חיי אדם, שבת ומועדים נ״א

א המוציא. דין קרפף (שנ"ח ובסי' שע"ב):כבר כתבנו שכל מקום שהוא מוקף דינו כרה"י מדאורייתא אפי' הוא כמה מילין אלא שחכמים גזרו שכל מקום שהמחיצות לא נעשו לדור בתוכן כגון ההיקף שמקיפים השדות וגנות ופרדסים וכיוצא בו שאין המחיצות אלא לשמור מה שבתוכן אם הוא רק ע' אמה וב' שלישים אורך ברחב ע' אמה וב' … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים נ׳

א דין כרמלית ומקום פטור (סי' שמ"ה):איזו היא כרמלית מקום שאינו הילוך לרבים כגון הימים ונהרות ודבר המוקף מחיצות ד' על ד' ואין גובה המחיצות י"ט. וגומא שאינה עמוקה עשרה טפחים. ומבוי שיש לו ג' מחיצות ולא עשו תיקון ברביעית. כלי המחובר לקרקע ועמוד ברה"ר ותל ברה"ר והם יותר מג' טפחים עד י"ט או ע"ד … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ט

א דין רשות הרבים (שמ"ה):איזהו רשות הרבים מקום שהוא רחב ט"ז אמה על ט"ז אמה כשוקים שבעיירות וזה נקרא פלטיא ואפילו יש חומה לעיר מכל הצדדין אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין הדלתות ננעלות בלילה ואם ננעלות בלילה הוי רה"י רק שצריכה עירוב וכ"ז שלא עירבו יש לה דין כרמלית שאין רה"ר אלא הנמסר … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ח

א דין המחיצות שעי"ז תהיה רה"י (סימן שס"ב):המחיצות שעי"ז תהיה רה"י אפי' הן מקש ותבן או קנים בין שהעמיד הקנים לאורך וזה נקרא מחיצות שתי ובין שהעמידן לרוחב וזה נקרא מחיצות ערב ולא עוד אלא אפי' לא סמך הקנים זה אצל זה אלא שהרחיקן זה מזה ואין בין אחד לחבירו ג"ט דהלמ"מ דכל פחות מג"ט … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ז

א המוציא. דין רה"י ומרשות לרשות (סימן שמ"ה):ד' רשויות לשבת והם רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור וכללא הוא רה"י אינו אלא דבר שהוא גבוה לפחות י"ט ורחב ד' טפחים על ד"ט. ורה"ר הוא מקום מעבר לרבים והוא רחב ט"ז אמה ומפולש משער לשער. וכרמלי' הוא דבר שגבוה יותר מג' טפחים מן הקרקע והוא פחות מי"ט … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ה

א המכבה והמבעיר (בסימן של"ד):המבעיר כל שהוא חייב והמכבה כ"ש לעשות פחמין חייב לכ"ע שהרי צריך לגוף הכבוי אבל המכבה מפני שהוא חס על העצים ועל הפתילה שלא לעשות פחמין לרמב"ם חייב ולשאר פוסקים פטור דהוי משאצ"ל ומ"מ חמור משאר איסורין דרבנן כיון דיש בו צד חיוב לכ"ע (שבת מ"ד תוס' ד"ה דכל היכא ע"ש): … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ד

א הבונה דין בנין וסתירה בכלים ומכה בפטיש (שי"ד):אין בנין וסתירה בכלים. וכלי שהוא מחזיק מ' סאה שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות אם הוא לפי שיעור הזה דינו כבנין ממש ואין נידון כלל ככלי אלא כאוהל קבוע אבל פחות משיעור זה דינו ככלי לפיכך דלת של תיבה ושאר כלים שקשור בחבל אם אין … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ג

א דין הסותר (שי"ד):הסותר כל שהוא חייב והוא שיסתור ע"מ לבנות ואם סתר דרך השחתה פטור לכ"ע והסותר אהל קבוע או שפרק עץ תקוע ה"ז סותר וחייב והוא שיתכווין לתקן (רמב"ם פ"י) וה"ה הפורק ברזל התקוע בעץ חייב ולכן דלת שנאבד המפתח אסור להסיר הצירים של ברזל או להסיר ולשבור המנעול אבל מותר לפתחו ע"י … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״ב

א הבונה דין אהל (שט"ו):העושה אהל קבע טפח חייב משום בונה ואפי' בכלים (רי"ף ורמב"ם ודוקא כשעושה גם המחיצות בשבת אפי' רק ג' מחיצות (רשב"א בחי' שבת דף קל"ח) ודוקא שהמחיצות והאהל צריך לצל או להשתמש תחתיו כגון מטה שמשתמש תחת המחיצות ואע"ג דמשום המחיצות אינו חייב שהרי הם רק מחיצות עראי מ"מ החיוב הוא … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ״א

א דין העושה נקב (סימן שי"ד):העושה נקב כל שהוא והוא עשוי להכניס ולהוציא חייב אבל אם עשוי רק להכניס או להוציא בלבד אינו אלא מדרבנן דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח והעושה נקב להכניס אור ולהוציא הבל החיוב משום בונה. ואם הוא להכניס ולהוציא שאר דברים אינו חייב משום בונה דכל הפתחים והחלונות … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים מ׳

א הבונה דין משוה גומות:היה לו תל בביתו ונטלה וכן גונוא וסתמו חייב משום בונה ולכן אסור לפנות הזבל שברחוב ושבחצר דהוי איסור דאורייתא ואפי' על ידי נכרי (סי' רמ"ד במגן אברהם): ב החופר גומא בין בקרקע עולם ואפי' בחול ועפר התלושין או באשפה אם צריך למקום הגומא חייב משום בונה ואם אין צריך לגומא … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״ט

א הבונה והסותר ומכה בפטיש (בסי' שי"ג שי"ד שט"ז):כל מה שחייב משום בונה. כשסותר אותו דבר אם הוא ע"מ לתקן חייב משום סותר ויש בזה כמה חילוקים בכללן ואחר כך נבאר פרטיהם: (א) הבונה כל שהוא חייב: (ב) העושה אהל טפח חייב אבל פחות מטפח לא נקרא אהל: (ג) המחזיר דלת או חלון בבנין שבקרקע … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״ח

א המוחק:המוחק ע"מ לכתוב ב' אותיות חייב ואפילו לא מחק אלא טשטוש דיו אם יש במקומה לכתוב ב' אותיות חייב (ש"מ): ב נפל דיו או כל דבר לח על ספר לא ילחכנו דמוחק (א"ר בשם ס"ח): ג נטף שעוה על ספר על אות א' אסור לסלקו דהוי מוחק ומב' אותיות חייב (ב"ח מ"א ולי צ"ע) … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״ז

א הכותב (סי' ש"מ):הכותב בדיו או בכל דבר המתקיים ע"ג קלף או נייר ועל כל דבר המתקיים אפילו לא כתב רק ב' אותיות חייב ולרמב"ם אפילו לא כתב אותיות אלא רשם ב' רשימות בדבר המתקיים ועל דבר המתקיים בכותל ובשטר כדרך שהציירים רושמים חייב (סי' ש"מ): ב הכותב על בשרו חייב אע"פ שחמימות בשרו מעברת … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״ו

א המחתךהמחתך עור או כל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו בין עץ או מתכות או אפי' נוצות של עוף כיון שמקפיד על מדת ארכו ורחבו וחותך בכונה חייב אבל החותך דרך הפסד או בלא כוונה למדתו אלא כמתעסק או כמשחק פטור (רמב"ם פרק י"א): ב המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב והוא שיתכוין … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״ד

א המשרטט והממחק:כשרוצה לחתוך עור או נייר או שאר דברים משרטט תחלה כדי שיכוין חיתוכו וכן המשרטט כדי לכתוב אפי' רק ב' אותיות תחת אותו שרטוט חייב וכן חרשי עצים שמעבירין חוט של סיקרא ע"ג הקורה כדי שינסר בשוה וכן כל דבר שמשרטטו בין בצבע ובין בלא צבע הרי זה משרטט וחייב (רמב"ם סוף פ' … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״ב

א המפשיט והמעבד והמולח (שכ"א):המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב והמפרק דוכסוסטוס מעל הקלף ה"ז תולדת מפשיט (רמב"ם) אבל הקולף עור מעובד נתבאר לקמן במלאכת ממחק: ב אחד המולח את העור או שמעבידו בדבר שדרך לעבדו חייב (שכ"ז): ג הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו בדרך שהרצענין עושין … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל״א

א השוחט (בסי' שי"ו)השוחט חייב ולאו דוקא שוחט אלא הנוטל נשמה מכל מיני בהמה חיה ועוף ודג ושרץ ורמשים שהן פרין ורבין או שמתהוין מן העפר כמו הפרעושים בין בשחיטה או בנחירה או בהכאה או בחניקה חייב משום נטילת נשמה ולכן אסור להרוג שממית שקורין שפין אעפ"י שאומרים שסכנה לאכול מ"מ לא ברי היזיקא שיוכל … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים ל׳

א הצד (סי' שי"ז):הצד דבר שבמינו ניצוד כגון כל בהמה חיה או עוף חייב ואפילו היה ישן או סומא חייב דעביד להשמט כשמרגישין יד אדם אבל חולה או זקן פטו' דניצוד ועומד הוא. ואינו חייב אא"כ צדן למקום שניצודין בו כגון כל מיני עופות ובהמות וחיות אם הכניסן אפי' לחצר אם אינו גדול כ"כ עד … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ט

א הקורע על מנת לתפור (סימן ש"מ)הקורע הוא מאבות מלאכות. ודוקא כשהוא לתקן כגון שקורע על מי שחייב לקרוע עליו דמתקן בקריעה זו שעושה מצוה וכן הקורע בחמתו שעושה נחת רוח ליצרו כ"ז לשיטת רמב"ם דמשאצ"ל חייב (כ"כ הרמב"ם בפי' ואזיל לשיטתו אבל להפוסקים כר"ש פטור דהוי משאצ"ל ואינו חייב בקורע אלא בקורע על מנת … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ח

א התופר (סימן ש"מ):התופר ב' תפירות וקשר ב' ראשי החוט יחד אפילו בקשר אחד או שקשר שני ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שלא תשמט חייב משום תופר ואם לא קשר פטור שהרי לא יתקיי' כלל ואם תפר יותר מב' תפירות חייב אף שלא קשר: ב המותח חוט של תפירה דהיינו דבר שדרכו לכפלו בקמטים ע"י … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ו

א הקושר והמתיר:הקושר או מתיר קשר של קיימא והוא מעשה אומן כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי מנעל וסנדל שקושרי' הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה חייב לכ"ע. ויש אומרים דכל קשר שעשוי להתקיים זמן ארוך מקרי של קיימא. ואם קשר ב' דברים ביחד כדרך שקושרין ב' צידי חגורה זה עם זה אז לא … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ה

א הטווה והמיסך העושה ב' נירין והאורג והפוצע:הטווה אורך ד' טפחים (כ"כ הרמב"ם שהוא מפרש רחב הסיט דאי' במשנה הוא ד"ט) מכל דבר הנטווה חייב א' הטווה את הצמר או פשתן או נוצה או שערות או גידין וכן כל כיוצא בזה ונ"ל דלאו דוקא בכלי אלא אפילו ביד שהרי כך הדרך לטוות ביד ג"כ (ומקרא … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ד

א הצובע (סימן ש"כ)הצובע בצבע המתקיים חייב אבל צבע שאינו מתקיים כלל היינו שמעבירו לשעתו אין זה צובע כ"כ הרמב"ם. ולסמ"ג חייב כיון שרצונו בזה שיתקיים לפי שעה (ש"ך במגן אברהם): ב אשה שצבעה פניה וידיה אע"ג דהצבע הוי דבר שאינו מתקיים לרמב"ם פטר אבל אסו' ולסמ"ג חייב כיון דדרכן בכך (עיין בנשמת אדם הנ"ל … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ג

א המנפץהסורק צמר או פשתים או שאר דברים כמו שסורקין הפשתן והצמר או כמו שנופצין הצמר לעשות הלבדין והמנפץ הגידין דהיינו שחובט במקל על הגידין עד שעושה אותן כחוטין לטוות אותן כמו שהסופרי' עושין כ"ז קרוי מנפץ וחייב אבל המנפץ גבעולי פשתן וקנבוס חייב משום דש שהרי מוציא הפשתן והקנבוס מן הגבעולין (סמ"ג) ונ"ל דחייב … להמשך קריאה

חיי אדם, שבת ומועדים כ״ב

א המלבן (בסימן ש"א ש"ב)המכבס בגד צמר או פשתים או שאר מינים בדרך כיבוס חייב ולא נקרא כיבוס אלא כשמשפשף צד א' על השני כדרך הכובסין (זבחים צד) ואעפ"י שהיה נקי לגמרי. והסוחט הבגד ולא שפשף נמי חייב שהסחיטה היא מצרכי כיבוס (רמב"ם פ"ט): ב שריית הבגד במים כשיש עליו לכלוך הוי נמי ככיבוס וחייב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן