א ושמתי כדכד שמשותיך. פליגי בה תרין מלאכי ברקיע מיכאל וגבריאל ח״א שהם וח״א ישפה ואמר הקב״ה להוי כדין וכדין. הענין הוא כי הנה נודע דאתעדל״ת אתעדל״ע. וצריך להבין מאין בא הכח הזה לאתעדל״ת להיות בה ועל ידה אתעדל״ע וגם להבין מארז״ל שתי שנים ומחצה נחלקו ב״ש וב״ה אי נוח לאדם שנברא או נוח שלא … להמשך קריאה
א ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו׳ (בישעיה סי׳ נ״ד) ובגמרא (פרק חמישי דב״ב) אמר רבי שמואל בר נחמני פליגי בה תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל (ובילקוט בישעיה איתא מיכאל וגבריאל) חד אמר שהם וחד אמר ישפה. אמר הקדוש ברוך הוא להוי כדין וכדין. ושמשותיך פי׳ הארת השמש (וכדפירש״י )(בישעיה שם) ובסנהדרין (דף ק׳ … להמשך קריאה
א ביאור הדברים. הנה נודע ענין יחו״ע ויחו״ת שיחו״ת הוא בשם אלקים שהוא המפריד להיות בחי׳ יש דוקא שיהיה היש בטל כי יש ב׳ מיני ביטול. הא׳ ביטול יחו״ע אתה הוא הוי׳ לבדך כו׳ דכולא קמיה כלא כו׳ והב׳ ביטול יחו״ת אתה עשית את השמים שמי השמים וצבא השמים לך משתחוים ביטול כו׳ והוא ענין … להמשך קריאה
א כי תשמע בקול ה׳ אלקיך לשמור את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעות הישר בעיני ה׳ אלקיך. הנה כתיב עין ה׳ אל יראיו וכתיב עיני ה׳ אל צדיקים. והענין יובן כי הנה התורה נקראת מפתחות הפנימיות והיראה נקרא מפתחות החיצוניות. ב ואמרו כל מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר … להמשך קריאה
א ביאור אחרי ב א הנה פי׳ אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו. שכל ההשתלשלות נמשך ונתהוה רק מבחי׳ מדת מלכותו ית׳ שהיא הנקראת אחרי הוי׳ בחי׳ אחוריים הארה בעלמא כו׳ (וכמ״ש בפ׳ תצוה בד״ה זכור את כו׳ בפי׳ וישב ה׳ מלך לעולם ועיין בזהר ויקרא )(דף עשרים בתחלת עמוד ב׳) ועמ״ש ע״פ הזהר קדושים (דפ״ו סע״א) … להמשך קריאה
א אחרי ה׳ אלהיכם תלכו ואותו תיראו וגו׳. פרט הכתוב ששה דברים בעבודת ה׳. תלכו. תיראו. תשמרו. ובקולו תשמעו. ואותו תעבודו. ובו תדבקון. הנה מה כתיב לעיל מיניה כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם לדעת וגו׳. ב ולהבין מהו כי מנסה וגו׳. הענין כי הנה הנשמה קודם ירידתה בעולם הזה היתה עומדת בעולם העליון. וכמ״ש חי … להמשך קריאה
א ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה וגו׳. הנה ארז״ל כל מקום שנאמר היום הוא נצחי ולעולם גם היום הזה. ולהבין זה בכאן וגם מלת לפניכם דהוי ליה לומר לכם. אך הענין כי הנה יש בכל אחד ואחד מישראל בחי׳ פנימיות ובחינת חיצוניות (עמ״ש מזה ע״פ ויהי מקץ בדבור השני) והנה כתיב … להמשך קריאה
א ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים. (מענין ארץ הרים ובקעות ברבות ס״פ ראה ובילקוט בשם הספרי ומענין למטר השמים ברבות בראשית פי״ג )(דט״ז ב׳) בשלח ר״פ כ״ה (קמ״א ג׳) בקהלת רבה בפסוק והארץ לעולם עומדת ור״פ כל הנחלים הולכים אל הים גמרא פרק קמא דתענית (ד״ט ע״ב) פרק ב׳ דבבא בתרא (די״ט סע״א). … להמשך קריאה
א ולהבין שרש טעם קישור וחיבור ושייכות ברית ותורה לבהמ״ז על בריתך שחתמת וכו׳ ועל תורתך כו׳ בברכת הארץ שארז״ל כל שלא אמר ברית ותורה כו׳ כי הנה לכאורה צריך להבין קושי׳ יותר גדולה מנ״ל דברכת הארץ בזה״ש דאורייתא דהא כתיב וברכת על הארץ י״ל דהיינו בזמן שישראל שרוים על אדמתם כו׳ אך הענין דהנה … להמשך קריאה
א ואכלת ושבעת וברכת וגו׳. וארז״ל פ״ז דברכות (דמ״ח ע״ב) וברכת זו ברכת הזן על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים כו׳. ופריך שם (דמ״ט ע״א) לרבי דאמר אין חותמין בשתים ממה שחותמים על הארץ ועל המזון ומשני ארץ דמפקא מזון. וצ״ל דלמה לו להזכיר מזון כלל בברכת הארץ דהא לכאורה מזון שייך … להמשך קריאה
א ויאכילך את המן וגו׳ למען הודיעך וגו׳. הנה המן הוא בחי׳ טל כמ״ש ותעל שכבת הטל והוא טל שעתיד להחיות בו את המתים הוא בחי׳ רחמים רבים כמאמר מחי׳ מתים ברחמים רבים ולהבין מהו בחי׳ רחמים רבים למעלה הנה כתיב וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה (בירמיה סי׳ ל״א ועמ״ש מזה ע״פ … להמשך קריאה
א ואהבת את הוי׳ אלקיך כו׳. הנה מואהבת עד ובשעריך מ״ב תיבין ופ׳ שניה שם ע״ב ועיין בזח״ב תרומה (קל״ב ב׳) ובפרדס (שכ״א פ״ו ופרק י״ב). והנה נודע כי שם מ״ב הוא בגבורה ושם ע״ב בחסד והלא כאן נהפוך הוא. כי פ׳ ראשונה דק״ש היא בחי׳ חסד ואהבת ופ׳ שניה השמרו לכם כו׳ בגבורה. וכמבואר … להמשך קריאה
א ענין ק״ש אחד ואהבת כו׳. וגם ביאור פ׳ ראשונה בכללה. הנה איתא בת״ז אנת הוא חד ולא בחושבן כו׳. וביאור הדבר כי הנה כל ההשתלשלות מעילה לעילה בכל עולם ועולם הם עשר ספירות וכן בנפש האלקית יש ע״ס וכן בנפש החיונית וראשיתן החכמה כו׳ והנה יש בחי׳ שהיא למעלה מן החכמה והוא בחי׳ הרצון … להמשך קריאה
א שמע ישראל הוי׳ אלקינו הוי׳ אחד ואהבת כו׳. וצריך להבין למה הזכיר ב׳ פעמים הוי׳. ועוד להמ הפסיקו אכנה״ג בין אחד לואהבת בבשכמל״ו. וגם צריך להבין פי׳ שמע שהוא לשון אסיפה מלשון וישמע שאול את העם וגם לשון הבנה והנה ואהבת הוא לשון ציווי וגם לשון עתיד פי׳ שאומר הכתוב שכשיעמיק בדעתו ויבין שהוי׳ … להמשך קריאה
א למען תירא את הוי׳ אלקיך. הנה להבין ענין המצות שנק׳ מצות המלך ששרשם מבחי׳ מל׳ ואעפ״כ הם ג״כ בחי׳ לבושים ומקיפים צריך להקדים תחלה ענין ההשתלשלות מעילה לעלול וענין בחי׳ יש מאין כ׳ו כי הנה ג״ע הוא בחי׳ מל׳ שג״ע התחתון הוא במל׳ דיצירה וג״ע העליון הוא במל׳ דבריאה וכמ״ש האריז״ל שהוא בבחי׳ בינה … להמשך קריאה
א וזאת המצוה אשר צוה ה׳ כו׳. לעשות בארץ כו׳ למען תירא את ה׳ אלהיך לשמור את כל חקותיו כו׳ ושמעת ישראל ושמרת לעשות כו׳ שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד. הנה צריך להבין כפל השמירות לשמור ושמרת. גם הנה וזאת המצוה קאי על פרשת ק״ש שלאחרי׳ שמע ישראל וא״כ מהו לעשות בארץ. שהרי כל … להמשך קריאה
א וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי׳ הוא האלקים אין עוד. פי׳ וידעת היום כמו שהיום הוא עם הלילה ושניהם אחד כמ״ש ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. כך והשבות אל לבבך שכמו שהוא בזמן כך הוא בנפש שהב׳ לבבות שהם היצר טוב והיצר הרע הם שניהם כאחד שגם היצר הרע ישוב לעבודת הוי׳ … להמשך קריאה
א להבין בתוספת ביאור ע״פ וידעת היום והשבות אל לבבך כו׳ בענין הדעת והאמונה ולהבין איך יהיה בחי׳ סוכ״ע בבחי׳ הדעת וההרגשה והלא לית מחשבה תפיסא בי׳ כלל כידוע אך הענין הוא דיש להבין עיקר ענין הדעת מהו בהיות ידוע בלשון הפלסופים וכמ״ש הרמב״ם בידיעת אלקות שהוא יתברך הוא הידוע מציאותו ולא מהותו וזהו הנק׳ … להמשך קריאה
א ביאור הדברים ע״פ וידעת היום כו׳ ב ולעיל מיניה כתיב אתה הראת לדעת וא״כ מהו עוד וידעת כו׳. הנה ע״ס דקדושה וכנגד זה עשר כתרי מסאבותא והם זה לעומת זה אברהם חסד דקדושה וישמעאל חסד דלעומת זה. ופי׳ אברהם שיצא ממנו ישמעאל שיצא ונפרד ממנו כפירוד הסיגים מן הכסף כו׳ יצחק גבורה דקדושה וכנגדו … להמשך קריאה
א וידעת היום והשבות אל לבבך וגו׳. הנה יש להבין הלא כבר נאמר אתה הראת לדעת וגו׳. ומהו עוד וידעת גם מהו היום. אך הנה אחר מתן תורה שראו פנים אל פנים ושמעו בעצמם עשרת הדברות אמרו אם יוספים אנחנו לשמוע וגו׳ קרב אתה ושמע וגו׳. ב והקב״ה הסכים על ידם ואמר היטיבו כל אשר … להמשך קריאה
א ביאור ואתחנן ב הנה ענין בא״י שבברוך שאמר שהוא ענין ובטובו מחדש כו׳. כי הנה שם הוי׳ הוא באצילות והנה מחכמה ואילך הוא בחינת השתלשלות משא״כ החכמה מאין מצא שלא בבחי׳ השתלשלות כי יש פרסא המפסיק בין חכמה לכתר (וע׳ בזהר פרשה נח )(דס״ה א׳) ובמ״ש בביאור ע״פ כי ביום הזה יכפר בפרשת אחרי … להמשך קריאה
א קיצור מהדרוש ע״פ ואתחנן אל ה׳ ב אות א׳ יבאר כי להיות עולם הזה הוא עולם השפל ע״כ ברא אלקים את האדם שהוא נר הוי׳ נשמת אדם להאיר את העוה״ז ועמ״ש מענין נר הוי״ה בביאור ע״פ וירד הגבול. ומ״ש ע״פ גם את העולם נתן בלבם בד״ה והיה מספר בנ״י. והיינו ע״י ק״ש ותפלה שיאיר … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ה׳ וגו׳ אתה החילות וגו׳. להבין מהו החילות וכי לא היה הרבה נסים כגון קריעת ים סוף ויצ״מ ומ״ת ומלחמת עמלק וכיוצא בהם ואיך שייך לקרות כל זה התחלה בלבד. הנה ארז״ל עד שלא נבה״ע הי׳ הוא ושמו בלבד. ב ולכאורה אינו מובן איך שייך קודם בריאת העולמות להיות בחי׳ שם להקב״ה … להמשך קריאה
א ברבות פ׳ עקב ד״א ושמר לך כו׳ אברהם נתן לבניו שני אריסין שנאמר כי ידעתיו כו׳ ושמרו דרך הוי׳ לעשות צדקה ומשפט. אף הקב״ה זקף לה שני אריסין כנגדן חסד ורחמים כו׳ עמדו ישראל וכשרו את עצמן כו׳ שכך כתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אף הקב״ה הביא את שלו שכך כתיב כי ההרים … להמשך קריאה
א ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. (ע׳ רבות משפטים פ״ל ובפ׳ עקב גבי ושמר כו׳ החסד) הנה כתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום פי׳ קאי על כל יום כי בכל יום יהיו בעיניך כחדשים אך איך יבא לזה שיהיה כן ויובן בהקדים כי הנה תכלית ירידת הנשמות מלמעלה שהיו שם מקודם שי״ב כי … להמשך קריאה
א איתא במדרש תהלים ע״פ אחת שאלתי מאת ה׳ וגו׳ והובא בילקוט אמר הקב״ה לדוד בתחלה אתה אומר אחת שאלתי שבתי בבית ה׳ ואח״כ אתה שואל כמה שאלות ולחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו וגו׳ והשיבו דוד ממך למדתי בתחלה לא באת עלי אלא באחת שנאמר ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה … להמשך קריאה