לקוטי תורה

א תקעו בחדש שופר כו׳. פי׳ בחדש זמן חידוש לבנה שמתחדשת בר״ח הוא ר״ה שאז הוא חידוש מעשה בראשית זה היום תחלת מעשיך כו׳. והנה בכ״ה באלול נברא העולם ור״ה הוא יום ו׳ לבריאת העולם יום בריאת אדה״ר, וצ״ל למה אין עושין ר״ה בזמן חידוש העולם ממש שהוא יום ראשון למע״ב. אך דכתיב בראשית ברא … להמשך קריאה

א  דרושים לראש השנה ועשי״ת ויוהכ״פ ב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. הנה כל החדשים נקראו חדשי השנה משא״כ תשרי נק׳ חדש סתם חידוש כללי לכללות העולמות והתהוותם מאין ליש לפי שבו ר״ה שהוא בחי׳ ראש ומוחין של השנה. כי הנה בחינת עולם שנה נפש שוה, שכמו … להמשך קריאה

א ביאור ע״פ כי כארץ ב להבין שורש הדברים הנ״ל. הנה תחלה יש להבין כללות ענין ראש השנה ויוהכ״פ ועשי״ת שהוא זמן התיקון לתקן פגם העוונות והחטאים וכמארז״ל ע״פ דרשו ה׳ בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליוהכ״פ. ומפורש בתורה כי ביום הזה יכפר כו׳. ולהבין ענין התיקון הזה איך הוא (ועמ״ש בד״ה תקעו … להמשך קריאה

א  כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אד׳ הוי׳ יצמיח צדקה ותהלה כו׳. (ועיין בזהר תרומה קס״ו ב׳). הנה כל הנביאים לא נתנבאו על מתן שכרן של מצות רק לענין אכילת פירותיהן בעוה״ז בשכר גשמי לימות המשיח אבל לענין השכר הרוחני שיש בכל מצוה ומצוה מצד עצמה כי שכר מצוה מצוה ע״ז נא׳ … להמשך קריאה

א ביאור ע״פ שוש אשיש ב ולתוספת ביאור להבין ענין השופר צריך להקדים תחלה ענין  ממלא וסובב כי לכאורה אינו מובן מאחר שפי׳ סובב אין פירושו שסובב ומקיף מלמעלה אלא שהוא נמצא למטה כמו למעלה רק שההפרש הוא בבחי׳ העלם ובבחי׳ גילוי וכמ״ש במ״א א״כ איך יתקרב אל השכל מה שנודע שיש רבוא רבבות בחי׳ … להמשך קריאה

א  שוש אשיש בה׳ תגל נפשי באלקי. כי הלבישני בגדי ישע וגו׳. (במדרש הובא פסוק זה בויקרא רבה בפ׳ צו ס״פ עשירית וס״פ ואתחנן. ובשה״ש רבה בפ׳ נגילה ונשמחה בך ועיין בזח״ב בפ׳ יתרו ד״צ ע״ב נשא קל״ג א׳ בלק קצ״ט ב׳) הנה ההפרש שבין שמחה לגילה הוא כי השמחה נקרא בהגלות נגלות השמחה מבחוץ … להמשך קריאה

א כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך וגו׳. (פ״ה דעירובין נ״ד א׳ רבות כי תשא פ״ז וס״פ נצבים תד״א ח״א פכ״ז ח״ב פי״ד) להבין כפל הלשון במה שנאמר תחלה לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. אך הנה נפלאת עם שהוא לשון פלא הוא ג״כ לשון הפרשה. כמו לפלא נדר (בפ׳ אמור כ״ב כ״א). ותרגומו … להמשך קריאה

א כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה כו׳. להבין מהו המצוה הזאת דלא קאי על כל התורה כולה דהל״ל כי כל המצות כו׳ וגם מהו אשר אנכי כו׳. הנה כל המצות נק׳ בשם מצות הוי׳ כי רמ״ח מ״ע הן רמ״ח אברים דמלכא ומלכא היינו בחי׳ הוי׳. ב והנה … להמשך קריאה

א  אתם נצבים היום כלכם וגו׳. הנה פרשה זו קורין לעולם קודם ר״ה ומרומז במלת היום דקאי על ר״ה כי זה היום תחלת מ מעשיך זכרון ליום ראשון. שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון ביום זה עד לפני הוי׳ ראשיכם שבטיכם וגו׳ מחוטב עציך עד שואב מימיך פרט הכתוב עשר מדרגות שכמו שיש עשר … להמשך קריאה

א ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם אתם ראיתם כו׳ המסות הגדולות אשר ראו עיניך כו׳ ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת ועינים לראות וגו׳. והוא תמוה דמתחלה אמר אתם ראיתם כו׳ ואח״כ אמר ולא נתן כו׳ ועינים לראות וכו׳. ולהבין זה הנה כתיב ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה׳ אל עולם … להמשך קריאה

א תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה וגו׳. ולהבין הלא זה הוא מדרגות הצדיקים כמ״ש שמחו צדיקים בה׳ כו׳ ואיך יגיע כל אדם לזה. אך הנה יש ב׳ מדרגות בעבודת ה׳ מדת יום ומדת לילה בחינת יעקב ובחינת ישראל ובדרך פרט הם בחינת תורה ובחינת תפלה. (עיין מ״ש מענין מדת יום ומדת לילה … להמשך קריאה

א ענין ראש השנה ויום הכפורים. ויפל ה׳ אלהים תרדמה על האדם ויבן ה׳ אלהים את הצלע וגו׳ ואמרו רזל מלמד שנתן בינה יתירה כו׳. הענין דבר״ה נעשו מוחין לנוק׳ שלא ע״י ז״א כ״א מבינה עצמה וזהו ענין הצמצום בחי׳ אור גדול כמו הבינה נמשך בבחי׳ מלכות וכמ״ש ה׳ מלך גאות לבש ולכן החודש מתכסה … להמשך קריאה

א  היום הזה הוי״ה אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך. את ה׳ האמרת היום וגו׳ וה׳ האמירך היום וגו׳. להבין פירוש היום הזה ולא כתיב איזה יום משום דהמקרא מחובר לפרשה שלמעלה הימנה שמסיימת ארץ זבת חלב ודבש שקודם שנכנסו לארץ היה כריתת ברית על קבלת … להמשך קריאה

א ביאור הדברים בענין בחי׳ בע״ת דמשכין ליה בחילא יתיר. כי הנה רמ״ח מ״ע שהם רמ״ח אברים דמלכא הוא בחי׳ ז״א דאצילות ומז״א האורות מתלבשים בהכלים ולכן הצדיקים המקיימים המצות ממשיכים בחי׳ האורות להתלבש בכלים דז״א ודרך כלל מתחלקים לג׳ קוין חח״נ מימין כו׳ והוא כנגד תורה ועבודה וגמ״ח וזהו פותח את ידך ומשביע לכל … להמשך קריאה

א כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה׳. הנה הרים נקראו האבות (כן הוא ברבות בחקתי ס״פ ל״ו על פסוק זה דכי ההרים ימושו. ועוד נזכר פסוק זה ברבות פ׳ עקב גבי ד״א ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית ואת החסד. ובגמרא פרק לפני אידיהן דף … להמשך קריאה

א ביאור ולא אבה ב להבין שרש הדברים הנה קוצו של יו״ד רומז לכתר שהוא אהבה מסותרת שבלב כל ישראל והיינו מפני שהיא נלקחה ממקום גבוה מאד נעלה לכך הוא בכל ישראל שהוא ממל׳ דא״ס שהוא בבחי׳ עצמי׳ דא״ס ואינו בגדר ההשגה ולכך היא באה בלב כל ישראל אף מי שאינו יודע להבין כ״כ בשכלו … להמשך קריאה

א ולא אבה הוי׳ אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה׳ אלקיך לך את הקללה לברכה כו׳. להבין מהו הפלא הגדול ועצום מה שלא אבה לשמוע בקול איש בליעל כבלעם הרשע וגם מהו ויהפוך ה׳ את הקללה לברכה מאחר שלא שמע אל בלעם כלל. הענין הוא שיש מקטרגים שמקטרגים על ישראל שלכך נוטלין שופר בר״ה לערבב … להמשך קריאה

א כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה והיה הבן הבכור לשניאה. להבין מאמר והיה כו׳ הוא ע״פ מ״ש הרח״ו בשער הקדושה שיש לכל אחד ואחד מישראל שתי נפשות וכמ״ש ונשמות אני עשיתי לשון רבים נפש אחת נקרא נפש החיונית והבהמית ומלובשת בדם האדם להחיות הגוף כמ״ש במ״א והיא נשתלשלה ממקום גבוה על … להמשך קריאה

א ביאור כי תצא. ענין שהאדם נברא בצלם אלקי׳ וענין בבואה ובבואה דבבואה הנה כתיב ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים וגו׳. ומבואר בע״ח ענין צ׳ דצלם ולמ״ד דצלם מ״ם דצלם. ב ובמבוא שערים שער ה׳ ח״א פי״ג כ׳ המוחין דז״א הם בחי׳ נפש  וחיות אל הז״א והוא דמות פרצוף זך ורוחני מאד שלם … להמשך קריאה

א כי תצא למלחמה על אויביך וגו׳. הנה איתא בזוהר שעת צלותא שעת קרבא ומלחמה זו היא מה שכתוב מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור. שבכל דור ודור ובכל יום ויום צריך להיות מלחמה זו בנפש האדם כי זה לעומת זה עשה אלהים נפש דקדושה מעשה דבור ומחשבה מדות ושכל דקדושה וכנגדה נפש החיונית הבהמיות כו׳ … להמשך קריאה

א  כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה׳ אלהיך בידך ושבית שביו וגו׳. הנה איתא בזהר שעת צלותא שעת קרבא וכתיב אשר לקחת מיד האמורי בחרבי ובקשתי ות״א בצלותי ובבעותי. ב ולהבין מה ענין המלחמה בתפלה וגם למה מתפללים בכל יום. הנה ארז״ל תפלות כנגד תמידין תקנום. והענין כדכתיב את קרבני לחמי לאשי שהיו מקריבין … להמשך קריאה

א ביאור ע״פ אני לדודי ב ביאור ענין מארז״ל תלמוד גדול או מעשה גדול ונמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה הנה מעשה המצות הן בירורי נוגה שמעורב טוב ורע כגון אכילה יש אכילת זולל וסובא ויש שהוא של מצוה כגון אכילת קדשים וכמו סעודת שבת והמצות הן בירורים לברר מה שהוא דבר גשמי להיות … להמשך קריאה

א אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים. הנה שושנה יש בה תליסר עלין כנגד י״ג מכילין דרחמי שבפסוק מי אל כמוך ושבפסוק אל רחום כו׳ שמשם הוא מקור התשובה להיות נושא עון כו׳ והם המתגלים בר״ח אלול שאז הוא בחי׳ עת רצון כי מר״ח אלול עד אחר יוה״כ הם מ׳ יום שעלה משה רבע״ה למרום … להמשך קריאה

א אני לדודי ודודי לי. ר״ת אלול. והענין כי באלול מתחיל בחי׳ אני לדודי דהיינו בחי׳ אתערותא דלתתא עד ר״ה ויוה״כ שהם בחי׳ המשכת אלהותו ית׳ למטה בבחי׳ התגלות, כמ״ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר״ה עד יוה״כ הוא בחינת שמאלו בחי׳ יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית׳. ולכן קוראין לו המלך כי … להמשך קריאה

א ביאור הדברים בענין א״ת בניך שהוא בחי׳ אהבה שנק׳ בן בחי׳ ז״א רובו מהחסדים אלא בוניך בנין הנוק׳ הוא מהגבורות כי מלכות יורדת בבי״ע ומחיה גם ק״נ ושלמטה מטה מנוגה. והנה בקדושה בחינת ביטול משא״כ בלעומת זה בחי׳ יש ואעפ״כ מחמת שקבלת שפעם מבחי׳ מל׳ דקדושה ע״כ קרו ליה אלקא דאלקייא והנה מצד עצמות … להמשך קריאה

א וכל בניך למודי הוי׳ ורב שלום בניך וגו׳. וארז״ל ת״ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך כו׳ ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך (כדאיתא בגמרא סוף מסכת ברכות וסוף יבמות ועיין על פסוק זה ברבות ס״פ ויגש בשלח ר״פ כ״א תצוה פ׳ ל״ח וע״ש. נשא קרוב לס״פ י״א גבי וישם לך שלום … להמשך קריאה