בכל המצות מעשיות הענין בהם הוא כך, דרך משל ציצית כשהן חוטין אין בהם חיות ר"ל הקדושה העליונה רק ענין המצוה כשהוא עושה הוא מקשר כל המדריגות עד העשיה המחשבה והדיבור והעובדא מתקשרים זע"ז ושורה על הציצית כל ההלכות ציצית וכל … להמשך קריאה
א טעם מפני מה משלים החזן רמ"ח תיבות של ק"ש ולמה לא כ"א לעצמו, והענין הוא שהדיבורים נקראים צבור והחזן הוא מחשבה לשון חזון כי הנביאים יונקים מהבינה הנק' עולם המחשבה ואותיות המחשבה הם ג"כ דיבור אך נגד הדיבור התחתון הוא מחשב ונק' עלמא דאתכסי' נגד הדיבור ולכן תלת חללי דגולגלתא היא בחי' המחשבה וזהו … להמשך קריאה
א להבין ענין הצמצום, כתיב כנשר יעיר קנו וארז"ל נוגע ואינו נוגע וזה מטי ולא מטי שהבורא ית' א"ס ומי יכול לסבול אור א"ס ולכך הוא תמיד בכל רגע מטי ולא מטי וכשמטי לא יכול לסבול ולכך תיכף הוא לא מטי, וזה ענין שהדיבורים עולים תמיד למעלה אם הוא דבוק לו ית' אף שכאן בעה"ז … להמשך קריאה
א סוד ב' פתחים בבה"כ הנזכר בגמ' ר"ל אהבה ויראה ואח"כ יתפלל כי ידוע כי יראה נק' שער זה השער לה' שהיא נוק' אשה יראת ה' והאהבה הוא דכר הוא מרומז בפסוק זכר חסדו ר"ל חסד הוא זכר המשפיע. קהלת שקיהל חכמות הרבה ר"ל שקיבץ כל החכמות אלהות והקדושה מהשבירה. ב סוד התורה שהיא שמו … להמשך קריאה
א הבא לטהר מסייעין אותו. וי"ל כי הנה אנו רואין אדם הבא לטהר א"ע דהיינו שרוצה להתפלל בכוונה גדולה לפניו ית' ועשה הכנה גדולה ע"ז ובעמדו להתפלל בתוך עיקר התפילה בא לו מחשבה זרה והיכן הוא הסיוע של זה מלמעלה הלא הוא הכין א"ע לטהר מחשבתו ולזכך תפילתו. אך האמת הוא כי אדרבה זו הוא … להמשך קריאה