א ענין שבעת ימי המילואים הנה לכאורה אינו מובן איך בחי׳ אור החמה קאי על בחי׳ הנק׳ נער עליון דאצילות, שהוא למטה מבחי׳ חתן כמש״ל והלא מקרא מלא כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן הרי דשמש הוא בחי׳ חתן וכמ״ש ר״פ בהעלותך קמ״ח ב׳. אך הענין דשמש הוא בחי׳ ז״א והרמ״ז שם כ׳ שהוא … להמשך קריאה
א והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו׳ (בישעיה סי׳ ל׳). הנה כאור שבעת הימים פי׳ במדרש רבה סדר בא ס״פ י״ח כאור שברא הקב״ה בתחלה וגנזו בגן עדן, והנה שבעת ימי בראשית הם ז״ת דעתיק כמ״ש הרח״ו הובא במק״מ ס״פ מצורע. ב ואור שבעת הימים פי׳ האור והחיות … להמשך קריאה
א להבין ענין משמח חתן וכלה ומשמח חתן עם הכלה (ועמש״ל ס״פ ויגש), הנה חתן וכלה נק׳ יעקב ורחל כמבואר בפע״ח שער העמידה. והענין כי כנס״י נק׳ רחל והיא מלכות דאצילות המתלבשת בבי״ע כרחל לפני גוזזיה נאלמה הם הנבראים שהם בבחינת יש הפך בחי׳ א״ס ומוכרחת לירד ולהשפיע להם ולכך נק׳ כלה שתשוקתה לעלות ולהתכלל … להמשך קריאה
א ביאור מעט על פסוק ואכלתם אכול כו׳. להבין איך נוני ימא שהם הנשמות שנמשכו מיחוד או״א דאצילות איך יחשבו לבחי׳ בהמות נגד נשמות החדשות דלעתיד. והענין כמבואר במ״א בביאור ע״פ ואלה המשפטים בענין פי׳ וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה. בהמה בגימטריא ב״ן נשמות דבריאה. אדם מ״ה נשמות דאצילות. כי אצילות הוא … להמשך קריאה
א ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה׳ אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם (ביואל סי׳ ב׳). ובילקוט שם וכשהוא מברך את הצדיקים כופל את ברכתם ואכלתם כו׳ ולא יבושו כו׳. הנה ענין כוונת האכילה הוא כי יש נשמות ומלאכים בבחי׳ ההשתלשלות העולמות בי״ע ולכבודי בראתיו יצרתיו כו׳ ויש מלאכים דבריאה ויש … להמשך קריאה
א ביאור הדברים הנ״ל ע״פ ולא תשבית מלח וגו׳ ב הנה בס׳ של בינונים פ״ג נתבאר בענין הנפש שהיא כלולה מעשר בחינות כנגד ע״ס עליונות כו׳, וכן פי״ב נת׳ מהות ועצמות נפש האלהית שהן עשר בחינותיה כו׳. אך באמת חסר שם ולא נתבאר איך שגם החכמה שהיא ראשית שבעשר בחינות הנ״ל הוא רק בחי׳ כלי … להמשך קריאה
א ולא תשבית מלח וגו׳. הנה מלח הוא נותן טעם בדברים הנמלחים בו כמו הבשר. וכמ״ש בגמ׳ פ״ק דברכות דף ה׳ סע״א ובמנחות דכ״א סע״א, וכמ״ש היאכל תפל מבלי מלח (וע׳ באדר״ז דרצ״ה ע״ב), שבלי מלח הוא בשר תפל שאין בו טעם וכשמולחים אותו במלח אזי נעשה בהבשר טעם שהמלח ממתקת את הבשר. והרי המלח … להמשך קריאה
א לבאר הדברים ענין אדם כי יקריב מכם וענין מן הבהמה כו׳ תקריבו את קרבנכם. הוא כמ״ש במ״א בד״ה בכ״ה בכסלו כי הנה בק״ש יש ב״פ מס״נ האחד למסור נפשו באחד וקאי על נפש האלקית שהיא בבחינת ביטול באור א״ס ב״ה ממש וזהו ענין אדם כי יקריב מכם קרבן להוי׳ כי אדם העליון היינו ז״א … להמשך קריאה
א אדם כי יקריב מכם וגו׳. להבין החילו שלא לנוכח אדם כי יקריב לשון נסתר וסיים תקריבו את קרבנכם לשון נוכח. וגם דכי יקריב לשון יחיד ותקריבו את קרבנכם לשון רבים. וגם דהל״ל מלת מכם קודם כי יקריב היינו אדם מכם כי יקריב כו׳. אך הנה נודע שיש בכל אחד ב׳ נפשות. נפש האלקית ונפש … להמשך קריאה
א ויקרא אל משה וגו׳. אל״ף דויקרא זעירא. ובד״ה כתיב אדם באל״ף רבתי. ולהבין זה. והנה ארז״ל במדרש ויקרא רבה פ״א ויקרא אל משה ולא כאברהם. באברהם כתיב ויקרא מלאך ה׳ אל אברהם המלאך קורא והדבור מדבר. ברם הכא אמר הקב״ה אני הוא הקורא ואני הוא המדבר. וכן הוא בזוהר פ׳ בלק (דף רי״ש ע״ב) … להמשך קריאה
א הנה פקודי המשכן הוא יחוד ו״ה דשם הוי׳ דהיינו יחוד זו״נ ופקודי מלשון לפקוד את אשתו ומשכן היינו שכינת עוזו ית׳ שהיא מדת מלכות כנודע, ויחוד זה הוא ע״י תומ״צ וזהו אלה פקודי כי שיתא סדרי משנה וכל אחד כלול מששה זהו גימטרי׳ אלה ומזה נמשך בחי׳ פקודי המשכן יחוד זו״נ, אך משכן העדות … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו׳. הנה ידוע הקושיא במקראות אלו. אומרו משכן משכן שני פעמים. וגם מ״ש אשר פקד על פי משה והל״ל אשר פקד משה. וגם אומרו עבודת הלוים מה ענין עבודת הלוים שהיתה במסעות לישא את המשכן מה שייך זה אצל פקודי המשכן. וגם מ״ש עבודת הלוים ביד איתמר ולמה לא … להמשך קריאה
א ראו כי ה׳ נתן לכם השבת וגו׳. במדרש תלים (סי׳ צ״ב) מהו ראו א״ר יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול. שני העומר לאחד. קרבנו כפול. וביום השבת שני כבשים כו׳. אזהרותיה כפולות זכור ושמור כו׳. וברבות בשלח ס״פ כ״ה ששקולה שבת כנגד כל המצות כו׳ ע״ש. ב וכ״ה בירושלמי ספ״ג דנדרים. הנה יש … להמשך קריאה