לקוטי תורה

א  להבין ההפרש דבפסח כתיב והקרבתם אשה עולה ריח ניחוח לה׳ ובסוכות כתיב עולה אשה. כי הנה הוי׳ הוא בחי׳ צמצום והתפשטות כו׳ כי י׳ הוא בחי׳ צמצום נקודה לבד כי י׳ הוא בחי׳ ח״ע ואף שנקרא ים החכמה עכ״ז אינו אלא הארה בעלמא לגבי למעלה מן החכמה עד שנחשבת לבחי׳ עשייה גשמיות כו׳ ולכן … להמשך קריאה

א טוב לחסות בה׳ וגו׳. הנה אנו אומרים בתפלת שבת וי״ט קדשנו במצותיך תחלה. ואח״כ ותן חלקנו בתורתך כי אי אפשר להיות חלק בתורת ה׳ בלתי אם יקיים מצותיו קדשנו במצותיך תחלה וביאור הענין כי ענין ותן חלקנו בתורתך הוא כדכתיב ביום השמיני עצרת תהיה לכם. פי׳ עצרת קליטה שכנס״י קולטת טיפת החכמה דהיינו התורה … להמשך קריאה

א טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם. להבין מהו טוב דמשמע שגם באדם רשאי לבטוח אלא שיותר יטוב לבטוח בה׳ והלא כתיב אל תבטחו בנדיבים בבן אדם כו׳. וגם להבין דגבי הקב״ה כתיב לחסות וגבי אדם מבטוח. אך הענין דבאדם כתיב בקמץ תחת הבית במקום ה״א הידוע כלומר באדם הידוע הוא בחי׳ אדם העליון כמ״ש ועל … להמשך קריאה

א ה׳ לי בעוזרי ואני אראה בשנאי. הנה לשון הפסוק אין לו הבנה לכאורה דמשמע שיש עוזרים אחרים והקב״ה הוא ג״כ עמהם ובאמת הוא הוא העוזר ב״ה. ולהבין זה וגם להבין מארז״ל הבא לטהר מסייעין לו. מהו מסייעין לו לשון רבים והלא אין עוזר ומסייע רק הקב״ה לבדו וגם י״ל לשון לטהר שהוא פועל יוצא … להמשך קריאה

א ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב וגו׳ (ועיין מזה בגמרא פ״ב דשבת ד״ל ע״א פ״ק דמ״ק ד״ט ע״א במדרש רבה פ׳ נח פל״ה במגלת אסתר בפסוק כטוב לב המלך) הנה בשמיני עצרת מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם על כל השנה והוא ענין מוריד הגשם שאומרים … להמשך קריאה

א ולתוספת ביאור ענין שמחת תורה דהיינו שהתורה תהיה שמחה כו׳. הנה כתיב עוטה אור כשלמה שאור התורה היא בחי׳ לבוש המחבר רוחניות עם גשמיות (עמ״ש מזה ע״פ וראיתם אותו וזכרתם כו׳ ובאג״ה סי׳ י״ט וע׳ מענין עוטה אור ברבות ויקהל פ״נ זח״א ל״א סע״ב קמ״ב ב׳ ח״ב קס״ד ב׳) שקיום כל הדברים השמיים והתהוותם … להמשך קריאה

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם. ותרגם אונקלוס כנישין תהי לכון פי׳ כנישין התאספות והתקבצות יחד למקום אחד דהיינו שכל בני ישראל יתקבצו כולם להכלל במקום אחד במקורם ושרשם. והענין הוא כי בראש השנה אומרים זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון וביאור הענין כי הנה השתלשלות העולמות וירידתן מדרגה אחר מדרגה מריש כל דרגין … להמשך קריאה

א  ביום השמיני עצרת תהיה לכם. הנה כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. להבין מהו תחת לראשי. הנה ארז״ל יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל חיי העוה״ב. וכבר נתבאר פעמים רבות במ״א. ב וכעת יובן בהקדים מארז״ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. והקושיא מפורסמת מאחר שעיקר מה שתלמוד גדול הוא מחמת שמביא לידי מעשה … להמשך קריאה

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם. ובכל המועדים כתיב ועשית פסח לה׳ אלקיך ועשית חג שבועות לה׳ אלקיך. ובסוכות כתיב בפ׳ אמור וחגותם אותו חג לה׳. פי׳ שמביאין שמחה בהקב״ה כמאמר וישמחו בך ישראל מקדשי שמך שישראל מקדשי שמך מביאין  השמחה בך ואין שמחה אלא ביין כמש״ גבי יין המשמח אלקים ואנשים כו׳ ולהבין זה … להמשך קריאה

א להבין מ״ש ביום השמיני עצרת תהיה לכם. ובשביעי של פסח כתיב עצרת להוי׳ אלהיך. הנה כתיב ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. ופי׳ בכל לבבך ארז״ל בשני יצריך ביצ״ט וביצה״ר דהיינו שכל כח ועוצם הלהב רשפי אש בוערה מכל מיני יצה״ר שבעוה״ז יתהפך הלהב כולו לאהבת ה׳. ב וכמו שיהיה … להמשך קריאה

א ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה (בישעיה י״ב). הנה בכל השנה היה ניסוך היין ע״ג מזבח והוא מפורש בתשב״כ בהדיא בכמה מקומות. ובחג הסוכות היה עוד גם ניסוך המים ע״ג המזבח כל שבעת ימי החג. והוא הלכה למשה מסיני (סוכה ל״ד א׳ זבחים ק״י ע״ב) שאינו מפורש בהדיא בתשב״כ רק דרבנן סמכוה אקראי ושאיבת המים … להמשך קריאה

א  ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. כתיב ביום הש״ע תהיה לכם. פי׳ כי בכל השנה היו מקריבין על גבי המזבח פרים ואילים וכבשים ושעירים ואש של מעלה היה יורד על המזבח כדמות אריה רובץ ותאכל אותם ובחג הסוכות היו מנסכין מים על גבי המזבח וניסוך המים כל שבעה. אך ביום השמיני עצרת תהיה לכם לכל … להמשך קריאה

א כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו. (פסוק זה הובא בירושלמי פ״ב דחגיגה. זח״ב יתרו פ׳ ב׳ בהעלותך קנ״ד ב׳. פנחס רל״ג א׳ רל״ח ב׳. האזינו דרצ״ח ב׳) הנה מה כתיב לעיל מיניה ימצאהו בארץ מדבר וקאי אדילעיל כי חלק הוי׳ עמו שנש״י הם חלק אלוה ממעל והחלק ההוא … להמשך קריאה

א בעז״ה ב האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. הנה התורה נמשלה למטר ולטל כמ״ש כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים כו׳ כן יהיה דברי אשר יצא מפי כו׳ וכן נמשלה לטל כמארז״ל טל תורה וארז״ל מטל השמים זה מקרא כו׳ (במדרש רבה פ׳ תולדות פס״ו). והנה … להמשך קריאה

א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ כו׳ יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כו׳. הנה בסדרה שלפניה אמר העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. הנה שמים וארץ הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב נקרא שמים כי שמים נוטריקון שם מים והתורה נמשלה למים. ב וכדכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב במשה … להמשך קריאה

א  האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי יערוף כמטר לקחי וגו׳. הנה אמרו רז״ל כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן ויבא כגשם לנו (בהושע סי׳ ו׳) והקב״ה השיבה כהוגן אהיה כטל לישראל. להבין משל ומליצה דברי חכמים מה שהם המשילו השראת הקב״ה על כנס״י לגשם או לטל וההפרש שבין גשם לטל הענין כי הנה תשובה … להמשך קריאה

א שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וגו׳. להבין מהו בתשעה בתשיעי מבע״ל וגם מ״ש שבת שבתון הוא ל׳ זכר ובפ׳ אחרי כתיב שבת שבתון היא. ושם נאמ׳ ועניתם את נפשותיכם חקת עולם ולא נאמר בתשעה לחדש כמ״ש כאן בפ׳ אמור. ב וצ״ל טעם השינוי וגם לכאורה כאן היה ראוי יותר … להמשך קריאה

א  לבאר ענין יו״כ. כתוב אחד אומר שבת שבתון הוא לכם וכתוב אחד אומר שבת שבתון היא לכם הנה ארז״ל עבר על מ״ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו עבר על מל״ת תשובה תולה ויו״כ מכפר. ולהבין זה דהא מ״ע עדיפא שדוחה את ל״ת הנה כתיב שובו אלי ואשובה אליכם (במלאכי סי׳ ג׳) וכתיב … להמשך קריאה

א  שובה ישראל עד הויה אלקיך כו׳. להבין מהו לשון עד והל״ל שובה להוי׳. הענין כי הנה לשון שובה יש בו ב׳ פירושים. הא׳ כמשמעו שובה את עצמך. והב׳ כמו שובה ה׳ את שביתנו שהוא פועל יוצא. ב ולהבין זה צ״ל מ״ש דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב שדרשו רז״ל על עשרת ימי תשובה שאז … להמשך קריאה

א ביאור על שובה ישראל ב איתא במ״ח (מסכת יומא) בענין ז׳ פעמים הוי׳ הואט האלקים  שאומרים בנעילת יטום הכפורים וז״ל הוי׳ ז״א הוא האלקים נוק׳ כו׳ הוי׳ ז״א חזר להיות אלקים בעלותו אל עתיקא שלגבי העתיקא כאלהים חשוב עכ״ל. והענין כי הנה יש ב׳ שילובים שילוב הוי׳ באד׳ ושילוב אד׳ בהוי׳ והם בחי׳ יחודא … להמשך קריאה

א  שובה ישראל כו׳. הנה יש ב׳ בחינות יעקב וישראל וכתיב לאי עקב יאמר כו׳ והענין הנה נודע כי תכלית בריאת העולמות להיות לו ית׳ דירה בתחתונים דהיינו ע״י אתכפיא סט״א ואתהפכא חשוכא לנהורא כו׳ כי הנה עולם הוא מלשון העלם שהוא החשך וההסתר שמעלים ומסתיר אור א״ס ב״ה השוכן בתוכו ונראה ליש ודבר בפני … להמשך קריאה

א יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו וגו׳ (בהושע סימן ו׳) יחיינו מיומים הם ב׳ ימים של ר״ה כי ר״ה לעולם ב׳ ימים אפי׳ בזמן שהיו מקדשין ע״פ הראיה. ביום השלישי הוא יום כיפור. והענין דהנה ב׳ ימים של ר״ה הם עליות העולמות ביום אחד הוא בחי׳ פנימיות. ויום ב׳ הוא בחי׳ חיצוני׳ (כמ״ש בפע״ח שער … להמשך קריאה

א שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה׳. ממעמקים הוא לשון שעושה עומק משם קראתיך ה׳ והוא ניתקן לומר בעשי״ת [בגמרא נזכר פסוק זה פ״ק דברכות (י״א א׳) פ״ג דתענית (כ״ג ב׳) וברבות סדר ויקרא ס״פ ג׳ ובשה״ש רבה בפ׳ אני חבצלת השרון ובקהלת רבה בפסוק שמור רגליך כאשר. בזח״ב בפ׳ בשלח (דס״ג ע״ב) ובמק״מ שם וס״פ … להמשך קריאה

א להבין ענין הפסוק מי אל כמוך וגו׳ שהוא פי׳ לי״ג מדות שבתורה. והנה אל הוא חסד כמ״ש חסד אל כל היום. ופי׳ מי בעל חסד כמוך שהחסדים שלך מתפשטים לאין קץ מאור א״ס ב״ה למקום נמוך מאד שלכן נמשל למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך מאד. ב ודרך שיוכלו החסדים לירד לבחי׳ מטה מאד … להמשך קריאה

א והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה׳ בהר הקדש בירושלים. יש להבין מ״ש בשופר גדול דמאי מעליותא דשופר גדול יותר על שופר שאינו גדול כמו בשופר של ר״ה של עתה וכמו שנאמר ואד׳ הוי׳ בשופר יתקע ולא נזכר בשופר גדול [וקושיא זו מבואר בזהר פ׳ ואתחנן … להמשך קריאה

א להבין המשנה [רפ״ד דר״ה] י״ט של ר״ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה ומפרש בגמרא משום גזרה דרבה שמא יוליכנו ד״א בר״ה וי״ט ראשון של חג היו נוטלין את הלולב אפילו במדינה בזמן בהמ״ק משום די״ט הראשון הוא דאורייתא כו׳ וכבר הקשו התוס׳ רפ״ד דר״ה ורפ״ד דסוכה דמ״ש שופר מלולב ע״ש. … להמשך קריאה