א על כן יאמרו המושלים באו חשבון וגו׳. בעלי במות ארנון. הנה דרשו רז״ל [פ״ה דב״ב] המושלים אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם כו׳. להבין זה גם להבין מארז״ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעים לו גזר דינו של ע׳ שנה (כמ״ש בטא״ח סי׳ נ״ו שבת פט״ז … להמשך קריאה
א ביאור ענין עלי באר כו׳ ב הנה מבואר בע״ח תחלת שער מ״ן ומ״ד שהמ״ן דנוק׳ הוא נמשך ברחם שלה מן המוח שלה. כמו שהמ״ד נמשך מן המוחין שלו. ומבואר שם שהמ״ן דנוק׳ הוא מהזמ״ל דתוהו מה שנטבע בקליפות ולא נתברר עדיין וע״י תפלתנו וע״י המצות מבררין ומוציאין משם הניצוצים ומעלים אותן בבחי׳ מ״ן (ע״ש … להמשך קריאה
א אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה כו׳. הנה באר נק׳ כנס״י כמ״ש בשה״ש מעין גנים באר מים חיים. כי הנה הבאר מים שנובעת מתחת לארץ המים הן היורדים מלמעלה מן הארבעה נהרות דרך סולמא דפרת כו׳ וארעא חלחולי מחלחלא כו׳ יורדים המים דרך גידי הארץ עד … להמשך קריאה
א ויעש משה נחש נחשת וישימהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי. ואיתא במשנה (ספ״ג דר״ה) על זה בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים כו׳. וקשה למה ליה לנחש כלל אלא והיה אם נשך הנחש יסתכל כלפי מעלה. ועוד מהו ההסתכלות כלפי מעלה הלא … להמשך קריאה
א והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי. הנה בתח״ה כתיב ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו [ע׳ במדרש רבה פ׳ וירא פנ״ו]. והענין כי מחיה מתים הוא ברחמים רבים טל שעתיד להחיות בו את המתים והוא מקור י״ג מדה״ר וכמ״ש בד״ה ויאכילך את המן. והנה ת״ת שהוא מדת הרחמים מדתו של יעקב עולה עד … להמשך קריאה
א ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול. פי׳ במדרש פרה זו גלות מצרים כמ״ש עגלה יפיפיה מצרים אדומה זו מלכות בבל הנקרא רישא דדהבא תמימה זו מלכות מדי כו׳ ופי׳ ויקחו אליך דייקא שיוציא את עצמו ממעשה מצרים כו׳ אל בחי׳ משה דהיינו הדעת. ב ולהבין זה … להמשך קריאה
א תוספת ביאור מעט ע״פ ויקחו אליך פרה כו׳ ב הנה לפי המבואר מכ״ז דהשלכת עץ ארז ואזוב כו׳ זהו רק ענין ההמשכות מז״א דאצי׳ להמשיך החכמה והביטול בהמ״ן שזהו האפר כו׳ וכמ״ש הרמ״ז והמק״מ בפ׳ חקת והנה אפ״ל עוד בזה דהשלכת עץ ארז כו׳ רומז ג״כ לבירור המדות דנה״ב ועמ״ש לעיל ע״פ זאת חקת … להמשך קריאה
א ויקחו אליך פרה אדומה. איתא במשניות פ״ה דמסכת פרה ומייתי לה ביבמות (פרק ח׳ דע״ב ב׳ וביומא ד׳ מ״ג) הכל כשרים לקדש מי חטאת אפילו אשה חוץ מחרש שוטה וקטן. ולענין הזאה הוא איפכא שהקטן כשר להזות ואשה פסולה וכדאיתא במשניות סוף פרק בתרא דפרה הכל כשרים להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס והאשה כו׳ יעו״ש … להמשך קריאה
א א ביאור ע״פ זאת חקת כו׳. הנה מבואר באדרא (קל״ח ע״ב) שבכל מקום שנמצא שם הוי׳ ב׳ פעמים בפסוק אחד הפי׳ הוא דהשם הראשון הוא בז״א והב׳ הוא בעתיק ואע״ג דהכל אחד אך הוא בחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע (ועמש״ל פ׳ מקץ ע״פ כי אתה נרי הוי׳ והוי׳ יגיה חשכי דג״כ הפי׳ ב׳ שמות הוי׳ כנ״ל, … להמשך קריאה
א וידבר הוי׳ וגו׳ זאת חקת התורה אשר צוה הוי׳ לאמר. וצ״ל דהא כתיב תחלה וידבר הוי׳ שהקב״ה הוא המדבר למשה זאת חקת התורה וא״כ מהו אשר צוה הוי׳ הל״ל אשר אני מצוה. גם להבין קצת ענין פרה אדומה שנאמר בה חקת התורה. אך הענין דהנה התורה נק׳ תורה שבכתב הקב״ה אומר ומשה כותב ודברי … להמשך קריאה
א והנה פרח מטה אהרן כו׳ ויגמול שקדים. להבין למה שקדים (וע׳ ברבות ס״פ קרח) הנה שקדים הם ממהרים להגמר יותר מכל הפירות ותבואות כמו זית גפן תאנה כו׳ שכולם משתהים זמן רב יותר מהשקדים וכמ״ש ברבות סוף קהלת (קט״ו ב׳) מה סימנו של שקד זה משעה שהוא מציץ עד שעה שהוא גומר כ״א יום. … להמשך קריאה
א ועבד הלוי הוא. פי׳ כמ״ש בזהר שכל עבודת הלוים היינו להמשיך מבחינת הוא. שהוא בינה עלמא דאתכסיא על עלמא דאתגליא. והענין דהנה צ״ל ההפרש בין מוחין דאבא ומוחין דאימא (ועמ״ש בד״ה מצה זו כו׳) פי׳ מוחין דאבא הוא בחינת השגת הביטול בבחי׳ חכמה שהוא בחי׳ כח מה ונחנו מה שהוא בבחי׳ קרירות שהוא בחי׳ … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו׳. להבין ענין מחלוקת קרח ועדתו על משה ואהרן. וברבות פרשה זו א״ר לוי למה חלק קרח על משה אמר אני בנו של שמן בן יצהר שנאמר ותירושך ויצהרך וגו׳ אשר נשבע לאבותיך לתת לך ר״פ עקב תירוש זה יין ויצהרך זה השמן ובכל משקים שתתן … להמשך קריאה
א וישלח יהושע מן השיטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו וראו את הארץ ואת יריחו וגו׳. והנה בודאי לא עשה יהושע מדעתו רק שהשי״ת ציוהו ע״כ. ובמרגלים ששלח משה כתיב שלח לך ואמרו רז״ל לדעתך אני איני מצוה לך. להבין ענין זה שבכל א״י לא ציוה השי״ת לשלוח מרגלים רק ביריחו שהיתה מנעולה של … להמשך קריאה
א ביאור הדברים ע״פ אני כו׳ דפ׳ ציצית וענין בשעה שישראל אומרים יהא שמיה רבא כו׳. להבין ענין הרצון שנתבאר שהוא בחי׳ חיצוניות נגד השכל דהלא הרצון גבוה מהשכל (כי הרצון הוא בחינת כתר והשכל הוא בחינת חכמה וזהו שמבקשים יהי רצון ועמ״ש בד״ה מה יפו פעמיך ובד״ה מזוזה מימין). אך הענין כי יש ב׳ … להמשך קריאה
א אני ה׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים אני ה׳ אלקיכם. להבין הכפל למה כתיב ב״פ אני הוי׳ אלקיכם בראש הפסוק ובסופו. וגם מה ענין פסוק זה לק״ש שהרי אמירת פסוק זה הוא משום הזכרת יצ״מ שמ״ע להזכיר יצ״מ כמ״ש למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך והוא … להמשך קריאה
א מעט ביאור ע״פ אני דפ׳ ציצית ב הנה בענין ב״פ אני. עמ״ש בביאור ע״פ ויקרא. וי״ל דהראשון במל׳ דאצילות שנעשית עתיק לבריאה והוא בחי׳ שרש הג״ע העליון וג״ע התחתון. והב׳ בכתר שהוא בחי׳ אין שממנו תמצא החכמה וגם במל׳ דאצילות היינו מה שמקבלת מבחינת ונהר יוצא מעדן שהוא חו״ב כו׳ וכמ״ש בביאור ע״פ אז … להמשך קריאה
א אני ה׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים כו׳. אני ה׳ אלקיכם. הנה ארז״ל בכל מקום שנאמר אני ה׳ פי׳ אני הוא שנאמן לשלם שכר. ולהבין ענין הכפל שכפל לומר ב׳ פעמים אני הוי׳ כו׳ ועוד מפני מה לא נזכר זה רק בציצית. אך הנה כתיב היום לעשותם היינו היום בעוה״ז ולמחר לקבל שכרם … להמשך קריאה
א [נמשך לדרוש דלעיל] ב אני הוי׳ אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. פי׳ דהנה ארז״ל בענין קדושים תהיו יכול כמוני ת״ל כו׳ קדושתי למעלה מקדושתכם. והפי׳ בזה הוא כי הנה יש אתערותא דלעילא שע״י אתעדל״ת אתערותא דלעילא וזהו ענין והייתם קדושים לאלקיכם וכנ״ל שישראל ע״י אתעדל״ת ממשיכים אתעדל״ע בחי׳ ג״פ קדוש כו׳. אכן יש … להמשך קריאה
א ביאר ע״פ והיה לכם לציצית ב ענין התכלת. הנה ד׳ גוונין שבנר הנזכר בפע״ח שער השבת ספ״ד בשם הזהר בראשית נהורא חיוורא כו׳ ונהורא תכלא כו׳ הוא התחתון הנאחז בפתילה ולפי שמכליון הפתילה הוא דבר שאינו מינו כלה ונבער בו נשתנה האור לגוון תכלת וכך מל׳ דאצילות נק׳ נהורא תכלא שנעשית כליון לבי״ע שבטלים … להמשך קריאה
א והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם וגו׳ למען תזכרו ועשיתם וגו׳. הנה כנסת ישראל נק׳ כלה והקב״ה נקרא בשם חתן, כמ״ש ביום חתונתו זה מתן תורה וכתיב ביום ההוא תקראי אישי וגו׳. ב והענין כי הנה כתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת שכנסת ישראל נק׳ בשם אשה ע״ש אש ה׳ כי בה׳ … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ והיה לכם לציצית כו׳ הלב רואה כו׳ ב להבין ענין הלב. הנה איתא הלב מבין הלב שומע. ואיתא בכתבי האריז״ל שיסוד אבא הוא בחזה [ועמ״ש בד״ה עיני כל בשם המגיד איש האלקי נ״ע]. ולהבין מהו יסוד הנה כל דבר המשפיע ומחיה למה שלמטה ממנו אינו מחיה רק במדרגה התחתונה שלו מאחר שהוא … להמשך קריאה
א והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם וגו׳ למען תזכרו וגו׳. להבין ענין ב׳ זכירות הללו למה. גם להבין איך יהיה מצות ציצית מורה על זכירת כל המצות. הנה ציצית מלשון הסתכלות כמו מציץ מן החרכים שהוא ענין זיו והארה דהיינו שיאיר ויתגלה בחינת גילוי אלהותו ית׳ שממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה … להמשך קריאה
א קצת ביאור ע״פ מקושש עצים הנ״ל ב הנה פי׳ עושים רצונו של מקום וכו׳ כי מקום הוא בחי׳ ממכ״ע הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו הנה מקום אתי לכי ומעטי א״ע שנעשית ראש לשועלים להחיות בי״ע בחי׳ מקום ורצונו של מקום שהוא כתר דרחל כי לעולם דברך נצב בשמים שכתר דרחל הוא בשמים … להמשך קריאה
א ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים וגו׳. ופי׳ בזהר (ר״פ שלח קנ״ז א׳) שיש שני מיני עצים עץ החיים ועץ הדעת והוא דייק איזה מנהון רב כו׳. ולהבין זה צריך להבין ענין הקדושה שאמרו רז״ל אדם מקדש את עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, ואינו ר״ל השראת השכינה לבד שעל זה … להמשך קריאה
א ענין הנסכים. כתיב בפ׳ צו (ז׳ י״ח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו כו׳ וארז״ל (פ״ק דזבחים י״ג ב׳ כ״ח ב׳ ושאר דוכתי) בשתי אכילות הכתוב מדבר כו׳ ואחת אכילת מזבח. וצריך להבין ענין הקרבנות שהיו מקריבין ע״ג המזבח מן הבקר כו׳. ולמה נק׳ בשם אכילה כנ״ל וכמ״ש (ויקרא ג׳ י״א) לחם אשה לה׳ … להמשך קריאה