א בפ׳ נסכים כתיב כי תבאו אל ארץ מושבותיכם כו׳ ועשיתם אשה לה׳ עולה וגו׳. להבין למה שינה הכתוב לקרוא ארץ ישראל כאן בשם ארץ מושבותיכם יותר מבכל התורה שנק׳ ארץ כנען (וקושיא זו מבואר במדרש ס״פ שלח. ועיין עוד בקהלת רבה ע״פ הגדלתי מעשי. כי תבאו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם עולה. ועוד שם ע״פ … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ ועתה יגדל הנ״ל ב הנה ענין בכל נפשך ובכל מאדך שהוא בחי׳ עומדים ומהלכים עומדים הוא בחי׳ התלבשות האורות בכלים בכל עולם לפי השגתו בבריאה כך וביצירה כך כו׳ והיינו לפי שמקבל מבחינת מל׳ הממכ״ע אבל בעוה״ז נקראים נש״י בבחי׳ מהלכים מפני שמאיר בו סוכ״ע שלמעלה מהתלבשות בכלים והוא בחינת מאדך ומתחת … להמשך קריאה
א ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר ה׳ ארך אפים וגו׳. הנה כתיב היום לעשותם ואמרו רז״ל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וגדול התלמוד שמביא לידי מעשה. וגם בזהר הקדוש הפליא להגדיל בשבח המעשה דמצות אינון לבושין וכשחסר מצוה אחת הוי לבושא חסירא. ולכן אדם צריך לבא בגלגול עד שיקיים כל התרי״ג … להמשך קריאה
א ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר כו׳ טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו הוי׳ והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש. הנה להבין ענין דקדוק לשון הכתוב במה שאמר מאד מאד שני פעמים. ב וכן ארץ אשר היא זבת כו׳. יש להקדים שרש ענין המעשה דמרגלים … להמשך קריאה
א שלח לך אנשים כו׳. ענין המרגלים שהיו נשיאי העדה אנשי שם כו׳ ומה טעם שלא רצו ליכנס לארץ ישראל. וגם להבין מהות מדרגת א״י. הנה כתיב הארץ אשר נתתי להם ארץ זבת חלב ודבש ומה שבח הוא זה. אך צריך להבין דהנה כל המצות מעשיות רובם ככולם תלוים דוקא בא״י ובפרט ענייני זרעים וקדשים … להמשך קריאה
א לבאר הדברים הנ״ל ב ענין החכמה תחיה את בעליה הוא ע״פ מארז״ל למה קדמה פ׳ שמע כו׳ שמתחלה יקבל עליו עול מלכות שמים ואח״כ עול מצות. והנה קבלת עול מלכות שהמצות הן עול וגזירת המלך ואעפ״כ צריך לקבל עליו ברצון עול זה ועיקר עשיית המצות מצד העול כי כן צוה המלך ולא להמשיך ענג … להמשך קריאה
א ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה כו׳. הנה נרות נק׳ נשמות כמ״ש נר ה׳ נשמת אדם, ושבעה נרותיה הם נשמות השבעה רועים שהם המשפיעים אלקות לכללות נשמות ישראל כי הנה לית מחשבה תפיסא ביה אלא ע״י השבעה רועים כמ״ש במ״א. (ועיין מענין שבעה רועים ברבות נשא )(ר״פ י״ד) שהביאו … להמשך קריאה
א אם את כל דגי הים כו׳. להבין הא לא שאלו דגים כלל אלא בשר. הענין כי משה אמר מאין לי בשר. פי׳ שהוא במדרגה מאד נעלה עד שא״א לירד למטה לקבל חיות מן הבשר כי הבשר מגשם ולכן ע״ה אסור לאכול בשר רק ת״ח יכול להעלות כו׳ אבל לגבי מדרגת משה שהוא הגבה מאד … להמשך קריאה
א וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה. הנה מנורה נקראת כנס״י שהיא קדושת כלל נש״י כמבואר במנורת זכרי׳ הלא ידעת מה המה וגו׳ ויען כו׳ זה דבר ה׳ המנורה היא דבר ה׳ הוא אשר בדבר ה׳ שמים נעשו המחיה כל העולמות שהיא כנס״י על שם שמכנסת בתוכה בחי׳ אלהות הנק׳ ישראל סובב … להמשך קריאה
א בהעלתך את הנרות וגו׳. ופרש״י כשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות ועיין במדרש. ולהבין זה גם מ״ש להלן הצאן ובקר ישחט להם כו׳ מהו התמיה הלא יש בעולם ע׳ אומות והם ריבוא רבבות יותר מת״ר אלף ואוכלים בשר … להמשך קריאה
א ביאור על הנ״ל ב הנה השמן נמשך מכתיתת הזיתים כמ״ש שמן זית זך כתית . והיינו כי השמן הוא חכמה סתימאה וכמ״ש שמן משחת קדש. פי׳ קדש הוא חכמה דאצילות והשמן מושח את הקדש והיינו לפי שהוא בחינת מו״ס שהוא מקור ושרש להתהוות החכמה. ג ומה שנמשך מכתיתת הזיתים הוא בחינת הבירורים כמו שע״י … להמשך קריאה
א בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. הנה ענין המנורה נאמר בזכריה ראיתי והנה מנרת זהב כו׳ ואומר מה אלה אדוני ויאמר אלי זה דבר ה׳ אל זרובבל פי׳ כי ענין המנורה הוא בחי׳ דבר ה׳ שהוא מקור נש״י וכמאמר ואתה נפחתה בי וכמ״ש ויפח באפיו נשמת וגו׳ (עמ״ש בד״ה והיה … להמשך קריאה
א מעט ביאור על זאת חנוכת המזבח ב עיין בפי׳ הרמ״ז בזהר פ׳ אמור דפ״ט א׳ דשמן המשחה הוא ממו״ס והריח שבו הוא מבחינת גבורה דע״י המלובש במו״ס כו׳ ועמ״ש ע״פ לריח שמניך ובביאור ע״פ מי יתנך כאח לי בפ׳ תרומה. ג והנה מבואר במ״א באגה״ק ד״ה למה נסמכה פ׳ מרים שע״י העלאת מ״ן של … להמשך קריאה
א זאת חנוכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל כו׳ וכתיב זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו. ויש להבין מ״ש בתחלה ביום המשח אותו דמשמע שהחנוכה של הנשיאים ומשיחת המזבח נעשה בפעם א׳ ושהם ענין א׳ דהא בהא תליא שהחנוכה עם המשיחה הם מישך שייך אהדדי. ב ואח״כ כתיב אחרי המשח אותו דמשמע שהמשיחה … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ כה תברכו כו׳ ב הנה ענין ויקרא האדם שמות לכאורה אינו מובן לפמ״ש בסש״ב חלק ב׳ שהשם אשר יקראו לו הוא הצירוף המחיה אותו הנמשך מעשרה מאמרות ועמ״ש מענין זה בד״ה את שבתותי תשמרו. וא״כ הרי כבר היו להם השמות קודם בריאת האדם שהרי האדם נברא באחרונה אחר יצירת דצ״ח וכמאמר ואפילו … להמשך קריאה
א כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך ה׳ כו׳ יאר ה׳ כו׳ ישא ה׳ כו׳. הנה ארז״ל (פ״ג דברכות ד״כ ע״ב) אמרו מה״ש לפני הקב״ה כתיב בתורה אשר לא ישא פנים כו׳ ואתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה׳ פניו אליך. אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת … להמשך קריאה
א כתיב ה׳ יחתו מריבו וגו׳. וקשה מי הם המריבים עם ה׳ וע׳ בזהר פ׳ ויקרא (דף י״ט ע״ב) מה שפי׳ בשעתא דדינין מתערין ושליטין. שלטין על רחמי ורחמי אתכפיין ובשעתא דקוב״ה אתברך ממבועא דנחלא כדין גברי רחמי ואתכפיין דיני הה״ד ה׳ יחתו מריבו מריב ו׳ כו׳ ע״ש. ולהבין זה איך ענין דינין מתערין נק׳ … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ כו׳ נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם כו׳ ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד כו׳. הנה הלוים נשאו את המשכן במדבר מ״ב מסעות שבמקום חנייתם הקימו את המשכן ובנסעם הורידו אותו (ונסעו כך מ״ב מסעות כו׳) וצ״ל זה דהנה התורה היא נצחית. ויש עתה ג״כ בכנ״י בחי׳ … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ נשא ב הנה כתיב מקדש אדני כוננו ידיך. ופי׳ הרמ״ז פ׳ פנחס דרכ״א דהיינו ג׳ ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה שהם המכוננים את המקדש ומשכן שיוכל להיות ירידת והמשכת אור א״ס ב״ה מאצילות לבי״ע שזהו ענין המשכן ומקדש כמ״ש בסש״ב פ׳ נ״ג. ג והרי באמת אין ערוך ביניהם שישכון אור … להמשך קריאה
א נשא את ראש בני גרשון וגו׳. יש להבין למה נאמר בבני גרשון גם הם וגם מ״ש בבני גרשון דוקא ע״פ אהרן ובניו תהיה כל עבודת בני הגרשוני ולא נאמר כן בבני קהת ומררי. אך הנה תחלה צריך להבין כללות ענין המשכן ונסיעתם במדבר. דהנה שרש טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי׳ כדי להכניע … להמשך קריאה
א וענין ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים. הנה בחי׳ ק״ש נק׳ ישיבה והיא העיקר בתפלה להיות מס״נ באחד ושתים לפניה אינם אלא הכנה. והשמו״ע שאח״כ הוא המשכה כו׳ אבל העיקר הוא בחי׳ מס״נ וביטול היש בחינת ק״ש. ב והענין כי להיות עצמותו ית׳ מרומם ונעלה למעלה מעלה מכל העולמות וכמאמר בורא קדושים ישתבח שמך כו׳ … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ ואהיה אצלו אמון ב א הנה ענין סה״ע הוא בחי׳ מוחין דיניקה והוא בחי׳ מיתוק הגבורות. ונעשה ע״י מיתוק הגבורות באדם שהוא בחינת אתכפיא ואתהפכא כי הקליפות שרשם בחינת גבורות. ולכן בחינת לאכפיא לסט״א ולאהפכא מחשוכא לנהורא הוא ענין מיתוק הגבורות, ויעקב חבל נחלתו כתיב וכמשל החבל שראשו אחד קשור למעלה וקצהו … להמשך קריאה
א דרוש לשבועות ב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם. ופי׳ במדרש רבה ר״פ בראשית אמון פדגוג האיך מה דאת אמר כאשר ישא האומן את היונק והוא לשון פרנסה וכן הוא עוד ברבות משפטים פ״ל. ג והענין כי משה רבינו ע״ה אמר להקב״ה … להמשך קריאה
א ביאור על הדברים הנ״ל. ב להבין שרש המצות. הנה כתיב וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. הוא בחי׳ יראה ופחד גדול עד מאד שאין כלי הנפש יכולה להכיל בתוכה את היראה הגדולה הזאת ונשאר בבחי׳ מזל שהוא בחי׳ מקיף וכמ״ש בדניאל והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם. (לפי … להמשך קריאה
א וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי כו׳. להבין מהו את כל הדברים האלה והל״ל וידבר אלקים אנכי כו׳, אך הנה ביאור מלת האלה הוא הוראה על דבר הנראה ונגלה באתגליא. ב ולכך משנה תורה מתחלת אלה הדברים כי הם הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל באתגליא, משא״כ בספרים הראשונים נאמר וידבר … להמשך קריאה
א ענין שניתנה התורה על הר סיני דוקא ולא על הר תבור וחרמון וכרמל שבאו ג״כ שתנתן התורה עליהם. וכמ״ש בתרגום יונתן בשופטים סי׳ ה׳ ע״פ הרים נזלו ובתלים סי׳ ס״ח ע״פ למה תרצדון לית רעוותי למיתן אורייתא על טוריא גיותנין מבסרניא (תרגום הבוז לגאי יונים מבסרניא וגיותניא) הא טור סיני דמכיך כו׳, והיינו שענין … להמשך קריאה