ישמח משה, בראשית י״ח

א

וכל שיח השדה טרם יצמח כי לא המטיר וגו' (בראשית ב ה). בב"ר (פרשה י"ג סימן ד') קשה היא גבורות גשמים, שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, דכתיב (איוב ה ט-י) עושה גדולות עד אין חקר, במה (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ וגו'. (ב"ר י"ג ה') א"ר יצחק שמרצה כקרבנות, שנאמר (תהלים פב ב) רצית ה' ארצך, ולהלן הוא אומר (ישעיה נו ז) לרצון על מזבחי. ר' סימון אומר אפילו מכנסת את הגליות, שנאמר שבת שבות יעקב. והקשה היפה תואר הרי כמה גשמים שירדו ולא שבו ועדיין בן דוד לא בא. ועל כן נלחץ לפרש שמקרב שבותך, עיין שם. והנ"ל בזה דבאמת יש שני מיני גשמים, אחד על ידי עננים המבואר במחקרים כי האויר מוציא הלחלוחות העפריי מן הארץ ונעשה איד, (בראשית ב ו) ואיד יעלה מן הארץ ועולה לאויר, ושם ניתך ויהיה למים על הארץ, וזה נקרא ירידת גשמים רק על דרך השאלה ולא על דרך האמת, כי העיקר שבהן הוא עליה שעולה מהארץ, ולא הירידה שהיא ממילא ואין באין מלמעלה רק מלמטה, רק מפני שאין אנו רואין ומשיגין העליה רק הירידה שאנו רואין בחוש, לכך נקרא על דרך השאלה ירידת גשמים, אבל אינם יורדין רק עולין. ויש גשמים שאינם על ידי עננים רק מן השמים, כדאיתא בפרקי דר"א (פ"ה) דהיינו מאוצר הטוב, והיינו דמבואר בגמרא (ב"ב כ"ה ע"ב) דמיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר הטוב, והיינו משמים שלא על ידי עננים, כמו שנאמר (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך, כי הוא המטר המיוחד לארץ ישראל, כמ"ש הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, ואמרו רז"ל (תענית י' ע"א) דבחוץ לארץ על ידי שליח, היינו על ידי עננים, ונאמר (דברים יא יב) ארץ אשר עיני ד' אלקיך דורש אותה, ונאמר (דברים יא יא) למטר השמים תשתה מים, למטר השמים דייקא, והיינו ירידת גשמים באמת, כי הם יורדים ממקום גבוה ואין כאן מלמטה, ועליהם נתכוון המאן דאמר (בפרק קמא דתענית דף ז' ע"ב) אין הגשמים יורדין אלא אם כן נמחלו עונותיהם של ישראל, הגשמים בה"א הידיעה יורדין כנ"ל דייקא, וכשיהיו הגשמים האלו יהיה קיבוץ גליות. והיינו רצית ה' ארצך, שיהיה מרצה לארצו להראות לה פנים של חיבה בחינת ארצך דייקא הנבחרת מכל הארצות, שיהיו הגשמים מאוצר הטוב, מה שאין כן עתה שאין הפרש, אז כשירצה ארצו שבת שבות יעקב, במהרה בימינו אמן.