א ביאור על בשעה שהקדימו ב הנה שרש ענין הנזכר לעיל בפי׳ סוף מעשה במחשבה תחלה שבחי׳ חכמה עילאה הוא סוף מעשה של הקב״ה. פי׳ כי סוף התלבשות רדל״א הוא בחכמה דאצילות כמ״ש בע״ח שער מ״ז פ״ג ושער ב׳ במה״ב פ״א פ״ג והובא בסש״ב פרק ל״ה בהג״ה והנה רדל״א שנמשך ממל׳ דא״ק זהו בחי׳ מאמר … להמשך קריאה
א בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו שנא׳ (תלים סי׳ ק״ג כ׳) ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. (בגמרא פ״ט דשבת דפ״ח סע״א). להבין ענין זה צריך מתחלה להבין ענין מתן תורה והלא כבר קיים … להמשך קריאה
א ביאור על הדרוש וספרתם לכם דחג השבועות ב ביאור ענין שעורה שעור ה׳. הנה כתיב אחרי ה׳ ילכו כאריה כו׳ שור גועה כו׳ [דהיינו כמו בחי׳ פני אריה שבמרכבה ששואג ואומר קדוש. ושור גועה היינו בחי׳ פני שור שבמרכבה שעבודתו ביראה בחי׳ מחנה גבריאל ופני ארי׳ הוא בחי׳ אהבה]. ג והענין כי הנה המלאכים … להמשך קריאה
א בישעיה סי׳ י״א ז׳ ב ואריה כבקר יאכל תבן. הנה כבר נתבאר כי שעורה היא בחי׳ שעור ה׳ שהיא שיעור ומדה הנמשך מבחי׳ ה׳ שהוא בחי׳ רוח פיו ית׳ הוא מאכל בהמה פי׳ השפעת המלאכים הנקראים בשם בהמות וחיות. וכדכתיב פני אריה פני שור כו׳. שמזה בוערים כמראה הלפידים באהבה ויראה לומר קדוש וברוך … להמשך קריאה
א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו׳ תספרו חמשים יום. להבין כ״ז וכי חמשים יום סופרים והלא אין סופרים כי אם מ״ט יום (וע׳ מזה בתוספות במנחות פרק רבי ישמעאל דס״ה ע״ב). גם להבין פי׳ הספירה היום יום אחד לעומר היום שני ימים לעומר וכו׳ שהם שבוע אחד וכן שני שבועות וכו׳ וכן כולם. ולכאורה כך … להמשך קריאה
א ביאור מעט ע״פ וארשתיך לי ב בפרדס בעה״כ ערך חצרות הביא מ״ש בזהר ס״פ ויחי (דרמ״ח ע״ב) ע״פ כלתה נפשי לחצרות ה׳, ובתי בראי אינון אקרון חצרות ה׳ ועפ״ז פי׳ שהם הז״ת דאצי׳ כי כמו שהחצר בית שער לבית כן הז״ת הם בית שער לג׳ ספירות העליונות. ג ועמש״ל ע״פ ויושט המלך לאסתר. נת׳ … להמשך קריאה
א וארשתיך לי לעולם. וארשתיך לי בצדק כו׳ וארשתיך כו׳. (עיין רבות בא ס״פ י״ח. תרומה פל״ג קרוב לס״פ. ובפ׳ עקב גבי ד״א ושמר לך). הנה כנסת ישראל שהיא מקור כל נשמות ישראל נק׳ כלה ע״ש הפסוק כלתה נפשי כמ״ש ואל אישך תשוקתך. כי תשוקתה לדבקה במקורה וחיי החיים ית׳ בכלות הנפש וכמ״ש אלקים אל … להמשך קריאה
א ביאור מעט ע״פ כי גדול יום יזרעאל ב ביאור ענין כי גדול יום הוא כמ״ש בזהר ח״ג דקל״ד ע״ב הה״ד יום אחד הוא יודע כו׳ עד לא אתקרי לא יום ולא לילה דלית יום אלא מסטרא דילן ולית לילה אלא מסטרא דילן. ג ופירש שם בספר רוח דוד כי יום ולילה הם ז״א ונוק׳. … להמשך קריאה
א ביאור הדברים ע״פ והיה מספר בני ישראל כו׳. הנה להבין שרש ענין פלג אלקים כו׳. הנה בתיבת אלקים יש אותיות מי אלה כידוע וכמ״ש בזהר בתחלתו ע״פ מי ברא אלה כו׳, והנה מי הוא בחי׳ נסתר מאחר דקיימא לשאלה מי הוא מפני שלא נודע ונגלה למטה כו׳ ואלה הוא בחי׳ נגלה שהרי אינו אומר … להמשך קריאה
א והיה מספר בנ״י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. הנה האדם הוא עולם קטן. כמ״ש באדר״נ פל״א וכמו שיש בעולם ד׳ יסודות אש רוח מים עפר כך יש בנפש האדם ד׳ יסודות. (ועיין בע״ח שמ״א פ״ג שד׳ יסודות הם ד׳ … להמשך קריאה
א להבין ביאור הדברים הנ״ל בענין במדבר סיני באהל מועד כו׳. הנה מדבר סיני ואהל מועד הוא הכל בחי׳ מלכות דאצילות רק כי מדבר סיני הוא ענין העלאת מ״נ דמל׳ שעולה ממטה למעלה בבחי׳ מ״נ ואהל מועד הוא ענין המשכת מ״ד שנמשך מז״א להמתיק המ״נ דגבורות דנוק׳ כו׳. ב וזהו ענין התפלה עד אהבת עולם … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו׳ שאו את ראש כל עדת בנ״י למשפחותם וגו׳ תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן. הנה למשפחותם פי׳ לבחי׳ ע׳ משפחות שיצאו מע׳ נפש יוצאי ירך יעקב וכדי להרים ולישא ראש ומוחין של נש״י המושרשים במקור חוצבם בחי׳ כנ״י להעלותם לבחי׳ ע׳ נפש הנ״ל תפקדו אתה ואהרן … להמשך קריאה
א מבן עשרים. בע״ח שכ״ד פי׳ מארז״ל פ״ט דב״ב ולמכור בנכסי אביו עד שיהי׳ בן עשרים שנה, כי אזי נכנסים בו מקיפי אבא (ע׳ מענין מקיפי אבא סד״ה ושאבתם מים בסידור) וע׳ ד״ה כי תצא שיש בנקודת הלב שלמעלה מהבינה והדעת ב׳ בחינות הא׳ הארת נקודת הלב הב׳ עצמיות נקודת הלב. וי״ל ע״ד מ״ש בד״ה … להמשך קריאה
א ביאור הדברים הנה אית רצון ואית רצון כו׳. רצון הנולד מן הדעת וההשכלה לפי העמקת שכלו שתופס ומשיג עד״מ איכות ההטבה שיהיה לו מן הדבר ככה תתגדל התשוקה כו׳. והנה לית מחשבה תפיסא בי׳ אלא בהתפשטות גדולתו מהוה מאין ליש ומחיה עליונים כו׳. ודבר זה כאשר נתפס בשכלו ובהעמקת הדבר נולד מזה התשוקה בלב … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו׳. שאו את ראש וגו׳ לגלגלותם וגו׳. להבין ענין נשיאת ראש ומה ענין פרשה זו אל אוהל מועד. כי הנה כתיב נעשה אדם בצלמנו שכמו שיש ראש וגולגולת בגשמיות הגוף שהראש עיקרו המוח ועצם הגולגולת מקיפו, כן יש ברוחניות הנפש תלת מוחין שהם חב״ד והרצון הנמשך … להמשך קריאה
א וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה (ע׳ בסנהדרין צ״ט ב׳. וברבות ויצא ר״פ ע״ב). חנוך לנער ע״פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. יותן את הארץ הזאת לעבדיך. וע״ש הפי׳ כפשוטו במ״כ ובידי משה בשם פרש״י ונכון הוא ולפ״ז זהו גריעותא להם וכמ״ש ברבות ס״פ מטות שעליהם נאמר נחלה מבוהלת בראשונה … להמשך קריאה
א אסור לאדם שיטעום עד שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת כו׳. הנה הקרבנות היה ענינם להעלות בהמה ע״ג המזבח כו׳ כדי שיהיה מאכל לארי׳ דאכיל קרבנין כמ״ש [לקמן] בד״ה ואריה כבקר יאכל תבן (ולשם שייך דרוש זה ג״כ). והנה כדי שתוכל הבהמה ליכלל באש שלמעלה ותהיה לריח ניחוח כו׳ צריך … להמשך קריאה
א אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה׳ בינו ובין בני ישראל. הנה לכאורה לא שייך לומר חוקים ומשפטים ותורות על הברכות וקללות הכתובים למעלה בפ׳ זו שאין בהם ציווי דבר חוק ומשפט. ב וגם להבין מהו בינו ובין בני ישראל והל״ל אל בני ישראל וכו׳. אך הענין דהנה בפ׳ שלמעלה כתיב אם בחקותי תלכו … להמשך קריאה
א בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל כו׳. הנה ידוע שאף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות אבל לפי האמת אינם רק ברכות. ולהבין זה הוא ע״ד מה שאמר בזהר תלת דרגין מתקשראן דא בדא קוב״ה אורייתא וישראל וכו׳ כולהו דרגא על דרגא סתים וגליא (בפ׳ אחרי … להמשך קריאה
א ביאור אם בחקותי ב להבין שרש הדברים הנ״ל. הנה להבין ענין אם בחקותי תלכו שבחי׳ ההליכה היא בחקותי דוקא בבחי׳ אותיות החקיקה. יש להקדים תחלה שרש ענין ההפרש בין תורה שבכתב שנתלבשה באותיות הכתב בדיו על הקלף. לבחי׳ מכתב אלהים חרות על הלוחות שהוא אותיות החקיקה. ג וההפרש בין כתיבה לחקיקה. בגשמיות הוא פשוט … להמשך קריאה
א אם בחקותי תלכו. וגו׳. הנה אמרו רז״ל (ע״ז ה׳ א׳) אין אם אלא לשון תחנונים שנאמר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו וצריך להבין ענין תחנונים האלו מה הם. וגם צריך להבין לשון בחקותי אשר פירשו חז״ל (בקדושין דל״ט) על פסוק את חקותי תשמרו חוקות שחקקתי לכם וכו׳. וגם להבין לשון תלכו הנאמר … להמשך קריאה
א ביאור הדברים ע״פ את שבתותי כו׳. ענין תשמרו ותיראו יובן בהקדים ענין בחי׳ שם שארז״ל עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו לבד. כי הנה השמות הם המחברים האורות עם הכלים, פי׳ עד״מ שם האדם שבו ועל ידו הוא פונה לקוראי בשמו אבל כשהוא בפני עצמו אינו צריך לשמו כלל, נמצא ענין בחי׳ השם … להמשך קריאה
א את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו וגו׳. הנה פי׳ שבתתי הם שתי שבתות, שארז״ל (שבת קי״ח ב׳) אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחאי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין, והיינו ב׳ בחי׳ שבת שיש בכל שבת וכמ״ש עלת שבת בשבתו (ועמ״ש במ״א ע״פ והיה מדי חדש בחדשו גבי מדי שבת בשבתו) … להמשך קריאה
א כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה׳ שש שנים וגו׳. הנה משמעות הכתוב כי מיד כי תבאו אל הארץ ושבתה קודם שיתחילו השש שנים. ב ויובן בהקדים ביאור הכתוב פתחי לי אחותי רעיתי וגו׳. ופי׳ שאמר הקב״ה לכנסת ישראל פתחי לי בכדי שתהיי בבחי׳ אחותי רעיתי. הגם דכנסת ישראל … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ והניף הכהן אותם ב הנה מתחלה נבאר ענין תהו ותיקון. והנה שרש נפש האדם הוא מעולם התיקון נעשה אדם בצלמנו, אכן שרש דצ״ח הוא מבחי׳ עולם התהו שקדם לעולם התיקון וכמ״ש באדרא (דקל״ה סע״א וע״ב) בענין עולם התהו ובגין דתיקונא דא דאדם לא אשתכח לא יכילו למיקם כו׳ ע״ש ודף קמ״א ע״ב … להמשך קריאה
א והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני הוי׳ על שני כבשים כו׳. ואיתא בגמרא שהלחם מלמעלה כו׳ שמניף הכבשים עם הלחם ביחד. ולהבין ענין זה והתחברות זו להיות הכבשים עם הלחם בתנופה. הנה נודע כי תכלית כל הבריאה להיות היש בטל לאין. ובכל עולם נמשך ביטול היש לפי מדרגתו. ב והנה עיקר הביטול … להמשך קריאה