לקוטי תורה

א ענין נחלת יעקב. ע׳ בזח״ב פ׳ יתרו (דפ״ג א׳) שהוא בחי׳ טלא דנפיק מעתיקא לז״א וכמ״ש ויתן לך מטל השמים כו׳ וע״ש (דפ״ח ב׳) שזהו ענין מנחה דשבת וסעודה שלישית ונתבאר זה במ״א ועמ״ש מענין אהיה כטל סד״ה האזינו השמים. והנה נחלת יעקב נק׳ נחלה בלי מצרים וע׳ מזה בפרדס ערך נחלה. והיינו כי … להמשך קריאה

א ביאור עוד לענין מוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוצאיהם. הנה א״ק נקרא אדם דבריאה ועקודים נקודים או ע״י וא״א נקרא אדם דיצירה. וכללות האצילות נקרא אדם דעשייה. ובחי׳ אצילות אינו אלא בחי׳ אור אין סוף כו׳ [ר״ל מאחר שבדרך כללות העולמות נקרא גם א״ק שלמעלה מעלה מהאצילות בשם בריאה. א״כ מהו הבחי׳ שבכללות העולמות הנקרא אצילות … להמשך קריאה

א לבאר הדברים בענין וירד הגבול הנה גבול ד׳ רוחות דא״י י״ל שהוא ענין י״ב גבולי אלכסון הנזכר בספר יצירה ופי׳ ענינם בפרדס שכ״א פ״ז שהם גבול מזרחית רומית גבול צפונית רומית כו׳ גבול מזרחית תחתית כו׳ גבול מזרחית צפונית כו׳ ע״ש. ואע״פ שבגבול הארץ בגשמיות לא שייך רומית מ״מ שרש גבולות אלו נמשכו מי״ב … להמשך קריאה

א וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה כו׳. וירד הגבול הירדנה כו׳. הנה בחי׳ ירדן הוא זה כמארז״ל שנוטל מזה ונותן לזה. פי׳ הוא ענין העלאה מלמטה למעלה להעלות מהשבירה משיורי מלכים דתהו שלא נתבררו שהוא ענין קליפות נוגה. להפכם לקדושה. דהיינו הז׳ מדות שנפלו בקליפות חם וכנען חמימות שרש הז׳ מדות רעות … להמשך קריאה

א ביאור על זה ב הנה גבי המסעות כתיב ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך כו׳. וצ״ל ענין המסעות שהיו עד מתן תורה שלא היה עדיין הארון. אך הענין כי המסעות הראשונות היו במדבר הקרוב לישוב ולכן היו יכולים להכניעו משה רבינו ע״ה וישראל בעצמם הגם שלא היה עדיין הארון עמהם משא״כ … להמשך קריאה

א אלה מסעי בנ״י כו׳ ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם כו׳ ואלה מסעיהם למוצאיהם. וצ״ל למה גבי ויכתוב משה הקדים מוצאיהם למסעיהם ואח״כ הפך ואומר ואלה מסעיהם למוצאיהם. גם מהו ויכתוב משה כו׳ דמסתמא משה כתבו ככל התורה אשר הקב״ה אומר ומשה אומר וכותב. אך הענין כי הנה ענין המסעות שנסעו וחנו  במדבר מ״ב פעמים … להמשך קריאה

א לבאר ענין המסעות במדבר. הנה ארז"ל עתידה ארץ ישראל שתתפשט על העולם כולו. המכוון מזה שיהיה כל העולם כולו אז במדרגת ארץ ישראל דעכשיו. ואז יהיה א"י במדרגת ירושלים דעכשיו. וזהו שאמרו שירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל כולו. ונמצא ירושלים דלעתיד לבא יהיה עוד במעלה גבוה יותר כי לע"ל יהיה עליות העולמות. והענין … להמשך קריאה

א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. להבין לשון אלה מסעי שהוא לשון רבים וכתיב אשר יצאו מארץ מצרים. והרי מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות. גם להבין מהו ביד משה ואהרן, וגם שהרי קצת המסעות היו אחרי מות אהרן. ב וגם להבין כל ענין … להמשך קריאה

א  אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ביד משה ואהרן. כתיב נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן. הנה זה כלל גדול בעבודת הש״י שכל מי שבא לדבקה אליו ית׳, הנה כתיב מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום וגו׳ נקי כפים ובר לבב שיהא לבו בר וזך לגמרי בלי שום סיג אשר לא נשא … להמשך קריאה

א ביאור ענין החלצו מאתכם יחלצו מיבעי ליה דהא מאתכם משמע ולא כולכם והחלצו משמע כולכם דהא כתיב וידבר משה אל העם לאמר החלצו. אך הענין כי הנה להבין ענין מדין יש להקדים ענין שבעה עממין הכנעני והחתי כו׳ שנאמר בהם כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ כו׳ שהם שיורי הזמ״ל דתהו דהיינו … להמשך קריאה

א החלצו מאתכם וגו׳. וצ״ל דהל״ל יחלצו כי החלצו משמע כולכם וכיון שנאמר מאתכם דהיינו מקצתם אלף למטה א״כ הל״ל יחלצו. גם מהו ענין נקמת הוי׳ במדין. גם מהו לכל מטות והל״ל מכל מטות. אך הנה בחינת מדין הוא ממש נגד בחי׳ שם הוי׳ ולכן קודם מתן תורה היה צ״ל הכנעת קליפת מדין ע״י יתרו … להמשך קריאה

א עיני כל אליך ישברו וגו׳. הנה על מ״ש נודע בשערים בעלה פי׳ בזהר פ׳ וירא (דק״ג ע״ב) לפום מה דמשער בלביה. עוד פי׳ שם מאן שערים כד״א שאו שערים ראשיכם וביארו בזה בפ׳ פינחס (דרנ״ג ע״ב) אלין אינון תרעין עילאין כו׳ ואינון חמשין תרעין והם חמשים שערי בינה. ולהבין זה איך על שערי בינה … להמשך קריאה

א ושמע אביה את נדרה. להבין ענין דקדוקי סופרים שאנו רואים כמעט שכל התלמוד מלא מהלכות וחומרו׳ שהחמירו חז״ל והוסיפו כמה גדרים וסייגים לתורה שבכתב. והענין מובן כמ״ש רז״ל ע״פ כי טובים  דודיך מיין אמרה כנס״י ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה. פי׳ יינה של תורה הוא פנימית התורה וסודותיה כמשארז״ל נכנס יין … להמשך קריאה

א ואשה כי תדור נדר לה׳ כו׳ בנעוריה כו׳. ואשה היא כנס״י מקור כל נשמות ישראל ולכן טעמו זקף גדול שמורה שהוא ממקום גבוה מאד. כמארז״ל ישראל עלו במחשבה ה׳ בחכמה יסד ארץ. (ועיין בזהר ר״פ בשלח )(דמ״ד א׳) ע״פ ושם אשה גדולה ובפי׳ הרמ״ז שם, ועיין ברבות ויצא פ״ע ע״פ הגדולה לאה גדולה במתנותיה … להמשך קריאה

א  ביאור ע״פ וידבר משה אל ראשי המטות ב הנה להבין ענין אחור וקדם צרתני אחור למעשה בראשית כו׳. הנה בעשרה מאמרות נברא העולם. והנה העשרה מאמרות הם מע״ס דתיקון יהי אור חכמה [ועיין בפרדס ש״ב פ״ה ובזהר פ׳ ויקרא די״א סע״ב ובמק״מ שם ובפ׳ בראשית די״ו ע״ב ודף כ״ב א׳ ב׳] והנה ע״ס דאצילות … להמשך קריאה

א  וידבר משה אל ראשי המטות וגו׳ איש כי ידור נדר וגו׳. ואמרו בגמ׳ עד שידור בדבר הנדור כגון שיאמר הרי עלי בשר זה כעולה ושלמים או שיאמר קונם בשר זה עלי שהקונם הוא לשון קרבן. ב ועל יסוד זה מוסד כל מסכת נדרים בפי׳ דבר הנדור. ולהבין ענין זה למה צריך להתפיס בדבר הנדור … להמשך קריאה

א קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה. כל אוכליו יאשמו. ראשית תבואתה בה״א כתיב משמע דישראל הם ראשית תבואת ה׳. וצריך להבין מה זה התבואה הנצמח אשר ישראל מכונים בשם ראשית לה. וזהו שכתוב בורא קדושים יוצר משרתים ואשר משרתיו. פי׳ ואשר משרתיו משמע מאז מעולם הם משרתים אותו ויוצר משרתים הם המלאכי׳ שמתהווים בכל יום … להמשך קריאה

א צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי כו׳. ואמרת אליהם זה האשה אשר תקריבו כו׳ את הכבש אחד תעשה בבוקר כו׳. להבין כפל ב״פ ואמרת וגם שינוי לשון דכתיב אשר תקריבו וכתיב את הכבש אחד תעשה לשון עשי׳. וגם תקריבו לשון רבים ותעשה לשון יחיד. והענין הוא כמארז״ל כל מקום שנאמר … להמשך קריאה

א ביאור ע״פ את קרבני לחמי ב הנה כתיב לעבדה ולשמרה שהאדם הוא העושה הג״ע דהיינו שהוא הממשיך גילוי אלקות מאור א״ס ב״ה להיות ג״ע. והנה ארז״ל ביו״ד נברא העוה״ב פי׳ ביו״ד צמצום הארה נקודה קטנה שבא״ס ב״ה שאין לו סוף ואין לו קץ ותכלית לית מחשבה תפיסא ביה כלל וא״א להיות שום השגה לשכל … להמשך קריאה

א  צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי כו׳ ואמרת להם זה האשה כו׳. להבין מהו ואמרת ואמרת ב׳ פעמים. הנה כל המצות צריך האדם לקיים במחשבה דבור ומעשה וכן בקרבנות מחשבה זו תפלה עבודה שבלב שכנגד הקרבנות. ודבור הוא ת״ת דקרבנות כל העוסק בתורת עולה כו׳ ועבודת הקרבנות עצמן כבשים בני … להמשך קריאה

א מה טובו אוהליך יעקב כו׳. להבין מארז״ל כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו שנאמר ולא יקרא עוד שמך אברם אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי שאני התם דהדר אהדריה קרא כו׳. והענין שאי אפשר לבוא ולהגיע למדריגת ישראל כ״א בהקדימו תחלה מדת ומדריגת יעקב. ועיין בפ׳ וישלח דקע״ד ע״״א. ב והנה ביעקב כתיב … להמשך קריאה

א  ביאור ע״פ לא הביט הנה יעקב הוא נמשך מיסוד אבא [המלובש בז״א ובוקע ויוצא חוץ לז״א ומזה נתהוה בחי׳ יעקב] והוא נמשך ויורד בבי״ע לברר בירורי נוגה בכל ששת ימי המעשה וזהו פי׳ יעקב י׳ עקב שנמשך היו״ד שהוא בחי׳ יסוד אבא לבחי׳ עקב דהיינו בי״ע לברר שם בירורי נוגה. [כי בחכמה אתברירו וע׳ … להמשך קריאה

א  לא הביט און ביעקב כו׳. הנה יש ב׳ בחי׳ ומדרגות למעלה בחינת יעקב ובחינת ישראל [וע׳ בזהר בלק דר״י ע״ב ובפ׳ וישלח דקע״ד א׳] שהם ג״כ ב׳ בחינות שונות בעבודת ה׳ באדם בחי׳ עבד ובחינת בן. היינו בחי׳ יעקב הוא בחי׳ עבד כמ״ש שמע אלי יעקב עבדי [וע׳ בזהר קדושים דפ״ו ע״א] ובחי׳ ישראל … להמשך קריאה

א ביאור על פסוק מי מנה כו׳. הנה שרש הענין המבואר לעיל בפי׳ ומספר את רובע ישראל שהוא ע״ד והיה מספר בנ״י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. והענין שאף שהוא בגדר בחי׳ מספר עכ״ז הוא אין מספר. ב וזהו כחול הים שהחול הוא חלקים דקים שכל חלק הוא פרטי בפ״ע ולכך הוא בגדר … להמשך קריאה

א  מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. (בגמרא ספ״ג דנדה )(ל״א א׳). רבות ויגש פצ״ד גבי כל הנפש באה. ויקרא פ״א במדבר פ״ב פ׳ בלק בשה״ש רבה ס״פ כתפוח בעצי ובפסוק אחת היא יונתי. ובפסוק אל גנת. בקהלת רבה בפסוק כל הנחלים רבע יש בו ב׳ פירושים פי׳ אחד חלק רביעית, והב׳ מלשון … להמשך קריאה

א ביאור ע״פ על כן יאמרו המושלים באו חשבון ב ושרש הדברים בפי׳ וענין חשבונו של עולם הוא על פי מה שכתוב בזהר פרשה  פקודי (דרכ״ה סע״ב) ת״ח אית מדידו טמיר וגניז. ואית חושבן דקיימא אגניזו טמיר וגניז והוא בחי׳ קו המדה וכן בלק״ת פרשה וירא פי׳ חשבון אבא מחשבה עילאה ה״ג דאבא כו׳ ועיין … להמשך קריאה