לקוטי תורה

א  קיצור ע״פ הנך יפה רעיתי ב (א) רעיתי מפרנסתי שממשיכים גילוי אור א״ס במחשבה עילאה והיינו ע״י ועמך לא חפצתי וזהו הפי׳ השני דרעיתי לשון אהבה וריעות ועמ״ש מזה בד״ה אני ישנה גבי רעיתי:(ב) וכתיב יפה את רעיתי רעו״ד כתרצה הרצון שבמוח ואהבת ב״פ אור. ועמ״ש בענין הרצון שבמוח שהוא בחי׳ חכמה המקבל ממזל … להמשך קריאה

א  קיצור מד״ה כי כארץ ב עיקר מתן שכרן של מצות נאמר על זה עין לא ראתה וע׳ מה שכתוב מזה בדבור המתחיל מנורת זהב שזהו הנקרא התגלות פנימי׳ עתיק יומין. והארה מבחינה זו מאיר בראש השנה ויום הכפורים וזהו ענין המלך הקדוש שאומרים בעשי״ת. ג ויש להקדים ענין ירידת הנשמות צורך עלייה והנה הם … להמשך קריאה

א להבין מ״ש באוצ״ח בתחלתו כאשר עלה ברצונו להאציל הנאצלים כו׳ צמצם עצמו באמצע האור שלו כו׳ ונשאר החלל בנתיים כו׳ עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים בתוך החלל הזה והאור א״ס מקיפו בשוה מכל צדדיו עכ״ל. ובהג״ה שם איתא ונשאר חלל לאו דוקא חלל כי נשאר שם רשימו מהאור אבל גבי הא״ס נקרא … להמשך קריאה

א  קיצור ע״פ ולא תשבית מלח ב המלח עצמו אין בו טעם ואעפ״כ הוא פועל טעם בהבשר. והיינו כי הוא מגבורות דאבא. ובחכמה אתברירו. ושרשו מבוצינא דקרדוניתא. וכמ״כ יש בחינה זו גם בתורה שבחי׳ חכמת הקבלה היא בעצמה אינה מושג כ״כ בטוב טעם כמו הנגלות שבתורה ואעפ״כ הוא הנותן טעם בלחם ובשר שהם הנגלות שבתורה. … להמשך קריאה

א קיצור מד״ה ראו כי ה׳ נתן לכם השבת  ענין ביו״ד נברא העוה״ב שנהנין מזיו ע״י שבא לגילוי דהשגה עיין בד״ה צו את בנ״י ואמרת אליהם את קרבני לחמי ובד״ה מצה זו. לכך נמשך ע״י צמצום וזהו היו״ד ועמ״ש בד״ה ולא אבה בפ׳ כי תצא מענין היו״ד. ומ״מ במ״א נתבא׳ שזה היו״ד אינו העלם גמור … להמשך קריאה

א כי כאשר השמים החדשים כו׳. כתיב השמים כסאי כו׳ להבין ההפרש שבין שני בחינות אלו כתיב ויניחהו בג״ע לעבדה זו רמ״ח מ״ע וזהו תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה לעבוד את הג״ע (ועמ״ש בד״ה עלי באר) כי ג״ע מצד עצמו הוא בחי׳ זיו השכינה כי הנה א״ס ב״ה נקרא מקור התענוגים כי עמך מקור חיים. … להמשך קריאה

א תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה ב״ש אומרים כלה כמות שהיא וב״ה אומרים כלה נאה וחסודה. הנה כלה הוא בחי׳ כלתה נפשי דהיינו בחי׳ כלות הנפש שיש בכל ניצוץ נשמות ישראל ליכלל ולידבק בה׳ ית׳ ואהבה זו ישנה בהם בתמידות וכמ״ש למען יזמרך כבוד קארי תדיר ולא שכיך ואפילו בפחותי הערך ע״ה ועוברי עבירה … להמשך קריאה

א ביאור הדברים ע״פ כי על כל כבוד חופה הנה כבוד תתאה הוא בחינת מלכות ונקרא כבוד הוי׳ כי הוי׳ היינו זעיר וכבוד הוי׳ הוא בחינת מלכות וברוך היינו מלשון ברכה ושפע והמשכה שיומשך לבחי׳ מל׳ כבוד הוי׳ ממקומו היינו חכמה עילאה אשר בחי׳ מל׳ דבר ה׳ מקומה ושרשה מח״ע כי אבא יסד ברתא ואבא … להמשך קריאה

א כי על כל כבוד חופה. הנה פי׳ כי על כל כבוד משמע ב׳ מיני כבוד. והענין הוא כי פעם נאמר מלא כל הארץ כבודו (עיין זח״ג צ״ג א׳ ח״ב נ״א) ופעם נאמר ברוך כבוד ה׳ ממקומו איה מקום כבודו והענין הוא כי מלא כל הארץ כבודו הוא בחינת כבוד תתאה שהוא בחינת המלכות הממלא … להמשך קריאה

א ביאור על זה ב הנה כתיב והחיות רצוא ושוב שיש ב׳ מיני עבודה מלמטה למעלה בעבודת האדם בחי׳ רצוא ובחי׳ שוב. בחי׳ רצוא נק׳ חותם הבולט ובחי׳ שוב נק׳ חותם השוקע. ופי׳ בחי׳ רצוא היא אהבה ורשפי אש בתשוקה והוא הגתלות האהבה המסותרת ממטה למעלה מישראל לא״ס ב״ה וזהו ענין כאברהם שקראו הר כמו … להמשך קריאה

א שימני כחותם על לבך כו׳. הנה החותם הוא ענין תפילין חותם על לבך תפילין של ראש דהיינו רצועות דתליין על לבא חותם על זרועך תפלה של יד (ברבות בשה״ש ע״פ זה ת״ז תיקון כ״ב ובזח״ג מצורע נ״ד ב׳ במדבר ק״כ ע״ב ועיין ברבות וישב פ׳ פ״ה גבי חותמך ופתילך ובפ׳ במדבר ספ״ה גבי ד״א … להמשך קריאה

א מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי כו׳. הנה זה המאמר אומרת כנס״י להקב״ה בזמן שאין בהמ״ק קיים וענין כאח לי הוא שישראל נק׳ אחים וריעים כמ״שש למען אחי ורעי אדברה נא וסיפיה דקרא למען בית אלקינו דהיינו בזמן שבהמ״ק קיים נקרא אחים ורעים ולכן מבקשת  גם עכשיו מי יתנך כאח לי. ב והנה … להמשך קריאה

א מה יפו פעמיך בנעלים כו׳. הנה ארז״ל ספ״ד דסוכה (דמ״ט ע״ב) ובפ״ק דחגיגה (דף ג׳ ע״א) שהפסוק הזה נאמר על כנס״י בשעה שהיו עולים לרגל. כמ״ש שלש פעמים בשנה יראה כו׳ את פני ה׳ אלקיך. ועתה משחרב בהמ״ק תפלה במקום קרבן שבחינת יראה את פני ה׳ אלקיך הוא עתה בתפלה רק שאז היה השראת … להמשך קריאה

א הנה ענין מדלג על ההרים הוא עד״מ שההפרש בין הילוך לדילוג שמי שהוא הולך כדרכו הרי רגליו עומדות על הארץ ממש ואף בשעה שהוא הולך הוא מגביה רק רגלו אחת אבל רגלו השנית עומדת על הארץ ואף מי שהוא רץ במרוצה היינו רק שהוא מגיה רגלו במהירות גדול אבל מ״מ רגל אחת ימין או … להמשך קריאה

א ששים המה מלכות ושמונים פילגשים כו׳. וארז״ל ס׳ מלכות אלו ס׳ מסכתות ושמנים פיגלשים אלו הברייתות. ועלמות קאי על הלכות (היינו מימרות האמוראים. ולשון מדרש שיר השירים רבה ועלמות אין מספר אין קץ לתוספת). וצ״ל למה נק׳ המשניות בשם מלכות וברייתות פילגשים כו׳. גם להבין מ״ש בתחלת עשרת הדברות וידבר אלהים את כל הדברים … להמשך קריאה

א לבאר הדברים ע״פ ששים המה מלכות כו׳ ודרשו רז״ל ס׳ מלכות אלו ס׳ מסכתו. ושמונים פילגשים אלו שמונים ברייתות. ועלמות אין מספר אלו הלכות. ולהבין דלפ״ז מהו שכתו אח״כ אחת החא יונתי דקאי על כנס״י שמפליג במעלתה יותר מבמעלת התורה וכדמשמע ג״כ ממה שנקרא ישראל חתן והתורה כלה בפסוק תורה צוה לנו משה מורשה … להמשך קריאה

א ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי. ודרשו רז״ל (ע׳ ברבות בשיר השירים במקומו ובפ׳ קרח גבי ובני קרח לא מתו) ששים המה מלכות אלו ס׳ מסכתות ושמונים פילגשים אלו ברייתות ועלמות אין מספר אלו הלכות שבגמ׳. אחת היא זו כנס״י מלשון כניסה שהיא מקור נש״י ונקראת אחת לפי … להמשך קריאה

א  שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות. הנה פי׳ כעדר הרחלים הוא ע״ד מ״ש במ״א בד״ה אלה המשפטים בפי׳ מ״ש וזרעתי את בני ישראל זרע אדם וזרע בהמה. שנשמות דאצילות נקרא אדם ונשמות דבי״ע נקרא בהמה וכן המלאכים נק׳ בהמה פני אריה פני שור כו׳ וע״ז נאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהוא המשכת … להמשך קריאה

א הסבי עיניך וגו׳. והענין דהנה הצדיקים נקראו עיני ה׳ כמ״ש עין ה׳ אל יראיו וכתיב יצרנהו כאישון עינו. והנה העינים הם בחי׳ פנים ששם עיקר החיות ראיה שמיעה וגם במקום שאדם רואה שם מחשבתו משא״כ בחי׳ אחוריים אין שם רק חיות מועט מה שנלקח מהארה וזיו שבפנים והוא ענין השערות שאחורי עורף שהוא רק … להמשך קריאה

א להבין ביאור הדברים ע״פ אני ישנה ולבי ער כו׳. הנה הנשמה ירדה מלמעלה מבחי׳ אלהות כמו נשמת אברהם מעולם האהבה כי הנה יש בנשמות ע״ס היינו שכל ומדות ומתלבשות בע״ס של נפש הבהמית וכשההנשמה מעוררת אהבה ויראה שלה הן אהבה הטבעית כנר לפני האבוקה והן אהבה שכליות וכיון שהיא מלובשת בנפש הבהמית שבאדם הרי … להמשך קריאה

א אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו׳. וברבות בשה״ש אני ישנה מן הקץ ובזהר פ׳ אמור (צ״ה ע״א) אני ישנה בגלותא והענין כי הנה הגלות דומה לשינה כמו שהשינה הוא ע״י שנתסם מראה עיניו. כך הנה בגלות נאמר אותותינו לא ראינו פי׳ אותותינו כמו אותיותינו דהיינו אותיות התורה והתפלה כי הנה … להמשך קריאה

א ביאור ע״פ באתי לגני ב הנה עד חצות לילה הוא בחי׳ ירידה ומחצות ואילך מתחיל עליית שחרית ובמנחה התחלת הירידה מעט מעט עד לילה ותתן טרף לביתה ראש לשועלים (ועיין מזה בזהר ר״פ שלח דקנ״ו ב׳ ובפ׳ אמור ד״צ ע״א בשעתא דכנס״י אתערת כו׳ ובמק״מ ובהרמ״ז שם. ובהרמ״ז ר״פ צו שבלילה  רחל יורדת לבריאה … להמשך קריאה

א באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים. (רבות נשא פרשה י״ג קרוב לר״פ ס״פ ואתחנן ובשה״ש רבה ע״פ זה ובפסוק מה יפו דודיך) פי׳ באתי לגני היינו גילוי אלהות שבג״ע התחתון בחצות לילה שאז הקב״ה משתעשע בנשמות הצדיקים שאחר שזוכר … להמשך קריאה

א ביאור על פסוק לבבתני ב הנה תחלה יש לבאר ענין סובב וממלא. כי הנה נודע ענין ההשתלשלות שהוא ענין שיורד ונמשך החיות מרוחניות לגשמיות כגון האור שנברא ביום ראשון היינו שנמשך ויורד בו הארה מבחי׳ אור הרוחני ונשתלשל להיות אור גשמי (וכמו ע״ד אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר … להמשך קריאה

א לבבתני אחותי כלה. לבבתני באחת מעיניך (באחד כתיב באחת קרי). באחד ענק מצוורניך. הנה אמרז״ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים והענין הוא דכתיב את קרבני לחמי לאשי שהקרבנות שמקריבים חלב ודם מן הבהמה נק׳ בחי׳ לחם אצלו ית׳ כו׳ והוא פלאי. אך הנה ארז״ל ג׳ שותפין יש באדם כו׳. ב והנה כמ״כ הוא בבהמה רק … להמשך קריאה

א ביאור הדברים. הנה הכתר הוא למעלה מכל הע״ס והוא מקור התענוג בחינת סכ״ע והתחלת השתלשלות האצילות ממכ״ע הוא מחכמה (כ״ה בע״ח שער מוחין דצלם פ״ בשם ספר יצירה וכ״כ עוד בשער כ״ה דרוש ה׳ וכ״כ הרמ״ז פ׳ ואתחנן בדף רס״ו ועיין בזהר ויקרא ד״י סע״ב קדמאה י״ה וע׳ מק״מ שם) וחכמה הוא שרש האציחלות … להמשך קריאה