א צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו. וארז״ל ביום חתונתו זה מתן תורה. ולהבין זה יש להקדים תחלה ענין התורה. דהנה ידוע דהתורה נמשלה לכמה דברים ללחם ויין ושמן כמ״ש לכו לכמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (ועיין ברכות דנ״ז סע״א ובמסכת ע״ז דל״ה ע״א) וכן נקרא שמן וכמ״ש ברבות … להמשך קריאה
א להבין ענין הטעם למה שהאתדל״ע הבאה אחר האתעדל״ת והוא מ״ש ואשה כי תזריע תחלה אזי וילדה זכר שהיא בחי׳ האהבה רבה בנשמו׳ מי לי בשמים כו׳ שלא ע״מ לקבל פרס כו׳ משא״כ התעוררות האהבה בנשמות הבאה מבחי׳ אתעדל״ע שמאליו מלמעלה למטה שלא ע״י אתעדל״ת בתחלה והוא הנק׳ איש מזריע תחלה אזי אינו אלא וילדה … להמשך קריאה
א צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ואמרז״ל ביום חתונתו זה מתן תורה. להבין מהו לשון צאינה כי מהיכן תצאנה ויציאה זו מה ענינה. הנה ארז״ל לא זז הקב״ה מחבבה לכנסת ישראל עד שקראה אמי. ב ולהבין זה צריך להבין מה שנקרא שם ה׳ בלשון חכמים … להמשך קריאה
א עוד ביאור הדברים ע״פ יונתי בחגוי הסלע וגו׳ ב הנה ארז״ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. כי התורה הנגלית היא בחינת הארת החכמה המתלבשת במדות ולכן הם גם כן שיתא סדרי משנה כנגד ששה מדות עליונות סדר זרעים מבחינת חסד כו׳ והענין הור כי כשר ופסול טמא וטהור חייב וזכאי נמשך מהמדות עליונות דהיינו כשר … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ יונתי בחגוי הסלע וגו׳ ב הנה כתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. ומבואר במ״א שאינו מובן לפי פשוטו כי מלתא דפשיטא היא שאין ערוך מחשבותינו המלובשות בגוף לגבי מחשבתו של הקב״ה שאין לו דמות הגוף ואינו גוף ח״ו והענין הוא כי הנה באדם הרהור דהיינו מחשבה לא עביד מידי כי הנה המחשבה נק׳ … להמשך קריאה
א יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה. הראיני את מראיך וגו׳. הנה פסוק זה נאמר על זמן שאין בהמ״ק קיים שכנס״י היא בגלות אזי היא בסתר המדרגה (כן הוא ברבות בשיר השירים בשם ר׳ יוסי הגלילי וע׳ עוד מענין יונתי ברבות בסדר לך לך פמ״ה בשלח פכ״א) ועל זמן יציאת מצרים נאמר כי הנה הסתיו עבר … להמשך קריאה
א ולהבין ענין מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות כו׳ בביאור היטב. הנה יובן ע״פ מ״ש בעגלה ערופה וערפו אותה אל נחל איתן. ופירשו במשנה ובגמרא פ״ט דסוטה (דמ״ו) נחל איתן שהוא קשה שאינו עושה פירות. אמר הקב״ה יבא דבר שלא עשה פירות ויערף כו׳ ויכפר על מי שלא הניח לעשות פירות מאי פירות אילימה … להמשך קריאה
א קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. דומה דודי לצבי כו׳. וצריך להבין שינוי הלשון שבהרים כתיב מדלג ובגבעות מקפץ. הנה פסוק זה נאמר על יציאת מצרים שהיה הגאולה בדלוג מארבע מאות שנה לרד״ו שנה כמ״ש במדרש שיר השירים בפסוק זה. ב ולהבין כל זה הנה אנו אומרים בהגדה מצה … להמשך קריאה
א הנך יפה רעיתי יפה עיניך יונים כו׳. הנה ענין הכפל ב״פ הנך יפה וגו׳. הוא שהא׳ כנגד נעשה והב׳ כנגד נשמע. והנה רעיתי יש בו שני פירושים ושניהם עולים בקנה אחד. האחד הוא כמארז״ל במדרש שה״ש ע״פ לסובתי כו׳ רעיתי מפרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין בכל יום וארז״ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים. וכתיב … להמשך קריאה
א נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים. וארז״ל לחייך הם שני לוחות בתורים הם שני תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה. (עיין רבות בשה״ש) ולהבין מהו בתורים והוה ליה למימה בתורות. ונקדים להבין המשל כפשוטו כי תורים הם תכשיטין הנעשים כעין ראש תור שהוא תבנית משולש (ע׳ בשבת דפ״ה ע״ב) והיה דרכו לעשות שני תכשיטין כעין … להמשך קריאה
א לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. פי׳ רעיתי פרנסתי כמאמר רז״ל ישראל מפרנסין כו׳. ולהבין איך הם מפרנסין כו׳. וגם להבין דמיון הכתוב בחינת רעיתי לסוסתי כו׳. הענין הוא כי הנה כתיב והוא כחתן יוצא מחופתו כו׳. פי׳ והוא קאי על השמש הנזכר למעלה לשמש שם אהל בהם שהוא כחתן וכו׳ (עיין בזהר ר״פ בהעלותך … להמשך קריאה
א לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. כי הנה כתיב לא בגבורת הסוס יחפץ. והענין כי הנה כתיב כי תרכב על סוסיך כו׳ כי מלשון אם תרכב על סוסיך שיש כמה בחינת מרכבות להקב״ה מרכבת יחזקאל פני ארי׳ פני שור כו׳ ומרכבות זכריה סוסים שחורים סוסים לבנים כו׳. וגם אמרינן בגמ׳ (ע״ז ג׳ ע״ב) ובלילא מאי … להמשך קריאה
א ביאור הדברים ע״פ שחורה אני ונאוה ב הנה בין המאציל לנאצלים צריך להיות בחינת ממוצע כמ״ש בע״ח שמ״א פ״ג והוא משום דלאו ביה מכל אינון מדות כלל. ואפילו בהע״ס מה שנקרא ספירת חכמה היינו הכלי המגביל את האור דע״ס נקרא בשם חכמה וכן בבינה וחסד כו׳. אבל עצם האור לא שייך לקרותו בשם חכמה … להמשך קריאה
א ביאור ענין שחורה אני ונאוה. הוא מאמר כנסת ישראל לבנות ירושלים הן הנשמות הופשטות מן הגוף. והענין כי השכינה היא מל׳ דאצי׳ המתלבשת בבי״ע ושכנתי בתוכם. השוכן אתם בתוך טומאותם. היא האומרת ששחורה אני ואעפ״כ נאוה. וביאור בנות ירושלים הוא כי הנה הנשמות מתחלה היו כלולים בבחי׳ עיבור באצי׳ ואח״כ נמשכים בבחי׳ לידה בבי״ע … להמשך קריאה
א שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה. הנה בנות ירושלים נק׳ הנשמות שעדיין לא ירדו לעולם הזה להתלבש בגוף ונפש הבהמית ועודן כלולות במאצילן ב״ה בבחי׳ אין ממש ונקרא טהורה היא כי טהורה פי׳ שעדיין היא בבחי׳ אין ואח״כ אתה בראתה יש מאין כו׳. לפי שכל נשמות טרם ירידתם לעוה״ז הן עומדות … להמשך קריאה
א שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וגו׳. אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש וגו׳. ויובן ע״פ מארז״ל שהתורה נתנה באש שחורה על גבי אש לבנה כמבואר בשה״ש רבה ס״פ ראשו כתם פז ובזח״ג נשא קל״ב א׳ (ועיין עוד ברע״מ שופטים ער״ה א׳) והנה כשם שכל התורה ניתנה כך כמ״כ מה שארז״ל ביוד נברא העוה״ב כו׳ … להמשך קריאה
א לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. הנה נשמות שאינן בגוף בעוה״ז נק׳ עלמות אל תקרי עלמות אלא עולמות. והנה כתיב כי בועליך עשיך כו׳ הם נשמות שהם בעוה״ז ועיין מזה ברבות בא ס״פ ט״ו זח״ג תצא (דרע״ז א׳) והנה ירידת הנשמה בעוה״ז הוא ירידה גדולה א״צ לומר בזמן שאין בהמ״ק … להמשך קריאה
א לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. (רבות בשה״ש ע״פ זה ובפסוק שובי שובי השולמית ור״פ לך לך ויקרא ספ״ג נשא פי״ג בקרבן נחשון גבי בלולה בשמן ור״פ תבא) הנה פעמים נקרא התורה יין ופעמים שמן כי טובים דודיך מיין. הענין דכתיב (זכרי׳ ט׳ י״ז) ותירוש ינובב בתולות ובגמ׳ פ״ק דב״ב … להמשך קריאה
א שיר השירים אשר לשלמה. להבין ענין קבלת פני שכינה דהנה ארז״ל (רפ״ב דברכות) השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך פי׳ כנסת ישראל נק׳ אתה כמ״ש בזח״ב (ק״ד א׳) ור״פ ויגש ור״פ ואתה תצוה ואמרו שאין חיוב לאדם בתפלה רק שישמע ויתבונן מה שאתה הוא כנסת ישראל מוצא מפיו פי׳ חיותו ונשמתו יעקב חבל נחלתו … להמשך קריאה
א שיר השירים אשר לשלמה ישקנו מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין. הנה נודע שהקב״ה נקרא חתן. וכנ״י נקרא בשם כלה. והיינו ע״ש המשכת והשפעת התורה לישראל. וכמארז״ל ביום חתונתו זה מ״ת. ולכן המשמח את החתן זוכה לתורה שניתנה בה׳ קולות בפ״ק דברכות כי חתן חות דרגא. דהיינו ירידת והמשכת אור א״ס ב״ה להתלבש בתורה. … להמשך קריאה
א מזמור שיר חנכת הבית לדוד. להבין הטעם שעושים משתה ושמחה בחנוכת הבית הנה יש ג׳ בחי׳ מזון ולבושים ובתים. מזון הוא חיות פנימי לגוף האדם שנעשה פנימית וחיות לו ע״י הכרס והקיבה שהם מבשלים את המזון והמובחר עולה למוח ונעשה פנימית וחיות למוחין ואברים שמחזק את כל אבריו. ולבושין הם מקיפים על האדם שמקיפו … להמשך קריאה
א מזמור שיר חנוכת הבית כו׳ ולא שמחת אויבי לי. הנה בשעת בריאת האדם קטרגו מלאכי השרת לפני הקב״ה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו כמ״ש ברבות בראשית פרשה ח׳ ואח״כ בשעת מתן תורה כשהקדימו ישראל נעשה לנשמע הודו ואח״כ בשעת חטא העגל שמחו שנמצא כדבריהם שבעוד מ׳ יום אחר מ״ת שהיה פב״פ כו׳ הפך לבם … להמשך קריאה
א והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה׳. (ועיין מזה ברבות בא ספט״ו בגמרא פ״ק דסוטה דף ה׳ ע״א זח״א קי״ו א׳ קפ״א א׳ ח״ב קנ״ו ב׳ קנ״ז א׳ ח״ג ע״ז א׳ ע״ט ב׳ קמ״ה א׳) הנה כתיב כל הנק׳ בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (בישעיה מ״ג … להמשך קריאה
א ביאור ע״פ תורה צוה ב הנה תורה שבכתב הוא בחי׳ חכמה כי אורייתא מחכמה עילאה נפקת. והנה איתא בבראשית רבה פרשה י״ז ג׳ נובלות הן כו׳ נובלות חכמה שלמעלה תורה כו׳ פי׳ כי חכמה עילאה דאצילות חכים ולא בחכמה ידיעא למעלה מן השגה ונקרא בחי׳ אין שהוא בחי׳ ביטול בתכלית שלזאת התלבשות אור א״ס … להמשך קריאה
א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. (פסוק זה הובא בגמרא ברכות פ״ט נ״ז א׳ פסחים פ״ג מ״ט ב׳. סוטה פ״ג מ״ב. סנהדרין פי״א צ״א סע״ב מכות פ״ג כ״ג סע״ב. רבות תרומה ס״פ ל״ג תשא פ״מ צו פ״ט. בשה״ש בפסוק ישקני מנשיקות פיהו. זח״ב יתרו פ״ג ב׳) והנה ארז״ל בפסחים שם אל תקרי מורשה … להמשך קריאה
א ואתה מרבבות קדש. כי הנה יש יחידות עשירות מאות כו׳. אי״ק בכ״ר כמ״ש בספר שערי אורה להרי״ג שער א׳ בענין מעשר ומעשר מן המעשר כו׳. ובענין מאה אדני כסף כו׳ ע״ש. והמספר הגדול הוא רבה כמ״ש היי לאלפי רבבה וכתיב ומאה מכם רבבה ירדפו שאין מספר למעלה הימנו בלה״ק כי מה שהוא יותר מרבבה … להמשך קריאה