א ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך (דברים ל ו), עד כאן. הך בכל לבבך ובכל נפשך הוא אך למותר, דבשלמא היכא דמזהיר לאדם על אהבה, צריך להזהיר שיהיה בכל לבבו ונפשו, דיתכן שיפעל בנפשו אהבה למקום ב"ה וב"ש, אבל לא יהיה בשלמות, לכך מזהיר … להמשך קריאה
א איתא במסכת סנהדרין בפרק חלק (סנהדרין דף ק"י:) על פסוק (דברים כט כז) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה, מה היום אינו חוזר, אף עשרת השבטים אינם חוזרים. ר"ל דבאמת מצד עצמו היום אינו חוזר, כי תמול לעד לא ישוב, אבל על ידי תשובה חוזרים, כמו שמצינו בעשרת ימי תשובה שבכל יום מתקן יום … להמשך קריאה
א אתם נצבים וכו' (דברים כט ט). ברש"י (ד"ה) ובמדרש אגדה (תנחומא נצבים סי' א') למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה, והרי אתם קיימים … להמשך קריאה
א הפטורת תבא ב (ישעיה ס') קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. י"ל על פי מה שכתוב בספר שבט מישראל תהלים סימן י"ד לפרש הן אתם כולכם קודחי אש כו' לכו באור אשכם (ישעיה נ י-יא). כי היראה המצויה בלב נלהב אל ה' רשפיה רשפי אש, ויש צדיקים המתלהבים בעצמות אשיהם מכח … להמשך קריאה
א בניך ובנותיך כו' (דברים כח לב). ודרשו (ברכות נ"ו ע"א) אל תקרי לעם אחר, אלא לאם אחר. ונ"ל כי אי אפשר שיהיו נתונים לעם אחר בהיות אם על הבנים, רק אם ח"ו נסתלקה, ושם הרגיע כו', והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א והיית רק למעלה ולא תהיה למטה (דברים כח יג). כי לכאורה קשה דאין צריך לומר ולא תהיה למטה, דמי שהוא למעלה ודאי דאינו למטה. והנ"ל בזה, על פי שנמצא עצה בספרים לההביל כל חמידות עולם הזה והשבח בני אדם והגנות, שידמה בעיניו שהוא מבני עולם העליון, כי באמת האדם העקרי הוא הנשמה, ואז יהיה … להמשך קריאה
א מדרש (תנחומא ראה סי' י"א) הובא בספר ברית שלום ושמחת בכל הטוב (דברים כו יא) אין טוב אלא תורה, לכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר (דברים יד כב). י"ל על פי מה שכתוב באגודת אזוב בפסוק (איכה א ג) גלתה יהודה מעוני, על המדרש (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א) ויברך יפתח אל ארץ טוב … להמשך קריאה
א בגיטין סוף פרק השולח (גיטין דף מ"ח.) אמר ר' יוסף אי לאו דאמר ר' יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי וכו'. ושם קושית התוספת (ד"ה אי) ואנו איך מצאנו ידינו ורגלינו וכו'. ונ"ל ליישב מיניה וביה, דר' יוסף לא סבר כר' חסדא, אבל מאחר דקיימא לן כר' חסדא דמחלק בין יובל ראשון ויובל שני, … להמשך קריאה
א ולקחת מראשית כל פרי האדמה וכו' (דברים כו ב). וכתב רש"י ז"ל (ד"ה) מראשית ולא כל ראשית, ללמדך שאין מביאין בכורים אלא מן ז' מינים, והוא בגמרא מנחות פ"ד ע"ב. ונשאלתי אם כן מאי כל פרי האדמה, והן אמת שדרשו רז"ל (ירושלמי ביכורים פ"ב ה"ג) מזה שאם רצה לעשות כל שדהו בכורים עושה. וקשה … להמשך קריאה
א והיה כי תבא (דברים כו א). עיין באלשיך ובאור החיים מה שפירשו בדרך רמז. וגם אני אענה חלקי התחלה ממש כעין דברי האלשיך והאור החיים, והיה כי תבא אל הארץ, אין והיה אלא לשון שמחה, ר"ל דביאת ארץ העליונה לבד הוא שמחה ולא זולתה, כענין שנאמר (משלי לא כה) ותשחק ליום אחרון, אבל שמחת … להמשך קריאה
א והיה כי תבא (דברים כו א). וגומר. אמרו חז"ל (מגילה דף יו"ד:) ופתיחתא דמגילת אסתר, כל מקום שנאמר והיה, אינו אלא שמחה. נ"ל לפרש על פי מ"ש להלן לפרש הפרשה על דרך מוסר התעוררת לתשובה, כי יש שני מיני עבדות. א', על דרך דכתיב (תהלים ק ב) עבדו את ד' בשמחה. ב', על דרך … להמשך קריאה
א כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה' (ישעיה נד י), עד כאן. נ"ל על פי שאמרו חז"ל (סנהדרין דף צ"ב.) אותן אלף שנים שיחזיר הקב"ה העולם לתוהו ובוהו, צדיקים מה הן עושין, הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים, עד כאן. וידוע דברית שלום הנאמר בפנחס (במדבר … להמשך קריאה
א שם (ישעיה נד ו) כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה' ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך. נראה לפרש כי מתחלה יעד הנביא (ישעיה נד ב-ה) יעודים הרחיבי מקום אהלך וגו', (ישעיה נד ד) כי בושת עלומיך תשכחי וגו', ואחר זה מפרש סיבת היעודים האלו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, על יעוד של … להמשך קריאה
א בפסוק (ישעיה נד ה) כי בעליך עושיך ה' צבאות שמו וגואלך קדוש ישראל אלקי כל הארץ יקרא. ב הנה העקרים כתב שמזכיר בכאן אהבת המקום לישראל, שהיא כמו אהבה היחוסית שבין האשה להבעל, כי זולת אהבה הטבעית אשר ביניהם כאהבת זכר לנקבה לקיום המין, כבר תהיה ביניהם אהבה אחרת יחוסית דומה לאהבת המנהיג והמנהגים … להמשך קריאה
א שם (ישעיה נד ד) כי בושת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי. על פי מה דאיתא בכתובות (דף ע"א ע"ב) בימים ההם נאום ה' תקראי אישי ולא תקראי עוד בעלי (הושע ב יח), ואמר ר' יוחנן ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה, מכלל שעד עתה ככלה בית אביה, עד כאן. והנה ביומא (דף … להמשך קריאה
א שם (ישעיה נד ב-ג) הרחיבי מקום אהלך כו', (ישעיה נד ג) כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו. על פי פירוש הפסוק (קהלת א ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח. ופירשו בו דורשי רשימות וחכמי המוסר על פי מאמר חז"ל (ב"ב כ"ה … להמשך קריאה
א שם בפסוק הנ"ל (ישעיה נד א) פצחי רינה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'. נראה לפרש על פי שמצינו בספרי החכמים כי כל דבר שהשכל מסכים בעשייתו, השמחה מזומנת, שהנפש תשמח בעשותה (הממשים) [המעשים] שראוי לעשות. מה שאין כן בעשות דברים שאין השכל מסכים עליהן לפי דעת בני אדם, … להמשך קריאה
א הפטרה (ישעיה נ"ד א) רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'. ב הנה איתא בגמרא במסכת ברכות (דף יו"ד ע"א) שאל האי צדוקי לברוריא כתיב רני עקרה ולא ילדה, משום דלא ילדה רנה, בתמיה. ודקדק זקני הגאון מהרש"א ז"ל דלמה לא נתקשה על רישא … להמשך קריאה
א במדרש (תנחומא פרשה זו, תצא סי' ה') (הובא בעטרת שלמה פרשת תצוה) ר' תנחומא בר חנילאי פתח (איוב יג יב) זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם, אמר הקב"ה הוו זהירין בשני זכירות שכתבתי לכם בתורה, אחת תמחה את זכר עמלק (דברים כה יט), ואידך אמחה את זכר עמלק (שמות יז יד), משלי אפר משולי … להמשך קריאה
א מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח (דברים כה יט). הך לא תשכח הוא שפת יתר, דאם כן בכל מצות עשה לכתוב לא תשכח. ועוד קשה דכיון דכתיב זכור (דברים כה יז), ממילא דאין לשכוח, וזכור את יום השבת (שמות כ יט) יוכיח, דלא כתיב ביה לא תשכח. והנ"ל בזה על פי … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק (דברים כה כז), בפרקי דרבי אליעזר (פרק מ"ד (פרקי דר"א פמ"ד)) הובא בספר עטרת שלמה פרשה זו, כתיב (שמות כ ח) זכור את יום השבת לקדשו, וכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק, הא כיצד, אלא זה זכריהו לקדשו ולענגו, וזה זכרהו להוממו ולאבדו וכ'. והנ"ל בזה, דהא … להמשך קריאה
א ארבעים יכנו וגו' (דברים כה ג). בגמרא ר"י פתח בכבוד התורה וכו' (בזה הלשון לא מצאתי, כי אם במססכת מכות דף כ"ב (ע"ב) איתא בזה הלשון אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימו מקמי ספר תורה, ולא קיימו מקמי גברא רבא), דאילו בתורה כתיב ארבעים יכנו, ואתי רבנן ובצרי חדא. דיש להקשות בזה טובא, … להמשך קריאה
א כי תשה ברעך (דברים כד י). ובפרשת משפטים (שמות כב כה) נאמר אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו. איתא בתיקונים (הוספות ה קמ"ב ע"ב) הובא בבית שמואל אחרון פרשה זו, שלמת רעך דא נשמתא קדישא, ועיין בספר הנ"ל מה שפירש. ודבריו חסרים מלח ותבלין, דלא ביאר שום טעם דלמה יקרא … להמשך קריאה
א לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' וגומר (דברים כג ד). כבר כתבתי במקום אחד טעם על שדרש (יבמות ס"ט ע"א) עמוני ולא עמונית היה נסתר להסתיר דבר מחיצונים, על פי מה שאמרתי על הפסוק (קהלת ז') אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם, ודוק. ועל פי זה נ"ל הטעם דאיתא … להמשך קריאה
א משנה במסכת ערכין פרק ג' (דף י"ד ע"ב) באונס ומפתה להקל ולהחמיר כו', כיצד אחד שאנס ופיתה את גדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל, נותן חמשים סלעים. במוציא שם רע להקל ולהחמיר, שהמוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל הקטנה שבישראל, נותן מאה סלע. נמצא האומר בפיו חמור מהעושה מעשה. וקשה מה שמסיים המשנה נמצא … להמשך קריאה
א בהמשנה סוף חולין (קמ"ב ע"א) לא יטול אדם אם על הבנים אפילו לטהר את המצורע, ומה אם מצוה קלה שהוא כאיסר, אמרה תורה (דברים כב ז) למען יוטב לך וכו', קל וחומר על מצות חמורות שבתורה, עד כאן. וצריך להבין הסמיכות. ונ"ל על פי מ"ש בספר עיון יעקב מבעל חק יעקב, דקמשמע לן דהוי … להמשך קריאה