א ונחזור לענין כי משלי התורה אינן כשאר משלים שעיקר חיותו והויותו הוא רק בשביל השכל ודבר חכמה שבו שזולתו לא היה יכול להתינוק להבינו אבל כשכבר השיג התינוק בעצמו אזי האותיות של המשל אך למותר וא"צ להם כלל, והנה המשל הוא לעצמו סכלות וחשך אך בשביל דבר חכמה שבו דברו אותו וזהו ויתרון חכמה … להמשך קריאה
א ויכולו השמים וכו'. משל לאמבטי מלאה מים והיה בה ב' איסקרסי' נאים פי' צורות וכו' כשעירו המים מתוכה נראה הצורות וכו'. והנה אי' בזוהר למה נברא החושך שודאי לא היה קדמון ולמה נבראו תחלה ואח"כ הוצרך לברוא האור ותירץ שזה שאמר הכתוב ויתרון האור מן החשך דכתיב להבין משל ומליצה וענין המשל הוא דבר … להמשך קריאה
א והיינו כי אהרן אותיות נהר וא' הנוספת היא יו"ד היינו לפי שחכמה עילאה שהיא יו"ד עילאה אינה מושגת כלל ויו"ד חכמה תתאה וא"ו היא המשכה מחברם והיינו חכמות בחוץ תרונה לפי שחכמה תתאה מתפשטות אפי' בדברים תחתונים ודו"ק והיינו הצירוף של אהרן וזקן זה שקנה חכמה והענין של ב' טיפין הנ"ל עד"ז דאי' ממה … להמשך קריאה
א איתא כשני טיפי מרגליות וכו' כשהיה מספר וכו'. הנה כתיב אחור וקדם צרתני ואי' ד"ו פרצופין נבראו וזכר משני ברישא נמא שהנקבה נק' אחור והזכר נק' קדם דהיינו פנים וזהו ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם דהיינו שנטע את הגן בעדן דהיינו עם עדן ומהיכן מקדם ודו"ק והענין למה הזכר נק' קדם דהיינו פנים … להמשך קריאה
א איהו ברוך ואיהי ברכה (זהר ח"ג רסד) פי' דיש לשאול, הלא כח הצומח הוא תמיד מוטבע בארץ למה אינו מצמחת אף כשאין זורעים בתוכה? אך הענין הוא שכח הצומח בקרקע הוא בלתי גבול ותכלית והוא בערך א"ס נגד התהוות הגרעין אך כשזורעין בתוכה הגרעין והוא מתדבק לכח הצומח שהוא שורשו וממנה לוקח ואז גם … להמשך קריאה
א טעם למה אין נזכר בברכות שמונה עשרה מלכות הלא כל ברכה שאין בה שם ומלכות וכו' פי' ע"ד מ"ש בזוהר לית טיבו שרייא אלא באתר דבר ונוקבא כי הנה ד"ד נק' ע"י שהם שני בחי' א' המקבל וא' המשפיע והמשפיע חסר לו התענוג שמקבל המקבל בהשפעתו כמו שאמרו יותר מה שהעגל כו' והד"ד נעשה … להמשך קריאה
א פירוש השמות שניות שכותבין במזוזה, הנה כל דבר צריך להיות בו פנים ואחור שנאמר אחור וקדם צרתני ולכאורה לשון צורה הוא הפנים. באמת דרשו רז"ל ע"ד ד"ו פרצופין נבראו דהיינו שבאחור היה ג"כ צורה והוא הפנים של הנוקב' והנה האדם הוא ריש הנבראים וכמו שבו הוצרך להיות פנים ואחור כן בכל דבר צריך להיות … להמשך קריאה
א מה טובו אוהליך יעקב. אוהל נקרא דירת ארעי משכן נקרא דירת קבע דהנה ידוע כח הפעל שבנפעל רצה לומר שהם ב' בחי' כח הפעל וכח הנפעל [אע"פ שהוא אחדות פשוט ע"ד איהו ממלא כל עלמין ר"ל כח הפעל שבנפעל וסובב כל עלמין ר"ל הפעל בעצמו ובדרך כללות נק' ג"כ חומר וצורה כי הנה כחומר … להמשך קריאה
א להבין ענין מ"ש בע"ח שקודם התיקון יצאו זו תחת זו לכך נפלו ונשברו והתיקון היה עם מה שיצאו דרך קוים הענין עפ"י פסוק הכל היה מן העפר דהנה אמרז"ל בהבראם א"ת בהבראם אלא באברהם שהעולמות נבראו בשביל אברהם ומעלתו היה שאמר אנכי עפר ואפר שזהו קיום הכל או י"ל פי' הכל היה וכו' כמו … להמשך קריאה
א אז ישיר משה וכו'. הנה אי' אילה חסידה שבחיות כד בנהא בען למיכל רהטת להרי חשך ומיית' להון מזונא ומתענגת במה שהן אוכלין יותר מכל התענוגים. הנה נודע שכל השפעה הנשפע עלינו הוא ע"י מדות ג' קווין חד"ר הנה אם באתגלייא נראה ג' קווין מזה נודע שגם בעולם העליון שאינו מושג לנו ג"כ הוא … להמשך קריאה
א ואמרתם זבח פסח הוא לה'. דהנה ב' תענוגים יש, א' לנצח אויבים וזהו התענוג מה שהוא מנצח, והב' להציל את בנו מדבר שאינו טוב לו וזה בא מאהבתו את בנו. והנה ביציאת מצרים היו ב' תענוגים כביכול ביחד דהיינו לנגוף את המצרים וגם להציל את ישראל. והנה יש עוד תענוג ג' יותר גבוה מב' … להמשך קריאה
א עולת תמיד העשויה בהר סיני. כתיב עולת חדש בחדשו מלבד עולת התמיד שבכל חודש יש צירוף אחר ולפי הצירוף עליות הקרבנות בפרטות מלבד התמיד שהוא ענין כוללת כולם דרך כלל ואי' בס"י המליך או' ו' בהרהור וצר שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימין בנפש ונודע כליות יועצת ונודע כעולתן בגשמיות לבשל הזרע שיהא יורה … להמשך קריאה
א אין אשה אלא ליופי הקב"ה ברא עה"ז ובתוכו האדם בצלמו כדי שישרה בו כמשל בתי שררות בבית הוועד שרושמים שזה ביתו של פלוני ולמה עשה כן הלא המלאכים הם שליש עולם ואורות יפות ומצוחצחות עד מאוד עכ"ז יש לו יותר תענוג מן האדם כמשל הציפור המדבר לפני המלך אפי' דברי שטות יש למלך יותר … להמשך קריאה
א יחשוב שעולם הדיבור מדבר בו וזולתו א"א לדבר כמ"ש אדני שפתי תפתח וגם כן מחשבתו א"א להיות כ"א ע"י עולם המחשבה והוא כשופר כי מה שתוקעין בתוכו אותו הקול הוא מוצא ואם יפרוש ממנו התוקע אז לא יצא קול כך בהעדר ח"ו ית' ממנו אינו יכול לדבר ולחשוב. ב כל המחשבות בכללן בז' מינים … להמשך קריאה
א ויברך את יוסף וכו' את הנערים. ופי' בזוהר ברכתא דבנין וכו' אע"פ שהוא שלם מצדו אין תענוגו שלם עד שיגמור שלימות בניו כמשרז"ל יה"ר שיהיו צאצאי מעיך כמותך משא"כ אם לא היו לו בנים א"צ לזה והבן החכם מבקש הכל בשביל תענוג אביו ואביו בראותו כי כן נותן לו בשביל בניו וזהו והשיב לב … להמשך קריאה
א מציל עני מחזק ממנו ועני וכו'. ק' עני… עני למה לי? הענין הוא יש ב' מיני עניים, א' כמשרז"ל אין עני אלא וכו' וב' כפשוטו, והא' אינו תאב בוודאי דיגעתי ומצאתי וכו' והב' תאב לכן נק' אביון ונודע כי אין בכל דבר רע כח אלא מחמת סיבות האדם כי הכח הוא הקדושה ונפל שם … להמשך קריאה
א דרך כוכב מיעקב כו'. אי' אין מזל לישראל ואי' הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל אך הענין שמדריגות אי"ן שהוא החכמה היא מזל לישראל לשון יזל והוא טעמים שהם כתרי אתוון והוא יוד וכשהוא על אתוון נק' רביע בטעמים וזהו ומספר את רובע ישראל מספר הוא לשון בהירות לשון סיפור את הוא אותיות מא' … להמשך קריאה
א תפילין דמארי עלמא. פי' שהתפילין נק' פאר ור"ל שהקב"ה מתפאר בישראל זהו נק' תפילין כי מי גוי גדול בחד ביתא הנה יש לדקדק שינוי לשון בפסוק שמתחלה אמר אשר לו אלהי' קרובים ואח"כ הזכיר שם המיוחד כה' אלקינו וכו' אך הענין אלהים שם משותף אפילו דיין נק' אלהים וכן כל שרי מעלה נק' כן … להמשך קריאה
א במדרש כיצד היה הדיבור יוצא מפי הקב"ה רשב"י אומר מלמד שהיה הדבור יוצא מימינו של הקב"ה לשמאלו של ישראל ורבנן אמרו וכי יש שמאל למעלה והלא כתיב ימינך ה' וכו' יעו"ש. הנה ארז"ל כל הדברות נאמרו בדבור א' וחזר ופרטן בפרטיות וק' למה אמרם התחלה בכללות כיון שאח"כ הוצרך לפרטן. אי' בזוהר דנברא העולם … להמשך קריאה
א כשעלה משה למרום שמע שמלאכים מקלסים בשכמל"ו והורידו לישראל. דאי' משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה וכו' התחילו עבדים הביאו לה חשאי הנה יש מים עליונים ותחתונים וז"ש אר"ע אל תאמרו מים מים, ומים תחתונים בוכים כי הנה יש ב' מיני מעשים א' הוא לימוד התורה וקיום המצות והב' הוא עניני עו"ה אשר בהם … להמשך קריאה
א היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו. רא"א יש להם על מה שיסמוכו שנ' כי יפליא ב"פ א' לאסור וא' להיתר דהנה קב"ה סתים וגליא ואורייתא וקב"ה כולא חד וגם הוא סתים וגליא הנסתרות כו' והנגלות לנו פי' בזוהר והנגלות פי' קול ודבור נגלות לכל וי"ל למה לא נאמר בהנסתרות י"ה כמו … להמשך קריאה
א לכו ונלכה אל בית אלהים וכו'. לא כאברהם שקראו הר וכו' הר הוא המשכה מקום גבהות שנמשך מלמטה ממקום השוה ופעולתו שנתרבה שטח הקרקע וגם העומד עליו ניתוסף ראייתו שטח גדול ורואה למרחוק. שדה הוא מקום מוכן לחרוש ולזרוע ונמשך ממנו פירות. בית הוא מקום שמתקנים בו הפירות. וכן בעת בריאת העולמות היה מוכרח … להמשך קריאה
א ויוציאנו ה' ממצרים כו'. זו גילוי שכינה, דבמלך שכולו טוב אין שייך דין אצלו אבל אם עושין כלום לבניו מחמת אהבת בניו עושה דין, וזהו מ"ש את היד הגדולה אהבה אשר עשה ה' בבמצרים זהו דינין שבתוך אהבה וזהו ביד חזקה שבתוך אהבה ובמורא גדול די"ל למה כתיב גדול דהא מורא הוא דין נוקבא … להמשך קריאה
א משכו וקחו לכם צאן וכו' .שבמצרים לא היה התעוררת מלמטה שהיה בהם גלולי ע"ז לכך הוצרכו התעוררות מלמעלה וז"ש אני ולא אחר וזה שכתוב וירא ישראל את היד הגדולה משום הבטחת הש"י לאברהם עליו השלום ואח"כ יצאו ברכוש גדול ואברהם נקרא יד הגדולה דהיינו אהבה, ואהבה גורמת התעוררות מלמעלה אע"פ שלא יהיה התעוררת מלמטה … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ה'. ידוע מ"ש בס"י עולם שנה נפש עולם הוא כל העולם כולו נפש הוא כל הברואים שנה היא הזמן והוא יום ליום יביע אומר שיום אחד מתפאר לפני יום חבירו בפעולות שעשה בו הצדיק והכל נכלל בדיבור שהכל נברא בדיבור וזהו וא"ת חנ"ן א"ת הם האותיות שהעלם לחנ"ן הוא אוצר גדול שבו … להמשך קריאה
א ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. הענין הוא שכל תיבה של לשה"ק צריך לחקור על שורש שלה מאיזה עולם נלקחה למשל דורש היא דרישת החכם ולשון חקירה שחוקר הדבר ואמר ציון דורש אין לה מכלל דבעי דרישה דהיינו הצדיק נק' ציון ע"ד שאמר רשב"י … להמשך קריאה